חייב הוא אדם שניתן נגדו פסק דין או חיוב אחד שדינו כפסק דין כדוגמת שיק/שטר, שטר משכון וכד', אשר מחייב אותו לשלם לזוכה או לעשות פעולה כלשהי שהוא חייב לעשותה ע"פ החוק.
במקרה שהחייב נפגע או לא מרוצה מהחלטת ראש ההוצאה לפועל או בית משפט, והוא מעוניין לערער על ההחלטה, הוא יכול לעשות זאת ולהגיש לבית המשפט בקשה לעיכוב הליכים.
לכתבות נוספות:
* התגוננות מפני הליכי הוצאה לפועל
* טפסים מרכזיים בהליכי הוצאה לפועל
* עשרה כללי אצבע בהוצאה לפועל - יעוץ משפטי חשוב
מה על בית המשפט לשקול בבואו להכריע בבקשה לעיכוב הליכים?
השאלה שעולה היא, האם בית המשפט יעכב את ההליכים בתיק עד למתן פסק דין בערעור? הכלל הוא, כי פסק דין ניתן למימוש מיידי, וכי ביצוע ההחלטה שעליה מערערים לא יעוכב בשל עצם הגשת ערעור. רק במקרים חריגים בית המשפט יורה על עיכוב ביצוע פסק דין, בעיקר כשמדובר בפסק דין כספי. כך לדוגמא, בית המשפט יטה לעכב ביצוע של פסק דין אם החייב יצליח לשכנע את בית המשפט כי אם ביצוע פסק הדין לא יעוכב, אי אפשר יהיה להחזיר את המצב לקדמותו.
כאשר בית המשפט בוחן האם לתת סעד ביניים של עיכוב ביצוע הליכי ההוצאה לפועל, הוא בוחן, בין היתר, מהו הנזק שייגרם לנושים במידה שיהיה עיכוב ביצוע לעומת הנזק שייגרם לחייב, מגיש הבקשה, במידה שההליכים בתיק ימשכו.
בנוסף, על בית המשפט לבחון את סיכויי הערעור. במקרה שייקבע, כי יש לערעור סיכוי להתקבל, הוא יבחן את מאזן הנוחות של הצדדים, כלומר: הנזק שיגרם לכל צד כתוצאה ממתן הצו לעיכוב ביצוע או מההחלטה שלא לתת את הצו. בכלל זה תיבחן השאלה האם ובאיזו מידה יתאפשר להחזיר את המצב לקדמותו אם הערעור יתקבל. כך למשל, אם מוגשת בקשה לעיכוב ביצוע החלטה של פינוי מדירת מגורים, מאזן הנוחות יטה לטובת הענקת הצו לעיכוב ביצוע. אך אם בית המשפט יסבור, כי לערעור אין כל סיכוי, הוא ידחה את הבקשה לעיכוב ביצוע.
הגשת הבקשה לעיכוב הליכים
הגשת בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין תוגש לבית המשפט המוסמך שנתן את פסק הדין, שעליו החייב מעוניין לערער.
בנוסף, אפשר להגיש בקשה מנומקת לראש ההוצאה לפועל, אשר יש לו הסמכות לעכב הליכים לזמן קצוב. אבל, בדרך כלל ראש ההוצאה לפועל יעביר את הבקשה לעיכוב הליכים לבית המשפט המוסמך.
הבקשה תוגש ב-3 העתקים, ויצורף לה תצהיר שתומך בעובדות הנטענות בה. על החייב להוסיף לבקשה כל מסמך רלוונטי לבקשה. בנוסף, החייב יצטרך ללשם אגרת בית המשפט בסכום של כמה עשרות שקלים.
אילו הליכים הנושים נוקטים?
הכלל הגדול הוא, שערעור אינו מפסיק הליכים שננקטים בידי הנושים.
עו"ד סמדר בוכובזה מסבירה אודות אילו הליכים מדובר. מחד – עיקולים, כך למשל: עיקולי בנק, ביטוח, כרטיסי אשראי, עיקולי משכורת, עיקול מיטלטלין, מאידך – הגבלות - סנקציות נגד חייב, למשל: הגבלת רישיון נהיגה, עיכוב יציאה מהארץ, הגבלת בבנק ישראל, הגבלת הקמת תאגיד וכו'.
יש להבחין בין 2 מונחים: "עיכוב הליכים" ו/או "ביטול הליכים", קרי: יש להבחין אם כבר החלו לנקוט הליכים מבצעיים נגד חייב או טרם. אם טרם החלו בנקיטת הליכים מבצעיים, הרי שאז הפנייה תהיה – בקשה ל"עיכוב הליכים" , ברם משמוטלים הליכים מבצעיים, למשל: עיקול על משכורת החייב או "הגבלת רישיון נהיגה", אין מדובר בעיכוב הליכים, אלא בביטול הליכים.
עו"ד סמדר בוכובזה מציינת, כי הדבר חשוב, משום שאם חייב יפנה להוצל"פ בבקשה לעכב הליכים מסוג :"עיקול משכורת", הרי שאז העיקול עדיין ירבוץ, מכיון שאין מדובר בעיכוב אלא בביטול הליך. בפרקטיקה, משהחלו הליכים מבצעיים נגד חייב, מוטב לנקוט בבקשות להוצל"פ הן מסוג : ביטול הליכים והן מסוג עיכוב הליכים (עבור אותם הליכים שטרם החלו להינקט נגד החייב).
ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל או ערכאה שיפוטית אינו מפסיק ו/או מקפיא לכשלעצמו פעולות שמתבצעות כנגד החייב על ידי נושיו השונים.
עו"ד סמדר בוכובזה מוסיפה ומציינת, כי חייב שמעוניין בעיכוב ההליכים כנגדו וזאת בניגוד לכלל האמור, מחויב לנמק בתצהירו ומומלץ לצרף מסמכים לבקשת העיכוב או לביטול ההליכים.
למשך כמה זמן ניתן לעכב ההליכים?
• פרק זמן בלתי קצוב - במסגרת תיק איחוד או צו תשלומים – ניתן לעכב את ההליכים כל משך הזמן בו החייב עומד בצו התשלומים כסדרם, אחרת יוכל נושה להגיש בקשה לפזר את תיק האיחוד, וכך יפקע תוקפו של עיכוב ההליכים.
• פרק זמן קצוב - כך למשל עד לבירור המשפטי בו הועברה הבקשה לערכאה שיפוטית מוסמכת. אפשרות נוספת - מלכתחילה ניתן לבקש פרק זמן ובד"כ לא יותר מ-90 יום אם הבקשה לעיכוב הליכים נובעת למשל מפנייה של חייב לפשיטת רגל, ועד אשר ייקבל צו כינוס, יחלפו בד"כ בין 2-3 חודשים מבקשתו לצו כינוס, וכאשר בפרק זמן זה, הנושים במסגרת ההוצל"פ ימשיכו לרדוף אותו- במקרה כזה החייב יבקש עיכוב הליכים והשהייתם למשך זמן של עד 90 יום.
טיפ לסיום: מומלץ לחייב שמעוניין להגיש בקשה לעיכוב הליכים לפנות אל עורך דין מומחה בתחום ההוצאה לפועל, אשר יחווה דעתו על הבקשה, ויסייע לחייב לשפר את סיכוייו לכך שבית המשפט יקבל את הבקשה ויעכב את ההליכים בתיק
