לעיתים מוצאים עצמם אנשים ישרים נקלעים לתסבוכות כלכליות, מבלי שהתכוונו להונות את נושיהם או שלא להחזיר את הלוואותיהם. במקרים רבים הדבר קורה עת מתמוטט עסקו של החייב, ומותיר את החייב בפני שוקת שבורה, ולעיתים הדבר קורה כתוצאה ממעשה "עוקץ" שבוצע כלפי החייב והותיר אותו ללא כספו. כך או אחרת, לפתע מוצא עצמו החייב נרדף על ידי נושיו, וננקטים נגדו הליכי גביה לא נעימים.
רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום הוצאה לפועל
למציאת עו"ד הוצאה לפועל באינדקס משפטי
ההגנות המרכזיות בחוק ובתקנות ההוצל"פ
יש לזכור, כי חוק ההוצאה לפועל והתקנות שהותקנו מכוחו מכילים הגנות לחייבים אשר נקלעו לקשיים כספיים ומאפשרים הגנה מפני הליכי הנשייה. להלן נעמוד על ההגנות המרכזיות:
התייצבות לחקירת יכולת ותשלום החוב על פי צו חיוב בתשלומים: מרגע שהחייב מקבל לידיו את אזהרת ההוצאה לפועל, עליו להתייצב בלשכת ההוצאה לפועל תוך 21 יום לצורך ביצוע חקירת יכולת כלכלית. לפני קיום
חקירת היכולת ימלא החייב טפסים שנועדו לעזור בבירור יכולתו הכלכלית, ובין היתר שאלון וטופס ויתור על סודיות. לאחר קיום החקירה, יפסוק רשם ההוצאה לפועל את גובה צו החיוב החודשי וכל עוד יעמוד בו החייב יעוכבו הליכי הגבייה העיקריים כנגד החייב.
איחוד תיקים: חייב שנפתחו כנגדו מספר תיקים ואין הוא מסוגל לשלם בכל התיקים, יכול לפנות ללשכת ההוצאה לפועל בה מנוהלים מרבית התיקים נגדו בבקשה לאחד את תיקיו. במסגרת זו, לא ייאלץ החייב להתמודד עם תיקים רבים בו זמנית וריכוז ההליכים נגדו ייעשה בתיק המאוחד, הוא "תיק האיחוד".
תנאי מקדים להגשת בקשה לאיחוד תיקים הוא תשלום ראשוני בגובה 3% מגובה החובות בכלל התיקים, עד למתן החלטה אחרת. חייב שאינו מסוגל לעמוד בתשלום 3% לחודש מכלל החובות, יפנה בבקשה להכריז עליו כ"חייב מוגבל באמצעים".
הכרזה על חייב מוגבל באמצעים: במסגרת ההכרזה על חייב מוגבל באמצעים, יאוחדו תיקיו של החייב כבמסגרת תיק איחוד רגיל, אולם על החייב יוטלו הגבלות נוספות נוכח ההכרזה עליו כעל חייב מוגבל האמצעים: יוצא כנגד החייב צו עיכוב יציאה מהארץ, החייב יוגבל בבנקים, ייאסר עליו להשתמש בכרטיסי אשראי, ייאסר עליו לנהל חברה ושמו יופיע ב"מרשם החייבים המוגבלים".
למרות הגבלות אלה, נקיטה בהליך זה היא הצעד המומלץ לחייב שהסתבך בחובות רבים, שכן הוא מאפשר "שקט תעשייתי" ויכול להביא לפתרון החובות. כמו-כן, ההליך הוא הפיך לחלוטין, כלומר: יכול להתבטל לבקשת החייב.
פשיטת רגל: אם החובות האמורים מגיעים כדי סכומים ניכרים, ופתרון הבעיה באמצעות תשלום החובות אינו נראה אפשרי מבחינה מעשית, פתוחה בידי החייב האפשרות לנקוט הליכי פשיטת רגל מתוך כוונה לקבל בסופם הפטר מחובותיו.
הליך פשיטת הרגל מתנהל בבית המשפט המחוזי שלו הסמכות העניינית לדון בבקשה למתן צו כינוס נכסים ופשיטת רגל. יוער, כי בקשה לפשיטת רגל יכולה להיות מוגשת הן על ידי החייב והן על ידי אחד מנושיו. לעיתים קרובות, לשני הצדדים, הן החייב והן לנושה, יש תועלת ועניין בקיום ההליכים. זאת משום שהחייב זוכה למתן מסגרת כוללת לכל חובותיו, קביעת צו חיוב בתשלומים בגינם, ובעיקר, עיכוב הליכים עד לסיום ההליך.
לנושים עניין בקיום ההליך נוכח היתרונות שמגולמים במסגרת ההליך המקנים להם אפשרות טובה יותר להתחקות אחר נכסיו של החייב, ולעיתים ביטול פעולות מסוימות שעשה החייב (למשל, הסתלקות מצוואה) דבר שיכול להתבצע רק במסגרת זו. חייב יכול להגיש בקשה לפשיטת רגל, אם חובו גבוה מסך כ- 13,177 ₪ (מתעדכן כאמור אחת לשנה).
לאחר עיון בבקשה לפשיטת רגל, מוסמך בית המשפט המחוזי לתת צו כינוס, שהיה בתוקף עד שיקרה אחד מהבאים: יבוטל ההליך (עקב חוסר תום לב / תועלת לנושים), יינתן צו פשיטת רגל ו/או תתקבל הצעת הסדר נושים שהציע החייב.
בסופו של ההליך, לאחר מתן צו פשיטת רגל, יהיה זכאי החייב לבקש מבית המשפט שייתן צו הפטר, שלמעשה פוטר את החייב מתשלום חובותיו, תוך סגירת כל תיקי ההוצאה לפועל וביטול ההליכים המתנהלים נגדו.
