על פי משרד התמ"ת, הטרדה מינית בעבודה היא: "התייחסות לאישה או לגבר כאל אובייקט מיני כאשר הם אינם מעוניינים בכך". ממחקרים שונים עולה שהרוב המוחלט של התלונות על הטרדה מינית במקום העבודה מגיעות מנשים, בעוד שהסטטיסטיקה מראה שהרוב המוחלט של המטרידים הם גברים. מי שחווה הטרדה מינית בכלל, ובמקום העבודה בפרט, מכיר היטב את תחושת ההשפלה ואת חוסר האונים המתלווה אליה. זוהי חוויה קשה שעבור אנשים מסויימים עלולה להיות טראומטית ולהשאיר צלקות נפשיות.
מה אומר החוק?
כדי להגן על עובדים במקום עבודתם נחקק ב-1998 החוק למניעת הטרדה מינית במקום העבודה שמגדיר כמה סוגים של הטרדות מיניות: הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, מעשה מגונה (כמו שליחת ידיים), הצעות והתייחסויות חוזרות בעלות אופי מיני (למשל דיבורים גסים), סחיטה באיומים לביצוע מעשה מיני, התייחסות משפילה ביחס למיניות או נטייתו המינית של העובד, וכן פרסום תמונה או סרטון שלו ללא ידיעתו והסכמתו. על פי החוק, התנהגויות אלו נחשבות לעבירה פלילית, אך גם לעבירה אזרחית שאפשר לתבוע בגינה פיצויים.
מהי אחריות המעסיק?
מבחינת המעסיק, החוק מטיל עליו אחריות לא רק לטפל במקרים של הטרדה מינית, אלא אף לעשות פעולות שימנעו התנהגות כזאת בעתיד. בנוסף, כל מעסיק שיש לו מעל 25 עובדים חייב לכתוב תקנון למניעת הטרדה מינית במקום העבודה וחייב למנות אחראי שיקבל את התלונות ויטפל בהן על פי הנהלים.
החוק מפריד בין מקרים בהם ההטרדה קורית בין עובדים לבין עצמם, לבין מקרים בהם המטריד הוא המעסיק עצמו או בעל תפקיד של סמכות כלפי העובד המוטרד. אם עובד מטריד עובדת, היא צריכה להבהיר לו את התנגדותה למעשיו או לסרב להצעתו, אך בפעם השניה שהעובד יטריד אותה זה כבר ייחשב להטרדה מינית. לעומת זאת, התנהגות בלתי הולמת, שכוללת אמירות או מעשים הנושאים אופי מיני כלפי עובד/ת מצד בעל/ת סמכות או מעסיק/ה, תיחשב להטרדה מינית מהפעם הראשונה, גם אם העובד/ת לא הביע/ה התנגדות. ההגיון אומר שעובדים יתקשו להביע התנגדות להטרדה כאשר היא מגיעה מצד הבוס שלהם, ולכן הם מקבלים מן החוק הגנה ללא תנאי.
מה הן פעולות המניעה?
בראש ובראשונה על כל בעל עסק או בעל מרות בכל מקום עבודה להיות מודע לעובדה שהתנהגות מסוימת עלולה להיחשב להטרדה מינית. אסור לו לייצר או ליזום שום מצב שעלול להיחשב לבעל אופי מיני, אם זה בדיבור או במעשה. בנוסף, על המעסיק ליזום הדרכה לעובדים בדמות מצגת או סמינריון שיעזרו להם להכיר את הנושא, מה נחשב הטרדה מינית, מהי הבעייתיות שבהתנהגות מטרידה, מה אומר החוק ומה הם הכללים של התנהגות מכבדת במקום העבודה.
העובדים גם צריכים לדעת שיש להם גישה לאחראי על הנושא שאצלו הם יכולים להגיש תלונה על הטרדה מינית, ושאותו אחראי יקבל את תלונתם בדיסקרטיות ויטפל בה כך שתימנע מהם פגיעה נוספת. מעסיקים שלא יעשו את הפעולות הנדרשות בחוק עלולים לקבל עונש פלילי וגם תביעה אזרחית מצד עובד או עובדת שהוטרדו בעסק או בארגון שלהם.
מדוע כולם נפגעים?
עובד או עובדת אשר מוטרדים מינית במקום עבודתם נמצאים בסיטואציה לא פשוטה, משום שפעמים רבות מקום העבודה הוא לא רק מקור פרנסה, אלא גם מסגרת חברתית משמעותית בחיי העובדים. ברגע שאדם מרגיש מושפל או מאוים במקום שהוא תלוי בו כלכלית ומבלה בו את רוב זמנו, חייו הופכים לגיהנום שיש לו השלכות בריאותיות ארוכות טווח.
אך לא רק מי שחווה את ההטרדה המינית סובל, אלא גם כל הסביבה התעסוקתית שלו, כי המצב עלול להשפיע על האווירה במקום העבודה, להפוך אותה לרעילה ולייצר מתח שבסופו של דבר יפגע בשאר העובדים, ברווחתם, ביעילות ובתפוקה שלהם, באופן שעלול לגרום נזק משמעותי לעסק או לארגון עצמו.
מה המצב בשטח?
כדי להבין עד כמה בא החוק לידי ביטוי בשטח בעולם העבודה הישראלי בשנת 2024, שוחחנו עם עו"ד אתי חסיד, המייצגת תובעים ונתבעים בהטרדה מינית.
עו"ד חסיד מעידה מנסיונה שגופים מוסדיים ותאגידים גדולים אכן ממלאים אחרי הוראות החוק. לדבריה, בתאגידים הגדולים קיים מבנה ארגוני היררכי בו יש תפקידי מטה ודרגי הנהלה שממונים על טיפול בהטרדות מיניות. הבעיה היא במקומות עבודה קטנים ובינוניים שבהם המעסיקים נמנעים מלהעלות את נושא ההטרדות המיניות לתודעת העובדים, כדי שלא יצטרכו להתמודד עם הבעיה ולתת לה מענה.
לדברי עו"ד חסיד, אין מנגנון של פיקוח ואכיפה על מעסיקים שלא פועלים על פי החוק למניעת הטרדה מינית, אך מעסיקים אמורים להיות מורתעים מאפשרות החשיפה לתביעה בגין אי מילוי חובותיהם במקרה שתוגש נגדם תלונה על הטרדה מינית אצלם בעסק.
איך מוכיחים הטרדה מינית?
ובכן, הקושי הגדול שעליו מצביעה עו"ד חסיד הוא בכלל בהוכחת קיומה של הטרדה מינית, שכן בדרך כלל המעשים האסורים נעשים ביחידות, ללא עדים וללא ראיות, ולכן פעמים רבות מקרי הטרדה מינית מוכרעים על בסיס מהימנות הצדדים ונסיבות חיצוניות. בהקשר הזה ישנם מקרים לא מעטים, בעיקר כשמדובר בהטרדות מיניות ברף הנמוך, שבהם עובדים ועובדות מנצלים את החוק לרעה ומגישים תלונות שווא.
לגבי התמודדות עם התופעה מציעה עו"ד חסיד למי שחש שהוא מוטרד מינית במקום עבודתו, לתעד את ההטרדה בכל דרך שעומדת לרשותו, רישום, הקלטה ואפילו שיתוף אדם קרוב בסמיכות למקרה. לאחר מכן רצוי לפנות לממונה על הטרדות מיניות במקום העבודה ולדווח לו על מה שקורה. על הממונה לקיים בירור יסודי שבסופו יוחלט האם להעמיד את המטריד לדין משמעתי.
במהלך הבירור, על המעסיק להרחיק את המתלונן מהמטריד וחובתו אף להגן עליו מפני התנכלות כתוצאה מהגשת התלונה. במידה שהמעסיק נכשל בהגנה על העובד, זכותו של העובד להתפטר והוא יהיה זכאי לפיצויי פיטורים בגין הרעת תנאים.
(צילום ראשי: שאטרסטוק)
