במציאות הנוכחית, המשפט הפלילי של ראש הממשלה בנימין נתניהו יוצר מורכבות מסוכנת ומכביד על קבלת ההחלטות הנדרשות בעתות חירום. כמו היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, אני סבור שיש אינטרס ציבורי מובהק להביא לסיומו המהיר של המשפט, אך הצעד הנכון והנחוץ באמת הוא לחזור מכתבי האישום ולסיים את ההליך כולו באופן מיידי.
הצעד הזה, למרות הביקורת האפשרית, עשוי לאפשר לראש הממשלה להתמקד במשימותיו המרכזיות: שחרור החטופים וקבלת החלטות אסטרטגיות בנוגע למלחמה. יתרה מכך, ההכרה בצורך לשים את טובת המדינה לפני השיקולים המשפטיים היא קריטית במצב הנוכחי.
בעיצומה של מלחמה קשה ומורכבת, ישראל ניצבת בפני דילמה חריפה הנוגעת למשפטו המתמשך של ראש הממשלה נתניהו. בעוד שעקרון שלטון החוק הוא אבן יסוד בדמוקרטיה הישראלית, המצב הנוכחי מעלה שאלות כבדות משקל לגבי האיזון הנכון בין צורכי השעה לבין עקרונות משפטיים.
"בנסיבות הקיצוניות הנוכחיות, ייתכן שהאינטרס הציבורי מחייב פתרון יצירתי שיאפשר לראש הממשלה להתמקד בניהול המלחמה ובקבלת החלטות קריטיות ללא לחץ משפטי מתמשך"
ד"ר יוסף זהר. צילום: דן גושן
הקיטוב החריף שחוותה החברה הישראלית בשנים האחרונות קשור באופן הדוק לכתבי האישום נגד נתניהו. מתנגדיו רואים בו איום על הדמוקרטיה, בעוד תומכיו משוכנעים שהוא קורבן לרדיפה פוליטית. פיצול זה החליש את החוסן הלאומי והשפיע על מוכנות צה"ל ערב המתקפה בשבעה באוקטובר.
כעת, כשהמדינה נמצאת במצב חירום, עולה השאלה האם המשך ניהול המשפט משרת את האינטרס הציבורי. יש הטוענים שהמשפט מסיט את תשומת הלב של ראש הממשלה ומשפיע על שיקול דעתו בקבלת החלטות קריטיות. למשל, עולה החשש ששיקולי ההישרדות הפוליטית של נתניהו עלולים להשפיע על עמדתו בנוגע לעסקת שחרור החטופים. מנגד, עצירת ההליכים המשפטיים תיתפס בעיני רבים כפגיעה בעקרון השוויון בפני החוק. זהו עיקרון מרכזי בדמוקרטיה, המבטיח שאיש אינו מעל לחוק, כולל מנהיגי המדינה.
עם זאת, יש תקדימים היסטוריים להתערבות חריגה בהליכים משפטיים בעת משבר לאומי. הנשיא חיים הרצוג העניק חנינה לאנשי השב"כ בפרשת קו 300, והכנסת חוקקה חוק להפסקת הליכים פליליים הקשורים למחאה נגד ההתנתקות. בשני המקרים, השיקול המרכזי היה הצורך בריפוי שברים בחברה הישראלית, כפי שבא לידי ביטוי בחוק החנינה: "נוכח משקעים, ניכור ואיבה שהותירה תכנית ההתנתקות בקרב העם, רובצת לפתחה של החברה הישראלית משימה לאומית כבירה ודחופה לעשות לריפויו של השבר, אף אם נדרש ממנה לפעול במישורים מסוימים לפנים משורת הדין".
המצב הנוכחי מצריך חשיבה מחודשת על האיזון בין עקרונות משפטיים לבין צרכים לאומיים דחופים. החוק נועד בסופו של דבר להבטיח את בטחונם וחירותם של האזרחים. בנסיבות הקיצוניות הנוכחיות, ייתכן שהאינטרס הציבורי מחייב פתרון יצירתי שיאפשר לראש הממשלה להתמקד בניהול המלחמה ובקבלת החלטות קריטיות ללא לחץ משפטי מתמשך. מהלך כזה עשוי לאפשר לו לקבל החלטות ענייניות יותר, גם במחיר סיכון הממשלה. יתרה מזאת, הדבר עשוי לפתוח פתח להסכמה רחבה יותר בחברה הישראלית ולשמר את האחדות שנוצרה בעקבות המלחמה.
חשוב להדגיש כי הצעה זו אינה באה לבטל את חשיבות החוק או את הצורך בחקירת מנהיגים כאשר עולה חשד לעבירות. היא נובעת מהכרה במורכבות המצב הנוכחי ובצורך למצוא פתרון שישרת את טובת המדינה בטווח הקצר והארוך.
בטווח הארוך, יש צורך לבחון מחדש את הנהלים הקשורים לחקירת ראשי ממשלה מכהנים ואת סוגיית הגבלת תקופת הכהונה. אלה נושאים מורכבים שידרשו דיון ציבורי נרחב ומעמיק לאחר המלחמה.
לסיכום, המצב הנוכחי מציב בפני החברה הישראלית אתגר משמעותי. מחד, יש חשיבות עליונה לשמירה על עקרונות שלטון החוק והשוויון בפני החוק. מאידך, המציאות המורכבת של מלחמה מחייבת גמישות מחשבתית ונכונות לשקול פתרונות לא שגרתיים.
ההחלטה לסיים את משפטו של נתניהו אינה קלה, אך היא עשויה להיות הכרחית כדי לאפשר למדינה להתמודד ביעילות עם האתגרים העצומים הניצבים בפניה. זוהי שעה גורלית המחייבת מנהיגות נחושה ומאוחדת, וייתכן שהמחיר של המשך המשפט בעת הזו גבוה מדי עבור החברה הישראלית כולה.
בסופו של דבר, האינטרס הציבורי העליון הוא הבטחת בטחונה ושגשוגה של מדינת ישראל. אם ההצעה לסיים את ההליכים המשפטיים נגד ראש הממשלה תתרום להשגת מטרה זו, הרי שיש לשקול אותה ברצינות, תוך הבנה שזהו צעד חירום הנובע מנסיבות יוצאות דופן.
הכותב, ד"ר יוסף זהר, הוא חוקר ומרצה למשפט פלילי, מנהל המכון לבטיחות במשפט הפלילי, החוג לקרימינולוגיה, המכללה האקדמית גליל מערבי
(תמונה ראשית: רוה"מ בנימין נתניהו. צילום: שאטרסטוק)
