בקשה לייצוגית נגד שטראוס: דבק בחטיפים
האם פסק זמן וטעמי מכילים דבק? כך נטען בבקשה לאישור תובענה ייצוגית, אשר הוגשה לאחרונה לבית המשפט המחוזי
24.10.11
תאריך עדכון: 24.10.11
3 דק'
נגד חב' שטראוס לבית המשפט המחוזי מחוז מרכז הוגשה לאחרונה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד שטראוס גרופ בע"מ בטענה להפרת הוראות חוק שונות, ביניהן: חוק הגנת הצרכן, חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איכות מזון) ופקודת בריאות הציבור (מזון).
ע"פ הנטען בבקשה, בחטיפים ששטראוס משווקת, כדוגמת: פסק זמן, כיף כיף וטעמי ישנם חומרים זרים, אשר דבר קיומם במוצר לא הובא לידיעת המבקש ולא לידיעת ציבור הצרכנים.
ממצאי בדיקת המעבדה אליה שלח המבקש את החטיפים לבדיקה העלו, כי החומר הזר המצוי על גבי החטיפים, הינו מסוג - "דבקים פולימרים", הנחלקים לשלש קבוצות חומרים עיקריות - הראשונה ממשפחת ה"פוליאסטר", השנייה ממשפחת ה"פוליאוריטן" והשלישית ממשפחת ה"פולאמיד".
בבקשה הודגש, כי חרף העובדה שעל גבי אריזת החטיפים מופיעה רשימת "המרכיבים", הרי שדבר קיומם של החומרים הזרים לא נזכר ברשימת "המרכיבים" או בכל מקום אחר.
הטענה: החטיפים מכילים חומרים זרים
על כן נטען, כי שטראוס גרמה לכך, בין במעשה ובין במחדל, שהחטיפים יכילו חומרים זרים, ונמנעה מלציין זאת על-גבי אריזת המוצרים (כמו גם לא במקום אחר).
לדברי המבקש, צרכן שקנה במהלך שנים רבות מספר רב של חטיפים מתוצרת שטראוס, דבר הימצאות החומרים הזרים בחטיפים הובא לידיעת שטראוס על ידו כבר במהלך שנת 2006 , כאשר קנה ממתק מסוג "פסק זמן קלאסי".
המבקש דיווח לשירות הלקוחות של שטראוס על כך שהבחין שעל גבי השוקולד, לאורך גב המוצר, ניתן לראות בבירור פס לבן של דבק, המחבר בין המוצר לאריזתו. במענה לפנייתו, הובטח לו, ע"י נציגת השירות מטעם שטראוס, כי הנושא ייבדק ובמידת הצורך יטופל. אולם, בפועל לא נעשה דבר.
" במעשיה ובמחדליה הנ"ל, הסבה ומסיבה המשיבה נזק ממשי, בין נזק ממוני ובין נזק שאינו ממוני, לאוכלוסיית צרכני החטיפים בישראל", טען המבקש בבקשה.
נזקים כספיים ועגמת נפש
לדברי המבקש, הנזקים שנגרמו לו וליתר חברי הקבוצה המיוצגת (הצרכנים שקנו את הממתקים הנ"ל במהלך 7 השנים הקודמות להגשת התביעה) , הם נזקים ממונים המהווים את ההוצאה שהוציא לרכישת החטיפים, וכן נזקים לא ממוניים בדמות חוסר נוחות, עוגמת נפש ופגיעה באוטונומיית הרצון, שכן החטיפים מכילים חומרים זרים: דבקים, אשר לא אמורים להימצא בהם.
המבקש ציין, כי תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה ביותר לבירור העניין.
הסעדים: פיצוי וצו עשה
הסעדים העיקריים המבוקשים במסגרת התובענה הם אלו:
• פיצוי המבקש ויתר חברי הקבוצה בשל הנזקים הלא ממוניים שנגרמו להם בסכום כולל של 200 מליון ₪ (סך של 200 ₪ לכל אחד מחברי הקבוצה המיוצגת כפול 1,000,000 צרכנים).
• קבלת צו עשה כנגד שטראוס, אשר יורה לה לבצע כל פעולה נדרשת וכן לדאוג ולוודא, שהחטיפים המשווקים על-ידה לא יכילו את הדבקים (כולם או חלקם) או לחילופין צו המורה לשטראוס לחדול מלשווק את החטיפים המכילים את הדבקים.
(ת"צ 20040-10-11 צבי זגלשטיין נ' שטראוס גרופ בע"מ)
*הבקשה הוגשה ע"י עורכי הדין: עוה"ד - עמית מנור, יוקי שמש ואושרת דרעי.
ע"פ הנטען בבקשה, בחטיפים ששטראוס משווקת, כדוגמת: פסק זמן, כיף כיף וטעמי ישנם חומרים זרים, אשר דבר קיומם במוצר לא הובא לידיעת המבקש ולא לידיעת ציבור הצרכנים.
ממצאי בדיקת המעבדה אליה שלח המבקש את החטיפים לבדיקה העלו, כי החומר הזר המצוי על גבי החטיפים, הינו מסוג - "דבקים פולימרים", הנחלקים לשלש קבוצות חומרים עיקריות - הראשונה ממשפחת ה"פוליאסטר", השנייה ממשפחת ה"פוליאוריטן" והשלישית ממשפחת ה"פולאמיד".
בבקשה הודגש, כי חרף העובדה שעל גבי אריזת החטיפים מופיעה רשימת "המרכיבים", הרי שדבר קיומם של החומרים הזרים לא נזכר ברשימת "המרכיבים" או בכל מקום אחר.
הטענה: החטיפים מכילים חומרים זרים
על כן נטען, כי שטראוס גרמה לכך, בין במעשה ובין במחדל, שהחטיפים יכילו חומרים זרים, ונמנעה מלציין זאת על-גבי אריזת המוצרים (כמו גם לא במקום אחר).
לדברי המבקש, צרכן שקנה במהלך שנים רבות מספר רב של חטיפים מתוצרת שטראוס, דבר הימצאות החומרים הזרים בחטיפים הובא לידיעת שטראוס על ידו כבר במהלך שנת 2006 , כאשר קנה ממתק מסוג "פסק זמן קלאסי".
המבקש דיווח לשירות הלקוחות של שטראוס על כך שהבחין שעל גבי השוקולד, לאורך גב המוצר, ניתן לראות בבירור פס לבן של דבק, המחבר בין המוצר לאריזתו. במענה לפנייתו, הובטח לו, ע"י נציגת השירות מטעם שטראוס, כי הנושא ייבדק ובמידת הצורך יטופל. אולם, בפועל לא נעשה דבר.
" במעשיה ובמחדליה הנ"ל, הסבה ומסיבה המשיבה נזק ממשי, בין נזק ממוני ובין נזק שאינו ממוני, לאוכלוסיית צרכני החטיפים בישראל", טען המבקש בבקשה.
נזקים כספיים ועגמת נפש
לדברי המבקש, הנזקים שנגרמו לו וליתר חברי הקבוצה המיוצגת (הצרכנים שקנו את הממתקים הנ"ל במהלך 7 השנים הקודמות להגשת התביעה) , הם נזקים ממונים המהווים את ההוצאה שהוציא לרכישת החטיפים, וכן נזקים לא ממוניים בדמות חוסר נוחות, עוגמת נפש ופגיעה באוטונומיית הרצון, שכן החטיפים מכילים חומרים זרים: דבקים, אשר לא אמורים להימצא בהם.
המבקש ציין, כי תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה ביותר לבירור העניין.
הסעדים: פיצוי וצו עשה
הסעדים העיקריים המבוקשים במסגרת התובענה הם אלו:
• פיצוי המבקש ויתר חברי הקבוצה בשל הנזקים הלא ממוניים שנגרמו להם בסכום כולל של 200 מליון ₪ (סך של 200 ₪ לכל אחד מחברי הקבוצה המיוצגת כפול 1,000,000 צרכנים).
• קבלת צו עשה כנגד שטראוס, אשר יורה לה לבצע כל פעולה נדרשת וכן לדאוג ולוודא, שהחטיפים המשווקים על-ידה לא יכילו את הדבקים (כולם או חלקם) או לחילופין צו המורה לשטראוס לחדול מלשווק את החטיפים המכילים את הדבקים.
(ת"צ 20040-10-11 צבי זגלשטיין נ' שטראוס גרופ בע"מ)
*הבקשה הוגשה ע"י עורכי הדין: עוה"ד - עמית מנור, יוקי שמש ואושרת דרעי.
רוצים להתייעץ עם עורך דין?
מאמרים נוספים
הוועדה לבחירת שופטים: על המתווה החדש של השרים גדעון סער ויריב לוין
המתווה החדש לוועדה לבחירת שופטים הגיע מהמקום הכי פחות צפוי - שני הורים שכולים משני צדי המתרס הפוליטי. בניגוד לכל הצעה בשנים האחרונות, המתווה זוכה לתמיכה יחסית משני המחנות. עו"ד עופר ברטל מסביר על מהות המתווה, החורים בו וההשלכות
מאת:ליהי גיאת - מערכת זאפ משפטי
14.01.259 דק'
כינוס נכסים במשפחה: כיצד מתמודדים עם אתגרים רגשיים ומשפטיים?
כינוס נכסים במשפחה הוא תהליך משפטי רגיש המשלב היבטים כלכליים ומשפחתיים במקרים של סכסוכים משפחתיים על נכסים, פירוק שותפויות בין בני משפחה, גירושין, או בעקבות פטירת אחד ההורים. על ההיבטים המרכזיים של כינוס נכסים במשפחה וחשיבות הליווי המשפטי
13.01.253 דק'
מעצר חיילי צה"ל בחו"ל: איום על משרתי הצבא והמילואים
איום במעצר מגביל את חופש התנועה של חיילי צה"ל, בסדיר ובמילואים, במדינות רבות בחו"ל. פרופ' איתמר מן, מומחה למשפט בינלאומי, מסביר בראיון כיצד האנטישמיות והפעילות הפרו-פלסטינית משפיעים על הסיכון למעצר ומדגיש: פעולה משפטית בישראל היא צעד מגן בזירה הבינלאומית
מאת:ליהי גיאת - מערכת זאפ משפטי
08.01.2512 דק'