המשטרה הודיעה לבית המשפט על כוונתה להאשים את ריקו שירזי בעבירות של הלבנת הון ועבירות מס. לדברי המשטרה שפורסמו אמש (20.11.11) בתקשורת, שירזי ואחרים נהגו "להשתלט על עסק בקשיים, להזרים לו מזומנים ואחר כך למלא אותו בחשבוניות פיקטיביות".
עוד פורסם, כי המשטרה מתכוונת לפנות לבית המשפט בבקשה לחלט נכסים של שירזי בסך של כ-10 מיליון ₪.
למציאת עו"ד בתחום הלבנת הון באינדקס משפטי
עוד ארוכה הדרך לקבוע את אשמתו של ריקו שירזי. זו תתברר רק בבית המשפט לאחר בחינת הראיות ושמיעת העדים. על התביעה יהיה להוכיח את האשמותיה מעבר לכל ספק סביר, ולא די בהכרזות של גורמי משטרה בהליכי המעצר כדי לקבוע את אשמתו של שירזי. יחד עם זאת, הודעת המשטרה מצטרפת לכתבי אישום אחרים שהגישה המשטרה ביחד עם רשות המיסים, במסגרת מאבק המתנהל בשנים האחרונות במה שמכונה "פשיעה כלכלית מאורגנת".
על פי רוב מדובר בהתארגנות הכוללת הפצת חשבוניות פיקטיביות, העלמת הכנסות מהלוואות או אירגון הימורים אסורים.
שינוי ערכי ביחס לעבירות כלכליות
בשנים האחרונות חל שינוי ערכי ביחס לעבירות כלכליות. נחקק החוק לאיסור הלבנת הון, אשר בצירוף חוקי מס אחרים, מעניק כיום לרשויות כלי רב עצמה להכות בחירותם ובכיסם של "העבריינים הכלכליים".
רשויות האכיפה הקימו יחידות ייעודיות, והחלו לשלב זרועות במלחמה חסרת פשרות נגד העבריינות הכלכלית. בתי המשפט מצידם החמירו את מדיניות הענישה כשהם מדגישים את צורך להילחם בתופעה. בניגוד לשנים עברו בהן נהגו בסלחנות כלפי עבריינים אלה, השופטים לא מהססים כיום לגזור עונשי מאסר ממושכים, להטיל קנסות כבדים ולחלט נכסים בשווי עצום, על מי שנמצאו אשמים בעבירות מס והלבנת הון.
חשבוניות מס פיקטיביות
ברוב המקרים שנדונו בבתי המשפט לאחרונה, טענו הרשויות לשיטה דומה. אדם עוסק במתן הלוואות בריבית ואינו מדווח על הכנסותיו. על פי רוב, ההלוואות ניתנות לבעלי עסקים המצויים בקשיים. לאחר העמדת ההלוואה, דורש המלווה מבעל העסק "לרכוש" ממנו חשבונית מס פיקטיבית (כלומר: חשבונית שאין מאחוריה עסקה אמת) ובסוף החודש לקזז את סכום המע"מ על יסוד החשבונית הפיקטיבית.
מה מרוויח מכך המלווה? ראשית, הוא דורש מבעל העסק תמורה כספית נגד החשבונית הפיקטיבית, לרוב בשווי סכום המע"מ של החשבונית. לבעל העסק אין הרבה ברירות אלא "לרכוש" את החשבונית שכן הוא תלוי במלווה הגובה ממנו ריבית גבוהה. לעיתים הוא אף חש מאוים. שנית, החשבונית הפיקטיבית משמשת "צינור" להחזר ההלוואה כך שהמלווה מקבל מבעל העסק את הקרן והריבית במסווה של הכנסה לגיטימית מעסק. במקרים רבים, המלווה עצמו מקזז את "הכנסותיו" מבעל העסק באמצעות חשבוניות פקטיביות אחרות.
כיום: עונשי מאסר ממושכים
אם בעבר היו הרשויות מאשימות את המלווה בהעלמת הכנסות, ולעיתים גם בעבירות של סחיטה באיומים, ונאלצות להסתפק בעונש מאסר קל, הרי שכיום הן מאשימות את המלווה בעבירות מרמה והונאה על חוק מע"מ בנסיבות מחמירות ובעבירות על חוק איסור הלבנת הון, כלומר: בעשיית פעולות בכספים הקשורים, אפילו בעקיפין, לחשבוניות פיקטיביות.
שילובם של שני החוקים מעניק לרשויות כלי יעיל לדרוש מאסרים ממושכים ולחלט לטובת המדינה רכוש וכספים בשיעור בקנה מידה עצום. לעיתים מזומנות מדובר בדירות פאר, רכבי יוקרה, פקדונות בנקאיים ומזומנים. החילוט הסופי נעשה אמנם רק לאחר שבית המשפט קובע את האשמה בתיק, ועד אז הרכוש מוקפא בצו זמני, אך בכל מקרה מדובר במכה כלכלית כואבת. מבחינת הרשויות, סיום התיק בכופר במקום הגשת כתב אישום, כלל לא בא בחשבון.
הדרך להגשת כתב אישום והשלבים שלאחר מכן
למרות הכל, הדרך לאיסוף ראיות ולהגשת כתבי אישום רצופה תלאות. ברוב המקרים, המשטרה מנהלת חקירה סמויה ממושכת במסגרתה מבוצעות בסתר האזנות לשיחות טלפון של החשודים. עם הפיכת החקירה לגלויה נוהגת המשטרה לבצע מעצרים מחשש לתיאום עדויות ושיבוש החקירה.
בשלב זה המשטרה אוספת ראיות וגובה מאות עדויות. אם חפצה המשטרה שהחשודים ישארו במעצר, עליה להשלים את החקירה ולהגיש את כתב האישום בתוך חודש ימים. מדובר בסד הזמנים צפוף המצריך שיתוף פעולה הדוק בין זרועות האכיפה השונות.
החוקרים נדרשים להבנה חשבונאית טובה ולבקיאות בתחום המס. הדרך להתמודד היא כאמור שילוב כוחות של רשויות האכיפה, ובכלל זה המשטרה, הפרקליטות ורשות המיסים וכן הרשות לאיסור הלבנת הון. לשם כך, המשטרה בנתה מערך של כח אדם איכותי וגייסה לשורותיה חוקרים בעלי תארים אקדמיים בתחומי הכלכלה והחשבונאות המשלבים כוחות עם עורכי הדין עובדי רשות המסים.
גם לאחר הגשת כתבי אישום, ארוכה הדרך למציאת אשמתם של הנאשמים. התיקים מטיבם סבוכים מבחינה ראייתית. עורכי הדין ובהמשך גם השופטים, נדרשים ללמוד אלפי מסמכים, תמלילי האזנות, עדויות בכתב, דוחות כספיים, כרטסות הנהלת חשבונות ומסמכים בנקאיים. כתב האישום לרוב מונה מאות עדי תביעה שיש לזמנם לבית המשפט. מעצם טיבם ובשל העומס על בתי המשפט, בירור האישומים עשוי להימשך שנים.
מעצר לתקופה ממושכת
בד בבד עם הגשת כתבי אישום בעבירות כלכליות, לאחרונה ניכרת מגמת הרשויות לבקש את מעצרם של נאשמים בהפצת חשבוניות פיקטיביות בסכומים גדולים עד לתום משפטם, בטענה שבין היתר, נשקפת מהם לציבור "סכנה כלכלית". בתי המשפט לרבות בית המשפט העליון, הכשירו מגמה זו. במקרה כזה, צפוי נאשם הנאבק על חפותו לשהות במעצר תקופה ממושכת.
הליכי משפט ארוכים
על פי רוב, ניהול משפטם של נאשמים בעבירות של הלבנת הון ועבירות מס בהיקפים גדולים מלווה בקשיים. בשל עומס בתי המשפט, ההליכים נמשכים שנים. לעיתים מזומנות, התביעה נתקלת בקושי להוכיח את כל האישומים או את היקף הרכוש השייך לנאשמים. לא אחת התביעה נאלצת לשחרר רכוש שנתפס לאחר שמתברר כי הוא שייך לאחרים. מבין מאות עדי תביעה, ישנם עדים החוששים להעיד ויש שעזבו את הארץ לצמיתות.
קיימת גם אפשרות שעד מדינה שבעברו היה שותף בארגון, בודה דברים מליבו כדי לרצות את התביעה. מאידך, הנאשמים הטוענים לחפותם עשויים למצוא עצמם עצורים זמן רב עד לסיום משפטם ללא ודאות לגבי תוצאותיו ובעוד רכושם מוקפא עד לסיום ההליך.
הסדרי טיעון
לנוכח הקשיים המשותפים לשני הצדדים, הליכים מסוג אלה מסתיימים על פי רוב בהסדרי טיעון. הסדר כזה כולל, לצד הסכמה על תקופת המאסר והקנס הכספי, גם הסכמה על היקף הרכוש שיחולט לטובת המדינה.
מאחר שעסקינן בעבירות כלכליות, הרשויות עומדות על כך שהנאשמים ישלמו מחיר כלכלי כבד. תקופת המאסר תהיה אפוא תלויה במידה רבה בהיקף הרכוש שיחולט. ככל שיוסכם על חילוט בהיקף גדול יותר, תסכים התביעה לתקופת מאסר מתונה יותר. כאשר הצדדים מצליחים לגבש סדר טיעון כזה, החוסך זמן שיפוטי יקר, הוא מקבל בדרך כלל את ברכתו של בית המשפט. הסדר מאוזן ומוצלח נחשב ככזה כשני הצדדים, התביעה והנאשמים, חשים מעט מאוכזבים שהם לא "באו על סיפוקם".
ומה עם שירזי?
ריקו שירזי זכאי ליומו בבית המשפט. על הרשויות להוכיח את טענותיהן מעבר לכל ספק סביר. עד אז שירזי הוא בחזקת זכאי ולא ניתן לחלט את רכושו לטובת המדינה. עם זאת אין כל ספק שלשני הצדדים, לתביעה ולצוות ההגנה המיומן שיעמוד לצד שירזי, עוד נכונה עבודה רבה.
