מטרתו של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפלת"ד) היא להבטיח שכל אדם שנפגע בתאונת דרכים ( car accident), יקבל פיצוי. לשם הגשמת מטרה זו, הוטלה אחריות מוחלטת על כל נהג שהיה מעורב בתאונת דרכים, כלפי הנפגעים בתאונה. כלומר: הזכות לפיצוי לא תלויה בקיומה של אשמה מצד הנפגע, ולא מושפעת מאשמו התורם, אם יש כזה, מלבד מקרים חריגים בהם הנפגע גרם במתכוון לתאונה. כן הוטלה חובת ביטוח בשל האחריות הפוטנציאלית, ובשל נזק שיכול להיגרם לנהג במסגרת תאונה עצמית.
רוצים לשאול שאלה? היכנסו עכשיו לפורום נזיקין ותאונות
ייחוד עילה
סעיף 8 לחוק הפלת"ד קובע, כי: "(א) מי שתאונת דרכים מקנה לו עילת תביעה על פי חוק זה, לרבות תביעה על פי ביטוח כאמור בסעיף 3(א)(2) ובסעיף 3(ד) לפקודת הביטוח, לא תהיה לו עילת תביעה על פי פקודת הנזיקין בשל נזק גוף, זולת אם נפגע בתאונה שנגרמה על-ידי אדם אחר במתכוון".
סעיף זה נקרא "ייחוד עילה". הסעיף מונע, למעשה, מאדם שנפגע בתאונת דרכים לתבוע פיצויים מכח פקודת הנזיקין, מהנהג שאשם בתאונה.
בזמן חקיקת החוק, הייתה התלבטות בשאלה האם יש להגביל את סכום הפיצוי שניתן לאדם שנפגע בתאונת דרכים, אשר החוק לא חל עליו (למשל: נהג שלא היה מבוטח בזמן שנהג אחר פגע בו). לבסוף, הוחלט שלא להגביל את סכום הפיצוי, והמצב שנוצר בשטח הוא, שלפעמים נפגע בתאונת דרכים קבל פיצוי גבוה יותר מכיון שבניגוד לחוק הוא לא היה מבוטח.
לשאלות בנושא תאונות דרכים, פנו עכשיו לפורום תאונות דרכים
היישום של סעיף 8 לחוק בפסיקה
לפתחם של בתי המשפט מגיעים לא מעט דיונים העוסקים בסעיף 8 לחוק הפלת"ד, שאלת יישומו ופרשנותו.
לאחרונה, בית המשפט העליון דחה שני ערעורים אשר דנו בשאלה האם עומדת לנהג חסר ביטוח, אשר נתבע בתביעת השתתפות על-ידי קרנית זכות חזרה כלפי מי שגרם לתאונה ברשלנותו. בית המשפט קבע, כי עיקרון ייחוד העילה, הקבוע בסעיף 8(א) לחוק הפיצויים, מקים מחסום מהותי מפני הגשת תביעה של נפגע נגד מי שאינו חב לפי חוק זה.
המשנה לנשיאה ריבלין הדגיש, כי בהתאם להלכת אכרם חוסיין, יש לפרש את סעיף 8 כקובע שלילה מוחלטת של עילה בנזיקין מהנפגע, ביחס לכל נזק אשר לגביו קמה לו עילת תביעה על פי החוק. השופט ריבלין ציין, כי גם אם יש החולקים על הלכה זו, היא עדיין שרירה וקיימת.
(עא 2591/09 אנואר אלנסארה נ' אברהם שליסל)
פסק דין נוסף בו נדון עניין ייחוד העילה ניתן בבימ"ש השלום בקרית שמונה, אשר דן בתביעה ותביעה שכנגד בשל תאונה שאירעה בין רכב התובע, מסוג סובארו, לרכב בו נהג הנתבע 1, מסוג סקודה.
בית המשפט קבע, כי התאונה בה נפגע התובע היא תאונת דרכים ובהתאם לסעיף 8(א) הפלת"ד, נשללה עילת תביעה על פי פקודת הנזיקין בשל נזק גוף, ממי שתאונת הדרכים מקנה לו עילת תביעה עפ"י החוק. נזקי גוף, כולל הפסדי שכר בגין הפגיעה הגופנית, ניתן לתבוע רק ע"פ החוק.
"עקרון זה הידוע בשם עקרון "ייחוד העילה" קובע כי כל עוד לא מדובר בתאונה שנגרמה במתכוון, הרי שלהבדיל מנזקים רכושיים, לא ניתן לתבוע נזקי גוף במסגרת תביעה נזיקית מהמעורב בתאונה", נכתב בפסק הדין.
בית המשפט הוסיף, כי בתאונת דרכים שבה היו מעורבים מס' כלי רכב תחול על כל נוהג ומתיר השימוש ברכב, (והמבטחת של אותו רכב בביטוח חובה) אחריות לנזקי גוף של מי שנסע ברכב שלו.
כאשר הנהג עצמו נפגע בגופו, כמו במקרה נשוא הדיון, הדרך לקבל פיצוי בגין נזקי הגוף היא לתבוע את החברה המבטחת בביטוח חובה, אך כאמור לא ניתן לתבוע בנזיקין את הנהג המעורב.
(תא (ק"ש) 21995-11-09 פרדז'י שמעוני נ' יוסף בלוך)
עוד בנושא:
