"מקצוע עריכת הדין הוא אחד המקצועות החשובים ביותר בחברה ומשמש אחד היסודות של המערכת המשפטית כולה. יוקרתו ואמינותו של המקצוע ואמון הציבור בו הם מנשמת אפה של הדמוקרטיה ולא ניתן להפריז בחשיבות שמירת רמת המקצוע ואיכותו" (בש"א 22050/03 – מחוזי ת"א).
חרף החזון האמור, מקצוע עריכת הדין מצוי בתקופה לא קלה. השוק מוצף, יש אומרים, ב – 50,000 עורכי דין (בקירוב), ובמקביל לומדים בישראל מדי שנה אלפי סטודנטים למשפטים כאשר רובם עתידים לשמש כעורכי דין פעילים. כתוצאה מכך, תנאי העבודה והשכר לעורכי הדין שהינם בתחילת דרכם המקצועית עשויים להיות רחוקים מהתנאים הנחשקים להם קיוו כאשר עמלו כ- 5 שנים על מנת להסב אושר לאמם ולקבל את רישיון עריכת הדין.
בחירת הנתיב הנכון
במצב זה, קיימת חשיבות רבה עבור עורך הדין המצוי בתחילת דרכו לבחור את הנתיב הנכון לצורך התפתחותו המקצועית, בין אם מדובר בבחירת תחום המשפט בו יעסוק - תחום הנחשב יוקרתי ומכניס יותר או תחום הקרוב לליבו - בין בחירת השתלבות במשרד גדול, בין בחירה בהתנהלות במסגרת משרד קטן ו"משפחתי", בין בחירת עיסוק בשירות הציבורי וכיוצ"ב.
קצרה היריעה מלהרחיב ולפרט אודות יתרונותיו וחסרונותיו של כל נתיב ונתיב, אולם יחד עם זאת ניתן – בקליפת האגוז - לעמוד על מספר אלמנטים מרכזיים שטוב וראוי שיהיו בידי עורך הדין הצעיר לעת בחירת דרכו.
השתלבות במשרדי עורכי הדין הגדולים
על פי סקרים הנערכים חדשות לבקרים עולה, כי לרוב משרדים אלו, המונים עשרות עו"ד ואף למעלה מכך, מספקים את השכר הגבוה ביותר לעורכי הדין השכירים, וודאי לאלו בתחילת דרכם. במשרדים אלו יש אפשרויות קידום והתפתחות, כאשר גם עורך הדין שאינו נותר במשרד שכזה ויוצא לחפש את דרכו, לרוב – בהיותו "יוצא משרד גדול" – יזכה ליתרון מסוים לעת חיפוש המשרה הבאה כעורך דין.
יחד עם זאת, לרוב נדרשים עורכי הדין במשרדים הללו לעבוד שעות מרובות יותר מעמיתיהם במשרדים הקטנים או בשירות הציבורי, ומן הסתם, נוכח גודלו של המשרד, יידרש זמן רב יותר לאותו עורך-דין המצוי בתחילת הדרך להשתלב ולהפוך ל"בורג מרכזי" ומשפיע (דבר שעשוי להוות בעיה לכל עורך דין צעיר אשר שואף חיש מהר לנהל תיק, להתוות דרך, לקבוע אסטרטגיה משפטית ולהשפיע באופן מהותי על העשייה המשפטית).
משרדים בינוניים וקטנים
מנגד, עבודה במשרדים בינוניים וקטנים עשויה לאפשר השתלבות מהירה יותר בעשייה המשפטית המהותית, אולם לעיתים בשכר נמוך יותר, תוך ששעות העבודה עדיין יהיו רבות ועמוסות.
עורכי דין בשירות הציבורי
אל מול עורכי הדין בשוק הפרטי עומדים עורכי הדין במגזר הציבורי, אשר כבר מן השלבים הראשונים יחסית בדרכם המקצועית עוסקים בניהול תיקים משמעותיים (לעיתים קרובות כאשר מנגד עומד פרקליט בכיר מהמגזר הפרטי), ובמקביל אלו נהנים ממערך תנאים נלווים טובים יותר מאשר להם זוכה עורך הדין הפרטי בתחילת דרכו. התנאים כוללים הטבות כגון: קרן השתלמות, מספר ימי חופשה רב יותר בשנה, אחזקת רכב, תוספת שכר עבור שעות נוספות וכדומה. גם שכרם של הפרקליטים בשירות המדינה אינו נופל בשנים הראשונות משכרם של מרבית עורכי הדין במגזר הפרטי המצויים בשלב דומה של הקריירה.
ומהם התחומים הרווחיים?
אל תוך מערך השיקולים הנ"ל מצטרף שיקול נוסף וחשוב הנוגע לבחירת התחום המשפטי בו ראוי לעסוק ולהתמקצע, כאשר תחומי משפט כגון: הייטק, מסחר בינלאומי, שוק ההון וקניין רוחני נחשבים בשנים האחרונות לרווחיים ביותר, ואחריהם ניתן למצוא את תחום הנדל"ן, פירוקים וכינוסים, מיסוי, דיני משפחה ודיני עבודה כתחומים המובילים מבחינת פוטנציאל ההכנסה הטמון בהם.
לסיכום - מקצוע תובעני, אך מרתק
אם כן, רבים השיקולים לכאן ולכאן, ולא פשוטה היא הבחירה בדבר הנתיב הנכון לבחירה מקצועית, אולם לדבר אחד נדמה כי יסכימו מרבית עורכי הדין – מקצוע עריכת הדין הינו מקצוע תובעני, המחייב עבודה קשה, מאומצת, הנפרשת על פני שעות רבות (ימים, לילות ולעיתים סופי שבוע), המבוצעת לעיתים מזדמנות תחת לחץ, והעיקר - טומנת בחובה אחריות כבדה המוטלת כל כולה על כתפי עורך הדין.
לפיכך, על מנת להתקדם ולהצליח במקצוע זה, מומלץ בראש ובראשונה לעסוק בתחום הקרוב לליבך, המדבר אליך, המרתק אותך, ומתוך העשייה הזו להתפתח, להתפרנס בכבוד (ואף למעלה מכך), ולסייע להשיב למקצוע מכבודו.
טרם סיום יודגש, כי מקצוע עריכת הדין הנו מקצוע נפלא ומאתגר, המקצוע היחיד שבעזרת כישורי הלשון, יצירתיות, כלים משפטיים ודרך ארץ ניתן לשנות עולמות.
* עו"ד אור גל-און, משרד עורכי דין גל-און קפל שמואלי
