ח"כ חנוך מילביצקי. "פגיעה משמעותית בחופש העיסוק של עורכי הדין על ידי כבילות ללשכה". צילום: דוברות הכנסת
ועדת החוקה אישרה לקריאה ראשונה את הצעת החוק של ח"כ חנוך מילביצקי, המגבילה את עצמאותה של לשכת עורכי הדין בניהול תקציבה. ההצעה רוצה להגביל שימוש בדמי החבר לפעילויות ציבוריות כמו חקיקה והשתלמויות מקצועיות, תוך התמקדות בתפקידי חובה כמו הסמכת עורכי דין.
הדיון בהצעת החוק עורר חילוקי דעות חריפים בין הקואליציה לאופוזיציה לצד התנגדות נחרצת מצד לשכת עורכי הדין, שם טוענים כי המהלך הוא ניסיון לפגוע בתפקיד הלשכה בהגנה על שלטון החוק. היועץ המשפטי לוועדת החוקה הדגיש את הצורך בתשתית עובדתית מוצקה להצדקת החקיקה. מה יהיה ההמשך?
הצעת החוק עברה בוועדה בהכנה לקריאה ראשונה, בטרומית, אושרה לקריאה ראשונה ואמורה לעלות שבוע הבא לקריאה ראשונה במליאה. כדי להבין יותר את משמעותו של החוק החדש, מטרתו ומדוע הוא הועלה דווקא עכשיו, פנינו אל ח״כ חנוך מילביצקי (הליכוד), יוזם החוק.
ח״כ חנוך מילביצקי, מהו החוק ומהי מטרתו?
"חוק לשכת עורכי הדין במדינת ישראל קובע כי כל מי שרוצה לעסוק בעריכת דין חייב להיות חבר בארגון המקצועי שנקרא לשכת עורכי הדין. אין עוד ארגון כזה בארץ ומעטים יש כאלה בכלל בעולם. החוק הזה מעניק סמכות לגבות כספים.
"עד עכשיו, סכום דמי החבר נקבע על ידי הלשכה לבדה באופן עצמאי. חוק לשכת עורכי הדין מחלק את פעולות הלשכה לשניים: יש פעולות בסעיף מסוים שמהוות פעולות חובה של הלשכה, ויש פעולות שנמנות בסעיף נוסף, שהן רשות - הלשכה רשאית לעשות א', ב', ג', ד'. עד עכשיו גבו מעורכי הדין כסף בשביל הכל, באופן סטטוטורי, ולעורכי הדין לא היתה אפשרות לא לשלם.
"מטרת החוק היא לוודא שהכסף שנגבה מעורכי הדין יעבור לפעולות החובה בלבד של הלשכה, ויעבור לפעולות הרשות, כמו כל ארגון מקצועי אחר. לעורכי הדין תהיה בחירה - אפשרות לשלם או לא לשלם, אלא אם הלשכה תחליט שזה מספיק חשוב לה ושהיא יכולה לממן את הפעולות הללו מהכנסות אחרות".
לדברי ח"כ מילביצקי, "תקציב הלשכה לשנת 2025, כפי שפרסם הוועד המרכזי מול כל ראשי המחוזות, עומד על 83 מיליון שקל. רוב התציב, 66 מיליון שקל, נשען על הכנסה צפויה מדמי חבר, הכסף שעורכי הדין משלמים - בממוצע 1,000 שקל לשנה לעורך דין, והיתרה היא מכל מיני הכנסות של הלשכה, הוצאת הספרים שלה, שכירויות מבניינים, משרדים ומפעילויות אחרות שלה.
"כשבאים ופותחים את התקציב ומנסים לבודד את פעולות החובה של הלשכה לעומת פעולות הרשות, מגלים שעלות פעולות החובה - כפי שמפורט בתקציב הלשכה ולא משהו שאני המצאתי - מגיעה לפחות מ-20 מיליון שקל. כלומר, במקום לגבות מעורכי הדין 66 מיליון שקל אפשר לגבות מעורכי הדין 20 מיליון שקל - בערך שליש מדמי החבר שנגבים כל השנים הללו. היתרה היא השתלמויות מקצועיות, כנסים ועוד - מי שירצה לשלם עבורם ישלם ומי שלא – לא, אבל זה לא הגיוני שעורכי הדין במחוז מרכז יממנו שיפוצים בבניין של הלשכה במחוז הצפון ולא הגיוני שעורכי הדין במחוז דרום יממנו השתלמות מקצועית שמתקיימות בתל אביב".
ח"כ מילביצקי טוען כי "כל הדברים הללו קורים היום באין מפריע, ואני בכלל לא מדבר על כל הכספים שראש הלשכה עושה בהם שימוש לצרכים פוליטיים שלו, כל מיני מיקורי חוץ, יועצים, לוביסטים, בסכום של יותר משלושה מיליון שקל. אני לא מדבר על ארבעה מיליון שקל שהם תקציב לשכת מנכ״ל אלא על ארבעה מיליון שקל מכספים שנגבים מעורכי הדין בלי שיש להם זכות לבוא ולעשות משהו בנושא.
"כיום", מסביר מילביצקי, "אם אתה רוצה לעבוד ולהתפרנס, אתה חייב להיות חבר בלשכת עורכי הדין. זה לא כמו רואי החשבון, שיכולים להחליט אם הם רוצים להיות חברים בארגון המקצועי או לא, שם גובים דרך אגב סכום של 430 שקל בשנה וניתנת הנחה של 50% לחיילי מילואים. זה גם משהו שהכנסנו בהצעת החוק הזאת".
אבל למה בעצם החלטתם להתערב במה שקורה בתוך הלשכה? איזו השפעה אמורה להיות לזה על הציבור?
"יש מעל 80 אלף עורכי דין במדינת ישראל, שכבולים לגילדה. אם הם רוצים להתפרנס במדינת ישראל, הם צריכים לשלם את דמי החבר ללשכה. יש פה גבייה מכוח חוק עם פגיעה משמעותית בחופש העיסוק על ידי הכבילות הזאת ללשכה. יש פה מצב של כשל שוק מטורף, כי אם משווים את הסכום שמשלמים רואי החשבון - מקצוע מאוד דומה, אפשר לראות שרואי החשבון צריכים לשלם סכום חובה 430 שקל, ואילו סכום החובה שעורך הדין צריך לשלם הוא אלף שקל, ולפער הזה אין הצדקה. לכן באנו ואמרנו, התשלום יהיה רק על פי פעולות החובה.
"יש לאנשים הזכות לעבוד ולהתפרנס מהמקצוע שאותו למדו במשך שלוש שנים, ועוד התמחות של שנה או שנתיים, אבל אי אפשר להתנות את הזכות הזאת בדמי חבר - מי שרוצה ישלם ומי שלא רוצה שלא ישלם. המשמעות היא הקלה משמעותית על ציבור עורכי הדין במדינת ישראל - במקום תשלום חובה של אלף שקל יהיה עכשיו תשלום חובה של כ-300 שקל, ואם הפעולות האחרות שהלשכה עושה הן כל כך חשובות, הרי עורכי הדין ישמחו מטעם עצמם לבוא ולשלם את ההפרש עבורן, אבל זה לא המצב".
יש מי שאומרים שהחוק הוא חלק מהרפורמה המשפטית, שהוא לא באמת קשור לרווחתם של עורכי דין.
"אז אומרים".
אתה מבין למה הם אומרים את זה?
"אני מבין שמדובר ב'קופה קטנה' של 83 מיליון שקל, שאפשר לעשות בה מה שאני רוצה, בלי שום מנגנון בקרה אפקטיבי, בלי שקיפות אמיתית, וכיו"ר לשכת עורכי הדין להחליט לחלק את התקציבים למחוזות איך שבא לי, למחוז הזה נותן X ולמחוז הזה נותן Y לפי הקונקטורות הפוליטיות שלי.
"אני אתן לך את הדוגמה הכי מכעיסה אולי: עמית בכר, יו"ר לשכת עורכי הדין הנוכחית, כיהן קודם לכן כיו"ר ועד מחוז תל אביב. ועד מחוז תל אביב תחת כהונתו סיים עם גירעון של כמה מיליונים טובים בגלל הניהול שלו. בשנה הראשונה שבכר קיבל את לשכת עורכי הדין - מה הוא עשה? הוא קיצץ מהכספים שמקבלים כל יתר המחוזות כדי לכסות על גירעון מחוז תל אביב. זה לא היה עובר בשום מקום אחר כשזה נעשה בכספי ציבור. וכן, כיוון שיש פה הסמכה בחוק לגבות את דמי החבר של לשכת עורכי הדין אלה הם כספי ציבור. זה מקום שמצריך התערבות. לכן הוא צועק ולכן הוא מאיים עלי באופן אישי, גם דרך שליחים שהוא שולח וגם באופן אישי. כשיצאתי מאולם הוועדה הוא איים שהוא יכניס אותי לכלא אם אמשיך עם החוק הזה. ברורה לי לחלוטין ההיסטריה שלו, ברור לי לחלוטין אובדן העשתונות שלו, אבל זה לא מסוג הדברים שירתיעו אותי".
עלתה שאלה לגבי התזמון. למה לעשות את זה דווקא עכשיו, בזמן מלחמה? יש כל כך הרבה דברים חשובים יותר.
"למה חשובים יותר? במקום לשלם 1,000 שקל בשנה, עורכי הדין ישלמו 300-350 שקל בשנה. זו לא הקלה משמעותית, זו הקלה מאוד משמעותית".
אבל עורכי הדין בכלל העלו את הסוגיה?
"בטח שהעלו את זה, מאיפה זה הגיע? מעשרות רבות של פניות שקיבלנו, מפניות של ראשי מחוזות. עמית בכר יודע שברגע שתהיה לציבור עורכי הדין בחירה, הם יבחרו לא לשלם ללשכת עורכי הדין, וזה אני אומר כעורך דין 22 שנה. לשכת עורכי הדין נותנת אפס תמורה לכסף שמשלמים לה. אני כעורך דין אומר לך, אף פעם לא הצבעתי לבחירות של הלשכה, אף פעם לא הלכתי לשום השתלמות מקצועית של הלשכה כיוון שהן בדרך כלל יקרות, כרוכות בכל מיני סופי שבוע, בכל מיני מקומות, ולא נתנו לי את מה שרציתי.
"זהו גוף חסר תועלת למרבית החברים שלו, והשלב הבא, בעזרת השם, זה באמת לקחת ולהפוך את החברות בגוף הזה בכלל לוולונטרית, כמו כל ארגון מקצועי אחר. מי שיחשוב שהלשכה נותנת לו תמורה יהיה חבר בה, ומי שלא - לא. מי שיתעסק בכל נושא הרישוי, התמחות, הכשרה וכל הדברים הללו, כמו אצל רואי החשבון, תהיה מועצת עורכי דין נפרדת ועצמאית, שלא קשורה לפוליטיקאים".
החוק עבר אתמול בקריאה ראשונה בנוסח מרוכך יותר. מה השתנה בו בעצם?
"המחשבה המקורית שלי היתה באמת להשוות את דמי החבר הדומה לאלה של רואי החשבון ולתת לשר המשפטים לקבוע, כפי שהוא עושה אצל רואי החשבון. אבל אז בא אלי שר המשפטים ואמר לי שהוא אינו מעוניין להתחיל לקבוע את דמי החבר של הלשכה וביקש להציג מנגנון אובייקטיבי יותר. לכן, ויתרנו על הכוונה המקורית לתת לשר המשפטים לקבוע והחלטנו לבודד את הפעולות שעליהן לשכת עורכי הדין יכולה לגבות דמי חבר, לציין במפורש מה הן, והתקציב ייקבע בהתאם לפעולות הללו ויאושר על ידי רואה חשבון המבקר של הלשכה, שאמור להיות גוף עצמאי, ועל ידי חשב משרד המשפטים, כגורם מקצועי חיצוני ללשכה לחלוטין, כדי לוודא שאין פה טריקים ושטיקים.
"הכנסנו שינוי במנגנון החלוקה של הכספים למחוז, כאשר קבענו שכדי לא לסטות מעקרון השוויון, יהיה צורך בהסכמה של שני שליש מחברי המועצה הארצית. כרגע, ארבעה מתוך שישה הם ראשי המחוזות, ואני חושב לשנות את זה לחמישה מתוך שישה כדי באמת לוודא שאם חורגים מעקרון השוויון זה יהיה לתכלית ראויה ולא למטרות פוליטיות.
"כמובן, וזה הכי חשוב, מי שעושה שירות מילואים של 30 יום בשנה ומעלה יקבל 50% הנחה בדמי החבר שהלשכה גובה, הטבה למילואימניקים כמו אצל מועצת רואי החשבון".
המודל של מועצת רואי החשבון הוא זה שאתה רוצה בסופו של דבר להשתוות אליו?
"כן, זה מודל נכון שמבדיל את כל נושא ההסדרה, ההסמכה, ודואג שזה יהיה מקצועי נטו. כל יתר העניינים של ההתאגדות והפוליטיקה נעשים דרך לשכה וולונטרית, שמי שרוצה חבר בה ומי שלא - לא".
מה אם איגוד רואי החשבון היה מצטרף לארגונים שהעמדה שלהם היא נגד הממשלה?
"אבל למה הוא לא עושה את זה? כי זה לא מעניין את החברים שלו. את החברים מעניין שכאשר הם נרשמים ומשלמים דמי חבר ללשכת רואי חשבון, הם רוצים לראות תמורה. תמורה מתבטאת בהשתלמויות מקצועיות רלוונטיות טובות, תמורה היא בכך שדואגים להם בכל מיני בעיות כאשר הם למשל ניגשים לפקידי השומה וכדומה.
"אני אומר שוב כמי שהיה עורך דין פעיל עד שנבחרתי לכנסת, בנושא הזה לשכת עורכי הדין כושלת ולכן המאבק. אם אתה באמת נותן תמורה לאנשים שלך, אם באמת יש לך תמיכה ציבורית רחבה וחסרת תקדים, כמו שהם כל הזמן טוענים, למה אתה מפחד לתת לאנשים את הזכות לבחור אם להצטרף אליך או לא להצטרף אליך? התשובה לכך ברורה: ברגע שהזכות לבחור תינתן, עורכי הדין יעדיפו לשלם את המינימום שצריך לחברות הללו ולדאוג בעצמם להשתלמויות המקצועיות שלהם ולכל יתר הדברים".
אם העמדה של יו"ר לשכת עורכי הדין עמית בכר היתה משתלבת עם דעות הממשלה הנוכחית, עדיין היית מנסה לחוקק חוקים שבעצם פוגעים ביכולותיה של הלשכה?
"את החוק ללשכה וולונטרית הגשתי בדצמבר 2022, לפני שהיו בחירות בלשכת עורכי הדין בכלל, בלי קשר לעמית בכר. את החוק הנוכחי הגשתי ביולי 2023. הוא נובע בגלל פניות שקיבלתי מלא מעט עורכי דין ובגלל הניסיון האישי שלי כעורך דין פעיל. אך אחד לא יכול לספר לי סיפורים כי הייתי שם. כשיושבים בוועדה ומדברים גבוהה-גבוהה על זה שחייבים השתלמויות מקצועיות, ולכן זה חייב להיות בתחומי חובה שבגינם הלשכה גובה כסף - אם זה ככה, למה עד היום לא חייבתם אף אחד בהשתלמות מקצועית? למה היום כל עורך דין יכול לקרוא לעצמו מומחה ב-X או מומחה ב-Y, בלי שאתם מתנים זאת, לדוגמה, בהשתלמות אחת פעם בשנתיים? למה לא עשיתם את זה עד כה אם זה כל כך חשוב?
"עכשיו אומרים בלשכה שחושבים לעשות את זה, זה כי עכשיו הם מבינים שהולכים לקחת להם את האפשרות לגבות כסף. בנוסף, המשרדים שמעבירים את ההשתלמויות המקצועיות הללו הם תמיד אותם שלושה-ארבעה משרדים גדולים בתל אביב, ואיכשהו בכר יצא מאחד מהם והוא עדיין שותף באחד מהם. התמונה ברורה ומצב עניינים שכזה לא היה עובר בשום גוף אחר חוץ מאשר בלשכת עורכי הדין כיוון שלעורכי הדין אין ברירה אלא להיות חברים בה".
לשכת עורכי הדין: "מילביצקי מנהל מסע נקם ומשרת את ההפיכה המשטרית"
מלשכת עורכי הדין נמסר בתגובה כי "נראה שמאז שחבר הכנסת מילביצקי הורשע כעורך דין בבית הדין של הלשכה בעבירות אתיקה, הוא גמר אומר לנהל מסע נקם חקיקתי נגד לשכת עורכי הדין, תוך שהוא משמש כלי שרת ופיון בידיהם של מחוללי ההפיכה המשטרית ובראשם שר המשפטים יריב לוין, שמנסים לסחוט את הלשכה באיומי חקיקה במטרה למנוע את עמידתה האיתנה להגנת הדמוקרטיה ובדגש על מניעת הניסיון לסכל את מינוי הנשיא המיועד יצחק עמית לבית המשפט העליון.
"כלל טענותיו השקריות באשר לדאגתו כביכול לכספי דמי החבר של עורכי הדין ויעודם משוללי כל יסוד וחושפים את הרצון האמיתי העומד מאחורי הצעת החוק: למנוע את תפקודה של הלשכה כשומרת סף עצמאית לצד קידום מקצועי של חבריה".
עוד נמסר מלשכת עורכי הדין כי "חשוב להזכיר לציבור כי לאחר שהעיתונאי גור מגידו כתב על מילביצקי כי הוא 'הפיץ עלילת דם מהסוג הכי שפל נגד מתלוננת על תקיפה מינית הכל כדי להגן על עמותת קבלה לעם', מילביצקי והעמותה תבעו, הפסידו, ערערו ושוב הפסידו תוך שבית המשפט המחוזי (וגם השלום) קבע שמילביצקי עשה שימוש לרעה בהליכי משפט.
"בניגוד לפועלו הציבורי המפוקפק של מיליבצקי, לשכת עורכי הדין עוסקת שנים בפעילות חברתית למען עורכי הדין והציבור בישראל. כך למשל, בפעילות משותפת וייחודית עם פורום מיכל סלה השקנו פרויקט מיוחד להצלת חיים והגנה על נשים מפני אלימות. הציבור מוזמן לבדוק את עברו של מילביצקי, להשוות לפעילותה החברתית הענפה של לשכת עורכי הדין ולשפוט לבדו מי משיא ערך לחברה הישראלית ומי מבזה אותה יום יום.
"באשר לטענותיו של מילביצקי לפיהן רק שלושה או ארבעה משרדים גדולים בתל אביב מנהלים את ההשתלמויות של הלשכה, הרי שמדובר בעוד שקר גס. מאות עורכי דין משלל משרדים קטנים וגדולים יוזמים, מנהלים ומובילים מגוון רב של השתלמויות מקצועיות בפריסה ארצית בלשכה ובכל מחוזותיה.
"בסיום נחזור על העיקר, הבריונות של מילביצקי בשירותו של לוין לא יסיטו אותנו מיעדנו לשמור על שלטון החוק, על מערכת המשפט, על הדמוקרטיה ועל קהילת עורכי הדין".
