מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל ב-7 באוקטובר, מערכת הביטחון מתמודדת עם גל חסר תקדים של פצועים ונפגעים. לצד הפציעות הפיזיות המיידיות, מתמודדים אלפי חיילים, אנשי מילואים ושוטרים גם עם השלכות נפשיות ורפואיות ארוכות טווח. המערכת המשפטית צפויה להתמודד בשנים הקרובות עם עלייה משמעותית בהיקף התביעות להכרה בנכות, הן בשל פציעות ישירות מהלחימה והן בשל מחלות ופגיעות שיתפתחו בעקבותיה.
מדי שנה מוגשות תביעות רבות למשרד הביטחון על ידי חיילים, אנשי מילואים ושוטרים שנפגעו במהלך שירותם. בעוד חלק מהתביעות נוגעות לפציעות מיידיות וברורות שהתרחשו במהלך פעילות מבצעית, קיים מסלול מורכב יותר של תביעות הנוגעות למחלות בעקבות תנאי השירות הצבאי .
מאחורי הקלעים של מערכת הביטחון מסתתר עולם שלם של פציעות ומחלות שחיילים, אנשי מילואים ושוטרים נאלצים להתמודד איתן - חלקן מיידיות וברורות, אחרות מתפתחות במרוץ הזמן ולא תמיד קל לאותם זכאים לזהות את הקשר בינן לבין תנאי השירות.
עו"ד סיוון צימרינג קסלסי, העוסקת בתביעות נגד משרד הביטחון, חושפת את המורכבות שבהליך ההכרה בנכות ומסבירה מדוע חשוב להכיר את הזכויות ולהיות מיוצג על ידי עורך דין.
"יש מחלות שמתפרצות רק כמה חודשים לאחר האירוע"
"יש מחלות שמתפרצות רק כמה חודשים לאחר אירוע אינטנסיבי ולחוץ", מסבירה עו"ד קסלסי. "למשל, חייל שנחשף לתנאי שטח קשים, ללא מקלחת או החלפת מדים במשך תקופה ארוכה, עלול לפתח מחלות עור. חוסר שינה ממושך יכול להוביל להתפרצות אפילפסיה, ומצבי לחץ קיצוניים ואירועים חריגים עלולים לגרום להתפתחות סוכרת ו/או אוטם שריר הלב.
"התביעה מוגשת למשרד הביטחון ולפעמים יש מקרים שקשה יותר להוכיח את הקשר בין המחלה לאותו מקרה בשירות. הרבה פעמים אנשים לא מבינים את הקשר בין התפרצות אפילפסיה לבין זה שאותו חייל לא ישן את הזמן המינימלי הדרוש לו במשך תקופה ממושכת. ככל שיש קשר סיבתי בין התפרצות המחלה לתנאי השירות ראוי שמי שחלה בעקבות תנאי השירות יממש את הזכויות המשפטיות שלו", אומרת עו"ד קסלסי.
לא רק פציעות פיזיות
בעוד שקל יותר להכיר בפציעות כגון פגיעות אורתופדיות, יש פגיעות רבות שפחות מדברים עליהן. "ירידה בשמיעה היא תופעה נפוצה", מציינת עו"ד קסלסי. "שוטרים שנחשפים לרעש ממכשירי קשר, או חיילים החשופים לירי ומטענים, עלולים לסבול מירידה בשמיעה ומטנטון - צלצולים באוזניים".
עו"ד סיוון צימרינג קסלסי. "אחת האפשרויות לקבל הכרה היא נכות מוסבת". צילום: פרטי
הפן הנפשי מהווה גם הוא פרק משמעותי בתביעות אלו. "פוסט-טראומה, הפרעות הסתגלות וחרדות הן תופעות שכיחות", אומרת עו"ד קסלסי. "לדוגמה, בוחני תנועה במשטרה שנחשפים ראשונים לזירות תאונות קשות עלולים לפתח טראומה נפשית. לצערנו, רבים מתביישים לבקש עזרה".
לאחר אירועי 7 באוקטובר, מציינת עו"ד קסלסי חל שינוי בתפיסה החברתית שמכילה ומבינה יותר, אך מנגד רבים מהמשרתים עצמם, בצבא ובמשטרה, עדיין מתביישים בכך.
אחד האתגרים המשמעותיים ביותר עבור חיילים שנפגעו הוא המעבר החד מהשירות הצבאי לחיים האזרחיים. "יש הרבה דברים שלפעמים בכלל עוד לא מבינים באותו הרגע", משתפת עו"ד קסלסי משיחות שהיא עצמה קיימה עם חיילים ואנשי מילואים. "בזמן השירות יש את הדרייב ותחושת ה'ביחד' והאחווה, יש מוטיבציה. אבל כשאותו חייל חוזר ומעכל את הדברים, לעתים הוא לא מוצא את עצמך. לפעמים רבים עם בת הזוג כל הזמן ולא מבינים שזה מתוך מצוקה והם צריכים סיוע וטיפול".
היא מספרת על חיילים שיוצאים לריענונים ומתקשים להתחבר לשגרה האזרחית. "הם יושבים בפאב ומרגישים מנותקים, תוהים איך אנשים יושבים כאן בשעה שרק לפני יממה ניהלו קרבות. פתאום הם מרגיש את הפחד, בלילה חוזרים אליהם קולות הירי והתמונות. נפגעי פוסט-טראומה זקוקים למעטפת שתסייע להם להשתקם. כיום אני רואה את החברה הישראלית מבינה יותר ומכילה יותר את הקשיים הנפשיים. חשוב שאנשים יידעו שמגיע להם סיוע ושאין בושה בכך".
המלצה נוספת של עו"ד קסלסי היא להיעזר באנשי מקצוע בהליכים אלה, בין השאר כדי להתפנות להתמודדות עם הריפוי והשיקום. "זה תחום מורכב עם הרבה ביורוקרטיה", היא אומרת. "כדאי להיעזר בעורך דין שמכיר את התחום ויכול לא רק לייצג משפטית, אלא גם ללוות ולתמוך לאורך כל הדרך. עורכי הדין בתחום הזה יידעו להפנות את הנפגע ולכוון אותו למה חשוב בתיק. במידה שמשהו מסתבך בהליך, הם יידעו למצוא את הפסיקה הנכונה ואת הדוגמאות הרלוונטיות.
"ההליכים מול משרד הביטחון הם לא קלים", מדגישה קסלסי. "אנשים צריכים גם סיוע וליווי, לפעמים זה לא רק משפטי אלא גם חצי-פסיכולוג שלהם. חשוב להקשיב להם כי זה הליך לא פשוט לכולם, לא לפצוע ולא למשפחה שלו שהיא גם עייפה מול הביורוקרטיה. צריך מישהו חיצוני שיעשה סדר, שיש לו אנרגיה ואת הכוח לעמוד ולמצות את זכויותיו ושהחייל הפצוע יתפנה לריפוי שלו. להיות 'במלחמה' כשאתה צריך לרפא את הנפש שלך, זה לא פשוט", אומרת עו"ד קסלסי.
נכות מוסבת: הזכויות שרבים לא מכירים
אחת האפשרויות לקבל הכרה היא נכות מוסבת, שאינה מדוברת מספיק בציבור כך שרבים כלל אינם מודעים לה. זוהי פגיעה שנובעת מנכות מוכרת קודמת. "חייל שנפצע פיזית עלול לפתח בהמשך בעיות נפשיות כתוצאה מההתמודדות עם הפציעה", מסבירה עו"ד קסלסי. "גם על כך ניתן לקבל הכרה ממשרד הביטחון.
"למשל, חייל שנפצע ונקטעה לו רגל. הפציעה הממשית באותו הרגע זו הרגל והוא מקבל הכרה על הפציעה הפיזית ועל האיבר הקטוע, אבל עם הזמן לעתים מתפתחות פגיעות נפשיות בעקבות הקשיים והפציעה הפיזית וזה הופך להיות 'פגיעה מוסבת'".
עו"ד קסלסי מתייחסת לטעות נפוצה הרווחת בין הנפצעים והיא הסברה שאם חלפו שלוש שנים מהשחרור, לא ניתן להגיש תביעה. "זה לא מדויק", היא אומרת. "במקרים של נכות בשיעור גבוה ובהינתן ראיות מספקות, ניתן לקבל הכרה גם בחלוף הזמן. אמנם ייתכנו קיזוזים בשל השיהוי, אך הדלת לא נסגרה".
לצד זאת, ההמלצה המלווה את כלל סוגי התביעות נגד משרד הביטחון היא החשיבות לתעד כל פציעה או אירוע בזמן אמת, ככל שניתן כמובן. "חשוב לבקש דו"ח אירוע ודו"ח פציעה מיד כשמתאפשר", מדגיש עו"ד קסלסי. "במקרים של פציעות ישנות, אנחנו נעזרים בעדויות של חברים ליחידה שהיו נוכחים באירוע והם למעשה חותמים על תצהיר.
"ההכרה בנכות אינה רק עניין כספי", מסכמת עו"ד קסלסי. "היא כוללת מעטפת שלמה של סיוע כולל, אביזרי שיקום, הנחות בארנונה ועוד הטבות שמשתנות בהתאם להכרה. המטרה היא לאפשר לנפגע להשתקם ולחזור לתפקוד מיטבי בחברה. היום, אחרי מה שחווינו ב-7 באוקטובר, אני חושבת שאנחנו כחברה במקום יותר מכיל ומחבק, זה מה שמייחד אותנו ואת הרוח הישראלית".
(צילום ראשי: שאטרסטוק)
