מהפכת הבינה המלאכותית היוצרת (במ"י או Generative AI/ GenAI) מתקדמת בצעדי ענק ולראיה- דו"ח חדש של בנק ישראל משרטט תמונה מורכבת של השלכותיה על שוק העבודה המקומי. לפי הדו"ח שפורסם ב-11 במרץ 2025, הטכנולוגיה צפויה לשנות באופן מהותי את מפת התעסוקה, להגביר את פריון העבודה, אך גם לייתר משרות רבות.
ניתוח הנתונים מעלה כי הבינה המלאכותית היוצרת - טכנולוגיה המסוגלת לייצר תוכן חדש כמו טקסטים, תמונות או קוד על בסיס מאגרי מידע קיימים - משפיעה באופן שונה על קבוצות עובדים שונות. המסקנה הברורה: המדינה חייבת להיערך כבר עכשיו לשינויים הצפויים באמצעות הכשרות מקצועיות ממוקדות ולמנוע הרחבת פערים חברתיים ואבטלה.
מי מהעובדים בסיכון ומי עשוי להרוויח?
הניתוח המקיף של בנק ישראל מחלק את המקצועות בשוק העבודה לשלוש קבוצות עיקריות, בהתאם לרמת החשיפה הצפויה לבינה מלאכותית יוצרת. הקבוצה הראשונה, המכונה "משלחי יד תחליפיים", כוללת מקצועות שבהם הטכנולוגיה החדשה יכולה להחליף באופן משמעותי את תפקיד העובד. מדובר בכ-20% מכלל המועסקים במשק – כמיליון איש – העוסקים בעיקר בתחומי שירות לקוחות, פקידות כללית, מכירות וסוכנות נסיעות. עבור קבוצה זו, הסיכון משמעותי: הביקוש למקצועות אלה צפוי לרדת באופן חד עם התרחבות השימוש בכלי בינה מלאכותית.
הקבוצה השנייה, "משלחי יד משלימים", מהווה 39% מהמועסקים, בתוספת 8% מהעובדים בתחום הטכנולוגי. מדובר במקצועות המאופיינים בחשיבה יצירתית, פתרון בעיות ותכנון אסטרטגי (כמו מהנדסים ומדענים), או בתפקידים הדורשים תכונות אנושיות ייחודיות כמו אחריות ושיפוט (עורכי דין ושופטים), או כאלה הכרוכים במגע אישי (מורים ורופאים). במקצועות אלה, הבינה המלאכותית תשמש ככלי עזר משלים ואף עשויה להגביר את הפריון והיעילות.
הקבוצה השלישית, המוגדרת כ"ניטרלית", כוללת כשליש מהמועסקים במשק. אלה בעיקר עובדי "צווארון כחול" כמו פועלי בניין, חקלאים ועובדים בלתי מקצועיים, שעבודתם אינה צפויה להיות מושפעת משמעותית מהתקדמות הבינה המלאכותית, לפחות לא בשלב זה, ובתנאי שהטכנולוגיה לא תשולב בעתיד ברובוטים מתקדמים.
הפן המגדרי: נשים בחזית הסיכון התעסוקתי
אחד הממצאים המדאיגים בדו"ח נוגע לפער המגדרי בחשיפה לסיכוני הטכנולוגיה החדשה. נשים מהוות 71% מהמועסקים במקצועות ה"תחליפיים" – כלומר, אלה שבסיכון הגבוה ביותר לראות את משרותיהן נעלמות. נתון זה מדגיש את הצורך בהתייחסות ממוקדת מגדרית בתכנון הכשרה והסבה מקצועית.
"האתגר המרכזי הוא למנוע הרחבה של הפערים החברתיים הקיימים", מדגיש הדו"ח. "חשוב לקדם את הידע בבינה מלאכותית יוצרת בכל קבוצות האוכלוסיה ובכל הגילים, כדי למנוע התרחבות של הפערים החברתיים".
הקשר בין השכלה לחשיפה: פרדוקס הבינה המלאכותית
ממצא מפתיע נוסף בדו"ח מתייחס לקשר שבין רמת ההשכלה לחשיפה להשפעות הבינה המלאכותית. בניגוד לטכנולוגיות עבר, שפגעו בעיקר בעובדים לא מיומנים, הבינה המלאכותית היוצרת מחליפה בני אדם בביצוע משימות קוגניטיביות (שכליות) ועל כן החשיפה להשפעתה דווקא עולה עם רמת ההשכלה.
עם זאת, בקבוצה ה"ניטרלית" – זו שצפויה להיות פחות מושפעת מהטכנולוגיה – משקלם של מעוטי ההשכלה גבוה: לכ-40% מהעובדים במשלחי יד אלה אין תעודת בגרות. מדובר בפרדוקס מעניין: דווקא עובדים שבעבר היו פגיעים יותר לשינויים טכנולוגיים עשויים הפעם להיות מוגנים יחסית, לפחות בטווח הקצר.
ההבדל בין המגזר הציבורי לעסקי: אתגר והזדמנות
ניתוח סקטוריאלי של שוק העבודה חושף הבדלים מעניינים בין המגזר הציבורי למגזר העסקי. במגזר הציבורי, כשני שלישים מהמועסקים עובדים במשלחי יד "משלימים", בעיקר בתחומי החינוך והבריאות. נתון זה מדגיש את הפוטנציאל הגלום בשילוב הטכנולוגיה להעלאת היעילות והפריון במגזר זה.
"שימוש בכלים החדשים יאפשר לצמצם את הזמן הנדרש בהכנה לשיעורים ובמשימות מנהליות", מציין הדו"ח בהתייחסו למערכת החינוך. "שילוב רחב של בינה מלאכותית יוצרת במגזר הציבורי יחייב קידום טכנולוגי במגזר והכשרה של העובדים. אלה, יחד עם התאמת הסכמי העבודה והרגולציה, יתרמו להעלאת היעילות בו".
עם זאת, הדו"ח מזהיר כי אחד האתגרים בשילוב הטכנולוגיה במערכת החינוך נובע מרמת המיומנויות הבסיסיות של העובדים. לפי נתוני הסקר הבינלאומי פיאא"ק, המיומנויות בתחום אוריינות הקריאה, המתמטיקה והטכנולוגיה בישראל נמוכות מממוצע מדינות ה-OECD, הן בכלל האוכלוסיה והן בקרב המורים. שיפור כישורים אלה יהווה תנאי הכרחי לניצול אפקטיבי של כלי הבינה המלאכותית.
נתוני הדו"ח מדגישים כי הפער במיומנויות אינו בעיה שולית אלא מכשול משמעותי להטמעה מוצלחת של הטכנולוגיה החדשה. לפי ממצאי סקר פיאא"ק, שנערך בשנת 2015 עם ממצאים דומים בסקר העדכני מהשנים 2022-2023, ישראל מפגרת באופן מובהק אחרי מדינות מפותחות אחרות במיומנויות הבסיסיות הדרושות לעידן הדיגיטלי. פער זה עלול להעמיק את אי השוויון הטכנולוגי ולהקשות על מעבר חלק לשימוש בכלים מתקדמים.
הענפים בקו האש: מסחר, פיננסים והייטק
חלוקה ענפית של שוק העבודה מגלה ריכוז גבוה של קבוצות החשיפה לבינה מלאכותית במספר מצומצם של ענפים. בענפי הבריאות והחינוך מרוכזת כמעט מחצית מכלל בעלי משלחי היד המשלימים, בעוד שכמחצית מהמועסקים במשלחי היד התחליפיים מרוכזת בכשלושה ענפים: מסחר, שירותים מקצועיים ופיננסיים וביטוח.
ענף ההייטק מציג תמונה מעניינת במיוחד. מצד אחד, הבינה המלאכותית עשויה לייתר חלק ממשימותיהם של העובדים הטכנולוגיים הקיימים. מצד שני, היא צפויה ליצור ביקושים חדשים למקצועות מתקדמים כמו אבטחת מידע וסייבר ואף למקצועות חדשים לגמרי המתמקדים בבינה מלאכותית, כגון מומחי פרומפטינג (Prompting) ומתכנתים בתחום הבינה המלאכותית.
"האתגר המרכזי של בעלי מקצועות טכנולוגיים אינו התמודדות עם סיכון גבוה לאובדן תעסוקה", מסביר הדו"ח, "אלא רכישת ידע חדש במקצועם והתאמתו לדרישות השוק המשתנות".
בנק ישראל מזהה מגמה מעניינת של התפתחות תפקידים חדשים שכלל לא היו קיימים לפני העידן הנוכחי. בנוסף למומחי פרומפטינג, צפויים להיווצר תפקידים כמו מהנדסי איכות ואתיקה של בינה מלאכותית, מומחי אימון מודלים וכן מפתחי פתרונות המשלבים תחומים מקצועיים ספציפיים כמו משפטים, רפואה וחינוך. מגמה זו מדגישה את הצורך בהכשרה גמישה שתאפשר התאמה מהירה למקצועות שעדיין לא קיימים.
המלצות מדיניות: הכשרה, הסבה ושיפור מיומנויות
לנוכח השינויים הצפויים, בנק ישראל ממליץ על מדיניות דו-כיוונית. עבור העובדים במקצועות "תחליפיים", המדינה צריכה לקדם תכניות הסבה מקצועית שיסייעו להם להשתלב בתחומים שבהם צפוי ביקוש גבוה, תוך "הקפדה להימנע מצעדי סיוע שיפגעו בתמריצים לעבוד".
לגבי העובדים במקצועות "משלימים", מומלץ להתמקד בפיתוח כישורים שיאפשרו להם לרכוש ידע בשימוש בכלי הבינה המלאכותית היוצרת. במקביל, מדגיש הדו"ח את הצורך בעידוד למידה של הטכנולוגיות החדשות, במיוחד במערכת החינוך, כהכנה לדרישות של שוק העבודה המשתנה.
"לשימוש בבינה מלאכותית יוצרת יש פוטנציאל חיובי משמעותי", מסכם הדו"ח, "שכן הוא מעלה את פריון העבודה של העובד ואת שכרו". כמו כן, המעבר לשיווי משקל חדש בשוק העבודה אינו צפוי להתרחש במהירות. "תקופת המעבר לשיווי משקל חדש עשויה להימשך זמן רב, והדבר מחייב תכנון ארוך-טווח והתאמה הדרגתית של המשק. חשוב שמדיניות ההיערכות תתחשב בקצב ההטמעה האיטי יחסית של טכנולוגיות חדשות בחלק מהסקטורים, במיוחד אלה עם רגולציה מחמירה ומסגרות עבודה מוגדרות היטב".
