מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק המזונות (הבטחת תשלום) (תיקון מס' 8), התשע"ב-2012.
לפי ההסדר שהתקבל, שהסדר דומה לו קיים לגבי קשישים בסעיף 14א לחוק הבטחת הכנסה, תשלום יישלל רק ביציאה הרביעית מישראל באותה שנה או לאחר שהייה של יותר מ-72 ימים באותה שנה מחוץ לישראל. שלילת התשלומים תהיה רק לגבי חודשי היציאה והחזרה בפעם הרביעית או לגבי תקופת שהייה של מעל 72 ימים.
רוצים לשאול שאלה? פנו עכשיו לפורום ביטוח לאומי
למציאת עו"ד מזונות ילדים באינדקס משפטי
חוק המזונות ומטרתו
חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב–1972, נחקק במטרה להקים מנגנון גבייה יעיל שיבטיח תשלום דמי מזונות לתושבי ישראל, בדרך כלל נשים וילדים, שבידם פסק דין למזונות והחייב אינו מקיים אותו. על פי ההסדר, המוסד לביטוח לאומי משלם מדי חודש את דמי המזונות, ובמקביל נכנס לנעלי הנושים ופועל לגביית המזונות מהחייבים בהוצאה לפועל, ובכך פוטר את הנשים מהצורך לפעול בעצמן לגביית החוב. מסתבר שלנשים אשר זכו בפסק דין למזונות קשה לפעול לגבייתו בהוצאה לפועל. הסיבות לכך רבות: חוסר ייצוג משפטי, חוסר בקיאות בניהול הליכי הגבייה, קושי בניהול מאבקים נוספים במקביל למשבר הגירושין, חשש לגרום לחיכוכים שעלולים להיות מלווים בסחיטה, באיומים ואף באלימות ולפגוע בהן ובילדיהן.
משיקולים תקציביים החוק הוחל בתחילה רק על זכאיות מעוטות יכולות הנזקקות לכך ביותר, ולאחר מכן, עם חקיקת חוק הבטחת הכנסה, הותאמו שיעורי תשלומי המזונות לפי חוק המזונות לשיעורי גמלת הבטחת הכנסה. מאז החוק נתפס על ידי הממשלה כחקיקה סוציאלית שכל מטרתה הבטחת קיום מינימאלי, ונעשה ניסיון להתאים את הוראותיו להוראות חוק הבטחת הכנסה, על אף שיש בין החוקים הבדלים משמעותיים.
כחלק ממגמה זו נחקק בשנת 2003 סעיף 9א לחוק (במסגרת חוק ההסדרים לשנת הכספים 2003), כדי להחיל על זכאים לתשלום מזונות לפי חוק המזונות את הוראות סעיף 14א לחוק הבטחת הכנסה, השולל בנסיבות מסוימות גמלת הבטחת הכנסה בשל יציאה לחוץ לארץ.
שלילת מזונות ע"פ החוק הקיים
סעיף 9א בנוסחו הקיים שולל תשלום מזונות בשל יציאה מישראל במקרים הבאים:
1. אם הזכאי שהה חודש שלם מחוץ לישראל;
2. אם הזכאי יצא לחוץ לארץ בפעם השניה באותה שנה - לא יהיה זכאי לתשלום בעד חודש היציאה מהארץ ובעד חודש החזרה לארץ. החריג היחיד הקבוע בחוק הוא יציאה מהארץ לצורך קבלת טיפול רפואי של הזכאי או של בן משפחה קרוב.
לפי הנוהל המקובל במוסד לביטוח לאומי גם יציאה מהארץ בשל אבל על מות בן משפחה קרוב ויציאה מהארץ לפי דרישת מעסיק ובמימונו – אינן נספרות לעניין שלילת התשלום.
המצב בארץ: פגיעה באמהות הזכאיות
יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו), הציג את הצעת החוק במליאה, ואמר כי הצעת החוק המקורית ביקשה לבטל את סעיף 9א לחלוטין ולמנוע שלילה של תשלומי דמי מזונות בשל יציאות לחוץ לארץ. ראשית, כי יציאה לחוץ לארץ אינה מעידה בהכרח על יכולת כלכלית.
כיום נופש מחוץ לישראל במדינות מסוימות הוא אפשרות זמינה וזולה אף יותר מנופש בישראל, וכמובן שהנסיעה עשויה להיות ממומנת על ידי קרוב משפחה, ידיד או מעסיק. מעבר לכך, התפיסה היא שיש להבחין בעניין זה בין חוק המזונות לבין חוק הבטחת הכנסה. גמלת הבטחת הכנסה משולמת מתקציב המדינה ואילו התשלום לפי חוק המזונות מגיע לזכאי לפי פסק דין. המוסד לביטוח לאומי משמש "צינור" להעברת התשלום, ופועל במקביל לגביית החוב (אם הגבייה מועטה, אין זו אשמת הזכאים, ועל המוסד לביטוח לאומי לפעול כדי לשפר את המצב).
בנוסף, שלילת התשלום לפי חוק המזונות מחזירה את האישה למצב בו עליה לפתוח בהליכי גבייה בהוצאה לפועל. דבר שעלול להוביל לחיכוכים, אלימות ופגיעה בשלומן וטובתן של משפחות וילדים; בנוסף בתי המשפט בישראל קבעו פעמים רבות שהקטין הוא בעל הזכות למזונות, ושלילת התשלומים לפי סעיף 9א פוגעת בזכותם של הילדים לקבל את מזונותיהם.
הצעת החוק תואמת גם את סעיף 27 לאמנת האו"ם בדבר זכויות הילד, המחייבת את המדינות החתומות על האמנה, ובהן מדינת ישראל, לנקוט צעדים נאותים להבטחת גביית מזונות עבור ילדים".
22 ח"כים תמכו בחוק, שעבר ללא מתנגדים.
