המונח "נכה צה"ל" מוכר לכולנו, בעיקר באסוציאציה של לוחם שנפגע בפעילות מבצעית. אולם בפועל, מדובר במעמד המוקנה לקבוצות נרחבות של נפגעים, אשר לקו בנכות תוך ועקב שירותם בכוחות הביטחון השונים- צה"ל, משטרה, שירות בתי הסוהר, שב"כ, מוסד, חברי כיתות כוננות ואפילו אנשי משמר הכנסת.
הנכות יכולה להיות תוצאה של חבלה או של מחלה, ובתנאי שמתקיים קשר סיבתי בינה לבין תנאי השירות. בהתאם לכך, לא רק חיילים שנפצעו בפעילות מבצעית הוכרו כנכי צה"ל, אלא גם חיילים שנפגעו בתאונות שאינן מבצעיות
מי מוגדר כנכה צה"ל?
התנאים להכרה בחייל צה"ל כ'נכה צה"ל' מפורטים בחוק הנכים (תגמולים ושיקום) תשי"ט - 1959.
מעמדם של הנפגעים שפעלו במסגרות אחרות מוסדר בחוקים ובהוראות שונות, בעיקר על ידי הפניה לחוק הנכים. בהתאם להוראות החוק ולכללים שהתגבשו בפסיקה ארוכת שנים, זכאות להכרה כנכה צה"ל קמה במקרה בו הנפגע סובל מנכות שנגרמה או הוחמרה תוך ועקב השירות.
הנכות יכולה להיות תוצאה של חבלה או של מחלה, ובתנאי שמתקיים קשר סיבתי בינה לבין תנאי השירות. בהתאם לכך, לא רק חיילים שנפצעו בפעילות מבצעית הוכרו כנכי צה"ל, אלא גם חיילים שנפגעו בתאונות שאינן מבצעיות (כגון החלקה על רצפה רטובה במגורים), או כאלו שסובלים מנכות כתוצאה ממחלות (למשל: מחלת עור כתוצאה מחשיפה לחומרים שונים, סכרת כתוצאה ממתח נפשי וכו'). גם נכות כתוצאה מתאונה בדרך מ/אל הבסיס, או נכות כתוצאה מטיפול רפואי לקוי, הוכרו כנכויות תוך ועקב השירות. בנוסף, נקבע בחוק הסדר מיוחד שאפשר, בהתמלא מספר תנאים, הכרה כנכי צה"ל בחיילי חובה שנחבלו בזמן חופשה, ללא קשר לשירות. הסדר זה לא חל על קבוצות נפגעים אחרות.
ב- 27.4.17, עומד להיכנס לתוקף שינוי דרמטי בחוק הנכים, אשר ישנה מן היסוד את זכויותיהם של אנשי כוחות הביטחון, ובמיוחד את זכויותיהם של משרתי הקבע והמוקבלים אליהם
השינוי בחוק הנכים - פוגע בזכויות אנשי הביטחון ומשרתי הקבע
מזה מספר שנים, נבחנו המלצות והצעות שונות לצמצום תכולתו של חוק הנכים, שהמרכזית בהן היא המלצות "ועדת גורן", שפורסמו בסוף שנת 2010. ב- 27.4.17, עומד להיכנס לתוקף שינוי דרמטי בחוק הנכים, אשר ישנה מן היסוד את זכויותיהם של אנשי כוחות הביטחון, ובמיוחד את זכויותיהם של משרתי הקבע והמוקבלים אליהם (משטרה, שב"ס וכיוצ"ב).
על פי התיקון לחוק, יצומצמו מאוד המקרים בהם יוכרו נכויות של אנשי קבע כנכויות שנגרמו תוך ועקב השירות, ותצומצם מאוד זכותם להיות מוכרים כנכי צה"ל
השינויים בחוק והשפעתם על הציבור
נכויות שנגרמו תוך כדי ועקב השירות - על פי התיקון לחוק, יצומצמו מאוד המקרים בהם יוכרו נכויות של אנשי קבע כנכויות שנגרמו תוך ועקב השירות, ותצומצם מאוד זכותם להיות מוכרים כנכי צה"ל.
בעוד שכיום ניתן לקבל הכרה בגין כל נכות הנובעת מחבלה שארעה בזמן ועקב השירות, הרי שלאחר כניסת התיקון לתוקף, יוכרו רק חבלות שהוגדרו כ"חבלת שירות"- חבלה שנגרמה בפעילות מבצעית או באימון לפעילות מבצעית, או באירוע אחר שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי. כך לדוגמא, תביעה של לוחם בשירות קבע, שנפגע בתאונה, בדרכו הביתה, לאחר שבועיים של פעילות בשטח, או תביעה של טכנאי מטוסים בשירות קבע, שנפגע מנפילת כלי עבודה על רגלו, עלולות להדחות.
נכויות כתוצאה ממחלה - השינוי משמעותי עוד יותר לגבי נכויות כתוצאה ממחלות.
כיום ניתן לקבל הכרה בנכות ממחלה, או החמרת מחלה שארעה תוך השירות ו/או עקב תנאי השירות. בעקבות התיקון, כל איש קבע שתגרם לו מחלה, או שמחלתו תוחמר עקב תנאי השירות, לא יוכר כנכה צה"ל, למעט במקרה בו מדובר ב"מחלת שירות" כפי שהוגדרה בחוק (בשלב זה החוק נוקב רק בהידבקות במחלה כתוצאה מחשיפה למוצרי דם ונוזלי גוף, במסגרת טיפול רפואי, בתנאי שדה, כמחלת שירות. לגבי תחומים אחרים יש להמתין לצווים שיוציא שר הביטחון).
התיקון לחוק פותח בפני נפגעים אלו אפשרות (שלא היתה קיימת בעבר) לפנות למוסד לביטוח לאומי בתביעה לנכות
מה יעשה משרת קבע שלקה בנכות שאינה תוצאה של "חבלת שירות" או "מחלת שירות"?
תביעה לנכות מהביטוח הלאומי - התיקון לחוק פותח בפני נפגעים אלו אפשרות (שלא היתה קיימת בעבר) לפנות למוסד לביטוח לאומי בתביעה לנכות - פנייה שעשויה לפגוע בחלקם ולהיטיב עם אחרים:
מצד אחד, בתביעה לפי חוק הביטוח הלאומי, הנפגע נדרש להוכיח התרחשות "אירוע תאונתי", "מיקרוטראומה", או שמחלתו מופיעה ברשימת "מחלות המקצוע", כך שמחלות והחמרת מחלות, שכיום ניתן לקבל עליהן הכרה לפי חוק הנכים, לא בהכרח יוכרו לפי חוק הביטוח הלאומי.
מאידך, מי שפגיעתו כן תוכר כפגיעה בעבודה, עשוי להיות זכאי למענק או לתגמול שיחושב בהתאם להשתכרותו בפועל, בהבדל מהתגמול האחיד המשתלם לפי חוק הנכים. וכך יתכן שתגמוליו של מי שנפגע בתאונת עבודה "רגילה" ופנה למוסד לביטוח לאומי, יהיו גבוהים מהתגמולים שיקבל מי שנפגע בפעילות מבצעית ופנה לאגף השיקום.
תביעת נזיקין - אפשרות נוספת שנפתחה בפני מי שנחסמה דרכו לתבוע לפי חוק הנכים, היא לתבוע את המדינה בנזיקין - תביעה כזו לא התאפשרה כלל לפי ההסדר החוקי הקודם.
לא בכל מקרה בו נגרמה לאדם נכות אכן יש עילה לתביעה בנזיקין, אך במקום שעילה כזו קיימת, הפיצוי הכספי עשוי להיות גבוה ולשקף את נזקו המלא של אותו נפגע. שוב, בהבדל מהפיצוי לפי חוק הנכים, שאינו מותאם בהכרח לנזק הספציפי של הנפגע.
הבעייתיות במסלול התביעה בנזיקין עלולה להתעורר במישור היחסים שבין המדינה לחיילים ובין החיילים לבין עצמם. מצב בו חייל תובע בנזיקין את המדינה, את מפקדיו או את חבריו ליחידה, עלול לפגוע במערכת היחסים המיוחדת שבין המדינה לחיילים ובינם לבין עצמם.
לתיקון לחוק השלכות רבות. השפעתו לחיוב ולשלילה, תהיה בעיקר על נפגעים עתידיים, אולם לא רק עליהם, אלא גם על כאלו שנפגעו בעבר ועדיין לא הגישו תביעתם
הצנעת השינוי בחוק מעיני הציבור, האם כדי למנוע התנגדות?
על אף שמדובר בשינוי מהותי ובמהפכה של ממש בהסדר חוקי, שקיים מאז שנת 1959 ונוגע לזכויותיהם של רבים, הוא נעשה בדרך עקיפה, שמן הסתם תרמה להעלמתו מעיני הציבור.
השינויים המהפכניים בחוק הנכים לא נערכו ופורסמו, כמקובל, במסגרת הצעה לתיקון חוק הנכים הקיים, אלא שולבו כפרק בהצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2017 ו- 2018), שהיא הצעת חוק הדנה במגוון נושאים, החל מהוראות בעניין חיסכון וסיוע לעצמאים וכלה בהוראות בעניין תשלום מס על ריבוי דירות. ביו מאות עמודי וסעיפי החוק, הסתתר גם פרק הדן בתיקון חוק הנכים. תיקון שהוא כאמור, השינוי המהותי ביותר שנעשה בחוק זה מזה עשרות שנים.
לתיקון לחוק השלכות רבות. השפעתו לחיוב ולשלילה, תהיה בעיקר על נפגעים עתידיים, אולם לא רק עליהם, אלא גם על כאלו שנפגעו בעבר ועדיין לא הגישו תביעתם. לא מעט מהנפגעים בקרב אנשי כוחות הביטחון אינם מגישים תביעה בסמוך להופעת הנכות, אלא ממתינים למועד שחרורם מהשירות. נפגעים אלו ואחרים, שמסיבה כזו או אחרת טרם הגישו תביעה, עלולים לגלות כי התיקון לחוק חוסם את דרכם ופוגע בזכויות שהוקנו להם עד לתיקון. למרבה הצער, נראה כי רבים מהם כלל אינם מודעים לכך שהקרקע מתחת לתביעתם עומדת להשמט, והם עלולים לגלות זאת אחרי ה- 27.4.17, כשכבר יהיה מאוחר מדי לפעול.
* הכותבת היא עורכת דין שותפה במשרד עו"ד צדקוני - סיון, המתמחה בתביעות נכי צה"ל
