ניתוחים פלסטיים וטיפולים אסתטיים עלולים לעיתים להסתבך, ולגרום מפח נפש אמיתי למטופל. בין אם מדובר בהגדלת חזה, הקטנת אף או מתיחת פנים, למטופל עלול להיגרם נזק עצום, שעלול להתבטא בנזק אסתטי, נזק רפואי של ממש ואף נזק נפשי.
מאחר שניתוחים פלסטיים הם לרוב הליך אלקטיבי, כלומר כזה שנובע בדרך כלל מבחירה ולא מכורח, חלות על הרופא המנתח חובות מוגברות ביחס לגילוי הסיכונים הכרוכים בהליך, הסיבוכים שעלולים להיגרם ואלטרנטיבות אחרות לטיפול.
בכתבה זו ננסה להסביר מהי רשלנות בניתוחים פלסטיים, מתי ניתן לתבוע את הרופא המטפל, ואיזה פיצוי התקבל בחלק מן המקרים. אם עברתם ניתוח פלסטי שהסתבך, ואתם שוקלים לתבוע את הרופא המטפל, הדברים הבאים מיועדים לכם.
רוב הניתוחים הפלסטיים הם ניתוחים אלקטיביים, שנובעים מבחירה של המטופל ולא מצורך רפואי. מכיוון שכך, למטופל יש זמן לברר על הניתוח, הוא יכול לפנות למספר רופאים כדי להתייעץ איתם, ויכול לבחור את המומחה שיערוך את הניתוח
חובת הגילוי המוגברת בניתוחים פלסטיים
רוב הניתוחים הפלסטיים הם ניתוחים אלקטיביים, שנובעים מבחירה של המטופל ולא מצורך רפואי. מכיוון שכך, למטופל יש זמן לברר על הניתוח, הוא יכול לפנות למספר רופאים כדי להתייעץ איתם, ויכול לבחור את המומחה שיערוך את הניתוח. זאת, בשונה מניתוח הכרחי או ניתוח חירום שלרוב יבצע רופא בבית החולים, מבלי אפשרות ממשית של המטופל לבחור את זהותו.
מאחר שלמנותח יש יכולת בחירה אם לערוך את הניתוח, חלה על המנתח חובת גילוי מוגברת. עליו למסור למטופל מידע רב על סיבוכים אפשריים, סיכונים ואלטרנטיבות לטיפול, שיוכלו להשיג את המטרה לשמה פנה המטופל או להציע למטופל תוצאה דומה בסיכונים פחותים.
הייעוץ ומסירת המידע הרפואי הם חובה של הרופא המנתח, וכל מידע שנמסר ע"י יועץ או יועצת של המרפאה אינו בא להחליף חובתו זו של הרופא
פעולות רשלניות אפשריות של המנתח לאורך שלבי הטיפול
שלב הייעוץ הראשוני - בשלב ראשון, יפגשו המנתח והמנותח לפגישת ייעוץ, שבה יצטרך הרופא לספק למטופל את כל המידע הדרוש, זאת לשם קבלת הסכמה מדעת של המטופל לביצוע הפרוצדורה הרפואית. אם הוא לא יפרט בפני המטופל את מלוא הסיבוכים והסיכונים והשלכותיהם, הרי שגם אם יקבל את הסכמתו של המטופל לתהליך הרפואי, הסכמה זאת לא תחשב כהסכמה מדעת.
חשוב לציין, כי הייעוץ ומסירת המידע הרפואי הם חובה של הרופא המנתח, וכל מידע שנמסר ע"י יועץ או יועצת של המרפאה אינו בא להחליף חובתו זו של הרופא. ישנן מרפאות שנוהגות בשיטות פסולות של פגישות יעוץ על ידי מוכרנים, שאין כל קשר בינם ובין הכשרה רפואית כלשהי. שימו לב והישמרו מפני מרפאות שזוהי שיטת עבודתן.
זהירות, לחץ פסול: פעמים רבות במעמד פגישת הייעוץ נוצר לחץ על המטופל לבצע את הניתוח. קשה להאמין, אך לעיתים מנסים למכור את הניתוח כפי שמוכרים טלפון סלולרי: מבצעי 1+1, "מבצע לחד-הוריות בלבד" ויצירת לחץ, כי המחיר המוצע לניתוח הוא לזמן מוגבל - כל אלו הם רק חלק מהטקטיקות הנלוזות שמקובלות בתחום, ומקומן אינו ברפואה.
לפני הניתוח - אם הרופא והמטופל מחליטים על ביצוע ניתוח ונקבע תור, המטופל עשוי להידרש לעבור בדיקות מקדימות, ובהן הנחיות לגבי אילו תרופות עליו להפסיק ליטול בטרם הניתוח ומתי. תפקידו של הרופא הוא לתת למטופל את כל ההנחיות הדרושות, ולוודא בטרם הניתוח שכל ההנחיות יושמו כהלכה. אי ביצוע פעולות אלה עלול להיחשב לרשלנות מצד הרופא.
במהלך הניתוח - מירב הפרוצדורות כרוכות באשפוז קצר בלבד, עד יממה, ולרוב המטופל יוזמן להגיע לניתוח אך ביום ביצועו, ללא אשפוז מקדים. המטופל יתקבל לרוב על ידי אחות, אשר תבצע קבלה והכנה לניתוח ואז יהא עליו להיפגש עם רופא, אשר חובתו לוודא שקיבל את הסכמתו מדעת של המטופל לתהליך הרפואי הנבחר, תוך מתן הסברים אודות האמור בטופס בטרם החתימה. גם במהלך הניתוח, רופא יכול לפעול ברשלנות, למשל, אם יבצע ניתוח שהוא לא מיומן לעשות, יבחר בטכניקה לא נכונה או יתן למנתח זוטר לעשות את הניתוח במקומו (על אף שהסכמת המטופל ניתנה למנתח עצמו).
על פי הפסיקה, על המנתח להחתים את המטופל על טופס הסכמה מדעת בסמוך לניתוח. למרות זאת, בניתוחים פלסטיים ישנם רופאים שנוהגים להחתים את המנותח על טופס כזה כבר בפגישת הייעוץ הראשונית
טופס הסכמה לניתוח וחובות המנתח ביחס אליו
הסכמה מדעת של המטופל לבצע את הפרוצדורה הרפואית תבוא לידי ביטוי לרוב בחתימה על טופס הסכמה לניתוח. טופס זה אמור להיות יעודי לניתוח ולכלול בקצרה את מלוא ההסברים אותם קיבל המטופל בטרם נתן הסכמתו לביצוע הניתוח, לרבות סיבוכים וסיכונים ספציפיים הקשורים לתהליך. יש לזכור - טופס הסכמה זה צריך להיחתם אך לאחר קבלת הסברים בע"פ מן הרופא המנתח בעצמו ורק לאחר מתן הזדמנות נאותה למטופל להציג שאלות ולקבל מענה עליהן.
פרקטיקות של החתמה על טופס הסכמה כללי שאינו תואם את הפרוצדורה הספציפית, החתמה על טופס ללא מתן הסבר מקדים, או לחילופין על ידי מזכירה, אחות או אפילו רופא מרדים (שיחתים על טופס ההסכמה להרדמה), אינן ראויות, ועלולות להגיע כדי קביעה כי הניתוח בוצע ללא הסכמה מדעת של המטופל.
על פי הפסיקה, על המנתח להחתים את המטופל על טופס הסכמה מדעת בסמוך לניתוח. למרות זאת, בניתוחים פלסטיים ישנם רופאים שנוהגים להחתים את המנותח על טופס כזה כבר בפגישת הייעוץ הראשונית.
פרקטיקה זו עלולה להיות בעייתית, ולפיכך חלק מהרופאים לא יסתפקו בטופס הראשון שניתן למנותח, ויחתימו אותו על טופס הסכמה מדעת נוסף, שיינתן לו סמוך יותר למועד הניתוח.
יש לזכור, כי החתימה עצמה איננה חזות הכל, ובמקרים מסוימים יקבע, כי על אף שישנה חתימה של המטופל על טופס ההסכמה, הסכמתו היתה שלא מדעת, זאת משום שלא נתקיימו התנאים המקדימים לקבלתה.
משמעות הדרישה לחתום על הסכמה מדעת בסמוך לניתוח
ניתן להחתים את המנותח על הסכמה לביצוע הניתוח גם שעתיים לפניו, אך ודאי שלא במהלכו. בתיק שבו מטפלת הח"מ בימים אלה, הוחתמה מנותחת על טופס הסכמה לאחר שקיבלה כבר זריקת הרדמה. במקרה אחר בו הח"מ טיפלה בעבר, הוחתמה מנותחת על טופס כשהיתה בחדר ניתוח, ללא משקפיים. ברור שתנאי החתמה כאלה אינם מגיעים כדי מילוי חובתו של המנתח לקבל הסכמה מדעת של המטופל.
מנותחים מתרגשים מאוד לפני ביצוע הניתוח, וברור שלא ניתן להחתימם כמה דקות קודם לכן, ואין להם מסוגלות להבין את מלוא ההסברים דווקא במעמד זה, אם לא ניתנו להם כבר במעמד קודם.
רוב התיקים, שבהם נדונה רשלנות בניתוחים פלסטיים, מסתיימים בפשרה. לרוב, הנתבעים לא רוצים ששמם הטוב יוכתם, ולכן מעדיפים להגיע לפשרה
דוגמאות לתביעות שבהן נדונו ניתוחים פלסטיים
רוב התיקים, שבהם נדונה רשלנות בניתוחים פלסטיים, מסתיימים בפשרה. לרוב, הנתבעים לא רוצים ששמם הטוב יוכתם, ולכן מעדיפים להגיע לפשרה. לפניכם מספר תיקים בהם הח"מ יצגה -
החלפת שתלים בשדיים - מטופלת הגיעה לניתוח החלפת שתלים בשדיים, והוא בוצע בטכניקה שגויה, דבר שגרם לה לנמק בפטמה. מה שהחמיר את הנזק במקרה זה, היה מעקב רשלני של המנתח לאחר הניתוח, שגרם להחמרה ממשית בנזק עד כדי כך שהמטופלת נאלצה לעבור כריתת שד בצורה נרחבת מאוד. תיק זה, שהוא קיצוני בהיקף הנזק שנגרם למטופלת, הסתיים בפשרה בסכום של למעלה ממיליון שקל.
ניתוח להקטנת שדיים - תיק זה עסק במטופלת אשר הגיעה לרופא מומחה, שהסביר לה שאצלה לא יהיו צלקות, אף על פי שניתוח מסוג זה נחשב למורכב, וידוע כי עלול לגרום לצלקות. בסופו של דבר, נותרה המנותחת עם צלקות מאוד קשות. באותו תיק, מעבר לתוצאה העגומה, הרופא אף לא שמר על התיעוד הרפואי של תיק המטופלת, בניגוד לחובתו כדין. בסופו של דבר, התיק הסתיים בפשרה בסכום של 150 אלף שקל.
מתיחת פנים - בשני מקרים שונים נדון עניינו של רופא בעל מומחיות בכירורגיה אורולוגית, שביצע ניתוחי מתיחת פנים, תוך שימוש בטכניקות לא מקובלות, אותן שיווק באופן נרחב, וכך גרם לנזקים גדולים. שתי נשים שנותחו בדרך זו ונגרמו להן עיוותים בפנים, קיבלו פיצוי של כ- 200 אלף שקל כל אחת.
ניתוח אף - באותו תיק המטופלת בחרה לעשות ניתוח אף אצל מנתח ידוע. מנתח זוטר שעבד איתו ביצע את הניתוח בפועל, אולם המנתח הכחיש שהניתוח לא בוצע על ידו. כמובן שגם התוצאה לא היתה דומה לתוצאה לה ציפתה המטופלת. כשהתיקים הרפואיים נאספו, נחשפה מעורבותו של המנתח הזוטר. גם תיק זה נסתיים בהסכם פשרה של כ- 100 אלף שקל.
כדאי לפנות להתייעצות עם יותר מרופא אחד, טרם ביצוע ניתוח פלסטי. רופא נוסף עשוי לגלות למטופל מידע שלא קיבל מן הרופא הקודם ואף להציע אלטרנטיבות אחרות שקיימות בפניו
טיפים חשובים למי שמבקש לערוך ניתוח פלסטי
ראשית, יש לבדוק היטב מה המומחיות של הרופא המנתח וכדאי לבחור מומחה בעל מומחיות רלבנטית בכירורגיה פלסטית. באתר משרד הבריאות קיימת אופציה לבדיקת מומחיות של רופא על ידי הכנסת שמו (חפשו בגוגל: רשימת רופאים מורשים).
שנית, כדאי לפנות להתייעצות עם יותר מרופא אחד, טרם ביצוע ניתוח פלסטי. רופא נוסף עשוי לגלות למטופל מידע שלא קיבל מן הרופא הקודם ואף להציע אלטרנטיבות אחרות שקיימות בפניו.
שלישית, כדאי להתייעץ עם מטופלים אחרים של המנתח הפוטנציאלי. כדאי לבקש לדבר עם לקוחות שעברו ניתוח דומה או לשוחח עם מטופלים אחרים שממתינים לתור שלהם במרפאה עצמה (חלקם מגיעים לביקורת ואפשר להחליף איתם חוויות על המנתח).
רביעית, כאשר מגיעים לפגישת יעוץ, יש לוודא שהיא נערכת עם המנתח עצמו, ולא עם מוכר כלשהו או יועצת. יש לוודא שמקבלים את המענה לכל השאלות, ולא להיות מושפעים מטקטיקות מכירה פסולות.
רוב הניתוחים הפלסטיים מתנהלים במרפאה פרטית של רופא מסוים, ולכן את התביעה יש להגיש כנגדו (אם המרפאה שבה נערך הניתוח תרמה לרשלנות ניתן גם לתבוע אותה)
נגד מי מגישים תביעה על ניתוח פלסטי כושל?
רוב הניתוחים הפלסטיים מתנהלים במרפאה פרטית של רופא מסוים, ולכן את התביעה יש להגיש כנגדו (אם המרפאה שבה נערך הניתוח תרמה לרשלנות ניתן גם לתבוע אותה). יש להיזהר, שלא לתבוע גורמים לא רלוונטיים, דבר שעלול לעלות מאוחר יותר בהוצאות מיותרות. שאלה זאת של מיהו הנתבע צריכה להיענות על ידי עו"ד שזוהי תחום מומחיותו, ורק הוא אשר יוכל לשקול בצורה מקצועית את מכלול השיקולים העומדים בפניו בטרם ההחלטה.
