מקרה זה של בני זוג שמתגרשים כשאחד הצדדים נקלע לפשיטת רגל והנושים רוצים להיפרע מהנכסים המשותפים, איננו מקרה נדיר. פעמים רבות קורה מצב בו בן זוג פושט רגל ועולות שאלות בדבר היכולת לפרוע את חובותיו בעזרת הרכוש המשותף. על אף שמדובר במקרה שכיח, התוצאות של המקרה המדובר פחות שכיחות, וקביעות בית המשפט לגביו הן מפתיעות ויוצאות דופן. נסיבות מרובות המתקיימות במקרה זה אמורות היו להוביל לשלילת זכויות האישה בבית, ובכל זאת בית המשפט קבע שהיא מוגנת.
לפי דיני פשיטת רגל, בני הזוג מתחלקים לא רק בזכויות אלא גם בחובות, ולפיכך החובות שנוצרו על ידי הבעל עוד כשבני הזוג היו נשואים, נזקפים גם לחובת האישה ולכן לכאורה ניתן להיפרע מרכושה
איך האשה "ניצלה" למרות הכל?
במקרה הזה, כמו במקרים רבים אחרים, יש התנגשות בין דיני פשיטת רגל לחוק יחסי ממון. לפי חוק יחסי ממון, בית המגורים "מחוץ לתחום" וכשבן זוג נקלע לחובות, זכויותיו של בן הזוג בבית המגורים המשותף נשמרות בהליך גירושין ובמהלך פשיטת הרגל. מנגד, לפי דיני פשיטת רגל, בני הזוג מתחלקים לא רק בזכויות אלא גם בחובות, ולפיכך החובות שנוצרו על ידי הבעל עוד כשבני הזוג היו נשואים, נזקפים גם לחובת האישה ולכן לכאורה ניתן להיפרע מרכושה.
בנוסף לכך האישה ויתרה על חלקה בבית המגורים לטובת הנושים ביודעין - היא חתמה על הסכם הענקה של זכויותיה בדירת המגורים לטובת אחד הנושים טרם התביעה לגירושים - עובדה שאמורה לחזק את טענותיהם של הנושים ולאפשר להם להיפרע גם מבית המגורים, על אף שלפי חוק יחסי ממון מחצית ממנו שייכת לה ולא לחייב.
האשה טענה, שמאחר שבית המשפט המחוזי קבע, כי עצם הענקת זכויותיה לנושה המסוים, מהווה הברחת נכסים פסולה מצד החייב/הבעל ועקב כך היא בטלה, אזי גם ההסכם מכר שעליו היא חתמה בטל, וקמה לה זכות השבת כספיה עקב ביטול ההסכם
מה בכל זאת "עבד" והשפיע לטובתה?
בעניין זה היתה נחוצה הרבה מאד אקרובטיקה משפטית לצד יצירתיות ומחשבה מחוץ לקופסא. האשה העלתה מספר טענות בבית המשפט, ואלה התקבלו ונזקפו לטובתה.
ראשית, האשה טענה שבזמן שהבעל נקלע לחובות, הם כבר היו פרודים, ולפיכך אין לזקוף את חובות הבעל לחובתה והיא אינה אחראית עליהם.
שנית, האשה העלתה טענות בדבר חתימתה בנוגע לבית - עניין משפטי סבוך שקשה היה להיחלץ ממנו. הבעל נקלע לחובות עוד טרם הליך הגירושים, האשה חתמה על ויתור על זכויותיה בבית המגורים לטובת אחד הנושים, ובכל זאת בית המשפט קבע שזכויותיה בבית לא ייפגעו. איך זה קרה? ובכן, האשה טענה שהיא גייסה את עצמה לטובת הילדים והאמינה שכך תציל אותם. היא והבעל אמנם כבר היו פרודים ובסכסוך, אבל עדין רווחת המשפחה היתה לנגד עיניה, והיא רצתה לעשות כל העולה בידיה כדי להציל את הפרנסה ואת שלמות המשפחה. בהקשר זה הבהירה האשה, כי היא חתמה על הענקת זכויותיה בדירה לנושה מכיון שהיתה בטוחה שבזכות הקרבתה זו העסק של בעלה יינצל. הוצגו בפניה מצגי שווא שגרמו לה להאמין בכך בכל מאודה, והסתמכות זו היא שגרמה לה לחתום ולהקריב את חלקה בבית.
שלישית, האשה טענה, שמאחר שבית המשפט המחוזי קבע, כי עצם הענקת זכויותיה לנושה המסוים, מהווה הברחת נכסים פסולה מצד החייב/הבעל ועקב כך היא בטלה, אזי גם ההסכם מכר שעליו היא חתמה בטל, וקמה לה זכות השבת כספיה עקב ביטול ההסכם. קביעה זו חיזקה את טענותיה אלה וטענות נוספות נשמעו והתקבלו על ידי בית משפט, כשההיבט המעניין בכל הסיפור הוא מערכת היחסים שבין דיני משפחה לבין דיני חיובים (הוצאה לפועל ופשיטת רגל) שלא פעם מתנגשים.
במקרה הנדון היה צורך בייעוץ משפטי מעורך דין שהצליח להציל את האישה בעזרת טענות משפטיות מורכבות ויוצאות דופן, אך גם במקרים פשוטים יותר, בהם ישנה התנגשות בין מערכות החוקים הללו יש צורך בעורך דין משפחה מנוסה בתחום. כל אימת שיש מצב בו בני זוג מצויים בסכסוך גירושים ואחד מהם נקלע לפשיטת רגל, חשוב מאד לקבל ייעוץ משפטי מעו"ד מומחה ומנוסה בשני התחומים, שידע להתמודד עם מגוון הסוגיות המשפטיות שצצות בנסיבות הללו.
הגרושה שהופכת לנושה יכולה להתנגד לפשיטת הרגל, ולטעון כי הבעל לשעבר פועל בחוסר תום לב ומנצל את מערכת המשפט כדי לחמוק מחובת תשלום המזונות
אילו סוגיות משפטיות כבדות משקל צצות כשצד לסכסוך גירושים נקלע לפשיטת רגל?
ראשית, יש סוגיה סביב יכולת הנושים להיפרע מחלקה של האשה בנכסים. שאלות שיכולות להישאל במקרה זה הן, מה חלקו של בן הזוג שאיננו חייב בחובותיו של בן הזוג פושט הרגל? עוד ישאל אילו נכסים שייכים לשני בני הזוג, ואילו שייכים רק לאחד מבני הזוג? האם דירת המגורים נכנסת למצבת הנכסים שעוברת לידי הנאמן או שמא זכויות בת הזוג בדירה נשמרות? ומה קורה במקרה בו הדירה המדוברת רשומה על שמו בן הזוג פושט הרגל ולא על שמה של האשה או על שם שני בי הזוג.
שנית, יש את סוגיית המזונות: כשהבעל הוא זה שנקלע לפשיטת רגל ונושים רבים נלחמים על רכושו, האשה לה מגיעים דמי מזונות, הופכת גם היא לנושה, ואז עולות שאלות בנוגע למעמדה כנושה. הגרושה שהופכת לנושה יכולה להתנגד לפשיטת הרגל, ולטעון כי הבעל לשעבר פועל בחוסר תום לב ומנצל את מערכת המשפט כדי לחמוק מחובת תשלום המזונות. יש בהקשר זה לתת את הדעת לעובדה שחוב מזונות אינו בר הפטר, ולכן ברוב המקרים גם אם הבעל יוכרז כפושט רגל, חוב המזונות יעמוד לו, אלא אם יהיו תנאים המחייבים החלטה אחרת.
