כמו בכל מדינה בעולם - גם בישראל, ההקמה, ההתנהלות וחייהן של חברות עסקיות מוסדרים במסגרת חוק החברות. כמו במדינות רבות בעולם, גם בישראל מדובר בחוק מורכב ומפותח ביותר, המשתרע על פני 378 סעיפים, כולל תוספות ותקנות ומלווה גם, בנוסף, בפסיקה ענפה של בתי המשפט, הנוגעת לאספקטים השונים של המשק הישראלי המפותח - הן בצדדיו הציבוריים והן בצדדיו המסחריים.
בישראל של העשור האחרון ישנה אף התפתחות בבתי משפט, וכך החלו לפעול אף מחלקות ייעודיות המתמחות בנושא.
כפיפות לדינים זרים
בתוך כך, עם התפתחות הסחר העולמי, עולה בשנים האחרונות גם מורכבות ההקמה, ההתנהלות והפעילות של חברות ישראליות הפועלות או נסחרות בחו"ל, ואשר נדרשות לציית לדיני החברות גם במדינת היעד. לא מעט ישראלים ו/או חברות ישראליות מוצאים עצמם שותפים, בעלי מניות או נושאי משרה בחברות זרות או בשותפויות זרות, וכפופים גם לדינים זרים. כך גם המצב לגבי חברות זרות הפועלות בישראל ומשקיעות בה.
חברה ישראלית שבחרה להיסחר בלונדון, לדוגמה, מכפיפה עצמה, במקביל לחוק החברות הישראלי, גם לדיני החברות הרלוונטיים באנגליה ולרגולטור האנגלי. ישראלי שבחר להיות דירקטור בחברה אמריקאית ימצא עצמו כפוף לדין האמריקאי, ומשקיע שבחר לקנות מניה בחברה גרמנית ימצא כי זכויותיו כפופות לדין הגרמני ולא הישראלי.
הפעילות הבינלאומית מכפיפה יחידים וחברות לדינים ולפסיקה מורכבים לא פחות מזו הישראלית ולעתים אף יותר, ואשר לעתים נוקטים כיוונים שונים מאלו המוכרים בישראל
במה מתבטאים ההבדלים בין דיני החברות בישראל ובעולם?
הפעילות הבינלאומית מכפיפה יחידים וחברות לדינים ולפסיקה מורכבים לא פחות מזו הישראלית ולעתים אף יותר, ואשר לעתים נוקטים כיוונים שונים מאלו המוכרים בישראל. לא אחת, המשקיע או נושא התפקיד הישראלי, המכיר את החוק בישראל, לא יעלה על דעתו כלל בעייתיות כלשהי בפעילותו.
פעולות שבישראל יובילו לסנקציות כספיות סמליות או נמוכות, יובילו בבריטניה לסנקציות כלכליות משמעותיות ולעתים אף למאסר ממושך
מה משמעות השוני בין דיני החברות בין מדינות שונות?
הרגולציה והסנקציות משתנים בכל מדינה וכך גם כסות החוק. פרקטיקה עסקית הנתפסת כקיפוח מיעוט בישראל, למשל, לא תיתפס ככזו בהכרח לפי החוק והפסיקה בבלגיה, ואולי תהיה מותרת לחלוטין. גם ההיפך הוא נכון, ויכול שפעילות שהיא לגיטימית לגמרי בישראל, לא רק שלא תיתפס ככזו בספרד, אלא אף תהיה אסורה בחוק ותהפוך את העושה אותה לעבריין, לעתים אף תחת החוק הפלילי.
דוגמה ידועה היא ישראלים הקונים נדל"ן בגרמניה. רבים מהם אינם מודעים לכך שהם קונים למעשה מניות בחברה שהיא הבעלים של המקרקעין ולא את המקרקעין עצמו, וכי החוק שמסדיר את פעילותם וזכויותיהם הוא דיני החברות הגרמניים ולא חוקי המקרקעין.
דוגמה אחרת היא עבירות שבישראל נחשבות ככאלו מ-"מדרג נמוך" ובחו"ל ככאלו מ-"מדרג גבוה". וכך, פעולות שבישראל יובילו לסנקציות כספיות סמליות או נמוכות, יובילו בבריטניה לסנקציות כלכליות משמעותיות ולעתים אף למאסר ממושך.
סתירות וכיוונים שונים אלה של דיני החברות במדינות שונות משפיעים על הפעילות העסקית על כל גווניה - בין אם על ההתנהלות היומיומית של חברה, הנהלת החשבונות והדיווחים השונים לרשויות המס, ובין אם על החובות כלפי בעלי מניות, בארץ ובחו"ל
מהו טווח ההשפעה של ההבדלים בדיני החברות בין מדינות שונות?
סתירות וכיוונים שונים אלה של דיני החברות במדינות שונות משפיעים על הפעילות העסקית על כל גווניה - בין אם על ההתנהלות היומיומית של חברה, הנהלת החשבונות והדיווחים השונים לרשויות המס, ובין אם על החובות כלפי בעלי מניות, בארץ ובחו"ל, על קבלת החלטות הדירקטוריון, על עריכת אסיפות וישיבות ועל מנגנוני הבקרה והביקורת הנדרשים, המותרים או האסורים, כיצד מאשרים עסקת בעלי עניין, ולעתים אף לכהונת נושאי המשרה בחברה.
מדובר בסוגיות היומיומיות ביותר של הקמת וניהול חברה, כמו גם בסוגיות קצה של רמיה, עושק וקיפוח שבהן מבקשת החברה הישראלית לתבוע את זכויותיה בבית המשפט. מורכב וסבוך אף יותר הוא נושא הדינים המתנגשים.
דוגמה ידועה של התנגשות היא בין הדין הישראלי, הדורש שקיפות מלאה מחברות ציבוריות בכל הקשור לנתונים ודו"חות כספיים, לבין דיני החברות בפנמה, למשל, המגדירים סוגים שונים של שותפויות או התאגדויות זרות כחייבים בסודיות, ונאסר על גופים מעין אלו לפרסם נתונים כספיים ופיננסיים שונים
מהם דינים מתנגשים?
לעיתים דיני החברות בשתי המדינות עומדים בהרמוניה, ומשקפים מציאות דומה. לעיתים הם שונים ונדרשת מודעות לכך, ופעמים רבות אף יותר נוצרות סתירות רבות שאינן ניתנות ליישוב, כך שהחוק בשתי המדינות יחייב את היחיד או החברה לבצע פעולות שייחשבו לחוקיות במדינה אחת ולא חוקיות במדינה השנייה או שהדינים קובעים מנגנונים שונים בעליל לאותו נושא - זו התנגשות בין דינים.
דוגמה ידועה של התנגשות היא בין הדין הישראלי, הדורש שקיפות מלאה מחברות ציבוריות בכל הקשור לנתונים ודו"חות כספיים, לבין דיני החברות בפנמה, למשל, המגדירים סוגים שונים של שותפויות או התאגדויות זרות כחייבים בסודיות, ונאסר על גופים מעין אלו לפרסם נתונים כספיים ופיננסיים שונים. וכך, חברה ציבורית ישראלית, המחויבת בשקיפות מלאה ובדיווח כספי של כל הנתונים והעסקות שביצעה, המשתפת פעולה עסקית עם חברה בפנמה או בעלת אחזקות בחברה שכזו, יכולה חלילה למצוא עצמה עוברת על החוק באחת המדינות, לא משנה מה תעשה ואיזו בחירה עסקית תקבל. במידה שתפרסם נתונים כספיים ותעמוד בדרישות החוק בישראל, היא תבצע עבירה מובהקת על החוק בפנמה, או כל מדינה אחרת שדיני החברות בה מכתיבים חובת סודיות. במידה שלא תפרסם את דו"חותיה הכספיים, תמצא את עצמה מפירה את החוק בישראל.
התנגשות בין דינים גורמת לדילמות רבות, ומעלה צורך בפתרונות משפטיים מורכבים כמו גם בהתמחות ייעודית מצד עורכי הדין המלווים את הפעילות העסקית
מהי ההתמחות המשפטית הנדרשת לליווי פעילות עסקית בחו"ל?
ניהול ליטיגציה בנושא דיני חברות בישראל בבתי המשפט הוא נושא מורכב בפני עצמו ודורש התמחות בניואנסים של החוק. התמחות כזו היא חשובה על אחת כמה וכמה כשמדובר בפעילות עסקית בינלאומית שיש לבחון לגביה השלכות של דינים זרים והתנגשות בין דינים.
פעמים רבות, גם עורכי דין המומחים לדיני חברות בישראל מוצאים עצמם נבוכים וחסרי ידע כשהם ניצבים מול סוגיות בסיסיות ביותר בדיני חברות זרות. הדבר בולט במיוחד במקרים של פעילות עסקית משולבת במדינות מפותחות ומדינות מתפתחות, כמו מדינות רבות באפריקה החסרות פעמים רבות מושגי יסוד המוכרים בדיני החברות במדינות המפותחות, ישראל ביניהן, אשר מבוססים על החוק האנגלי או הדינים האירופיים, וקיים אפילו מתח בין חקיקה ופסיקה מדינתית בתוך אירופה לבין זו הכלל אירופאית, והתנגשות פנימית מעין זו היא נפוצה ביותר.
לבסוף, התנגשות בין דינים גורמת לדילמות רבות, ומעלה צורך בפתרונות משפטיים מורכבים כמו גם בהתמחות ייעודית מצד עורכי הדין המלווים את הפעילות העסקית.
לסיכום, מומלץ ליחידים וחברות ישראלים הפועלים בחו"ל, כמו גם לחברות זרות הפועלות בישראל, להיעזר בעורך דין אשר בקי ומתמחה בנושאים אלה בשתי המדינות ולא רק באחת מהן, הן בהתנהלות היומיומית והן בסיטואציות קצה של סכסוך עסקי.
*סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב זאפ משפטי
