אם לקיתם לאחרונה במחלה קשה, למשל בסוכרת, במחלה ראומטית (פיברומיאלגיה) או בפוסט טראומה, נסו להיזכר אם קדם לה אירוע טראומתי כלשהו או תאונה שעברתם במקום העבודה או בדרכים. ייתכן שלאותו אירוע או תאונה יש קשר לאותה מחלה.
מתברר כי מחלות רבות, שמאובחנות או פורצות חודשים ואפילו שנים לאחר התאונה, עשויות להיות קשורות אליה ולשנות לחלוטין את תמונת המצב בכל הנוגע לטיפול המשפטי באותו מקרה. זיהוי של קשר כזה עשוי להתבטא בהגדלה משמעותית של הפיצוי אשר יוענק לכם.
מה צריך לעשות כאשר מזהים שמחלה מסוימת עשויה להיות קשורה לתאונה שבה הייתם מעורבים, למי מומלץ לפנות, ומה עשוי להיות הפיצוי שתקבלו אם יוכר קשר בין האירועים - אלה הן חלק מהשאלות שעליהן נבקש לענות בכתבה זו.
קיימת שורה ארוכה של מחלות שעשויות להתפרץ חודשים ואפילו שנים לאחר תאונת דרכים, תאונת עבודה או טראומה כלשהי. מדובר, בין השאר, בסוכרת, פיברומיאלגיה, פוסט-טראומה ועוד
אילו מחלות עשויות להתפרץ זמן רב לאחר תאונה?
קיימת שורה ארוכה של מחלות שעשויות להתפרץ חודשים ואפילו שנים לאחר תאונת דרכים, תאונת עבודה או טראומה כלשהי. מדובר, בין השאר, בסוכרת, פיברומיאלגיה (מחלה ראומטית המאופיינת בכאב מפושט במערכת השרירים), פוסט-טראומה (PTSD) ומחלות נוספות.
כך למשל, בית המשפט קבע בעבר, כי מחלת פרקים שבה לקה אדם היתה קשורה לשוד שעבר בתחנת דלק. במקרה אחר נמצא קשר בין ויכוח שבו היה מעורב עובד בעבודתו לבין סוכרת שהתפרצה חודשים לאחר מכן.
המקרים הללו מלמדים אותנו, כי ישנם כל מיני אופנים, שבהם אירוע תאונתי עשוי לשמש טריגר או זרז (קטליזטור) למחלות שנראות כבלתי קשורות אליו ומתפרצות כמה חודשים או שנים לאחר מכן. ייתכן שאותן מחלות כבר מקננות בגוף החולה, אולם האירוע הטראומתי משמש כזרז או טריגר להתפרצותן.
צריך לזכור, כי לעיתים תסמיני המחלה פורצים זמן מה לאחר התאונה או האירוע הטראומתי, אך בפועל המחלה מאובחנת לאחר זמן רב יחסית.
ככל שהאירוע הטראומתי הוא תאונת דרכים, יתבקש מינוי של מומחה רפואי מטעם בית המשפט כדי שיקבע אם יש קשר בין התאונה לבין המחלה
מה צריך לעשות כשחושדים שתאונה כלשהי קשורה למחלה?
כאשר מתעורר חשד שמחלה מסוימת קשורה לתאונה, חשוב להציף מידע זה בפני עורך דין המתמחה בתחום, כדי שייבדק באופן מקצועי הקשר האפשרי בין המחלה לתאונה לרבות בדיקת הצורך בהפניה לרופא בתחום הרפואה הרלוונטי על מנת לבצע בדיקות נוספות, ככל שנדרשות, כדי לבסס את הקשר בין האירועים.
ככל שהאירוע הטראומתי הוא תאונת דרכים, יתבקש מינוי של מומחה רפואי מטעם בית המשפט כדי שיקבע אם יש קשר בין התאונה לבין המחלה. אם התאונה הינה תביעת נזיקין שאיננה תאונת דרכים (למשל, אדם שנפל לבור ברחוב), תצורף לתביעה חוות דעת מומחה רפואי שתצביע על הקשר בין התאונה לבין המחלה.
לוודא שכל אחת מהתלונות נרשמת ומתועדת, בין אם מדובר בשבר ברגל ובין אם בכאב בגב. כל דבר קטן כגדול חייב להיות כתוב
אילו טיפים ניתן לתת לחולים שחושדים כי מחלתם קשורה לתאונה שעברו?
ראשית, להיות מודעים לכל כאב ולכל בעיה רפואית ממנה הם סובלים, גם אם היא נראית זניחה. יש נטייה, למשל, למי ששובר את הרגל, להתעלם מכאב גב שממנו הוא סובל, אף שייתכן כי אותו כאב יתברר בהמשך כמשמעותי מאוד.
שנית, לוודא שכל אחת מהתלונות נרשמת ומתועדת, בין אם מדובר בשבר ברגל ובין אם בכאב בגב. כל דבר קטן כגדול חייב להיות כתוב, גם אם הוא לא נראה לכאורה אקוטי בשלב ראשון.
שלישית, בכל מקרה בו פורצת מחלה בסמוך לתאונה, כדאי להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום נזקי הגוף ו/או עם רופא כדי לבדוק אפשרות לקשר בין הדברים.
כאשר מדובר בתאונת עבודה אשר הוכרה ע"י המוסד לביטוח לאומי, ככל שייקבע כי התאונה גרמה לאותו עובד ללקות גם במחלה, הוא יהיה זכאי להגיש למוסד לביטוח לאומי, כל חייו, (בכפוף למגבלה של חצי שנה בין בקשה לבקשה), בקשה להחמרת מצב
אילו הבדלים קיימים מבחינת הפיצוי בין תאונות "רגילות" לתאונות הגורמות למחלות?
תאונת עבודה - נניח כי באותו אירוע נפגעה רגלו של אותו עובד, ונקבעה לו נכות בשיעור של 10%. אם ייקבע כי התאונה גרמה לאותו עובד ללקות גם בסוכרת, עשויים להיקבע לו אחוזי נכות משמעותיים נוספים, אשר יביאו להגדלה משמעותית ביותר של התגמולים מביטוח לאומי, כמו גם הפיצוי במסגרת תביעת הנזיקין.
נוסף על כך, כאשר מדובר בתאונת עבודה אשר הוכרה ע"י המוסד לביטוח לאומי, ככל שייקבע כי התאונה גרמה לאותו עובד ללקות גם במחלה, הוא יהיה זכאי להגיש למוסד לביטוח לאומי, כל חייו, (בכפוף למגבלה של חצי שנה בין בקשה לבקשה), בקשה להחמרת מצב (כלומר: לדרוש לבחון מחדש את דרגת הנכות שנקבעה לו כאשר יש בסיס רפואי לכאורה או עדות לכך שהמחלה החמירה). סוכרת, למשל, היא מחלה פרוגרסיבית: תחילה ייתכן כי תזכה את החולה ב-10% נכות. בהמשך היא עשויה לזכותו באחוזי נכות גבוהים יותר שיכולים להגיע במקרים מסויימים אף ל -100% נכות.
מה המשמעות הכספית של הבדלים אלה? ניקח לדוגמה עובד שמשתכר 20 אלף שקל בחודש, עבר תאונת עבודה ולקה בסוכרת אשר הוכרה כתוצאת התאונה. אם תיקבע לו במצטבר דרגת נכות המזכה בגמלה חודשית לכל חייו (דהיינו: דרגת נכות בשיעור 20% ומעלה), ייתכן שיהיה זכאי לתגמול שיסתכם אף ב-3-2 מיליון שקל, לאורך חייו .
יצוין, כי גמלת נכות מעבודה משולמת במשך כל חיי הנכה ולא רק עד גיל פרישה/גיל זכאות לגמלת זקנה (בהגיע הנכה לגיל זכאות לקצבת זקנה, יהיה ראשי לבחור בגמלה הגבוהה מבין השתיים).
תאונת דרכים - אם ניתן לקשור בין התאונה לבין המחלה שאירעה לאחריה, הנכות שתשויך לתאונה תהיה משמעותית יותר, וכפועל יוצא ניתן יהיה להגדיל באופן מאוד משמעותי את הפיצוי הכולל בגין התאונה.
אגף השיקום דחה את תביעה של חיילת, אולם בעקבות ערעור שהוגש בעניינה, הוכרה מחלתה כנובעת מתנאי שירותה הצבאי, נקבעה לה דרגת נכות בשיעור 19% וכפועל יוצא שולם לה מענק נכות
דוגמאות למחלות שנגרמו עקב תאונות או אירועים טראומתיים
עובד עירייה שלקה בסוכרת - אותו עובד יצא ללימודים לאחר שנאמר לו כי עם השלמת התואר הוא יקבל תוספת שכר. לאחר שסיים את לימודיו, התברר שלא רק שלא יקבל תוספת, שכרו אף ייפגע. העובד הנזעם פנה לוועד העובדים, ושם היה מעורב בוויכוח קשה. לאחר כ- 3 חודשים התפרצה אצל העובד סוכרת, המוסד לביטוח לאומי הכיר במחלתו כתאונת עבודה, ונקבעה לו נכות בשיעור של 65% (וכפועל יוצא יקבל גמלה חודשית לכל חייו בשווי כולל של כמה מליוני ₪ ).
חייל ששירת בשטחים ונגרמה לו סוכרת - אותו חייל, שלא היה קרבי, תיאר כמה אירועים טראומתיים שבמהלכם הוא נסע הביתה, ונזרקו עליו אבנים. הוא ספר גם על שמירה שבה נבהל מאוד. כמה חודשים לאחר מכן, התפרצה אצלו סוכרת, ולאחר מאבק ממושך מול משרד הביטחון, זכה אותו חייל להכרה כנכה צה"ל ולקצבת נכות בשווי של כמה מאות אלפי שקלים לכל ימי חייו. אם בעתיד מחלת הסוכרת תוחמר אצל החייל, הוא יוכל להגיש בקשה לבדיקה מחדש בכל עת וככל שנכותו תגדל, כך גם תגדל קצבת הנכות בהתאמה).
חיילת הסובלת מפיברומיאלגיה - אותה חיילת עברה במהלך שירותה אירוע מלחיץ, שגרם לכך שהתפרצה אצלה מחלת פרקים. אגף השיקום דחה את תביעתה, אולם בעקבות ערעור שהוגש בעניינה, הוכרה מחלתה כנובעת מתנאי שירותה הצבאי, נקבעה לה דרגת נכות בשיעור 19% וכפועל יוצא שולם לה מענק נכות.
עובד עסק לצמיגים שעבר אירוע מוחי - אותו עובד נחבל בראשו במהלך עבודתו. הוא פנה לחדר מיון, ושם אבחנו אצלו רק חבלה קלה יחסית בראש ועלייה בלחץ הדם. מאוחר יותר הוא החל לסבול מכאבי ראש, ושלושה חודשים לאחר התאונה הוא הפך לצמח. מאוחר יותר אף נפטר. ועדה רפואית שדנה במקרה הכירה בקשר הסיבתי בין החבלה שנגרמה לאותו עובד בראש לאירוע המוחי שנגרם לו ולמותו.
