בית המשפט המחוזי בנצרת פסק בעמ"ש (נצ') 32141-12-16 ח.א. נ' א.א., אשר פורסם לאחרונה, כי יש לפטור אב המצוי בתרדמת ממזונות ילדיו שמעל גיל 6, וקבע כי בנסיבות בהן האב חסר כושר השתכרות ונעדר נכסים, יש לפטור אותו מתשלום מזונות.
הקו המנחה שהיה נהוג בפסיקה הינו, כי בהתאם לתקנת הרבנות תש"ד, החיוב המוטל על אב בצרכים ההכרחיים של ילדיו עד גיל 15 הוא חיוב אבסולוטי.
בנסיבות מיוחדות, בעת קביעת החיוב במזונות הכרחיים של קטינים שמעל לגיל 6, ניתן לחייב גם את האם מדין צדקה
מקרים מיוחדים בהם ינתן לאב פטור ממזונות
עם זאת, בהצטברות החלטת מועצת הרבנות הראשית והסימנים בשינוי בעמדת בית המשפט העליון, קבע בית המשפט המחוזי, כי יש לפרש את תקנות הרבנות תש"ד בצמצום, כך שהחיוב גם ביחס לצרכיו ההכרחיים של קטין מגיל 6 הינו מדין צדקה.
כלומר: בנסיבות מיוחדות, בעת קביעת החיוב במזונות הכרחיים של קטינים שמעל לגיל 6, ניתן לחייב גם את האם מדין צדקה. בנסיבות בהן האב מצוי ב"תרדמת", חסר כושר השתכרות ונעדר נכסים, גם הפסיקה השמרנית יותר תכיר בסמכותו של ביהמ"ש לפטור את האב מתשלום מזונות.
פרשנות עכשווית: חיוב בצרכיו ההכרחיים של קטין מעל גיל 6 הינו מדין צדקה
פרשנות מודרנית לתקנות הרבנות
אמנם נסיבות המקרה הקונקרטי הן ייחודיות ונדירות, אך בית המשפט המחוזי יצא כאן באמירה כללית שמתאימה לכלל האבות בישראל, ואימץ את הפרשנות "המודרנית" לתקנות הרבנות תש"ד לפיה חיוב בצרכיו ההכרחיים של קטין מעל גיל 6 הינו מדין צדקה.
המשמעות של דין צדקה היא, שחיוב האב והאם שווה. בדין צדקה, כל אחד משלם כפי יכולתו הכלכלית והחיוב מותנה בכך שהאב אמיד. אמיד, הכוונה שיש ביכולתו, ולאו דווקא עשיר
צמצום חבות האב והרחבת השוויון
המשמעות של דין צדקה היא, שחיוב האב והאם שווה. בדין צדקה, כל אחד משלם כפי יכולתו הכלכלית והחיוב מותנה בכך שהאב אמיד. אמיד, הכוונה שיש ביכולתו, ולאו דווקא עשיר. צרכים הכרחיים, הכוונה לצרכי ביגוד ומזון. הפרשנות שרווחה עד כה היא, כי עד גיל 15 חלה חובה אבסולוטית על האב לבדו לשאת בצרכים ההכרחיים של הקטין, ורק צרכים שמעבר לצרכים הכרחיים יהיו בהתאם לדין צדקה. כאן אימץ בית המשפט המחוזי את הפרשנות לפיה רק עד גיל 6 החיוב בצרכים ההכרחיים חל על האב לבדו. בכך צמצם למעשה את חבות האב והרחיב את השוויון בן האב לאם וזאת כבר מגיל 6.
החל מגיל 6 יש להתחשב גם בהכנסות האשה ואין חיוב אבסולוטי המוטל רק על האב בגין הצרכים ההכרחיים
איזון כולל של הכנסת המשפחה
החל מגיל 6 יש להתחשב גם בהכנסות האשה ואין חיוב אבסולוטי המוטל רק על האב בגין הצרכים ההכרחיים! פסיקת המזונות תעשה על ידי איזון כולל של הכנסת המשפחה מכל המקורות תוך התחשבות בכלל היכולות מול הצרכים, וקביעה בהתאם לכך את שיעורם הסביר של המזונות.
מדובר בפסיקה של בית משפט מחוזי המהווה הלכה מנחה, לה מחויבים בתי משפט השלום למשפחה.
אמנם בית המשפט המחוזי סייג עצמו, והזהיר כי כל מקרה ייבחן לגופו, בזהירות הראויה ותוך התחשבות בנסיבות החיים המשתנות, וכי זהו המקרה ליישום השוויון, אולם הנימוקים המובאים בפסק הדין מתאימים כאמור לכלל האבות
מקרה פרטי שיכול להשליך על חיוב כלל האבות בישראל
הלכה זו הינה כללית ומתאימה לכלל האבות בישראל. אמנם בית המשפט המחוזי סייג עצמו, והזהיר כי כל מקרה ייבחן לגופו, בזהירות הראויה ותוך התחשבות בנסיבות החיים המשתנות, וכי זהו המקרה ליישום השוויון, אולם הנימוקים המובאים בפסק הדין מתאימים כאמור לכלל האבות. הדין העברי על פיו פוסק בית המשפט, מאפשר להתייחס לצרכים ההכרחיים של קטינים החל מגיל 6, מדין צדקה וממילא להתחשב בהכנסות התא המשפחתי כולו, לרבות בהכנסותיה של האם בעת קביעת מזונות הכרחיים של קטין מעל גיל 6.
החלטה של מועצת הרבנות הראשית קבעה לאחרונה, כי מכיון שתנאי החיים השתנו והמציאות כיום היא שגם האם נושאת בעול פרנסת הבית, הרי שעל היושבים בדין להוסיף לשיקול הדעת בפסיקת מזונות הילדים את היכולת הכלכלית של האם
המציאות השתנתה, ויש לקחת בחשבון גם את היכולת הכלכלית של האם
באשר לדין האישי והחלטת מועצת הרבנות: חיוב המזונות של אב הוא בהתאם לדין האישי החל עליו ובעניינינו: הדין העברי. בעניין זה קיימת מחלוקת בין הרבנים הראשיים לדורותיהם באשר למהותה של תקנת הרבנות הראשית תש"ד. מחלוקת זו באה לידי ביטוי בהחלטה נוספת של מועצת הרבנות הראשית שקבעה לאחרונה, כי מכיון שתנאי החיים השתנו והמציאות כיום היא שגם האם נושאת בעול פרנסת הבית, הרי שעל היושבים בדין להוסיף לשיקול הדעת בפסיקת מזונות הילדים את היכולת הכלכלית של האם.
בהתאם לקביעת בית המשפט המחוזי עולה, כי בהחלטה זו יש הבהרה חד משמעית כי יש מחלוקת בין דייני ישראל באשר לפירוש תקנת מועצת הרבנות הראשית משנת תש"ד. לפי החלטתה האחרונה "רוב הפוסקים קבעו שהחיוב הוא מדין צדקה", ומלשון ההחלטה עולה כי מדובר בחיוב בצרכים ההכרחיים.
