לאחרונה הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק חדשה - קליטת חיילים משוחררים (תיקון - טיפול פסיכו-סוציאלי לחייל משוחרר), התשע"ז-2017 - ביוזמתה של חה"כ ויו"ר מרץ זהבה גלאון, לפיה כל חייל משוחרר יהיה זכאי לטיפול וייעוץ נפשי שיסייע לו בהתמודדות עם חוויות פוסט-טראומה מהשירות הצבאי ועם ההשלכות שלהן על התפקוד האישי, המשפחתי, החברתי והתעסוקתי.
כדי לקבל טיפול, סיוע ושיקום מהמדינה, הלומי הקרב נדרשים להגיש תביעות, להצטייד בעורכי-דין יקרים, לעבור חקירות, להמציא אינספור מסמכים רפואיים ולהמתין שנים ארוכות, ובינתיים הם לא מסוגלים להמשיך בחיים שהיו להם. אי אפשר לקרוא לדרך כזו טיפול, וודאי שלא מדובר בתמיכה
הצעת חוק - מענה לחיילים שסובלים מהלם קרב
חה"כ זהבה גלאון
כך כתבה בעמוד הפייסבוק שלה חה"כ גלאון, ביום בו הגישה את הצעת החוק: "כל לילה אני חולם שאלפי מחבלים פורצים לי הביתה, שכל השכונה שלי נשרפת", סיפר אחד מהלומי הקרב שנכחו בדיון שיזמתי היום בועדת החוץ והביטחון. הוא צעק, ולי נקרע הלב. "ואז הגעתי לאגף השיקום", הוא המשיך לספר, "הם לוקחים אנשים חולים, מתחקרים אותנו כמו בתחנת משטרה ואז אומרים לנו, לכו הביתה. לא מגיע לכם כלום". זעקות הכאב שלו ושל עוד עשרות הלומי קרב שנכחו בדיון עדיין מהדהדות במסדרונות הכנסת. הם כינו את עצמם 'חללים חיים' – "כיסא הגלגלים שלי הוא בראש", אמר אחד מהם".
חה"כ גלאון הוסיפה, כי אנחנו לא רואים את הכאב שלו ושל אחרים, אבל הוא נמצא שם, ובמקום שהמדינה תפתח את הדלת בפני כל לוחם שמרגיש במצוקה, המדינה מכריחה אותם לצאת למלחמה חדשה: "מלחמת ההוכחה" מול משרד הביטחון.
כדי לקבל טיפול, סיוע ושיקום מהמדינה, הלומי הקרב נדרשים להגיש תביעות, להצטייד בעורכי-דין יקרים, לעבור חקירות, להמציא אינספור מסמכים רפואיים ולהמתין שנים ארוכות, ובינתיים הם לא מסוגלים להמשיך בחיים שהיו להם. אי אפשר לקרוא לדרך כזו טיפול, וודאי שלא מדובר בתמיכה.
אפשר לומר שזו התעמרות של המדינה באנשים ששלחה לסיטואציה הלא נורמלית שהיא קרב, כשהם בריאים בנפשם אבל חזרו משם עם פציעה שקופה. זו ההקרבה שלהם למען המדינה, למען כולנו.
הצעת חוק שחברת הכנסת מקדמת בימים אלה נועדה לתת מענה לחיילים שסובלים מהלם קרב, במקביל למערכת השיקום הקיימת במערכת הביטחון. לפי הצעת החוק, כל חייל משוחרר יהיה זכאי לטיפול וייעוץ נפשי שנועד לסייע בהתמודדות עם חוויות מהשירות הצבאי, עם פוסט טראומה, ועם ההשלכות על התפקוד האישי, המשפחתי, החברתי והתעסוקתי.
עוד הוסיפה חברת הכנסת, כי הטיפול יינתן לאותם חיילים בלי קריטריונים, בלי חובת הוכחה, בלי חומת בירוקרטיה. כל חייל משוחרר שמרגיש שהוא צריך סיוע או אוזן קשבת, יוכל לפנות למוסד מוכר ע״י משרד הביטחון ולקבל טיפול.
נכון להיום הטיפול בהלומי קרב הוא במסגרת חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959, המאפשר לכל חייל הטוען שהוא הלום קרב, להגיש תביעת נכות כנגד משרד הביטחון ובמידה שתביעתו תתקבל, הוא ישלח לטיפול מתאים
הטיפול בהלומי קרב כיום - במסגרת חוק הנכים
כמות הנפגעים בישראל כתוצאה מהשתתפות בקרב כחלק מהשירות הצבאי אינה ידועה. חיילים רבים נחשפים במהלך שירותם הצבאי לסיכונים ומצבי לחץ, לעתים ברמות קיצוניות עד כדי אובדן תפקוד. הדבר נכון בעיקר למי שלוקח חלק באימונים, פעילות מבצעית, ומלחמות, שבמהלכם עלולים החיילים להיות חשופים לחוויות טראומטיות שונות.
"הלומי קרב סובלים מתסמינים בעלי השפעה דרמטית על התפקוד היום יומי. לא כל הסימפטומים משותפים לכלל נפגעי פוסט טראומה, והדיווחים הרווחים של הנפגעים הם זיכרונות חודרניים של האירועים הקשים במהלך היום או בצורה של סיוטים וחלומות חוזרים, מחשבות טורדניות; הימנעות מאנשים, ממקומות, מפעילויות, קהות רגשית, עצבנות כללית, סף תסכול נמוך, קשיי ריכוז, דריכות יתר, קושי בהירדמות, או תופעות דומות", כתבה חה"כ גלאון בהסבר להצעת החוק. "הסימפטומים של ההפרעה גורמים לרבים לסבול מקשיים ביצירת קשרים אינטימיים, מניתוק חברתי, מהתפרצויות זעם ומקשיי תפקוד בעבודה. בשל כך, לא מצליחים הנפגעים להחזיק מקום עבודה או מערכת זוגית, והנפגע עשוי לעבור תהליך מכאיב של פיטורין או גירושין".
נכון להיום הטיפול בהלומי קרב הוא במסגרת חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959, המאפשר לכל חייל הטוען שהוא הלום קרב, להגיש תביעת נכות כנגד משרד הביטחון ובמידה שתביעתו תתקבל, הוא ישלח לטיפול מתאים.
אחרי שחוו מלחמות או קרבות, וכדי לקבל הכרה לנכותם הנפשית ממשרד הביטחון, הלומי הקרב נאלצים לצאת אל "מלחמת ההוכחה": להגיש תביעות, לעבור חקירות, להמציא אין ספור מסמכים רפואיים ולהמתין זמן רב, כאשר בינתיים הם אינם מסוגלים להמשיך בחייהם
בירוקרטיה מסועפת ואי קבלת הטיפול
לדברי עו"ד יואב צח וכס, העוסק בדיני צבא ומתמחה בנכי צה"ל: "כאשר מדובר בהלומי קרב חשוב להבין כי ברוב המקרים אותם נפגעים מתכחשים, או שכלל אינם מודעים להשלכות הטראומה שחוו ולכן גם נמנעים מלדבר על כך. קבלת הטיפול הנפשי להלומי קרב היום אורכת זמן רב וכרוכה בבירוקרטיה מסועפת, שבמהלכה נאלצים אותם נפגעים לדבר ולהוכיח את הפגיעה הפוסט טראומתית שנגרמה להם, מה שמונע מהם להגיש את התביעה ולקבל את הטיפול שלו הם זקוקים".
לדברי חה"כ גלאון: "אבחון הפרעת דחק פוסט טראומטית הינו תהליך מורכב, מכיוון שהוא דורש הערכה פסיכולוגית המתבססת על תיאורי הנפגע, שלרוב אינו שש לשתף ולדבר על חוויותיו. הנפגעים מתבקשים לתאר את הסימפטומים, חומרתם ועוצמתם, ואף לעבור בדיקות רפואיות. אחרי שחוו מלחמות או קרבות, וכדי לקבל הכרה לנכותם הנפשית ממשרד הביטחון, הלומי הקרב נאלצים לצאת אל "מלחמת ההוכחה": להגיש תביעות, לעבור חקירות, להמציא אין ספור מסמכים רפואיים ולהמתין זמן רב, כאשר בינתיים הם אינם מסוגלים להמשיך בחייהם, אותם חיים שהיו להם טרם השירות הצבאי. לא מפתיע, אם כך, שמרבית הלומי הקרב מעדיפים להימנע ממלחמת ההוכחה הסיזיפית. כתוצאה הם אינם זוכים לסיוע הולם מהמדינה, ונותרים שנים ארוכות ללא סיוע, ללא טיפול נפשי ורגשי, ועם פגיעה קשה בתפקוד היומיומי".
לעיתים לוקח שנים רבות עד שהלום הקרב מבין בכלל שהוא כזה ועוד שנים עד שהוא מוכן להודות בזה ולהתחיל את התהליך
לעיתים ההתפרצות היא לאחר מספר שנים
בנוסף לכך, יש לזכור כי לא רק מי שהגיב נפשית בעת הקרב עלול להיות מושפע ממנו, אלא גם עשרות שנים לאחר החשיפה למראות המלחמה ניתן לפתח תגובות נפשיות קשות, הפוגעות בתפקודו הבסיסי ביותר של אדם. לכן, סבורים היום רבים מהמטפלים בתחומי הנפש, כי הלוחמים נושאים בנפשם "פצצה מתקתקת", שעלולה להתפרץ בכל רגע בהמשך חייהם. "לעיתים לוקח שנים רבות עד שהלום הקרב מבין בכלל שהוא כזה ועוד שנים עד שהוא מוכן להודות בזה ולהתחיל את התהליך", אומר עו"ד צח וכס. "כך למשל בימים אלו מוגשת תביעה למשרד הביטחון על ידי בן אדם בן 80 שהשתתף במלחמת יום הכיפורים, מאז הוא מסתובב עם פוסט טראומה מודחקת ורק לאחרונה הבין את מקור הבעיה והחליט להתמודד עם התהליך הכואב מול משרד הביטחון".
מכיון שהצעת החוק נותנת מענה לבעיה לפיה הלומי קרב רבים כלל לא ניגשים לקבל טיפול, ומשלמים על זה בריבית דריבית שנים רבות לאחר מכן, הכוונה היא להעניק טיפול נטול קריטריונים וללא מבחני הוכחה
עזרה ראשונה נפשית מיידית
מטרתה של הצעת החוק היא, כאמור, להעניק סיוע פסיכו סוציאלי לכל חייל משוחרר שחש צורך, מבלי שיצטרך להוכיח דבר, לעבור ועדות או לעמוד בקריטריונים מסוימים.
"לנוכח מציאות החיים הביטחונית בישראל, יש צורך ביצירת אפיקים חדשים ורלוונטיים אשר ימנעו עד כמה שניתן את היווצרותה העתידית של הפרעת דחק פוסט טראומטית בקרב חיילים משוחררים. יש צורך להציע לחיילים לוחמים ותומכי לחימה סיוע פסיכו-סוציאלי באופן זמין, מהיר, ללא פרוצדורות מורכבות וללא חובת הוכחה בירוקרטית וסיזיפית, לצורך חזרתם של החיילים המשוחררים למעגל חיים תקין, ולמניעת הפגיעה בתפקוד האישי, המשפחתי, החברתי והתעסוקתי שלהם", כך חה"כ גלאון.
"מכיון שהצעת החוק נותנת מענה לבעיה לפיה הלומי קרב רבים כלל לא ניגשים לקבל טיפול, ומשלמים על זה בריבית דריבית שנים רבות לאחר מכן, הכוונה היא להעניק טיפול נטול קריטריונים וללא מבחני הוכחה", אומרת חה"כ גלאון.
על פי הצעת החוק, כל חייל משוחרר יהיה זכאי לטיפול פסיכו-סוציאלי ללא עלות למשך שנה, על ידי מוסדות ומטפלים שאושרו על ידי שר הביטחון לעניין זה
איך יישום הצעת החוק יעבוד בפועל?
כדי להנגיש את הטיפול הרלוונטי, יאשר משרד הביטחון את פעילותם של מוסדות שונים לעניין הטיפול הזמין להלומי קרב, אליהם יוכל להגיע כל חייל משוחרר שרוצה בכך ולקבל את הייעוץ ו/או הטיפול הדרוש לו באופן נגיש וקל.
על פי הצעת החוק, כל חייל משוחרר יהיה זכאי לטיפול פסיכו-סוציאלי ללא עלות למשך שנה, על ידי מוסדות ומטפלים שאושרו על ידי שר הביטחון לעניין זה. עוד מוצע, כי ניתן יהיה להאריך את הטיפול לשנה נוספת, בהתאם לחוות דעתו של הגורם המטפל. זכאות זו תהיה ניתנת למימוש לתקופה של שבע שנים מיום שסיים חייל משוחרר את שירותו.
"הצעת החוק לא תוחמת את הסיוע המוענק רק לטיפול פסיכולוגי - אלא למגוון סוגי טיפול וייעוץ תומך רגשי או נפשי, שנועד לסייע בהתמודדות עם חוויות מהשירות הצבאי ובפרט עם חוויות פוסט טראומטיות, והשלכותיהן בתחום התפקוד האישי, המשפחתי החברתי או התעסוקתי", מדגישה חה"כ גלאון. "עם זאת, מדובר בטיפול ייעודי בפוסט טראומה, ולכן יהיה רלוונטי בעיקר לחיילים משוחררים שחוו פוסט טראומה מסוג כזה או אחר בשירותם הצבאי, כך שהחשש להרחבת מעגל המטופלים מעבר לכל פרופורציה לא באמת קיים ", אומרת חה"כ גלאון.
בשל מורכבות הנושא, מן הראוי לדאוג גם לאיתורם של כל אותם נפגעי פוסט טראומה ולהעניק ייעוץ ו/או סיוע של איש מקצוע שעוסק בתחום הנפש לכל מי שנקלע במהלך שירותו הצבאי לאירוע טראומתי מכל סוג, מבלי להמתין שהוא זה שיבקש
פתרון או חצי פתרון?
"הצעת החוק היא יוזמה מבורכת וחשובה, שתאפשר הענקת טיפול וייעוץ נפשי סמוך לאירוע, מה שכמובן יהיה יעיל ואפקטיבי יותר ואף עשויה למנוע תביעות נכות עתידיות", אומר עו"ד צח-וכס. אולם, מוסיף, עו"ד צח-וכס " היא פותרת רק חצי מהבעיה, מכיון שהטיפול עדיין תלוי בפנייה מצד אותם חיילים".
בשל מורכבות הנושא, מן הראוי לדאוג גם לאיתורם של כל אותם נפגעי פוסט טראומה ולהעניק ייעוץ ו/או סיוע של איש מקצוע שעוסק בתחום הנפש לכל מי שנקלע במהלך שירותו הצבאי לאירוע טראומתי מכל סוג, מבלי להמתין שהוא זה שיבקש. כאמור, במקרים רבים הנפגע מדחיק את האירוע והנזק הנפשי מתפרץ באופן קשה לאחר זמן רב, כשלעיתים הטריגר כלל אינו קשור לאירוע הטראומתי עצמו.
חשוב לענות על השאלה האם ניתן יהיה לקבל את הטיפול גם אם כבר נפתח הליך תביעה כנגד משרד הביטחון, שכאמור אורך זמן רב
השלכות קבלת הטיפול לתביעת נכות עתידית
"בנוסף לצורך באיתור יזום של נפגעי פוסט טראומה, הצעת החוק צריכה להתייחס גם לחוק הנכים הקיים כיום", אומר עו"ד צח-וכס. "כך למשל חשוב להבהיר בהצעת החוק, כי עצם קבלת הטיפול הראשוני אינו פוגע בזכויותיו של אותו נפגע לתבוע בהמשך, או במקביל את משרד הביטחון להכרה בו כנכה צה"ל ואין בה משום ויתור על קבלת תגמולים וקצבאות הנגזרות מאחוזי הנכות.
עוד חשוב לענות על השאלה האם ניתן יהיה לקבל את הטיפול גם אם כבר נפתח הליך תביעה כנגד משרד הביטחון, שכאמור אורך זמן רב. וכן, האם משך הטיפול הראשוני שקיבל יקוזז בהמשך מהטיפול המגיע לו מטעם משרד הביטחון במידה ותוכר נכותו כהלום קרב".
"לא עוד חללים חיים, לא עוד כיסאות גלגלים שקופים, לא עוד אטימות מערכתית וזעקות כאב עד לב שמיים. זה המינימום שאנחנו חייבים להם וזו, מבחינתי, רק ההתחלה", סיכמה חה"כ גלאון.
להצעת החוק - לחצו כאן
