תביעות ייצוגיות הינן כלי של הצרכנים כנגד החברות הגדולות במשק ומול גופים ציבוריים וממשלתיים. תביעות אלה נועדו להרתיע את הגופים\החברות הגדולות מפני גביית כספים שלא כדין, גם אם מדובר בשקלים בודדים בכל עסקה.
הרעיון הוא להגן על הציבור ולתת לו את האפשרות להתאגד לכדי קבוצה שתתבע את הגוף המעוול, במציאות שבה לאדם הבודד אין את הידע או הרצון לתבוע לבדו את המעוול.
בתביעה הייצוגית, אדם יחיד מייצג קבוצת אנשים שלכל אחד מהם נגרם נזק קטן, והוא תובע בשם הקבוצה
אדם אחד מייצג קבוצה
בתביעה הייצוגית, אדם יחיד מייצג קבוצת אנשים שלכל אחד מהם נגרם נזק קטן, והוא תובע בשם הקבוצה. תביעה רגילה (שאינה ייצוגית) על העוולה שנגרמה לאותו אדם בלבד לא באה בחשבון, מכיוון שהוצאות המשפט וכן הטרחה והזמן המושקע בתביעה לא מצדיקים את ההתעסקות בה.
דוגמא: חברה גובה שני שקלים עודפים מכל לקוח שלה ובאופן קבוע מידי חודש. לחברה יש חצי מיליון לקוחות, ולפיכך מדובר בגביית יתר בסכום של מיליון ₪ בכל חודש - סכום אדיר. האדם הבודד לא יתבע בשביל שני שקלים, אך אם מחברים את כל הקבוצה, הרי שמדובר בתביעה גדולה שמצדיקה את הזמן והמשאבים.
בית המשפט רשאי לקבוע, כי על החברה להחזיר או לפצות את כלל הצרכנים, וכן לפצות באופן מיוחד את התובע הייצוגי, שהרי בזכותו התביעה יצאה אל הפועל והצדק נעשה.
התביעות הייצוגיות מוגשות בדרך כלל בעניינים כגון: ביטוח, בנקאות, תקשורת, צרכנות, איכות הסביבה, דיני עבודה ונושאים נוספים.
בשלב הראשון התובע הייצוגי (המבקש) מגיש לביהמ"ש באמצעות עורך דינו "בקשה לאישור תובענה כייצוגית" בצירוף תצהיר ונספחים להוכחת הבקשה
שלבי התביעה הייצוגית
בשלב הראשון התובע הייצוגי (המבקש) מגיש לביהמ"ש באמצעות עורך דינו "בקשה לאישור תובענה כייצוגית" בצירוף תצהיר ונספחים להוכחת הבקשה. הצד השני (המשיב) מגיש את תשובתו לטענות המבקש. ביהמ"ש מזמין את הצדדים לדיון ודן בבקשת המבקש, כאשר לאחר מכן הוא מכריע האם הבקשה לייצוגית מאושרת. רק אם בית המשפט אישר את הבקשה, אז תוגש התביעה ויתחיל ההליך המשפטי.
בשלב הבא מתקיים המשפט עצמו, ומתנהלים דיונים בהם הצדדים מציגים טענותיהם והראיות הרלוונטיות.
לגבי סיום המשפט, ישנן שלוש אופציות:
1. פסק דין: התיק מנוהל עד סופו, ובית המשפט מכריע לבסוף לאחר ששומע את טענות הצדדים. אם בית המשפט דוחה את התביעה, אזי על התובע יוטלו הוצאות משפט שלעיתים עלולות להגיע לעשרות אלפי ₪.
2. הסכם פשרה: הצדדים מגיעים להסכם הכפוף לאישור בית המשפט. לעיתים הסכם זה אמור לעבור את אישורו של היועץ המשפטי לממשלה ואף בודק חיצוני. מטרת כלי פיקוח אלו היא להבטיח שההסכם יהיה לטובת הציבור.
3. הסכם הסתלקות: במקרים בהם סכום התביעה מתברר כנמוך משמעותית מהתחשיב שנעשה בתחילת הדרך, או במקרים בהם הנתבעת לא מוכנה להודות במעשיה במסגרת פשרה, מסכימים הצדדים על סכום נמוך ובכך יכולים לפטור עצמם מהליך של הסכם הפשרה (שהינו הליך מורכב ולעיתים מאוד ממושך). חשוב לציין, כי בית המשפט אינו משמש כ"חותמת גומי", ולעיתים מקזז את הסכומים עליהם הסכימו הצדדים גם במסגרת של הסתלקות.
התובע הייצוגי מקבל פיצוי על כך שיזם את רעיון התביעה והרים את הדגל החברתי לפיצוי הציבור
התוצאות בתביעות ייצוגיות
חשוב לזכור, כי בתביעות ייצוגיות המטרה בתביעה היא הפסקת העוולה ופיצוי הציבור.
בסיום ההליך שלושה גורמים מקבלים פיצוי\שכר:
1. הקבוצה: הקבוצה בשמה הוגשה התביעה תקבל החזר עבור הכספים שנגבו שלא כדין ולעיתים אף פיצוי נוסף. בחלק מהמקרים ידוע בדיוק מי חברי הקבוצה (כגון: לקוחות של הבנק או של חברה סלולארית) ובחלק מהמקרים הקבוצה היא עלומה (לקוחות שקנו בסופר). במקרים כאלו ניתן לפצות את הציבור בעזרת תרומה לעמותה כלשהי.
2. התובע הייצוגי: מקבל פיצוי על כך שיזם את רעיון התביעה והרים את הדגל החברתי לפיצוי הציבור. חשוב לציין, כי בתי המשפט רואים לעיתים בתובע כמעין יזם, אשר יבוא על שכרו במקרים של הצלחה, אולם עלול גם להפסיד סכום נכבד במקרים של כישלון. הגמול לתובע מגיע לאלפי שקלים בודדים בתיקים הקטנים (בעיקר בהסכמי הסתלקות) ועד מאות אלפים ואף יותר בהסכמי הפשרה או בפסקי הדין בתיקים הגדולים.
3. עורך הדין: שכר טרחתו של עורך הדין נגזר מסך הפיצוי לקבוצה.
חשוב לזכור ששלושת הגורמים הנ"ל מקבלים את הפיצוי\השכר מהנתבעת.
התובע אינו מחויב לשלם שכר לעורך הדין - זה יקבל את חלקו רק במידה שהתיק הסתיים בפיצוי שהנתבעת נאלצת לשלם לתובע ולצרכנים.
הסכם הסתלקות: במקרים בהם סכום התביעה מתברר כנמוך משמעותית מהתחשיב שנעשה בתחילת הדרך, או במקרים בהם הנתבעת לא מוכנה להודות במעשיה במסגרת פשרה, מסכימים הצדדים על סכום נמוך ובכך יכולים לפטור עצמם מהליך של הסכם הפשרה
דוגמאות לבקשות לתביעות ייצוגיות שהוגשו לבית המשפט
חברה סלולארית חייבה את לקוחותיה על שיחות לחו"ל כאשר הם שהו באילת, מאחר שהתדר של הנייד התביית על המפעיל הירדני או המצרי. החברה הייתה מודעת לתופעה, ולמרות זאת חייבה את הלקוחות לפי תעריף חו"ל, ואף מבלי ליידעם.
- תביעה ייצוגית שהוגשה נגד בית החולים בלינסון על ידי מטופלים שנבדקו במכשיר במחלקת אף אוזן גרון. המכשיר שימש קודם לכן לטיפול בנשא HIV ולא חוטא כהלכה לאחר מכן, כך שהיה חשש שהם נחשפו לנגיף.
- תביעה נגד מספר רשתות סופרמרקט שונות על כך שצרכנים רכשו מזון במשקל, ושילמו גם על משקל הקופסה עצמה.
- תביעה כנגד הדיוטי פרי (ג'יימס ריצ'רדסון), מכיוון שהקופאיות לא יידעו נוסעים בטיסות המשך ("קונקשן") שהאלכוהול והבשמים (מעל 100 מ"ל) שרכשו בדיוטי פרי בארץ יוחרמו בטרמינל ממנו יוצאת טיסת ההמשך. הדיוטי פרי היה מודע לכך שיגרם נזק כספי ללקוח, אולם בחר בכל זאת שלא להזהירו.
- תביעת עובדים כנגד חברת סלולר, על כך שכאשר פוטרו הם קיבלו פיצויי פיטורין המבוססים רק על שכר הבסיס שלהם ולא על מרכיב המכירות והבונוסים.
- גביות בלתי חוקיות של ארנונה ו/או מים - הוגשו תביעות כנגד הרשות העירונית/תאגיד המים.
- תביעה נגד רשת האיפור "איל מקיאג" על כך שעיגלו סכומים בחשבוניות כלפי מעלה, בסך של עשרות אגורות בכל קנייה.
- תביעה ייצוגית כנגד רשת הנעליים "ספרינג" (השייכת לרשת "אלדו"), שסירבה להחזיר כספים ללקוחות אשר החזירו נעליים לחנות, והסכימה רק להחליף לדגם אחר או לתת זיכוי. דבר הנוגד את לשון החוק.
- תביעה נגד רשת "אינטימה" (מבית רשת "גולף") עקב שוני בין שווי המוצר שהוצג בחנות לבין החיוב בפועל בקופה.
- ייצוגית נגד מספר יצרניות ויבואניות רכבים לאחר מספר קריאות "ריקול", עקב תקלות ברכבים. בעלי הרכבים נקראו למוסכים לשם תיקון הרכב וללא כל פיצוי נוסף מצד יצרניות הרכב.
לסיכום - תביעות ייצוגיות: כלי יעיל
אם נתקלתם בעוולה צרכנית שנגרמה לקהל רב, כדאי לזכור את הכלי שנקרא תביעה ייצוגית. תביעות ייצוגיות הינן תביעות מורכבות וארוכות, ועל כן מומלץ להתייעץ עם עו"ד הבקי תחום.
