פציעתה של הדוגמנית שלומית מלכה, שהחליקה עם הקורקינט החשמלי עליו נסעה, העלה שוב לכותרות את הסכנה הגלומה בכלי הרכב החשמליים (אופניים חשמליים, קורקינטים חשמליים, סאגווי והוברבורדים) ואת הבעייתיות הגלומה באכיפת החוק.
כלי התחבורה החשמליים נכנסו לישראל לפני כעשור ומספר המשתמשים בהם זינק. בהתאם, עם השנים הוכפל גם מספר הנפגעים כתוצאה מהשימוש בכלי רכב חשמליים אלו. על פי הסטטיסטיקות, מדי שנה מגיעים לטיפול בבתי החולים כ- 800 ילדים ולמעלה מ 1400 מבוגרים, שנפצעו בתאונה שבה מעורב כלי רכב חשמלי.
מתוקף החוק, על אף שהכלים החשמליים מסוכנים לעוברים ולשבים - אין מנוס מלאפשר שימוש בהם נוכח העובדה כי ע"פ החוק, יש לתת מענה לילדים, לצעירים ולמבוגרים כאחד, שלא מעוניינים או לא יכולים לעשות שימוש בכלי תחבורתי מורכב יותר
חופש התנועה
חופש התנועה מעוגן בישראל תחת סעיף 6 של 'חוק יסוד - כבוד האדם וחירותו' (תשנ"ב-1992).
מתוקף החוק, על אף שהכלים החשמליים מסוכנים לעוברים ולשבים - אין מנוס מלאפשר שימוש בהם נוכח העובדה כי ע"פ החוק, יש לתת מענה לילדים, לצעירים ולמבוגרים כאחד, שלא מעוניינים או לא יכולים לעשות שימוש בכלי תחבורתי מורכב יותר.
ע"פ תקנות התעבורה, אין צורך בחובת רישום ורישוי, ואין כל צורך ברישיון נהיגה של הנוהג באופניים חשמליים
האם כלי תחבורה חשמליים מוגדרים ככלי רכב?
עד לפני מספר שנים השימוש בכלי רכב חשמליים היה בגדר כאוס מבחינת הסדרה חקיקתית:
ע"פ תקנה 39 יז' שהותקנה בתיקון 12 לתקנות התעבורה (תשכ"א-1961) - תקנות העוסקות כולן באופניים חשמליים - אין צורך בחובת רישום ורישוי ואין כל צורך ברישיון נהיגה של הנוהג באופניים חשמליים, כך שלמעשה, אופניים חשמליים אינם מהווים "רכב מנועי". גם התיקון לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תשל"ה-1975) קובע, כי אופניים חשמליים אינם "רכב מנועי", מכיון שאין להם מספר רישוי, אין חובת רישיון ואין כל אפשרות לרכוש בגינם ביטוח חובה. עם זאת, יצוין, כי לאחרונה קבע בימ"ש השלום בכפר סבא (השופט אלדד נבו), כי אופניים חשמליים עונים להגדרת "רכב מנועי", כפי שהיא מופיעה בחוק הפלת"ד.
הנהיגה על רכב חשמלי ממונע (מנוע עזר) מותרת מעל גיל 16
מה מותר על פי חוק?
עם זאת ובעקבות מספר הנפגעים ההולך וגדל, ההסדרה בעניין זה היתה צורך השעה, ולכן חידדה ועדת הכלכלה של הכנסת מספר הנחיות בנושא זה, במטרה למנוע ולצמצם את התופעה:
גיל - הנהיגה על רכב חשמלי ממונע (מנוע עזר) מותרת מעל גיל 16.
רישיון - אין צורך בהחזקת רישיון נהיגה לטובת השימוש בכלי רכב חשמליים.
מקום רכיבה - רוכבי אופניים חשמליים אינם מורשים לרכוב על המדרכה. הרכיבה מותרת רק בשבילי האופניים המסומנים ועל הכביש.
משקל - משקל האופניים לא יעלה על 30 ק"ג ומשקל הכלי לא יעלה על 160 ק"ג יחד עם הנוסע.
הספק - ההספק המרבי המותר לאופניים חשמליים בישראל הוא 250 ואט.
המהירות המרבית המותרת לאופניים חשמליים וקורקינט חשמלי היא 25 קמ"ש. המהירות המרבית המותרת להוברבורד (רכינוע) היא 13 קמ"ש
מהירות מרבית - המהירות המרבית המותרת לאופניים חשמליים וקורקינט חשמלי היא 25 קמ"ש. המהירות המרבית המותרת להוברבורד (רכינוע) היא 13 קמ"ש.
אמצעי בטיחות - האופניים חייבים לכלול גם אמצעי בטיחות - פעמון, פנס קדמי ואחורי ומחזירי אור. רוכבי אופניים חייבים בלבוש ציוד מגן (קסדה), הן להורה והן לבגיר. רוכבי רכינוע אינם מחויבים בחבישת קסדה.
הרכבת אדם נוסף - מותר להרכיב ילד עד גיל 8 באופניים חשמליים (במושב נפרד). מותר להרכיב אדם נוסף על רכינוע ואסור להרכיב אדם נוסף על קורקינט.
על פי התקנות החדשות: רוכב אופניים חשמליים ללא קסדה יחויב בקנס, וכך גם רוכב אשר ידבר בטלפון בזמן הרכיבה ו/ או רוכב שיעבור באור אדום
קנסות, עונשים ואכיפה
על פי התקנות החדשות: רוכב אופניים חשמליים ללא קסדה יחויב בקנס, וכך גם רוכב אשר ידבר בטלפון בזמן הרכיבה ו/ או רוכב שיעבור באור אדום. גובה הקנסות בטווח ענישה זהה לנהיגה ברכב.
לשוטרים ו/או פקחי העירייה, ניתנת הסמכות לקנוס את הרוכבים שאינם רוכבים בהתאם להוראות החוק. כמו כן באפשרותם להוציא את האוויר ואת השסתומים מכלי הרכב החשמלי, ואף להחרים את אותו רכב ממונע.
אם הרוכב עבר על אחת מהתקנות ובעקבות כך אירעה תאונה (למשל חציית צומת באור אדום) – הוא עלול לקבל זימון למשפט, וייתכן כי ישללו לו את רישיון הנהיגה הרגיל (רישיון נהיגת רכב).
מחד, חוק חופש התנועה אינו מאפשר איסור על השימוש במנועי עזר אלו, ומאידך החוק אינו דורש הוצאת רישיון נהיגה ו/או הכשרה ואין אפשרות לבטח את הרוכב (בדומה לביטוח חובה ברכב)
יעילות האכיפה
נושא אכיפת התקנות הנוגעות לרכיבה ברכב חשמלי הוא נושא פרוץ, בעייתי ומורכב:
* מחד, החוק כאמור קובע, כי הנהיגה אינה מותרת על המדרכה, ומאידך רוב הרוכבים הם צעירים ובני נוער שלא עברו הכשרה כלשהי לנהיגה על הכביש.
* מחד, חוק חופש התנועה אינו מאפשר איסור על השימוש במנועי עזר אלו, ומאידך החוק אינו דורש הוצאת רישיון נהיגה ו/או הכשרה ואין אפשרות לבטח את הרוכב (בדומה לביטוח חובה ברכב).
* מחד, קיימות תקנות המגדירות את אופן השימוש הראוי בכלים אלו, ומאידך האכיפה מוגבלת ומצומצמת הן בשל גיל הרוכבים הצעיר והן בשל חוסר האפקטיביות שבה. כך למשל, שלילת רישיון נהיגה אינה רלוונטית במקרה של נער בן 16 שרכב באור אדום והיה מעורב בתאונה. גם קנס כספי הוא בגדר תביעה נזיקית פרטית שתעמוד כנגד הוריו (מכיון שאין ביטוח).
כדי למנוע ולצמצם את התופעה, על המחוקק לקבוע, כי רכיבה על כלי תחבורה חשמלי תחייב הכשרה בסיסית מתאימה, וכן לשקול אפשרות ביטוח ולהעלות את המודעות
מה עושים?
על המחוקק להתערב ולהגביל את חופש התנועה באופן יחסי.
כדי למנוע ולצמצם את התופעה, על המחוקק לקבוע, כי רכיבה על כלי תחבורה חשמלי תחייב הכשרה בסיסית מתאימה (למשל תמרורים, כיווני נסיעה, זכות קדימה וכד') וכן לשקול אפשרות ביטוח ולהעלות את המודעות, הן לסכנות הרבות והן לחשיבות הרכיבה הבטוחה.
* השתתפה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת זאפ משפטי
