בישראל ישנם עשרות אלפי בעלי רישיון לשימוש בקנאביס לצרכים רפואיים, אך מכיון שהחוק האוסר על נהיגה תחת השפעת סמים מתייחס גם לקנאביס, ללא הבדל במהות השימוש - מוצאים עצמם אלו המחזיקים גם ברישיון נהיגה ללא יכולת להתנייד, ומבלי שהדבר יוסדר בחקיקה.
הסתירה בין החקיקה להנחיות משרד הבריאות
מכיון שצמח הקנאביס מוגדר בפקודת הסמים כ"סם מסוכן", הרי שהפקודה אוסרת נהיגה תחת השפעת קנאביס, בין שהוא ניתן למטרות רפואיות ובין שהוא משמש למטרות אחרות
החוק - נהיגה תחת השפעת סמים
במדינת ישראל ישנה מדיניות של אפס סובלנות כלפי נהיגה תחת השפעת סמים.
פקודת התעבורה (תשכ"א-1961) קובעת, כי אסור לנהוג תחת השפעת אלכוהול ו/או סמים, כאשר על פי תיקון מס' 97 (תשע"א-2010), "שיכור" הוא גם מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן - כהגדרתו בפקודת הסמים המסוכנים התשל"ג-1973, למעט סם שקבע שר הבריאות ובתנאים שקבע.
מכיון שצמח הקנאביס מוגדר בפקודת הסמים כ"סם מסוכן", הרי שהפקודה אוסרת נהיגה תחת השפעת קנאביס, בין שהוא ניתן למטרות רפואיות ובין שהוא משמש למטרות אחרות.
לאחרונה חודשו הנחיות המכון הרפואי לבטיחות בדרכים שבמשרד הבריאות (מרב"ד), בהן נקבע, כי רישיון הנהיגה של משתמשי הקנאביס הרפואי לא ישלל אוטומטית, וכי על נהג בעל רישיון לרכב פרטי בלבד המשתמש בקנאביס לצרכים רפואיים להגיע לבדיקת כשירות נהיגה, בדומה לבדיקת נהג המקבל טיפול תרופתי
הנחיות משרד הבריאות
בעבר צוין על רישיונות הקנאביס הרפואי, כי הנהיגה אסורה במשך 6 שעות מרגע צריכת הקנאביס, אך בניגוד למדרג הענישה הקיים בנוגע לנהיגה תחת השפעת אלכוהול, אין מדרג לנהיגה תחת השפעת סמים כך שלמעשה, כל מי שמעשן קנאביס ויימצאו בדמו אפילו שרידי סמים - ייענש.
מה שקרה בפועל, זה שעל אף שמשרד הבריאות אפשר לעשן ולנהוג כעבור 6 שעות, החוק לא אפשר זאת, והתביעה המשטרתית פתחה תיקי תעבורה גם לבעלי רישיון שימוש רפואי וגם אם נמצאו בדמם רק שרידי סם.
בשל הזעקה שקמה, הוריד משרד הבריאות את ההנחיה המאפשרת נהיגה לאחר 6 שעות, ואסרה למעשה את הנהיגה עבור אלו שמשתמשים בקנאביס לצרכים רפואיים.
כדי לנסות ולתת מענה לבעיה, חודשו לאחרונה הנחיות המכון הרפואי לבטיחות בדרכים שבמשרד הבריאות (מרב"ד), בהן נקבע, כי רישיון הנהיגה של משתמשי הקנאביס הרפואי לא ישלל אוטומטית, וכי על נהג בעל רישיון לרכב פרטי בלבד המשתמש בקנאביס לצרכים רפואיים להגיע לבדיקת כשירות נהיגה, בדומה לבדיקת נהג המקבל טיפול תרופתי.
עם זאת, גם היום ועד שלא תוסדר החקיקה בנושא - בפועל, משתמשי הקנאביס הרפואי עדיין לא יכולים לנהוג, גם אם המרב"ד אישר להם לעשות זאת.
גם היום, לאחר שהוסרה ההנחיה המגבילה את איסור הנהיגה ל 6 שעות, עדיין אין הנחיות ברורות לנהגים: כמה זמן אחרי השימוש מותר להם לנהוג
הפסיקה בנושא נהיגה בזמן שימוש בקנאביס
ברוב המקרים שהגיעו לפתחו של בית המשפט, הרשיע בית המשפט את הנאשם, וגזר עליו חודשי פסילה.
עם זאת, למרות מדיניות "אפס סובלנות" כלפי נהיגה תחת השפעת סמים, בחלק מהמקרים שאל את עצמו בית המשפט האם להרשיע את הנאשם, או שמא לזכותו מתוך סעיף "הגנה מן הצדק", או מפאת "טעות במצב דברים".
כאשר מדובר במקרה כדוגמת כתב האישום שהוגש בפני כבוד השופט נהרי כנגד רן שריג, לאחר שצולם מעשן קנאביס רפואי ונוהג בו זמנית - הרשיע השופט את שריג, וקבע כי במקרה זה ישנה הפרה ברורה של החוק.
עם זאת, במקרים רבים, כתב האישום מוגש לאחר שנמצאו שרידי סם בדמם של הנאשמים, ולא בשל העובדה כי עישנו תוך כדי נהיגה. במקרים כאלו, מכיון שאין חקיקה מוסדרת ומכיון שהנחיות משרד הבריאות אינן חד משמעיות, עולה השאלה האם לא מדובר בטעות שמקורה בחוסר הבהירות של המצב.
כך למשל, בתקופה בה ציין משרד הבריאות כי הנהיגה אסורה במשך 6 שעות לאחר השימוש בקנאביס רפואי - הוגשו כתבי אישום גם כנגד נהגים שטענו כי השתמשו בקנאביס בהתאם לחוק, אך לא ידעו כי נותרו שרידי סם בגופם וכי אין להם דרך למדוד זאת.
גם היום, לאחר שהוסרה ההנחיה המגבילה את איסור הנהיגה ל 6 שעות, עדיין אין הנחיות ברורות לנהגים: כמה זמן אחרי השימוש מותר להם לנהוג - כמה שעות? יום? שבוע? הרי שאריות הסם נשארות בדם באופן אינדיווידואלי ולאזרח אין דרך למדוד את רמות הסם בדם. האם מסיבה זו הם אינם יכולים לנהוג לעולם, על אף שמרב"ד התיר להם זאת? בחלק מהמקרים כגון אלו נוטה בית המשפט לזכות את הנאשמים מפאת ערפול הדברים.
בשני דיונים בערעורים על הרשעתם של נהגים בעלי רישיון לשימוש בקנאביס רפואי שנדונו בבית המשפט העליון, קרא כבוד השופט סלים ג'ובראן למשרד הבריאות להסדיר את הסוגיה בתקנות. מתשובת המדינה על הערעור עולה, כי המדינה מכירה בצורך להסדיר נושא זה, שכן בתשובתה נכתב כי: "יכולים להיווצר מצבים בהם הפער בין פקודת התעבורה ובין פקודת הסמים המסוכנים, ייצור קושי משפטי, וכי ישנם סמים המסופקים ברישיון אשר יש לאפשר לנהוג בהשפעתם בתנאים מסוימים".
על החקיקה להתייחס הן לדירוג הענישה והן להגדיר סף מינימום של שרידי סם בדם, כפי שנהוג במדינות רבות בעולם המערבי
הסדרת המצב בחקיקה
לאור האמור לעיל, אין ספק כי יש צורך בהסדרת חקיקה בנושא.
על החקיקה להתייחס הן לדירוג הענישה והן להגדיר סף מינימום של שרידי סם בדם, כפי שנהוג במדינות רבות בעולם המערבי. כך למשל, בקנדה - סף השכרות המרבי לגבי קנאביס לנהג הוא 3 ננוגרם של THC למיליליטר דם. בגרמניה הסף הוא 1 ננוגרם. ובוושינגטון 5 ננוגרם לבני 21 ומעלה.
הסדרת החקיקה תאפשר לאותם נהגים בעלי רישיון שימוש בקנאביס רפואי, לנהוג בהתאם להוראות.
* השתתפה בהכנת הכתבה - יערית טרלסי, כתבת זאפ משפטי
