אתמול (12.9.2017) ניתן פסק דין דרמטי ומשמעותי: כמעט שנתיים לאחר אישור הכנסת את התיקון לחוק הגיוס, לפיו צעירים חרדים לא מחויבים להתגייס, שמונה מתוך תשעת שופטי בג"ץ קבעו, כי הסדר הגיוס החדש לא חוקתי ודינו להתבטל.
בג"ץ קבע, כי התיקון לחוק פוגע בשוויון בצורה עמוקה, ובחוק שוויון כבוד האדם וחירותו
פגיעה עמוקה בשוויון ובכבוד האדם
בג"ץ קבע, כי התיקון לחוק פוגע בשוויון בצורה עמוקה, ובחוק שוויון כבוד האדם וחירותו.
נשיאת ביהמ"ש העליון, השופטת מרים נאור, קבעה כי ההסדר לוקה ברצף כשלים. "מרבית הפגמים דומים במהותם לפגמים שמהם סבל הסדר הגיוס הקודם שהובילו לכישלונו פעם אחר פעם במבחן הרציונלי", כתבה השופטת בפסק הדין.
השופט סולברג סבר, כי יש לדחות את העתירות שהוגשו, שכן טרם בשלה העת להכריע אם ההסדר לא חוקתי
דעת המיעוט: עוד לא בשלה העת להכריע אם ההסדר חוקתי
השופט נעם סולברג החזיק בדעת המיעוט, וקבע שמבחינתו עוד לא כלו כל הקיצין, ועוד לא הגיעה השעה לעשות שימוש ב'נשק יום הדין' - ביטול פסיקתי של חוק שהתקבל בחקיקה ראשית של הכנסת. השופט סולברג סבר, כי יש לדחות את העתירות שהוגשו, שכן טרם בשלה העת להכריע אם ההסדר לא חוקתי.
קיימים כשלים מבניים חמורים בהסדר הגיוס החדש, המאתגרים, אם לא למעלה מכך, את יכולתו להגשים את התכלית של קידום גיוס משמעותי של תלמידי הישיבות
הנשיאה נאור: נפלו כשלים מבניים חמורים בהסדר הגיוס החדש
הנשיאה מרים נאור ניתחה בפסק דין ארוך ומפורט את הרקע לתיקון לחוק ואת השיקולים שהובילו אותה למסקנה, כי הסדר הגיוס לא חוקתי ודינו להתבטל.
השופטת בחנה האם הסדר הגיוס החדש מקיים קשר רציונלי לתכליותיו, וכאמור קבעה כי נופלים בו פגמים.
" בסיכומו של שלב זה ניתן לראות כי קיימים כשלים מבניים חמורים בהסדר הגיוס החדש, המאתגרים, אם לא למעלה מכך, את יכולתו להגשים את התכלית של קידום גיוס משמעותי של תלמידי הישיבות", כתבה השופטת בפסק הדין.
עוד ציינה השופטת, כי: "המסקנה העולה מכל האמור לעיל היא כי הסדר הגיוס החדש אינו תורם באופן ממשי ומשמעותי להגשמת התכלית העיקרית של החוק שעניינה הפחתה משמעותית של חוסר-השוויון בנשיאה בנטל השירות בצבא".
בסיכום דבריה הנשיאה נאור התייחסה לעצם השירות בצה"ל, לשיעורי הגיוס, וקבעה כי כל הסדר שיקבע המחוקק בסוגיה זו חייב להציב מטרה ברורה של קידום השוויון בנטל הגיוס ולהתוות מסלול ברור וישים להגשמתה.
החוק גם מחמיץ את התכלית של השתלבות בשוק העבודה, בעיקר בכך שהוא "מחזיק" את בני הישיבות בישיבה עד גיל 26
השופט רובינשטיין: יש לפעול לצמצום אי השוויון
המשנה לנשיאה (בדימ') א' רובינשטיין, הצטרף לחוות דעתה של הנשיאה נאור, התייחס לחוות דעתו של השופט סולברג, והוסיף כי: "אכן התורה מגינה ומצילה, אך כבר לימדונו בעלי אמונה וביטחון, כי הבורא אינו מצפה מן האדם שלא לנקוט באמצעי הגנה. ואם ילכו הכל, איש ואשה מטעמיהם, בשיטת "יהיו אחרים חיילים" - הגנת הציבור פשוטה כמשמעה מה יהא עליה. המשפט לטעמי אינו יכול - אין לו רשות מוסרית - שלא להתייחס לכך באופן מובהק, ולפעול לצמצום אי שויוון על ידי דרכים הוגנות של אפשרויות לאדם חרדי לשרת בלא לאבד מדרכו ומאורח חייו".
השופט רובינשטיין הוסיף, כי הציבור החרדי על פרנסיו ומנהיגיו מתנגד ברובו לגיוס. ואולם, ההתנגדות לגיוס לא נובעת מאיסור הלכתי של ממש, כך שלא ניתן לטעון כי אי השירות בצה"ל מקורו בפגיעה בחופש הדת.
השופט רובינשטיין קבע, כי כפי שפסקה הנשיאה נאור, החוק לא משיג את התכלית של צמצום של ממש בפגיעה בשוויון. השופט הדגיש, כי החוק גם מחמיץ את התכלית של השתלבות בשוק העבודה, בעיקר בכך שהוא "מחזיק" את בני הישיבות בישיבה עד גיל 26.
"החמצת שתי תכליות אלה, חותרת תחת החוק, ומהווה עילה לפסילתו", פסק השופט.
השופט הנדל: יש להכיר בחשיבות השירות הצבאי משיקולי ערבות הדדית
השופט הנדל ציין, כי להשקפתו, המסקנה לפיה הסדר הפטור אינו עומד במבחן המידתיות אינה נגזרת מכך שאין להכיר בערכה הסגולי של מצוות תלמוד תורה, אלא מפני שיש להכיר בחשיבות השירות הצבאי משיקולי ערבות הדדית, ואף כמצווה בפני עצמה על פי התורה.
השופט מלצר: יש למצוא הסדרים אמיתיים, מידתיים ומדורגים
השופט מלצר הצטרף לחוות דעתה של הנשיאה נאור, והוסיף כי הפתרון הוא במציאת הסדרים אמיתיים, מידתיים ומדורגים, שהם אפשריים במסגרת הבעיה שלפנינו והתכליות המוצהרות, שעמדו בבסיס תיקוני החקיקה שעסקו בניסיונות להסדירה. "נראה לי שניתן עדיין להגיע לפתרונות ולהשיג תוצאות ממשיות, ובלבד שכל המעורבים בנושא ילמדו לוותר על מקצת דרישותיהם למען "דרך האמצע"", כתב השופט.
קיים כשל עמוק ביכולתו של ההסדר לצמצם באופן משמעותי את אי השוויון בחלוקת נטל השירות הצבאי, וכן קיים כשל הנעוץ בזמניותו של הסדר הגיוס החדש ובהיעדרו של הסדר קבע
השופטת חיות: כשלים משמעותיים נפלו בחוק
השופטת אסתר חיות קבעה, כי היא שותפה למסקנה אליה הגיעה הנשיאה נאור, לפיה הסדר הגיוס החדש המעוגן בתיקון 21 לחוק שירות בטחון "סובל מכשלים אינהרנטיים המובילים לכך שלא קיים מתאם מספק בין הוראותיו לבין תכליתו של ההסדר". כך, לדבריה, קיים כשל עמוק ביכולתו של ההסדר לצמצם באופן משמעותי את אי השוויון בחלוקת נטל השירות הצבאי, וכן קיים כשל הנעוץ בזמניותו של הסדר הגיוס החדש ובהיעדרו של הסדר קבע, שהוא לדעת הנשיאה הפגם החמור ביותר בהסדר.
חקיקת חוק חדש תוך שנה
בסיכום, הוחלט ברוב דעות, כנגד דעתו החולקת של השופט נ' סולברג, כי החוק יבוטל, וכי יש לחוקק חוק חדש תוך שנה, אשר יעמוד במבחן בג"ץ.
