בתביעות בדין אזרחי - במקרים שבהם אחד הצדדים לא מופיע לדיון שנקבע בבית המשפט, ניתן פסק דין כנגד הצד שנעדר מהדיון. אולם אין זה סוף דבר, והצד הנעדר יכול להגיש בקשה לביטול פס"ד שניתן במעמד צד אחד בתוך 30 יום (ללא תשלום אגרה). אם חלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין, על בעל הדין להגיש בקשה להארכת המועד לביטול פסק דין בצירוף הבקשה עצמה, במקרה שמוגשת בקשה להארכת מועד על המבקש לשאת בתשלום אגרה לבימ"ש בגין האיחור.
במקרים שבהם אחד הצדדים לא מופיע לדיון שנקבע בבית המשפט, ניתן פסק דין כנגד הצד שנעדר מהדיון. אולם אין זה סוף דבר, והצד הנעדר יכול להגיש בקשה לביטול פס"ד שניתן במעמד צד אחד בתוך 30 יום
מהי בקשה לביטול פס"ד?
כאמור, במקרים שבהם אחד הצדדים לא מופיע לדיון (אזרחי) שנקבע בבית המשפט, ניתן אוטומטית פסק דין כנגד הצד שנעדר מהדיון. כדי למנוע מצבים שבהם ניתן פסק דין לא הוגן - מאפשרת תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי (תשמ"ד-1984), לצד "המפסיד" להגיש 'בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד בתוך 30 יום'.
את הבקשה יכול להגיש בעל דין שניתן בהיעדרו פס"ד כנגדו בשני מצבים: (1) בקשה לביטול פס"ד מחובת הצדק; (2) בקשה לביטול פס"ד מכוח סמכות בשיקול דעת ביהמ"ש
מי יכול להגיש בקשה לביטול פס"ד?
את הבקשה יכול להגיש בעל דין שניתן בהיעדרו פס"ד כנגדו בשני מצבים: (1) בקשה לביטול פס"ד מחובת הצדק - במקרים בהם לא ידע בעל הדין על מועד הדיון; (2) בקשה לביטול פס"ד מכוח סמכות בשיקול דעת ביהמ"ש - במקרים שבהם ידע על מועד הדיון, אך מסיבות שונות נבצר ממנו להגיע ועליו להוכיח במקרה זה כי סיכויי הגנתו או תביעתו גבוהים.
בקשה לביטול פס"ד מחובת הצדק ניתן להגיש תוך 30 ימים מקבלת פסק הדין, כאשר הפגם נובע מהעדר המצאה כדין לנתבע. כלומר, במקרים שבהם הנתבע מוכיח כי לא ידע על מועד הדיון, או שההזמנה לדיון לא הומצאה לו כלל
בקשה לביטול פס"ד מחובת הצדק
בקשה זו ניתן להגיש תוך 30 ימים מקבלת פסק הדין, כאשר הפגם נובע מהעדר המצאה כדין לנתבע. כלומר, במקרים שבהם הנתבע מוכיח כי לא ידע על מועד הדיון, או שההזמנה לדיון לא הומצאה לו כלל. כך למשל, במקרה שבו הזוכה שלח את הזימון לדיון לכתובת שגויה שהמפסיד אינו מתגורר בה עוד, או שלא התגורר בה במועד המצאת הזימון.
לרוב, אם המפסיד מוכיח כי אכן לא קיבל הזמנה לדין, מבטל ביהמ"ש את פסק הדין מחובת הצדק, וקובע מועד חדש לדיון. אולם, גם אם אי ההתייצבות נגרמה באשמת המפסיד (לדוגמה, שכח מהדיון מאחר שבן משפחה נפטר), עליו לפרט בנוסף את סיכויי הצלחתו במשפט, וביהמ"ש עשוי לבטל את פסק הדין. לכך התייחס ביהמ"ש העליון בתיק 'ציון גמליאל נגד מנורה ואחרים' (ע"א 146/85): "בעניין זה נהגו בתי המשפט מאז ומעולם בגמישות מסוימת ונטו לבטל פסק דין שניתן בהעדרו של בעל דין, על מנת שיתאפשר לו להשמיע את דברו, אפילו אם נגרמה התקלה באשמתו. עשויה בקשתו של אותו בעל דין להיענות ובלבד שיש בידו להראות סיכוייו להצלחת הגנתו ושאין במחדלו משום זלזול מכוון בבית משפט".
כך למשל, לאחרונה הוגשה ע"י הח"מ בקשה לביטול פס"ד מחובת הצדק -
בשנת 2009 ניתן פס"ד במעמד צד אחד, כנגד לקוח בגין צ'קים ע"ס 80 אלף שקלים שבוטלו לכאורה על ידו. רק בשנת 2017 "גלה" המפסיד כי ניתן כנגדו פסה"ד.
הבקשה לביטול פסה"ד הסתמכה הן על ביטול מחובת הצדק והן על ביטול מכוח סמכות ביהמ"ש: הדיון נערך בעפולה, עת שהה הנתבע במעצר בית בעכו ובעת שהוצא כנגדו צו הרחקה מעפולה. הזימון נשלח לכתובתו בעפולה, ולכן לא ידע על הדיון ולא התייצב בו. זו גם הסיבה בשלה לא ידע כלל על פסה"ד.
בבקשה פורטו הסיבות להיעדרו, כשהן מגובות באסמכתאות המעידות על אמיתותן (במקרה הזה - אישור מהמשטרה על מעצר הבית שבו שהה). בנוסף, פורטו בבקשת ביטול פסה"ד הטענות הרבות כנגד התביעה, המוכיחות כי לנתבע יש סיכויי הצלחה גבוהים. בפירוט הטענות טען הנתבע, כי הצ'קים המדוברים נגנבו ממנו וחתימתו זויפה עליהם טרם הועברו לתובע. כראיה צורפה אסמכתא על תלונה שהגיש הנתבע במשטרה בגין גניבת צ'קים, סמוך למועד זיוף החתימה, ובנוסף ראיה על כך שלא קיבל תמורה תמורת התשלום.
בהגשת בקשה לביטול פס"ד מכח סמכות בשיקול דעת - על בעל הדין להסביר את הנסיבות שמנעו ממנו להגיע לדיון, לנמק את טענות ההגנה שלו, ולהוכיח כי סיכויי ההצלחה שלו לזכייה בתביעה גדולים
בקשה לביטול פס"ד מכח סמכות בשיקול דעת ביהמ"ש
בקשה זו ניתן להגיש במקרה שבו בעל הדין ידע על מועד הדיון, אך נבצר ממנו להגיע, אולם, עם זאת יש לבעל דין סיכויי הצלחה גבוהים.
בהגשת הבקשה על בעל הדין להסביר את הנסיבות שמנעו ממנו להגיע לדיון (המוכיחות כי לא מדובר בזילות ביהמ"ש), לנמק את טענות ההגנה שלו, ולהוכיח כי סיכויי ההצלחה שלו לזכייה בתביעה גדולים.
ביהמ"ש יבחן לגופו של עניין האם ביטול פסה"ד יכול להצמיח תועלת לבעל דין, והאם שמיעת עמדתו במחלוקת אכן עשויה להוביל את ביהמ"ש לתת החלטה שונה מזו שניתנה בעדרו.
דוגמא למקרה בו טיפל הח"מ:
בקשה לביטול פס"ד במעמד צד אחד שניתן כנגד הנתבע בגין נזקים ע"ס 18 אלף שקלים שנגרמו לרכבו של התובע.
על פי כתב התביעה הנתבע נהג בפראות, ונהיגתו גרמה לתובע לאבד שליטה וליפול לתעלה בצד הכביש. מכיוון שלתובע לא היה ביטוח מקיף, הוא הגיש תביעה לפיצוי הנזקים שנגרמו לרכבו. הנתבע קיבל את כתב התביעה.
במקביל עבר הנתבע להתגורר בארה"ב ושכח מכתב התביעה, על אף שידע עליה. לאחר כחצי שנה התקיים הדיון ומאחר שלא התייצב בו, ניתן כנגדו פס"ד במעמד צד אחד שחייב אותו בתשלום כל הסכום. מאחר שעדיין התגורר בארה"ב, לא ידע על פסה"ד, וכעבור 30 ימים עוקל חשבון הבנק שלו על ידי לשכת ההוצאה לפועל.
בבקשה לביטול פסה"ד צוין, כי הנתבע אמנם ידע על מועד הדיון, אך הדבר נשכח ממנו מכיון שעבר לגור בארה"ב ומאחר שחשב בתמימות שחברת הביטוח תעניק לו הגנה משפטית ועל כן לא ייחס חשיבות רבה לתביעה הזו.
בנוסף, פורטו טענות ההגנה החזקות של הנתבע, שעיקרן הוא כי התובע טען טענות בעלמא ולא צרף לכתב התביעה הוכחות ו/או עדים שיעידו על כך שהנתבע אכן נהג ברשלנות ואכן היה זה שגרם לתאונה העצמית שלו.
השופטת קבעה, כי מכיוון שכתב התביעה הוגש כדין, אין מקום לביטול מחובת הצדק. יחד עם זאת החליטה לבטל את פסה"ד מכוח סמכות שיקול הדעת של ביהמ"ש, וציינה כי היא אינה סבורה שבמחדל המבקש עולה זלזול בהליך המשפטי ובצד שכנגד וכי את מחדלו של הנתבע ניתן לרפא בפסיקת הוצאות. עוד קבעה, כי נסיבות התאונה שנויות במחלקות ויש לבררן בראיות, ולפיכך קבעה כי על הנתבע לשלם לתובע סכום של 1500 שקלים בגין ההוצאות ובמידה שישלמן - יבוטל פסה"ד והוא יוכל להגיש כתב הגנה מטעמו תוך 30 ימים.
ראוי שבעל הדין המבקש לבטל פס"ד יתייחס בבקשתו בפירוט רב לשאלת סיכויי הגנתו, ולא יגיש בקשה לקונית ולא מפורטת, שתטה את ביהמ"ש לסרב לבקשה
למה חשוב לשים לב בהגשת בקשה לביטול פס"ד מכוח סמכות בשיקול דעת ביהמ"ש?
ראוי שבעל הדין המבקש לבטל פס"ד יתייחס בבקשתו בפירוט רב לשאלת סיכויי הגנתו, ולא יגיש בקשה לקונית ולא מפורטת, שתטה את ביהמ"ש לסרב לבקשה. חשוב מאוד לבסס את הטענות השונות ולצרף לבקשה אסמכתאות רלוונטיות.
בנוסף, במידה שנפתח תיק הוצל"פ בגין פסה"ד שניתן - חשוב מאוד להגיש לביהמ"ש בקשה לעיכוב ההליכים בהוצל"פ. לרוב מבקש ביהמ"ש מבעל הדין להפקיד בידיו סכום ערבון לטובת עיכוב הליכי הוצל"פ.
