אם מטופל שעבר טיפול שיניים חושד כי רופא השיניים התרשל, עליו לפנות לעורך דין שעוסק ברשלנות רפואית. חשוב לציין, כי ניסיון בתביעות של רשלנות רפואית במסגרת טיפול שיניים הוא יתרון רב חשיבות.
לאחר הפנייה לעורך הדין יתחיל הליך רב שלבי של בירור קיומה של רשלנות רפואית, ונקיטת פעולות משפטיות בהתאם. מרגע ההתייעצות עם עורך דין ועד לרגע הפיצויים, יושלמו מספר שלבים שבסופם ישולמו פיצויים למטופל.
לא תמיד יש נזק ברור ובולט לעין, ורבים מהמטופלים חושדים בדבר קיומה של רשלנות רפואית בטיפול שיניים רק לאחר שנים רבות
מהם כוללים שלבי ההליך?
עוד לפני שמתחיל התהליך של מיצוי הזכויות המגיעות לאדם שנפגע מטיפול שיניים לקוי ורשלני, יש לבחון האם בכלל מדובר במקרה של רשלנות רפואית. זהו שלב בו, לרוב, המטופל מתלבט בינו לבין עצמו. לא תמיד יש נזק ברור ובולט לעין, ורבים מהמטופלים חושדים בדבר קיומה של רשלנות רפואית בטיפול שיניים רק לאחר שנים רבות.
פעמים רבות כאשר מדובר ברשלנות רפואית דווקא בתחום רפואת שיניים, רק עין מקצועית יכולה להסב את תשומת ליבו של המטופל ולהתחיל להניע תהליך בירור למיצוי זכויותיו
גילוי הנזק רק בדיעבד
להבדיל מתחומים רפואיים אחרים, למטופל חסר הידע אין אינדיקציות להשוואה ולהבנה אודות טיב ואיכות הטיפול שקיבל. הטיפול מסתיים, ורק אחרי כמה זמן מתעורר החשד לרשלנות ו"נופל האסימון". זה יכול למשל לקרות כאשר כתר יחסית חדש נשבר זמן קצר אחרי השלמת הטיפול, כאשר שתל שאמור היה לשרוד שנים רבות נפגם או נופל, או כאשר הולכים לטיפול שיניים חדש, אפילו בחלוף שנים מהטיפול הרשלני, למטרה אחרת לגמרי ושומעים מהרופא החדש הערות לגבי הטיפול הראשוני. הרבה אנשים פוערים את פיהם מול רופא השיניים ששואל "מי עשה לך את השתל הזה, או הכתר הזה"? או שהרופא מאתר כי המקור לכאב החדש הוא טיפול שורש שנעשה באופן לקוי או לא שלם וכן הלאה.
בשל כך, פעמים רבות כאשר מדובר ברשלנות רפואית דווקא בתחום רפואת שיניים, רק עין מקצועית יכולה להסב את תשומת ליבו של המטופל ולהתחיל להניע תהליך בירור למיצוי זכויותיו. משנזרעים זרעי החשד, התהליך הצפוי להתפתח הוא, על פי רוב דומה ומכיל מספר שלבים.
חוק זכויות החולה מטיל חובה על כל מומחה רפואי, לרבות רופא שיניים, לתעד את כל מהלכי הטיפול ולשמור על התיעוד הרפואי
מה קורה אחרי שמתעורר חשד לקיומו של טיפול שיניים רשלני?
כאמור, השלב הראשון הוא פנייה לעורך דין מומחה לרשלנות רפואית. לעורך הדין, בעל הניסיון, יש, על פי רוב, לצד ידע משפטי נרחב, גם מידה כלשהי של ידע ובקיאות בתחום רפואת שיניים.
במהלך פגישת הייעוץ יבחן עורך הדין את פרטי המקרה שימסרו לו מפי הלקוח, ישאל שאלות רלוונטיות ויבחן את נסיבות המקרה על היבטיו השונים. אם על פניו ייראה לעורך הדין שנסיבות המקרה אכן מולידות חשד לקיומה של רשלנות רפואית, הוא ידריך את הלקוח לגבי המשך הטיפול במקרה שלו, והם יוכלו להתקדם יחד בשלבים הבאים עד למיצוי זכויותיו של המטופל שניזוק מרשלנות רפואית.
השלב השני כולל איסוף מידע רפואי:
עורך הדין יחתים את הלקוח על הסכם ייצוג ועל כתב ויתור על סודיות רפואית ויפעל מול מרפאת השיניים כדי לאסוף את כל התיעוד הרפואי אודות המטופל והטיפול בו. חוק זכויות החולה מטיל חובה על כל מומחה רפואי, לרבות רופא שיניים, לתעד את כל מהלכי הטיפול ולשמור על התיעוד הרפואי. התיעוד יכול ללמד על סיכויי הצלחת התביעה ועל הכדאיות של המשך נקיטת הליכים משפטיים נגד הרופא המטפל.
בשלב השלישי, לאחר איסוף כל החומר הרפואי ועיון בו, יופנה הלקוח אל מומחה רפואי לרפואת שיניים. מדובר ברופא שיניים מומחה בעל ניסיון בתביעות רשלנות רפואית.
המומחה יבחן את החומר הרפואי, יבדוק את המטופל, ויקבע האם אכן היתה רשלנות רפואית. אם המומחה סבור כי טיפול השיניים לא היה רשלני, “נגמר הסיפור", והטיפול במקרה יופסק. במידה שהמומחה סבור שהיתה רשלנות, אז מתקדמים לשלב הבא.
בשלב הרביעי - מתחילים בנקיטת פעולות משפטיות מתאימות. תחילתו של "השלב המשפטי" היא בניסוח חוות דעת של רופא מומחה. כל תביעת רשלנות רפואית יש להוכיח על ידי חוות דעת רפואית במסגרתה מבסס רופא מומחה החתום עליה את טענותיו של המטופל לגבי רשלנות רפואית בעניינו. במסגרת חוות הדעת המומחה הרפואי מביא תימוכין לטענות המצביעות על כך שהרופא הנתבע התנהל באופן רשלני שגרם נזק למטופל.
לאחר שישנה חוות דעת מגובשת, בוחרים באחת משתי דרכי פעולה נפוצות: האחת, ניהול משא ומתן מול הרופא המתרשל, בסופו, בשאיפה, הצדדים יגיעו להסכמה לגבי גובה הפיצויים שישולמו למטופל הניזוק; והשנייה, ניהול משפט.
אם המו"מ לא צולח, רופא השיניים הנתבע יגיש כתב הגנה, וינסה באמצעות חוות דעת רפואית מטעמו לשלול קיומה של רשלנות רפואית
מה צפוי להתרחש במסגרת משפט הדן בתביעת רשלנות רפואית?
התובע - אותו מטופל שניפגע מרשלנות רפואית, מגיש בעזרת עורך דינו, תביעה בגין רשלנות רפואית כנגד רופא השיניים שפעל ברשלנות. בכתב התביעה מתארים לבית המשפט את נסיבות המקרה ומהות הטענות כלפי הרופא הרשלן. לתביעה תצורף חוות הדעת הרפואית התומכת בעמדתה של התביעה.
בחלק גדול מאד של המקרים, מתחיל משא ומתן בין הצדדים על מנת לנסות ולסיים את התביעה בדרך של פשרה.
אם המו"מ לא צולח, רופא השיניים הנתבע יגיש כתב הגנה, וינסה באמצעות חוות דעת רפואית מטעמו לשלול קיומה של רשלנות רפואית ו/או לשלול את הקשר שבין התנהלות הרופא לבין הנזק שנגרם לתובע.
בשלב זה יכול להתנהל משפט שיכלול חקירה של המומחים, שלאחריו יגיע גם שלב הדיונים בהיקף הנזק - נתון שמשפיע על גובה הפיצויים במידה שייפסקו.
בתום המשפט יוחלט האם אומנם היתה רשלנות רפואית, ובמידה שכן מה סכום הפיצויים לו יהיה זכאי התובע.
