אם מסיעה את בנה לבית הספר. היא מורידה אותו בסמוך, ומנופפת לו לשלום. לפתע, משום מקום מגיח רכב נוסף ופוגע בו לנגד עיני אמו.
הסיטואציה הקשה הזו, ודומות לה, עמדו במוקד אחת ההלכות החשובות שניתנו בבית המשפט העליון בעניין הרחבת מעגל הנפגעים הזכאים לפיצוי. הלכת אלסוחה סללה את הדרך למתן פיצוי למעגל השני של הניזוקים: אלה שלא נפגעו ישירות בתאונה, אלא חזו בפגיעה של קרוביהם (חזו בתאונה עצמה או חזו בתוצאותיה הקשות בבית החולים), ועברו כתוצאה מכך טלטלה משמעותית.
בשורות הבאות ננסה להראות כיצד התפתחה הלכה זו בשנים האחרונות. החל מהרחבת הזכות לפיצוי לקרובי נפגעים נוספים שלא הוכרו בעבר (למשל, בני זוג שאינם נשואים) ועד להכרה בסיטואציה שבה קרוב המשפחה לא שהה בזירת התאונה עצמה, אלא חזה בה, למשל דרך הטלוויזיה.
התנאי הראשון (בפרשת אלסוחה) - על הנפגע העקיף להיות קרוב משפחה מדרגה ראשונה של הנפגע בתאונה עצמה (אב, אם, אח, אחות, בעל, אשה)
הדרמה המשפטית בפרשת אלסוחה
פסק הדין בפרשת אלסוחה (רע"א 444/87 אלסוחה נ' עיזבון דהאן) עסק בשתי תאונות דרכים קשות. בראשונה נפגע קטין כבן 6. הוריו לא היו עמו בזמן האירוע, אלא הגיעו לבית החולים וצפו בו נאבק על חייו. מאוחר יותר הוא הלך לעולמו.
בתאונה השנייה נפגעה אנושות אם. בתה, שלא חזתה בתאונה, צפתה בה מתייסרת בבית החולים עד לפטירתה. שני המקרים עוררו אצל קרובי המשפחה תגובות נפשיות קשות לחוויות המטלטלות שעברו בבית החולים, ועל בסיס אלה הם ביקשו שיכירו בהם כזכאים לפיצוי.
בית המשפט העליון נעתר לבקשה, והכיר בקיום מעגל שני של ניזוקים (מעבר למעגל הראשון של מי שנפגעו בתאונה). עם זאת, הציב העליון כמה תנאים מצטברים להכרה זו -
התנאי הראשון - על הנפגע העקיף להיות קרוב משפחה מדרגה ראשונה של הנפגע בתאונה עצמה (אב, אם, אח, אחות, בעל, אשה).
התנאי השני - על הנפגע העקיף להתרשם בעצמו מן התאונה או תוצאותיה (בבית החולים, למשל), כלומר: לחזות בעיניים שלו בתאונה או להיחשף באופן ישיר לתוצאותיה (קרוב משפחה העומד ליד מיטת חוליו של הנפגע העיקרי וצופה בו נאבק על חייו).
התנאי השלישי - חייבים להיות סמיכות זמנים ומקום בין הנזק שנגרם לנפגע העיקרי לבין הנזק שנגרם לנפגע המשני. דהיינו, סימני המצוקה צריכים להופיע אצלו מיד לאחר האירוע או זמן קצר לאחר מכן.
התנאי הרביעי - הפגיעה הנפשית שנגרמת לנפגע המשני חייבת להיות חמורה, ברמה של הפרעה נפשית או מחלת נפש, ולבוא לידי ביטוי גם בנכות משמעותית.
הפסיקה הרחיבה את מעגל הניזוקים מקרובי משפחה בדרגה ראשונה גם לבני זוג שאינם נשואים, ובכלל זאת קשר של חברות אינטימית
האופן שבו הורחבה ההלכה על ידי בתי המשפט
אף שהלכת אלסוחה נקבעה במקור ביחס לתאונות דרכים היא הורחבה על ידי בתי המשפט גם לתביעות נזיקין רגילות. לאורך השנים הרחיבו (הגמישו) בתי המשפט חלק מהתנאים שנקבעו במסגרת ההלכה. נסקור את התפתחויות אלה, תנאי אחר תנאי -
הרחבת התנאי הראשון הנוגע לקרבה מדרגה ראשונה - הפסיקה הרחיבה את מעגל הניזוקים מקרובי משפחה בדרגה ראשונה גם לבני זוג שאינם נשואים, ובכלל זאת קשר של חברות אינטימית. בפסק הדין רע"א 9982/06 ירון נ' שלום, עלתה האפשרות של הכרה בזכאות לפיצוי במקרה של נזק נפשי שנגרם לתובע עקב מותה של חברתו. מקרה אחר נדון ב- ת.א. 428/92 אמר נ' הדר חברה לביטוח בע"מ, שם קבע בית המשפט המחוזי, כי יש מקום להרחיב את התנאי הראשון ולכלול בו גם את חברתו של הנפגע העיקרי, כאשר הוכח כי מדובר היה בקשר אינטימי. בית המשפט המחוזי קבע, כי איכות הקשר ומהותו הם שעומדים בבסיס ההכרעה בשאלת הזכאות לפיצוי – האם הקשר הוא במעמד ובאיכות העולים כדי קרבה משפחתית. בית המשפט העדיף את מבחן מהות הקשר ואיכותו על-פני מבחן המביא בחשבון את ההגדרה הפורמלית של הקשר בין הנפגעים (כך, למשל, ההגדרה הפורמלית של בני זוג נשואים).
הרחבת התנאי השני הנוגע להתרשמות ישירה מהתאונה - בתי המשפט לא התייחסו לתנאי זה באופן דווקני, וקבעו כי התרשמות יכולה להיות גם מכלי שני. דהיינו, מקרים בהם קרובי משפחה חזו בפגיעה שהתרחשה באמצעות צפייה בטלוויזיה, קראו עליה באינטרנט או שמעו עליה ברדיו.
הרחבת התנאי השלישי בדבר סמיכות זמנים ומקום - הלכה למעשה, כבר בהלכת אלסוחה הכיר בית המשפט בפגיעות שלא נגרמו לקרובי המשפחה באופן מיידי, אלא בכאלה שנגרמו כאשר הנפגע העיקרי שהה בבית החולים וקרוב המשפחה היה לצדו. הפסיקות שלאחר מכן צעדו בנתיב זה והכירו גם במקרים בהם הנזק בא לידי ביטוי הרחק מזירת האירוע ואף בחלוף זמן מאז אירועה התאונה. כך, למשל, מקרים של חשיפה ממושכת ומתמשכת של קרוב המשפחה לתוצאות התאונה ביחס לנפגע העיקרי (קרוב המשפחה הנחשף לאורך ימים ארוכים לסבלו של הנפגע העיקרי בבית החולים), וזאת בניגוד להלם מידי.
המבחן המשפטי הוא מבחן של קרבה סיבתית בין הנזק לנפגע המשני לבין הנזק לנפגע העיקרי (ולאו דווקא קרבה מבחינת זמן או מקום).
עם זאת, בתי המשפט הבהירו, כי לא יכירו בפגיעות שנגרמו לאחר שנים. בפרשת פלונית (ע"א 1597/15 פלונית נ' פלוני) נדון עניינה של אם שטענה כי יש להכיר בה כ"נפגע משני" ביחס לנזק שנגרם לה בחלוף 20 שנים מאז אירע האירוע לנפגעת העיקרית. בתה סיפרה לה על מעשים מיניים שבוצעו בה על ידי קרוב משפחה שנים קודם לכן (כ- 20 שנים), וגרמה לה לזעזוע. בית המשפט סירב להכיר בפגיעת האם, על רקע חלוף הזמן, וקבע כי מדובר בפרק זמן ארוך מדי, שאינו עומד בתנאי השלישי של הלכת אלסוחה.
בתנאי העוסק בפגיעה נפשית חמורה חלה הרחבה, שבאה לידי ביטוי בהכרה גם בנזקים פיזיים (ולא רק נפשיים), שנגרמו לניזוקים שחזו בקרוביהם נפגעים
הרחבה התנאי הרביעי בדבר פגיעה נפשית חמורה - בתי המשפט סירבו להכיר בנזקים קלים (ובכך המשיכו את הקו באלסוחה). בפרשת עיזבון פלוני דחה בית המשפט תביעתו של אב שראה את בנו שנדקר במועדון, ונקבעה לו נכות של 10% בלבד (ת"א 3466-05-13 עיזבון פלוני נ' ביטון).
עם זאת, בתנאי האמור חלה הרחבה שבאה לידי ביטוי בהכרה גם בנזקים פיזיים (ולא רק נפשיים), שנגרמו לניזוקים שחזו בקרוביהם נפגעים. דוגמה שהוכרה בפסיקה: התקף לב שנגרם לאדם שחזה בתאונה (תגובה הדומה במובן מסוים לתגובה נפשית, אף שהביטוי שלה הינו פיזי).
בפרשת ש.ק. (ת"א 52963/07-14 ש.ק נ' כהן) נדון מקרה של אב שבנו עבר תאונה והזעיק אותו למקום. כאשר הגיע האב לזירה הוא חזה בתמונות קשות (אמבולנסים, ניידות, רכב הפוך ונוסעים לכודים). על רקע זה, סבל האב מאוטם שריר הלב ונקבעו לו 25% נכות.
יצוין, כי בית המשפט הכיר בפיצוי לאב והדגיש נדבך נוסף - בחינת המשמעות התפקודית של הנכות, להבדיל מהנכות הרפואית. דהיינו, השיקול העיקרי בהכרעה בשאלת הזכאות לפיצוי (מבחינת עמידה בתנאי הרביעי) הוא השיקול הבוחן את המשמעות התפקודית של הנכות, ולא מסתפק בבחינת שיעור הנכות הרפואית. בחינת המשמעות התפקודית משמעותה בחינת ההשפעה וההשלכות של הפגיעה הרפואית על יכולתו של הנפגע לעבוד ולתפקד (לעומת יכולתו וכושרו קודם לתאונה).
ככלל, בפסקי דין לא מעטים הכיר בית המשפט בשיעור נכות של 20% כשיעור העומד בתנאי הרביעי של הלכת אלסוחה. ייתכן שבמקרים מתאימים יכיר בית המשפט גם בשיעור נכות נמוך יותר (15% או אולי אף 10%) ובלבד שלנכות הרפואית האמורה יש משמעות והשלכה תפקודית של ממש, הניתנות להוכחה.
התפתחות אפשרית של ההלכה בעתיד: פתיחת פתח לתביעות שיוגשו גם על ידי נפגעים נוספים (מחוץ למעגל המשפחה הגריעינית) - ייתכן שנראה בעתיד תביעות של חברים/חברות ואולי אף תביעות של חברים לעבודה
כיווני התפתחות אפשריים של ההלכה בעתיד
שימוש נרחב יותר בהלכת אלסוחה בתביעות נזיקין "רגילות"- ההלכה כבר מיושמת בתביעות נזיקין קלאסיות (ולא רק בתיקי תאונות דרכים). עם זאת, מגמה זו נמצאת עדיין בחיתוליה והמקרים שנדונו בפסיקה אינם רבים, והיא עשויה להתחזק בעתיד.
פתיחת פתח לתביעות שיוגשו גם על ידי נפגעים נוספים (מחוץ למעגל המשפחה הגריעינית) - ייתכן שנראה בעתיד תביעות של חברים/חברות ואולי אף תביעות של חברים לעבודה - עובדים שראו את עמיתיהם לעבודה נפגעים בתאונה, ולא רק של בני משפחה מדרגה ראשונה, ובלבד כאמור שניתן יהיה להוכיח את מידת הקרבה ואיכות הקשר בין הנפגעים.
הכרה בסוגי נזקים נוספים (נזקים פיזיים לסוגיהם) - כאמור, בית המשפט כבר הכיר בנזקים מעין אלה, שנגרמו לקרובי משפחה אשר חזו בתאונות או בקרוביהם הנלחמים על חייהם בבית החולים, אך צפוי לפתוח פתח רחב יותר להכרה בנזקים פיזיים לסוגיהם מעבר לאוטם לב (ובכלל זה, מחלות/בעיות פיזיות שפרצו על רקע של טראומה/סטרס).
חשוב לאגור כמה שיותר מידע על האירוע, ולאסוף תיעוד מתאים (ככל שזה קיים)
טיפים חשובים לתובעים פוטנציאליים
ראשית, לאגור כמה שיותר מידע על האירוע, ולאסוף תיעוד מתאים (ככל שזה קיים). אם מדובר בתאונה שצולמה או תועדה על ידי כלי תקשורת כלשהו, כדאי לנסות להשיג את התיעוד הרלוונטי, מה שיאפשר להציג בפני בית המשפט ביתר קלות את התמונות שבהן נאלץ לחזות התובע (תמונות של זירת התאונה, תמונות של כלי הרכבים שניזוקו, תמונות של הנפגע וכו').
שנית, למסור לעורך הדין מטעם הנפגע מידע כמה שיותר מדויק על הנזקים שנגרמו. מידע מפורט על המועד שבו החלה המצוקה הנפשית או סימני הנזק הפיזיים יאפשר להתמודד עם התנאי הדורש קרבה בזמן ובמקום בין התאונה לבין הנזק שנגרם (התנאי השלישי במסגרת הלכת אלסוחה).
שלישית, להיוועץ ברופא מומחה טרם הגשת התביעה. זאת, לאור התנאי הדורש נזק נפשי משמעותי (התנאי הרביעי) לנפגע המשני. המטרה: לבחון את כדאיות הגשת התביעה. כאמור, נזק המגולם בנכות נמוכה לא יזכה את התובע בפיצוי, אלא אם יש לזה ביטוי תפקודי משמעותי.
