הליך קבלת ההכרה כנכה צה"ל, מתחיל בהגשת בקשה להכרה בנכות למשרד הביטחון, ומסתיים בקביעת דרגת הנכות על ידי הוועדה הרפואית. מאחר ששיעור הנכות שקובעת הוועדה הרפואית משפיע באופן ישיר על הזכויות והפיצוי שיתקבל ממשרד הביטחון, חשוב להבין כיצד מתנהלת הועדה וכיצד ראוי ונכון להיערך לה.
לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום, תשי"ט-1959) כל חייל או חייל משוחרר זכאי להגיש בקשה להכרה בנכות שנגרמה לו כתוצאה מפציעה, או כתוצאה ממחלה שנגרמה או הוחמרה בתקופת שירותו ועקב שירותו
מי יכול לבקש הכרה כנכה צה"ל?
לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום, תשי"ט-1959) כל חייל או חייל משוחרר זכאי להגיש בקשה להכרה בנכות שנגרמה לו כתוצאה מפציעה, או כתוצאה ממחלה שנגרמה או הוחמרה בתקופת שירותו ועקב שירותו.
זהו הליך מורכב וממושך ולכל טענה במסמך התביעה יש משמעות, ולכן חשוב לנהל את ההליך בצורה מושכלת ונכונה שתקטין את הסיכון לדחיית התביעה ע"י קצין התגמולים. מסיבה זו מומלץ להגיש את התביעה באמצעות עו"ד שבקי בתחום ושיש לו ניסיון עשיר ויכולת להשפיע על סיכויי הצלחת ההליך וקביעת דרגת הנכות.
את הבקשה ניתן להגיש באופן עצמאי או באמצעות עו"ד לקצין התגמולים באגף שיקום נכים במשרד הביטחון
הגשת הבקשה למשרד הביטחון
את הבקשה ניתן להגיש באופן עצמאי או באמצעות עו"ד לקצין התגמולים באגף שיקום נכים במשרד הביטחון.
במסגרת הגשת התביעה יש להציג את המסכת העובדתית והרפואית שהביאו לפגיעה או למחלה. קצין התגמולים הוא זה שבודק האם המחלה או הפציעה נגרמה או הוחמרה עקב השירות ואישורו מהווה הכרה בנכות.
בוועדה הרפואית יושבים רופאים, ולעיתים רופא יחיד, שמתמחים בסוג הפגיעה שהובילה לנכות שהוכרה
הוועדה הרפואית
מטרת הוועדה הרפואית היא לקבוע את דרגת הנכות לאלו שנפגעו במהלך או בעקבות שירותם הצבאי, והוכרו ע"י קצין התגמולים.
בוועדה הרפואית יושבים רופאים, ולעיתים רופא יחיד, שמתמחים בסוג הפגיעה שהובילה לנכות שהוכרה.
כך למשל בוועדה שדנה בפגיעה נפשית - ישב פסיכיאטר; בוועדה שדנה בפגימה אורתופדית - ישב אורתופד; ובוועדה שעוסקת בסוכרת, יתר לחץ דם ומחלות מעיים - ישב רופא פנימי. במצבים מסוימים בהם מדובר בפגיעה מורכבת, ישבו בוועדה רופאים בעלי התמחויות שונות.
יחד עם הרופאים, ישבו בוועדה מזכיר או מזכירה שתפקידם להציג בפני התובע את חברי הועדה הרפואית ולהעלות על גבי פרוטוקול הדיון את הטענות, את מהלך הבדיקה ואת קביעת הרופאים.
אדם נכה שתקבע לו דרגת נכות גבוהה מ-20 אחוזים - יהיה זכאי לקצבה חודשית, מימון הוצאות הטיפול הרפואי והטבות רבות נוספות ובהן סיוע בשיקום כגון מימון לימודי השכלה גבוהה
השפעת אחוזי הנכות על הזכויות ועל גובה הפיצוי
אחוזי הנכות שייקבעו ע"י הועדה הרפואית הם אלו שיקבעו לבסוף את סוג וגובה התגמול שיתקבל, והוא קריטי הן לקבלת זכויות והן לסיוע בשיקום ע"י משרד הביטחון:
אדם נכה שתקבע לו דרגת נכות נמוכה מ-10 אחוזים - לא יהיה זכאי לפיצוי ממשרד הביטחון.
אדם נכה שתקבע לו דרגת נכות בשיעור של בין 10-19 אחוזים - יהיה זכאי למענק חד פעמי.
אדם נכה שתקבע לו דרגת נכות גבוהה מ-20 אחוזים - יהיה זכאי לקצבה חודשית, מימון הוצאות הטיפול הרפואי והטבות רבות נוספות ובהן סיוע בשיקום כגון מימון לימודי השכלה גבוהה.
אדם נכה שתקבע לו דרגת נכות גבוהה מ-30 אחוזים - יהיה זכאי במקרים מתאימים גם לרכב ולהטבות נוספות.
לאחר שתסיימו להציג את טענותיכם, תתבקשו לגשת לבדיקה הגופנית, ולאחריה תתבקשו לצאת מחדר הוועדה
כיצד מתנהלת הועדה הרפואית?
עם כניסתכם לחדר הוועדה, בדרך כלל לאחר המתנה ממושכת, יוצגו בפניכם חברי הוועדה הרפואית על ידי מזכיר הוועדה הרפואית ולאחר מכן תתבקשו לתאר את התלונות שלכם.
לאחר שתסיימו להציג את טענותיכם, תתבקשו לגשת לבדיקה הגופנית, ולאחריה תתבקשו לצאת מחדר הוועדה.
תמיד, אבל תמיד, נהגו בצורה מהימנה והימנעו מהצגת מגבלות ובעיות שאינן משקפות את מצבכם האמיתי
כיצד להתנהג בוועדה הרפואית?
האופן שבו תתארו את מצבכם בפני הרופאים בוועדה, הדרך שבה תיגשו לבדיקה הרפואית והמסמכים שתציגו, ישפיעו בסופו של יום על קביעת הוועדה, ולכן חשוב שתגיעו מוכנים ושתדעו לתאר את המגבלות שלכם בצורה ברורה ועניינית.
חשוב להבין, שהוועדה הרפואית קובעת את שיעורי הנכויות על פי מבחני נכות שנקבעו בתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות) והחישוב הוא בהתאם למידת המגבלה.
המשמעות היא, שאין כל צורך לדבר על נושאים כלליים שאינם רלוונטיים למגבלות ולתפקוד. במקום לספר על כאב שהוא עניין סובייקטיבי, העדיפו לתאר מגבלות בתנועה. במקום לדבר על האירועים שחוויתם בשירות, העדיפו לתאר כיצד מצבכם הנפשי פוגע היום בתפקודכם.
תמיד, אבל תמיד, נהגו בצורה מהימנה והימנעו מהצגת מגבלות ובעיות שאינן משקפות את מצבכם האמיתי. בוועדה יושבים רופאים מקצועיים שיודעים להבחין במתחזים. מי שיגזים בתלונותיו, יתרכז בכאבים ולא במגבלות, לא ידע להסביר את טענותיו בצורה טובה, או שלא ייתן שיבדקו אותו - עלול להשפיע באופן שלילי על קביעת האחוזים על ידי הועדה הרפואית.
כך למשל אנשים שסובלים מפריקות כתף או ממגבלה בכתף בעקבות ניתוח שעברו בכתף – חשוב שיציינו את מספר הפריקות שהיו להם, מכיוון שיש לכך השפעה על המגבלה, ועל קביעת אחוזי הנכות – האם אותו אדם יקבל פחות מ- 20 אחוזי נכות (שזו הדרגה המינימלית להכרה כנכה צה"ל) או מעל.
מומלץ להגיע לוועדה כשבידכם מסמכים מהותיים, כגון: סיכומי אשפוז מבתי חולים או סיכומי ניתוח, וכן פענוח של בדיקות הדמיה כגון: MRI ו- CT (כשמדובר בוועדה אורתופדית)
אילו מסמכים צריך להביא לוועדה הרפואית?
הוועדה הרפואית מקבלת את התיק הרפואי ממשרד הביטחון ביום התכנסות הוועדה, כאשר לעיתים היא לא מקבלת את התיק המלא. לכן, במקרים רבים, לא תהיה לוועדה היכרות מעמיקה עם ההיסטוריה הרפואית שלכם ועם כל עובדות המקרה.
מסיבה זו, מומלץ להגיע לוועדה כשבידכם מסמכים מהותיים, כגון: סיכומי אשפוז מבתי חולים או סיכומי ניתוח, וכן פענוח של בדיקות הדמיה כגון: MRI ו- CT (כשמדובר בוועדה אורתופדית). במידה שעברתם ניתוח - הביאו אתכם מכתב מהרופא המטפל או בדיקת הדמיה לאחר הניתוח, ובמידה שאתם מטופלים על ידי רופא מומחה - חשוב שתביאו אתכם סיכום טיפול עדכני. הבאת המסמכים האלו לוועדה תסייע לעבודתה ובכך תגדיל את הסיכויים שתקבע דרגת נכות שמשקפת את מצבכם.
חשוב! תמיד הביאו עותק שניתן להשאירו בוועדה.
החוק קובע דרגת נכות בצד כל פגיעה. במקרים שלהם אין סעיף מתאים - יכולה הוועדה לקבוע דרגת ביניים, כאשר פעמים רבות דרגת הביניים נמוכה מדרגת הנכות שקבועה בחוק
החלטת הוועדה
החלטת הוועדה הרפואית תשלח אליכם בדואר תוך כ - 60 ימים.
חשוב לדעת! החוק קובע דרגת נכות בצד כל פגיעה. במקרים שלהם אין סעיף מתאים - יכולה הוועדה לקבוע דרגת ביניים, כאשר פעמים רבות דרגת הביניים נמוכה מדרגת הנכות שקבועה בחוק, וקביעתה מונעת מהאדם הנכה לקבל את מלוא הזכויות המגיעות לו. כך למשל, לפוסט טראומה ההנחיות הן 20, 30 או 50 אחוזי נכות, והוועדה יכולה לתת 25 או 40 אחוזים. במידה שהועדה קובעת דרגת ביניים - עליה לנמק ולהסביר למה אין סעיף מתאים.
אם לא מרוצים מהחלטת הוועדה המחוזית הראשונה, ניתן לערער לוועדה עליונה תוך 45 ימים ממועד קבלת ההחלטה
ערעור על החלטת הוועדה
אם לא מרוצים מהחלטת הוועדה המחוזית הראשונה, ניתן לערער לוועדה עליונה תוך 45 ימים ממועד קבלת ההחלטה. יש לשים לב שבסמכות הוועדה העליונה גם להוריד את אחוזי הנכות שקבעה הוועדה הראשונה, ולכן חשוב לערער רק במקרים מתאימים.
דוגמא למקרה בו טיפל הח"מ: אדם נכה סבל מהלם קרב. הועדה הרפואית קבעה לו 40 אחוזי נכות. דרגת נכות שלא שיקפה את מצבו ומבלי שהועדה נימקה את קביעתה. הוגש ערעור על ההחלטה שבו תודרך התובע כיצד להסביר ולהדגיש את הדברים החשובים הנוגעים לנכותו. הערעור התקבל, ודרגת הנכות עלתה ל-50% - דרגת נכות שהעניקה לו רכב רפואי, קצבה גבוהה יותר וזכאות לתגמול נצרך (סיוע כספי גבוה לאנשים שאינם יכולים לעבוד).
במקרה אחר דובר בנכה שבמשך שבמהלך שירותו סבל מפציעת ירי שהסבה לו כאבים קשים. במשך שנים רבות קיבל נכות אך ורק בגין מגבלות תנועה. רק לאחר ובעקבות התערבות הח"מ, נקבעה נכות נוספת בגין פגיעה עצבית ואסתטית ודרגת הנכות עלתה משמעותית. בנוסף, קיבל הנכה נכות שזכתה אותו ברכב רפואי.
* הכותב הוא עורך דין משרד הביטחון
** השתתפה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת זאפ משפטי
