תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה היא סיטואציה שכיחה מאוד. שליחים, מורי נהיגה, נהגי מוניות, וגם סתם עובדים שיוצאים בבוקר לעבודה או חוזרים ממנה, יוכרו גם כנפגעי תאונת עבודה, ככל שיהיו מעורבים חס וחלילה בתאונת דרכים.
אם כפילות זו נשמעת לכם חסרת משמעות, מדובר בטעות. סיטואציה של תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה מאפשרת לפנות גם לביטוח לאומי לצורך קבלת דמי פגיעה וקביעת אחוזי נכות בגין תאונת העבודה, וגם להגיש תביעה לבית המשפט לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חוק הפלת"ד) נגד חברת הביטוח בביטוח החובה.
אבל למי פונים קודם, לביטוח הלאומי או לבית המשפט? מסתבר שלשאלה זו השלכות רבות, הנוגעות ליעילות ההליך, ההיבט הראייתי, והפיצויים שיתקבלו. איך מקבלים החלטה למי לפנות קודם? הנה כמה עצות שיעזרו לכם בדרך.
הדבר הראשון שעליכם לעשות הוא ליידע את המעסיק על התאונה, כדי שלא תתעורר מאוחר יותר בעיה בהחתמה שלו על הטפסים הנוגעים לתאונת העבודה בביטוח לאומי
1. פנייה לביטוח לאומי ותביעה ותביעה לבית המשפט לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים לא סותרות זו את זו
נקלעתם לסיטואציה של תאונת דרכים, שהיא גם תאונת עבודה? הדבר הראשון שעליכם לעשות הוא ליידע את המעסיק על התאונה, כדי שלא תתעורר מאוחר יותר בעיה בהחתמה שלו על הטפסים הנוגעים לתאונת העבודה בביטוח לאומי.
יידעתם את המעסיק על התאונה? מצוין. עכשיו אתם בטח שוקלים אם לפנות קודם לביטוח הלאומי או להגיש תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. לפני שניגע בכך, חשוב שתבינו: מדובר בשני אפיקים שאינם שוללים זה את זה, אלא משלימים האחד את השני.
אם תפנו קודם כל למוסד לביטוח לאומי ותיידעו אותו על תאונת העבודה שעברתם, אחוזי הנכות שייקבעו לכם, יחייבו אתכם לאחר מכן בתביעה שתגישו לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים
2. ההחלטה למי לפנות קודם תשפיע על אחוזי הנכות שתקבלו
חשוב מאוד להבין: אם תפנו קודם כל למוסד לביטוח לאומי ותיידעו אותו על תאונת העבודה שעברתם, אחוזי הנכות שייקבעו לכם, יחייבו אתכם לאחר מכן בתביעה שתגישו לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
כלומר, אם לדוגמה הוועדה הרפואית בביטוח הלאומי קבעה שמגיעים לכם 10% נכות, זוהי דרגת הנכות הרפואית שתחייב במסגרת התביעה שתגישו לבית המשפט נגד חברת ביטוח החובה.
ומה יקרה אם תבחרו להגיש קודם כל תביעה לבית המשפט נגד חברת הביטוח, ורק לאחר מכן לפנות לביטוח הלאומי? היות שמדובר בתביעה בגין תאונת דרכים, בית המשפט ימנה מומחה מטעמו שיקבע את אחוז הנכות עקב התאונה.
לאחר שדרגת הנכות שלכם תיקבע על ידי המומחה מטעם בית המשפט, זה יהיה שיעור הנכות הרפואית שתחייב במסגרת ההליך המשפטי, גם אם בינתיים ייקבע שיעור נכות אחר בביטוח הלאומי.
יצוין, כי אם בחרתם לפנות קודם כל להליך של תביעה בבית המשפט, ונקבע לכם אחוז נכות מסוים, תחויבו להציג אותו מאוחר יותר בביטוח הלאומי - מכוח עיקרון תום הלב.
בשונה מבית המשפט, שמחויב לקבל את דרגת הנכות שנקבעה קודם לכן בביטוח הלאומי, הביטוח הלאומי עצמו אינו מחויב להסכים לאחוז הנכות שנקבע קודם בבית המשפט, ויכול לקבוע אחוז נכות אחר.
אם מדובר במקרה בו הנכות היא ברורה וכך גם שיעורה - הפנייה לביטוח לאומי תחילה תהיה כדאית ויעילה יותר, מאחר שככל הנראה לא יתעורר ספק באשר לאחוזי הנכות
3. בבית המשפט ניתן לחקור מומחה על אחוזי נכות, בביטוח לאומי לא
נקודה חשובה שיש לקחת בחשבון היא, שאת המומחה שקובע את אחוזי הנכות בתביעה לפי חוק הפלת"ד ניתן לחקור בבית המשפט, זאת בשונה מההליך בביטוח הלאומי.
כלומר, אם אתה בתור תובע סבור שהמומחה מטעם בית המשפט קיפח אותך, אתה יכול לבקש לחקור אותו ודרך החקירה לנסות לשנות את אחוזי הנכות שנקבעו על ידו. לעומת זאת, בהליכים מול הביטוח הלאומי לא ניתן לבצע "מקצה שיפורים" דומה.
בהליכים אלה לא ניתן לחקור את אנשי הוועדה הרפואית ולנסות לערער את קביעותיהם ביחס לאחוזי הנכות שנקבעו, אלא לכל היותר להגיש ערר על החלטתם.
המשמעות של עניין זה היא טקטית: אם מדובר במקרה בו הנכות היא ברורה וכך גם שיעורה - הפנייה לביטוח לאומי תחילה תהיה כדאית ויעילה יותר, מאחר שככל הנראה לא יתעורר ספק באשר לאחוזי הנכות, ולא יהיה צורך לבצע "מקצה שיפורים" בבית המשפט.
לעומת זאת, במקרים שבהם קביעת הנכות היא אמורפית או שמדובר במקרה מורכב מבחינה רפואית ואחוזי הנכות שייקבעו הם בבחינת נעלם, יש לשקול להגיש קודם תביעה לבית המשפט, ורק אחר כך לפנות לביטוח לאומי.
איך יכולה חברת הביטוח לשכנע בכל זאת את בית המשפט לקבל את הבקשה? אם למשל, היא תצליח להראות כי הביטוח הלאומי הכריע בדבר אחוזי הנכות של הנפגע, מבלי שידע נתונים מהותיים ביחס לעברו הרפואי
4. לאחר קביעת הביטוח הלאומי הידיים של חברות הביטוח קשורות
כזכור, ציינו כי ברגע שפונים, תחילה, לביטוח לאומי, קביעתו לעניין אחוזי הנכות הרפואית מחייבת בבית המשפט במסגרת התביעה שמגישים לפי חוק הפלת"ד. ואולם, מה בכל זאת יכולה לעשות חברת הביטוח אם היא רוצה לחלוק על קביעת הביטוח הלאומי לעניין אחוזי הנכות?
חברת הביטוח לא יכולה לחקור בבית המשפט את הרופא מטעם הביטוח הלאומי. הדבר היחיד שהיא יכולה לעשות הוא להגיש בקשה להבאת ראיות לסתור את קביעותיו. כלומר, לבקש את רשות בית המשפט למנות מומחה רפואי חלופי שיבדוק את התובע ויקבע את נכותו מחדש.
אולם, בתי המשפט לא נוטים לקבל בקשות מסוג זה. איך יכולה חברת הביטוח לשכנע בכל זאת את בית המשפט לקבל את הבקשה? אם למשל, היא תצליח להראות כי הביטוח הלאומי הכריע בדבר אחוזי הנכות של הנפגע, מבלי שידע נתונים מהותיים ביחס לעברו הרפואי.
כך למשל, אם יתברר כי חצי שנה לפני התאונה הייתה לנפגע תאונה נוספת, שבמהלכה הוא נפגע באותו המקום, וחברת הביטוח תצליח לשכנע את בית המשפט שהביטוח הלאומי לא ידע זאת כשקבע את אחוזי הנכות - ייתכן כי ניתן יהיה לבדוק מחדש את הנפגע, ובכך לסתור את קביעת הביטוח הלאומי ביחס לאחוזי הנכות הרפואית.
כפי שציינו, בתי המשפט לא נוטים לקבל בקשות מסוג זה, ואם בקשתה של חברת הביטוח תידחה – תהיה ידו של התובע על העליונה.
אם בקשה המוגשת על ידי חברת הביטוח להביא ראיות לסתור נדחית, ההליך בבית המשפט צפוי לתפוס תאוצה
5. אם החלטתם לפנות קודם לביטוח לאומי, התביעה לפי הפלת"ד תהיה מהירה יותר
ככל שהנפגע פונה קודם כל לביטוח הלאומי, התביעה שתוגש על ידו לבית המשפט צפויה להתנהל מהר יותר. הסיבה לכך היא שבית המשפט, כאמור, נדרש לקבל את דרגת הנכות הרפואית שנקבעה על ידי הביטוח הלאומי, ולחברת הביטוח יש קושי אמיתי בהתמודדות עם קביעה זו של הביטוח הלאומי.
אם בקשה המוגשת על ידי חברת הביטוח להביא ראיות לסתור נדחית, ההליך בבית המשפט צפוי לתפוס תאוצה. עתה, כאשר אחוזי הנכות כבר ברורים, יעבור בית המשפט לשלב בירור הנזק.
מנגד, אם הנפגע היה מגיש קודם תביעה לבית המשפט, מבלי לעבור תחילה בביטוח הלאומי, יש מס' שלבים בהליך המשפטי: על בית המשפט למנות מומחה מטעמו שיבדקו את התובע, מומחה זה צריך למסור את חוות דעתו, ועל חוות דעת זו ניתן יהיה לחקור אותו – כל השלבים האמורים עשויים (ובמילים אחרות עלולים) לעכב את הליך בירור הנזק.
בעוד שבכל הנוגע להגשת תביעות לבית המשפט, עומדת תקופת ההתיישנות על שבע שנים, לביטוח הלאומי יש לפנות תוך שנה מיום התאונה - אחרת, הוא עלול להפחית באופן משמעותי את התשלום שתקבלו
6. זהירות, הביטוח הלאומי עלול להפחית לכם את הפיצוי
סוגיה נוספת, שאותה יש לקחת בחשבון, נוגעת למועדי הפניה לביטוח הלאומי. בעוד שבכל הנוגע להגשת תביעות לבית המשפט, עומדת תקופת ההתיישנות על שבע שנים, לביטוח הלאומי יש לפנות תוך שנה מיום התאונה - אחרת, הוא עלול להפחית באופן משמעותי את התשלום שתקבלו.
מדובר בשיקול מכריע, אך לא בלעדי. במקרים מסוימים, בשל גודל התיק, יש לשקול לפנות קודם כל לבית המשפט, ורק לאחר מכן לביטוח הלאומי, על אף החשש שהתגמול שיתקבל יופחת.
לבסוף, יש לזכור כי מכל פיצוי שייקבע בבית המשפט ינוכו הסכומים שכבר שולמו וישולמו לתובע על ידי הביטוח הלאומי.
