מקרה שהיה (תיק 522014-07-15) כך היה: אשה אחת הייתה חייבת כסף לאדם שניסה לגבות אותו באמצעות הוצאה לפועל, אך אותו נושה מצא עצמו "תקוע" בהליכי גביית חוב שאינם מובילים לשום מקום במשך זמן רב. לאחר מספר שנים, בהן התברר שעצם פתיחת התיק לא היוותה מנוף לחץ על החייבת, גם לא הועיל עיקול דירתה, הוא ביקש לנקוט הליך "דרסטי" יותר וביקש למנות את עו"ד משה בן דוד ככונס נכסים על דירת האשה לצורך מימושה.
לאחר מספר ניסיונות כושלים של האשה למנוע את הכינוס, יצא הכינוס לדרך. הליכי הכינוס כוללים, מציאת פתרון דיור חלופי לחייבת, פרסום הדירה למכירה, ביצוע הערכת שמאי, מכירתה למברה במחיר, וחילוץ החוב מתוך כספי המכירה.
שכר טרחתו של כונס הנכסים ייגבה מתוך סכום הכסף שהושג באמצעות מכירת הנכסים, לאחר שנוכו ממנו החוב, כולל שכר טרחת עורכי הדין והאגרות השונות, ולפני שיתרת הכסף ניתנת לחייב
מה קובע החוק בנוגע לתשלום שכר טרחתו של כונס הנכסים?
מרגע שכונס הנכסים אושר על ידי ההוצאה לפועל, תקנות ההוצאה לפועל קובעות, כי שכר טרחתו ייגבה מתוך סכום הכסף שהושג באמצעות מכירת הנכסים, לאחר שנוכו ממנו החוב, כולל שכר טרחת עורכי הדין והאגרות השונות, ולפני שיתרת הכסף ניתנת לחייב.
מהו סידור חלוף?
הדילמה העיקרית של רשם ההוצאה לפועל בבואו לאשר כינוס נכסים - במקרה זה, ובכלל - קשורה בצורך, מצד אחד, לפנות את החייבת מדירתה כדי שאפשר יהיה לממש את המכירה, ומצד שני, בצורך לוודא שהיא לא תישאר חסרת גג בתקופה שבין מכירת הדירה לבין קבלת הכספים שנותרו ממנה לאחר כיסוי החוב (אז היא תוכל להשתמש ביתרה כדי לקנות נכס אחר או לממן תשלומי שכר דירה).
במקרה שהיה: הסידור החלוף כלל את ההוראה הבאה: בעל החוב יפקיד עבור החייבת מראש סכום של 24 אלף שקלים, שיאפשרו לה לשכור דירה חלופית לאורך כל תקופת כינוס הנכסים
כיצד פתר ראש ההוצאה לפועל את הדילמה במקרה זה?
לאחר שהכונס חקר את החייבת חקירה צולבת, התברר, בין השאר, כי ערך הדירה, לטענת החייבת, הוא כ 1.5 מליון ₪, וכי החייבת משלמת משכנתא כ- 3000 ₪ מדי חודש. לאחר החקירה השתכנע הרשם שיש להורות על פינויה מהדירה, אך התנה את פינויה של החייבת מדירתה במציאת סידור חלוף. הסידור החלוף כלל את ההוראה הבאה: בעל החוב יפקיד עבור החייבת מראש סכום של 24 אלף שקלים, שיאפשרו לה לשכור דירה חלופית לאורך כל תקופת כינוס הנכסים. סכום הסידור החלוף יכול להיראות לכאורה נמוך יחסית, אולם הוא היה תוצר של חקירת הגברת במהלך הדיון, ובעקבות ההתרשמות בחקירתה, אפשר לומר כי הרשם עשה עמה חסד, בכך שהורה על סכום כזה לאור יכולתה הכלכלית שהוכחה בחקירה. מכאן החשיבות הגדולה להכנת חקירה ראויה בדיון שנקבע לסידור החלוף.
למרות המלצת הרשם, התעקשה הגברת שלא להיכנס כלל למשא ומתן עם הכונס, ולמעשה, דחתה את הסידור חלוף על כל פרטיו.
במקרה שתואר לעיל, ראש ההוצאה לפועל קבע מועד פינוי, וכינוס הנכסים יצא לדרך. הכונס התקדם עם תהליך פינוי הנכס לצורך מכירתו ותיאום הפינוי עם כל הגורמים הרלבנטיים - המשטרה, קבלני ההוצאה לפועל, סבלים וכן הלאה.
החייבת בחרה להגיע להוצאה לפועל, באופן חד צדדי, ולהפקיד שם את כל חובה במלואו. היא בקשה וקיבלה את סגירת תיק ההוצאה לפועל מבלי ליידע על כך את הכונס
כיצד פעלה החייבת?
החייבת בחרה להגיע להוצאה לפועל, באופן חד צדדי, ולהפקיד שם את כל חובה במלואו. היא בקשה וקיבלה את סגירת תיק ההוצאה לפועל מבלי ליידע על כך את הכונס. היא פעלה מאחורי גבו של הכונס, מתוך הנחה שכך תוכל להימנע מתשלום שכר הטרחה שלו. בדיעבד, התברר שזו היתה גם הסיבה מדוע לא נכנסה עמו כלל למשא ומתן על הסידור. ה"תרגיל" הצליח לה, וראש ההוצאה לפועל סגר את התיק והודיע על הפסקת כינוס הנכסים.
כונס הנכסים פנה לרשם, וזה פסק לטובתו כמעט את מלוא התשלום אותו דרש, נוסף על שכר טרחת עורך הדין
כיצד הוסדר תשלום שכר הטרחה של הכונס במקרה זה?
על אף שהליכי הכינוס הופסקו לפני שהוא יצא לפועל, עורך הדין ששימש ככונס טען, כי יש לפתוח את תיק ההוצאה לפועל שכן הוא זכאי לשכר טרחה בגין כל הפעולות שביצע עד אותו רגע. יתרה מכך, הוא ביקש לטעון כי בזכות אותן פעולות, הופעל על החייבת מנוף לחץ להחזיר את חובה. הוא העביר לרשם ההוצאה לפועל פנייה ובה דרישה לגבות מהחייבת סך של 42 אלף שקלים בצירוף מע"מ בגין שכר טרחתו.
עורך דינה של החייבת טען בפני ראש ההוצאה לפועל, כי לכונס לא מגיע שכר טרחה משום ששכרו ככונס אמור להגיע מכספי מכירת הדירה, תמורת מאמצי העיקול והמכירה, ומאחר שהדירה לא נמכרה, הוא אינו זכאי לשכר. עוד הוא טען, כי שכרי הטרחה הרגילים שנקבעים בעת פתיחת תיק ההוצאה לפועל ובמהלכו (מכונים שכר טרחה א' וב') כוללים את שכר הטרה המקסימלי במקרה שהדירה לא נמכרה.
כונס הנכסים פנה כאמור לרשם, וזה פסק לטובתו כמעט את מלוא התשלום אותו דרש, נוסף על שכר טרחת עורך הדין.
הרשם קבע בבירור, כי עצם פעילותו הנמרצת של כונס הנכסים, בנפרד מפעילותו כעורך הדין של בעל החוב, היא שתרמה לכך שאחרי שנים רבות החייבת שילמה את חובה
מה היו נימוקי הפסיקה?
הרשם קבע בבירור, כי עצם פעילותו הנמרצת של כונס הנכסים, בנפרד מפעילותו כעורך הדין של בעל החוב, היא שתרמה לכך שאחרי שנים רבות החייבת שילמה את חובה - גם אם הסדרת החוב לא בוצעה מולו. בשל כך, הוא מצא כי הכונס זכאי לתשלום שכר טרחה, בנפרד משכר טרחת עורך הדין, על המאמצים שהשקיע עד אותו רגע, שבסופו של דבר כוונו להחזר החוב. הרשם קבע, כי כעקרון מקובל לפסוק לכל הפחות 6% מערך הנכס לו הייתה מתבצעת המכירה. הוא העריך שהכונס ביצע 40% מהיקף העבודה ולפיכך פסק לו 2.4% המגיעים ל 42,200 ₪ כולל מע"מ.
חייבים צריכים לדעת כי גם אם כינוס הנכסים שהופעל נגדם לא הוצא אל הפועל משום ששילמו את חובם, עדיין הם חייבים בתשלום שכר הטרחה של הכונס
מהי חשיבותה של פסיקה זו?
פסיקה זו היא בעלת חשיבות רבה הן לחייבים, הן לבעלי חוב והן לעורכי דין. חייבים צריכים לדעת כי גם אם כינוס הנכסים שהופעל נגדם לא הוצא אל הפועל משום ששילמו את חובם, עדיין הם חייבים בתשלום שכר הטרחה של הכונס, מרגע שאחד כזה התמנה, נוסף על שכר הטרחה של עורכי הדין המייצגים את הצדדים בתיק.
עורכי דין שאינם מצליחים לממש תיקי הוצאה לפועל וחוששים מבקשת עיקול וכינוס נכסים, חשוב שיידעו ששכר טרחת הכונס ישולם להם בנפרד משכר טרחת עורך הדין, גם אם הכינוס לא ייצא אל הפועל, וכי זמנם לא יבוזבז לריק. ההחלטה קובע זאת במפורש.
עבור נושים יש לפסיקה זו חשיבות רבה לא פחות. משמעותה כי לעתים ישנם אמצעים דרסטיים לגביית חוב כאשר הליכי ההוצאה לפועל הרגילים אינם מסייעים לכך. עיקול נכסיו של החייב וכינוסם הם בהחלט מקור אפשרי למימוש החוב, ועצם נקיטת הליכי הכינוס מהווה פעמים רבות מנוף לחץ על החייב.
לסיכום, כינוס נכסים הוא התמחות - הן ככלי למימוש נכסים לצורך מימוש החוב, ולמצער, כמנוף לחץ על החייבים. בפעולה נכונה ונמרצת , ניתן לקצר את זמני החזר החוב בצורה משמעותית.
* עו"ד משה בן דוד, מתמחה בתביעות הוצאה לפועל וכינוס נכסים
** סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב זאפ משפטי
