החוק והפסיקה הנהוגים כיום בדין האזרחי קובעים, כי נטל דמי המזונות של קטינים יהודים מתחת לגיל 6 מוטל כל כולו על האב, בלא קשר להכנסותיו או להכנסות האם ו/או להסדרי השהיה. עד לפני חצי שנה, הפסיקה האזרחית הענפה בנושא קבעה בבירור, כי גם נטל דמי המזונות בגין גילאי 6-15 מוטל כל כולו על האב באופן דומה.
עוד קבע הדין, כי במקרים של משמורת משותפת, בית המשפט רשאי להחליט על הפחתה של דמי המזונות בגובה של עד 25 אחוז מהסכום המקורי, אך לא יותר.
גובה דמי המזונות המינימליים/הכרחיים נקבע ככזה שמתאים לכל ילד מכל מעמד והוא נע בין 1,350 ₪ ל 1,600 ₪ בהתאם לשיקול דעת בית המשפט
מהם דמי המזונות?
דמי המזונות כוללים את דמי המדור של הילד/ים וכן כל הוצאה הכרחית אחרת, כגון: אוכל, ביגוד, הנעלה וכדומה. גובה דמי המזונות המינימליים/הכרחיים נקבע ככזה שמתאים לכל ילד מכל מעמד והוא נע בין 1,350 ₪ ל 1,600 ₪ בהתאם לשיקול דעת בית המשפט, כאשר הוא נקבע מראש, בעת עריכת הסכם הגירושים או פסיקת בית המשפט. כל הוצאה אחרת, כגון: חוגים, חופשות וכדומה - נחלקת בין האב והאם לפי יכולותיהם ואינה נכללים בדמי המזונות הנקבעים מראש.
עד גיל 6, אז על פי רוב הקטינים נמצאים רוב רובו של הזמן אצל האם, דמי המזונות בדרך כלל גבוהים יותר משום שמירב הוצאות הן שלה, ולאחר גיל 6, הם נמשכים, ונותרים קבועים עד גיל 18.
יחד עם זאת, פסיקה תקדימית שנקבעה בבית המשפט העליון לפני חצי שנה שינתה את כל התמונה בכל הנוגע לקביעת סכום המזונות המשולם עבור קטינים מרגע שמלאו להם 6 שנים.
אם על אף שהמשמורת היא של האם, השהות בפועל היא אצל שני ההורים במידה שווה פחות או יותר, ייתכן שבית המשפט יחליט כי יש להפחית את דמי המזונות לאחר גיל 6
מה קובע פסק הדין התקדימי בנושא מזונות קטינים מעל גיל 6?
פסק הדין החדש של העליון קובע, כי גובה דמי המזונות שמוטל על האב עבור קטינים לאחר שמלאו להם 6 שנים נתון לשינוי, הפחתה וייתכן אף ביטול, בהתחשב בקריטריונים שנקבעו בפסיקה, ואשר לא היו קיימים קודם לכן כשיקול.
קריטריונים אלה דורשים התייחסות משולבת לגובה ההוצאות בפועל על צרכי הילד, הסדרי השהות בפועל אצל כל אחד מההורים, בלא קשר למשמורת הפורמלית, והכנסות ורכוש כל אחד מההורים.
כך, למשל, אם על אף שהמשמורת היא של האם, השהות בפועל היא אצל שני ההורים במידה שווה פחות או יותר, ייתכן שבית המשפט יחליט כי יש להפחית את דמי המזונות לאחר גיל 6. במידה שיתברר שהכנסות ורכוש האם גבוהים דיים ודומים לאלו של האב, והסדרי השהות בפועל זהים, ייתכן אף שיחליט על ביטול דמי המזונות, כיוון שכל אחד מההורים נושא בהוצאות הילד בזמן שהילד אצלו.
מדובר במהפכה של ממש בדיני המשפחה, המבטלת את הנוהג שהיה קיים עד אז כי דמי המזונות, על כל גובהם, הם חובת האב, בלא קשר לגובה הכנסות שני ההורים והסדרי הראייה בפועל ובלא קשר לגיל הקטין.
אילו בעיות צפויות לצוץ בשל הפסיקה החדשה?
הנורמה החדשה שהציבה הפסיקה מוסיפה מורכבות נוספת להסכמי הגירושים ותשלום המזונות, שהם מורכבים דיים בפני עצמם – נקודת מחלוקת נוספת על המחלוקות הקיימות כבר כך בין המתגרשים.
המורכבות נוספת גם לשיקולי השופטים בבית הדין לענייני משפחה - שכן הם יצטרכו להתחבט בשאלה האם לפסוק מראש דמי המזונות עד גיל 18, ובכך מידה רבה להתעלם מהפסיקה החדשה, לחלק את פסק הדין לשתי תקופות - עד גיל 6 ולאחר גיל 6, או שמא יש לפסוק מזונות עד גיל 6 ולדרוש מהצדדים להגיע לבית המשפט שוב כדי לקבוע את גובה המזונות אז.
לפני חודשיים, פסיקה של בית המשפט המחוזי קבעה, כי פסיקת ביהמ"ש העליון אינה נוגעת רק למקרים של משמורת משותפת בהכרח והיא עשויה להיות תקפה גם למקרים אחרים, שבהם הסדרי השהות בפועל דומים פחות או יותר
מה קובעת הפסיקה שניתנה מאז פסיקת ביהמ"ש העליון?
בתחילה, הובן כי הפסיקה של ביהמ"ש העליון נוגעת רק למקרים של משמורת משותפת, מעל גיל 6, שבה מן הראוי שדמי המזונות יופחתו, לאור העובדה שהוצאות האם והאב זהות, בשל השהות הזהה של הילדים אצל כל אחד מהם.
יחד עם זאת, רק לפני חודשיים, פסיקה של בית המשפט המחוזי קבעה, כי פסיקת ביהמ"ש העליון אינה נוגעת רק למקרים של משמורת משותפת בהכרח והיא עשויה להיות תקפה גם למקרים אחרים, שבהם הסדרי השהות בפועל דומים פחות או יותר, על אף שהמשמורת הפורמלית אינה משותפת. לפי פסיקה זו, העיקרון החשוב הוא לא המשמורת הפורמלית, אלא השהות בפועל וההוצאות וההכנסות בפועל של שני ההורים.
ההנחה היא שבית המשפט לענייני משפחה לא יאמץ את הפסיקה כחלה רטרואקטיבית, משום שאז לכל מי שמשלם דמי מזונות תהיה עילה לבקש ולערער עליהם
האם הפסיקה היא רטרואקטיבית וחלה על כל הסכמי הגירושים שנחתמו עד אז?
ההנחה היא שבית המשפט לענייני משפחה לא יאמץ את הפסיקה כחלה רטרואקטיבית, משום שאז לכל מי שמשלם דמי מזונות תהיה עילה לבקש ולערער עליהם – בין אם מסיבה מוצדקת ובין אם לא, מה שייצור עומס בלתי אפשרי על בתי המשפט. עבור כל אלה עומדת עדיין הזכות לבקש שינוי של דמי המזונות בשל שינוי מהותי בנסיבות.
השאלה היחידה, שעדיין לא נבחנה בבית המשפט, היא האם הפסיקה של העליון לא מהווה בפני עצמה שינוי מהותי של הנסיבות.
על אימהות לקחת בחשבון, כי ההגנה אפריורית שהובטחה להן בכל הנוגע לתשלום מזונות לאחר גירושים, עורערה על ידי פסיקה זו והיא אינה מובטחת מראש
מה כדאי לקחת בחשבון בעת עריכת הסכם המזונות בעקבות הפסיקה המדוברת?
ראשית, יש לקחת בחשבון כי בעוד שבעבר היה סכום מזונות מינימלי ידוע מראש, בסטיה של מאות שקלים לכאן או לכאן, הרי שהיום בכל הסכם גירושים רצוי לבצע תחשיב מדויק של צרכי הילד והכנסות והוצאות ההורים – בהווה ובצפי לעתיד.
גם אבות וגם אימהות צריכים לדעת שייתכן כי מחישובים אלה יעלה תשלום מזונות מדורג מראש, שיופחת בהדרגה עם חלוף השנים, וללא צורך בהגשת בקשה מיוחדת בשל שינוי נסיבות.
ניתן לקבוע מראש את הפחתת הסכום לאחר גיל 6, וניתן במקום זה להוסיף סעיף המשאיר מראש פתח לדיון מחודש בגובה המזונות עם הגיע הקטין לגיל 6, בהתאם למצב כל אחד מההורים באותו זמן.
על אימהות לקחת בחשבון, כי ההגנה אפריורית שהובטחה להן בכל הנוגע לתשלום מזונות לאחר גירושים, עורערה על ידי פסיקה זו והיא אינה מובטחת מראש.
מצד אחד, נראה כי על פניו הפסיקה מיטיבה עם אבות, יחד עם זאת, ייתכן שיתגלה שהדין העברי וביצוע ההליך בבתי הדין הרבניים, שנחשבו עד כה כמפלים גברים לטובה ופחות הוגנים כלפי נשים, יהפכו כעת דווקא למפלט עבור אימהות
מי מרוויח מהפסיקה החדשה - אבות או אימהות?
מצד אחד, נראה כי על פניו הפסיקה מיטיבה עם אבות. היא מאפשרת להם יותר גמישות בתשלום דמי המזונות, בתלות בגובה ההכנסות ובהסדרי הראיה בפועל, ואינה קובעת דמי מזונות קבועים עד גיל 18.
יחד עם זאת, ייתכן שיתגלה שהדין העברי וביצוע ההליך בבתי הדין הרבניים, שנחשבו עד כה כמפלים גברים לטובה ופחות הוגנים כלפי נשים, יהפכו כעת דווקא למפלט עבור אימהות שחוששות ממשמעויות הפסיקה החדשה בדין האזרחי.
זאת, משום שהדין העברי המקורי קובע ללא סייג כי נטל המזונות, במלואו, עבור קטינים עד גיל 15, מוטל כולו על האב. ייתכן שאימהות יעדיפו כעת לפנות לבית הדין הרבני, שם יש יוכלו למקסם את זכויותיהן בכל הקשור לדמי מזונות.
לסיכום, בעקבות הפסיקה החדשה מומלץ לשקול היטב היכן כדאי יותר לנהל את ההליכים הנוגעים לגירושים – בבית הדין הרבני או בבית המשפט (למעט הגירושים עצמם שנעשים רק בבית הדין הרבני)- והן את החישובים השונים על פיהם נקבעים דמי המזונות. ימים יגידו מה תהיה נטיית ההורים המתגרשים ועורכי דינם וכיצד תפורש פסיקה מהפכנית זאת בעתיד על ידי בתי המשפט.
*סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב זאפ משפטי
