סגירת תיק - מעכשיו: לא רק מחוסר אשמה, היעדר ראיות או חוסר עניין לציבור. שימו לב: הסדר חדש (יחסית) מאפשר לתביעה לסגור תיקים פליליים נגד חשודים, במקרים בהם עד כה היו מוגשים כתב אישום, וזאת תחת עילה חדשה המכונה "הסדר מותנה".
ההסדר, שאותו ניתן ליישם בעיקר בקרב חשודים בביצוע עבירות קלות - מאפשר לתובעים מגופי תביעה שונים, להורות על סגירת תיק פלילי, תחת תנאים שייקבעו. כך, אם בתקופת התנאי שהוגדרה לחשוד הוא יעמוד בתנאי ההסדר ובכלל זה גם לא יבצע עבירות נוספות (כל עבירה) - התיק נגדו ייסגר לגמרי.
מה כולל ההסדר החדש? למי הוא נוגע? באיזה תנאים צריך לעמוד, על מנת להיכלל בו? על שאלות אלה ושאלות נוספות, נשיב במאמר זה.
הסדר חדש (יחסית) מאפשר לתביעה לסגור תיקים פליליים נגד חשודים, במקרים בהם עד כה היו מוגשים כתב אישום, וזאת תחת עילה חדשה המכונה "הסדר מותנה"
מה כולל ההסדר החדש? מה הרעיון העומד מאחוריו?
מדובר בתיקים, שעד יישום ההסדר החדש, בדרך כלל היה מוגש בהם כתב אישום, כלומר תיק בו יש ראיות ועניין לציבור להגיש כתב אישום.
ההסדר החדש מעניק לתובעים סמכות מעין-שיפוטית, המאפשרת להם לסגור לחשודים תיקים פליליים שעומדים נגדם, ללא צורך בהגשת כתב אישום. זאת, תוך חיובם לעמוד תוך פרק זמן שנקבע מראש בתנאים שונים.
בין היתר, נדרשים החשודים להודות בביצוע העובדות המהוות עבירה פלילית ולקיים את התנאים שפורטו בהסדר. מנגד, התביעה מתחייבת שלא להגיש נגדם כתב אישום.
הרעיון העומד מאחורי ההסדר הוא להטיל על חשודים סנקציה עונשית כלשהי, אך זאת בלי להטיל עליהם כתם של הרשעה פלילית.
רציונל נוסף, העומד מאחורי ההסדר: להקנות למערכת האכיפה כלי יעיל לטיפול בעבירות קלות, באופן שיפחית את העומס המוטל על מערכת התביעה ועל בתי המשפט.
בין היתר, נדרשים החשודים להודות בביצוע העובדות המהוות עבירה פלילית ולקיים את התנאים שפורטו בהסדר. מנגד, התביעה מתחייבת שלא להגיש נגדם כתב אישום
מתי נכנס ההסדר החדש לתוקף?
ההסדר נכנס לתוקף כתיקון לחוק סדר הדין הפלילי כבר בשנת 2013, אבל רק לאחרונה הוא החל להיות מיושם הלכה למעשה, עם הקמת יחידות תביעה מיוחדות, המכונות "יחידות תביעה להסדר מותנה", שבהן מועסקים תובעים משטרתיים שזו עבודתם.
לצדם של אלה, רשאים לחתום על הסדר מותנה גם תובעים בגופי התכנון והבנייה ותובעים בעבירות ששר הכלכלה מופקד על ביצוען.
לצד התיקון לחוק, קבע היועץ המשפטי לממשלה הנחיות שבהן נקבע נוהל כללי להחלת ההליך של הסדר מותנה, על ידי רשויות התביעה.
המשטרה ממיינת את תיקי החקירה הקיימים - ואת אלה שמתאימים להיסגר בהסדר מותנה, היא מעבירה ליחידות התביעה להסדר מותנה
איך מחליטה המשטרה איזה תיק לסגור בהסדר?
המשטרה ממיינת את תיקי החקירה הקיימים - ואת אלה שמתאימים להיסגר בהסדר מותנה, היא מעבירה ליחידות התביעה להסדר מותנה.
כל יחידה כזו בוחנת לעומק את התיק שמועבר לעיונה; ואם מתקיימים בו התנאים לסגירת התיק בהסדר מותנה, היא תזמין אליה את החשוד המועמד להסדר. אם החשוד יהיה מוכן להסדר שכזה (לאחר שהוסברו לו תנאיו) יודה במיוחס לו, ייקח אחריות ויהיה מוכן לעמוד בפרטי ההסדר - ייערך בינו לבין היחידה מעין חוזה עליו חותמים שני הצדדים.
החוזה יגדיר את העבירה שבה הודה החשוד ואת התנאים לסגירת התיק בהסדר המותנה; ובמסגרתו, יצהיר החשוד כי הוא מוכן לתנאים שנקבעו במסגרת ההסדר ויתחייב לעמוד בהם.
בין התנאים שעשויים להיכלל בהסדר, ניתן למנות: תשלום קנס לאוצר המדינה, פיצוי לקורבן, התחייבות להימנע מביצוע העבירה, עמידה בתנאי תכנית שיקום ועוד
אילו תנאים עשוי לכלול הסדר מותנה?
בין התנאים שעשויים להיכלל בהסדר, ניתן למנות: תשלום קנס לאוצר המדינה, פיצוי לקורבן, התחייבות להימנע מביצוע העבירה, עמידה בתנאי תכנית שיקום, ביצוע עבודות לתועלת הציבור, פסילת רישיון נהיגה, הפקדת כלי ירייה, כתיבת מכתב התנצלות לקורבן העבירה ועוד.
התנאי יכול לעמוד בתוקף בין חצי שנה לשנה וחצי. אם במהלך תקופה זו, ממלא החשוד את התנאי - התיק נגדו ייסגר; עילת הסגירה תהיה "הסדר מותנה"
לאורך כמה זמן צריך לעמוד החשוד, בתנאי שנקבע לו?
התנאי יכול לעמוד בתוקף בין חצי שנה לשנה וחצי. אם במהלך תקופה זו, ממלא החשוד את התנאי - התיק נגדו ייסגר; עילת הסגירה תהיה "הסדר מותנה". התיק נסגר למעשה בשני שלבים - תחילה הוא נסגר על תנאי; ובשלב השני, הוא נסגר סופית.
עילת הסגירה מחמת הסדר מותנה היא עילה חדשה, המתווספת לשלוש העילות שהיו קיימות קודם לכן: סגירת תיק מחוסר ראיות, מחוסר אשמה או חוסר עניין לציבור.
תנאי הסף כוללים את הדרישה כי לחשוד לא היה עבר פלילי, בחמש השנים שלפני ביצוע העבירה (המופיעה בהסדר); וכן כי לא עומדות נגדו חקירות פליליות תלויות ועומדות וכי הוא לא חתם על הסדר מותנה, בחמש השנים הקודמות
מהם תנאי הסף לעריכת הסדר מותנה עם חשוד?
תנאי הסף כוללים את הדרישה כי לחשוד לא היה עבר פלילי, בחמש השנים שלפני ביצוע העבירה (המופיעה בהסדר); וכן כי לא עומדות נגדו חקירות פליליות תלויות ועומדות וכי הוא לא חתם על הסדר מותנה, בחמש השנים הקודמות.
תנאים נוספים לעריכת הסדר הינם שהעונש המתאים לחשוד, לדעת התובע, אינו כולל מאסר בפועל; וכי יש די ראיות להגשת כתב אישום נגדו.
ככלל, השימוש בהסדר מותנה נועד לעבירות קלות או לעבירות שבוצעו בנסיבות מקלות. ניתן לחתום על הסדר מותנה בעבירות מסוג חטא (שהעונש המקסימלי בצדן עומד על עד שלושה חודשי מאסר), או עוון (שלושה חודשי מאסר עד שלוש שנות מאסר)
באילו עבירות ניתן לחתום על הסדר מותנה עם החשוד?
ככלל, השימוש בהסדר מותנה נועד לעבירות קלות או לעבירות שבוצעו בנסיבות מקלות. ניתן לחתום על הסדר מותנה בעבירות מסוג חטא (שהעונש המקסימלי בצדן עומד על עד שלושה חודשי מאסר), או עוון (שלושה חודשי מאסר עד שלוש שנות מאסר).
החוק מאפשר להגדיר גם עבירות מסוימות מסוג פשע, כמצדיקות הסדר מותנה, אולם טרם הוגדרו עבירות כאלה.
העבירות שבנוגע אליהן ניתן לחתום על הסדר מותנה כוללות, בין השאר: גרימת מוות ברשלנות, קבלת דבר במרמה, עבירות הונאה, הלבנת הון והטרדה מינית.
כמו כן, כולל ההסדר עבירות שבטיפול התביעה המשטרתית - וכוללות איומים או הסגת גבול (אלא אם נעברו כלפי בן משפחה); וכן החזקת סמים לצריכה עצמית. כמו כן, כולל ההסדר עבירות לפי חוק התכנון והבנייה.
באילו נסיבות, על התביעה לשקול לערוך הסדר מותנה?
התיקון מגדיר חמש נסיבות, שכאשר הן מתקיימות, ניתן להעדיף את האינטרס הציבורי הטמון בהסדר, על פני הגשת כתב אישום. לעניין זה, יש לשקול את הנסיבות האישיות של החשוד, נסיבות ביצוע העבירה (לרוב, היעדר תכנון מוקדם), האם מדובר במעשה חד פעמי ומי הקורבן (האם מדובר בקורבן יחיד או בקורבנות רבים), מה הנזק שנגרם כתוצאה מהעבירה; ואיך התנהל החשוד, לאחר מכן (האם שיתף פעולה, האם נטל אחריות וכו').
יודגש, כי לא כל הנסיבות שהוזכרו חייבות להתקיים, אבל לפחות חלק מהן צריכות להתמלא, כדי שהתובע המשטרתי ישקול לערוך הסדר מותנה.
מטבע הדברים, עריכת ההסדר תעשיר את קופת המדינה, מאחר שתוביל להטלת קנסות רבים על חשודים. רק הזמן יגלה אם מי שמרוויח מההסדר זו המדינה או גם אזרחי המדינה
האם הציבור "ירוויח" מההסדר החדש?
שאלה טובה! מטבע הדברים, עריכת ההסדר תעשיר את קופת המדינה, מאחר שתוביל להטלת קנסות רבים על חשודים. רק הזמן יגלה אם מי שמרוויח מההסדר זו המדינה או גם אזרחי המדינה.
אילו הייתה וודאות בכך שכל התיקים המופנים לעריכת הסדר מותנה, היו אלה שבהם ללא ההסדר החדש, היה מוגש כתב אישום לבית המשפט, אזי ניתן היה לקבוע בנחרצות כי הציבור הרוויח, אך היות שעולה כעת החשש שמא חלק מהתיקים הללו היו נסגרים קודם בעילה מהעילות ה"וותיקות", אילו לא היה הסדר מותנה, ואם נכון החשש, אז כנראה שיש מקרים בהם הציבור לא ממש הרוויח.
לסיכום: מעדתם באופן חד פעמי? רוצים להימנע מהרשעה פלילית? מעוניינים לעלות מחדש על "דרך הישר", ללא כתם? כדאי שתבדקו עם עורך דינכם, האם העבירה בה מעדתם מאפשרת סגירת התיק באחת מהעליות ה"וותיקות", או לחילופין באופן מותנה (מדובר בעילת סגירה חדשה, המתווספת לעילות הסגירה ה"וותיקות"), וללא שיוגש נגדכם כתב אישום כך, וכך יימנע מכם כתם פלילי.