תאונת עבודה מקנה לעובד קשת זכויות, בהן נעסוק במאמר זה. ראשית, נבחן מהי תאונת עבודה ומהי פגיעה בעבודה. לאחר מכן, נציג את הזכויות - וכיצד יש לפעול, כדי למצות אותן.
תאונה שנגרמה תוך כדי ועקב עבודתו של העובד, במקום העבודה היא תאונת עבודה
מהי תאונת עבודה?
תאונת עבודה מוגדרת כאחד המצבים הבאים:
• תאונה שנגרמה תוך כדי ועקב עבודתו של העובד, במקום העבודה.
• תאונה שהתרחשה בזמן צאתו של העובד מביתו - בדרכו לעבודה; או בדרכו מהעבודה - לביתו.
• תאונת דרכים יכולה אף היא להיות תאונת עבודה, אם התרחשה במהלך נסיעת העובד - בדרכו למקום העבודה או חזרה ממקום העבודה, או בעת ביצוע שליחות על ידי מעבידו, במסגרת אחריותו או עיסוקו.
פגיעה עקב חומרים כימיים ואחרים במקום העבודה, אשר גרמו נזק לבריאות העובד, מוגדרת כפגיעה בעבודה
מהי פגיעה בעבודה?
פגיעה או נזק גוף שנגרמו כתוצאה מאירוע תאונתי (כשם שתואר לעיל כתאונת עבודה) או מאירוע חריג. כמו כן, פגיעה עקב חומרים כימיים ואחרים במקום העבודה, אשר גרמו נזק לבריאות העובד (כגון: מחלת ריאות או פגיעה/ ירידה בשמיעה). הפגיעה התרחשה במהלך שנות עבודתו של העובד באותו עיסוק.
עובד שכיר או עצמאי זכאי לקבל פיצוי בגין תאונת עבודה - עד 91 ימי היעדרות מעבודה, עקב מצבו הבריאותי
משך כמה ימים מגיע פיצוי לנפגע תאונת עבודה?
בראש ובראשונה, חשוב לדעת כי עובד שכיר או עצמאי זכאי לקבל פיצוי בגין תאונת עבודה - עד 91 ימי היעדרות מעבודה, עקב מצבו הבריאותי. עבור יום הפגיעה עצמו ישלם המעביד; עבור היומיים שאחרי מועד הפגיעה, ישלם המוסד לביטוח לאומי דמי פגיעה לעובד, שלא היה מסוגל לעבוד לפחות 12 ימים (מלבד יום הפגיעה), כולל שבתות חגים.
אם העובד נעדר פחות מ-12 ימים - הוא יהיה זכאי לתשלום דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי, החל מהיום השלישי להיעדרותו
מה דינו של עובד שנעדר מהעבודה "רק" 10 ימים, ואין לו ימי מחלה?
אם העובד נעדר פחות מ-12 ימים - הוא יהיה זכאי לתשלום דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי, החל מהיום השלישי להיעדרותו (למחרת התאונה).
אם העובד נעדר מעל 12 ימים - המוסד לביטוח לאומי ישלם דמי פגיעה, כבר החל ביום הראשון, שלמחרת תאונת העבודה.
בתאונת עבודה, ההליך מול המוסד לביטוח לאומי בשלב הראשון הוא כזה: 91 ימים ממועד הפגיעה, במסגרתם ניתן לקבל דמי פגיעה, בשיעור 75% מהשכר
כיצד מתקיים ההליך מול הביטוח הלאומי?
בתאונת עבודה, ההליך מול המוסד לביטוח לאומי, נחלק לשני שלבים:
1. 91 ימים ממועד הפגיעה, במסגרתם ניתן לקבל דמי פגיעה, בשיעור 75% מהשכר.
2. תביעת נכות, החל מהיום ה-92, באופן זמני או לצמיתות.
במקרה שהתרחשה תאונת עבודה, יש לגשת לטיפול רפואי, עם טופס 250 לשכיר; או טופס 283 לעצמאי - ולציין מפורשות כיצד התרחשה הפגיעה
מה יש לעשות בעקבות תאונה בעבודה?
1. יש לגשת לטיפול רפואי, עם טופס 250 לשכיר; או טופס 283 לעצמאי - ולציין מפורשות כיצד התרחשה הפגיעה: תוך כדי עבודה, בדרך לעבודה או בחזרה מהעבודה? מילוי מדויק ויסודי של הטופס חשוב מאד - וקריטי להמשך הליך התביעה, מול המוסד לביטוח לאומי. לכן, יש לשים לב לפרטים ולמלא את הטופס באופן מדויק. הטופס מהווה בקשה למתן טיפול רפואי לנפגע בעבודה - ומיועד לעובדים שכירים (טופס 250) ולעובדים עצמאים (טופס 283). חתימת המעסיק על הטופס מהווה אסמכתא להכרת המעסיק בכך שמדובר בתאונת עבודה.
2. יש להגיש את הטופס לרופא בקופת החולים - שבה העובד חבר - ולבקש מהרופא תעודה רפואית לנפגע בעבודה. זהו אישור מחלה ספציפי, לתאונות עבודה. חשוב לציין כי אישור מחלה רגיל אינו "תופס". לאחר קבלת הטופס החתום על ידי הרופא, קופת חולים מחויבת להעניק לעובד שנפגע טיפולים רפואיים, הדרושים להחלמתו.
3. טופס 250/283 אינו מהווה אישור מהמוסד לביטוח לאומי, לכך שהתאונה מוכרת כתאונת עבודה.
4. כדי שהתאונה תוכר כתאונת עבודה - יש להגיש תביעה לדמי פגיעה, בטופס 211, בנוסף לטופס 250/283. ניתן להוריד את הטופס מאתר ביטוח לאומי וניתן אף למלא את התביעה "און ליין", באמצעות כניסה אישית לאתר (אפשרות מומלצת מאד: כך, נחסך זמן רב). בנוסף, יש לצרף מסמכים רפואיים, המעידים על טיפול בפגיעה, משך הפגיעה וטופס ויתור על סודיות רפואית. לאחר הגשת כל הטפסים, יש להמתין לתשובת המוסד לביטוח לאומי: האם המוסד לבט"ל מכיר בתאונה כתאונת עבודה או אינו מכיר בה.
5. אם המוסד לביטוח לאומי מכיר בתאונה, כתאונת עבודה - זה הזמן (לאחר 91 יום) להגיש תביעת נכות מעבודה (ככל שקיימת נכות - ועדיין נמנע מהעובד לעבוד). אם המוסד לביטוח לאומי אינו מכיר בתאונת עבודה - ניתן להגיש תביעה לבית הדין לעבודה.
החל מהרגע שהמוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונת העבודה והחל הליך קביעת נכות זמנית או צמיתה - ניתן להגיש תביעה לחברת הביטוח של העובד, ככל שקיים בפוליסות מרכיב של אובדן כושר עבודה
מה עוד ניתן לעשות?
החל מהרגע שהמוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונת העבודה והחל הליך קביעת נכות זמנית או צמיתה - ניתן להגיש תביעה לחברת הביטוח של העובד, ככל שקיים בפוליסות מרכיב של אובדן כושר עבודה.
קודם לכן, רצוי להזמין את הפוליסות השונות - וללמוד מהן איזה כיסוי קיים ובאילו תנאים? ייתכן מאד שהעובד יהיה זכאי לפיצוי נוסף מחברות הביטוח ומקרן הפנסיה. יש לציין כי גם אם המוסד לביטוח לאומי לא אישר את התאונה כתאונת עבודה, ניתן - ואף רצוי - לדרוש את הפיצוי מחברת הביטוח ו/או קרן הפנסיה.
אם יוכח כי התאונה התרחשה עקב רשלנות מצד המעסיק, ניתן אף לתבוע את המעסיק ו/או את חברת הביטוח שלו, מכוח חבות מעבידים
האם קיימים גורמים נוספים שניתן לתבוע?
אם יוכח כי התאונה התרחשה עקב רשלנות מצד המעסיק, ניתן אף לתבוע את המעסיק ו/או את חברת הביטוח שלו, מכוח חבות מעבידים.
על פי ההלכה הפסוקה, המעסיק אחראי על בטיחותם ושלמות גופם ונפשם של עובדיו - והוא חב כלפיהם בחובת זהירות מושגית וקונקרטית. לכן, מחובתו של המעסיק לספק לעובדיו סביבת עבודה בטוחה ומוגנת, הכוללת תנאים אופטימליים ומגינים, אשר אינם מהווים סיכון, תוך שימוש באמצעי מיגון וזהירות. בנוסף, המעסיק מחויב בביקורות ובפיקוח על הנעשה, במסגרת מקום העבודה.
כדי להגיש תביעה נגד מעסיק, יש להוכיח כי המעסיק התרשל במילוי חובתו ולא סיפק אמצעי מיגון נדרשים או סביבת עבודה בטוחה.
כך, למשל: אם הנפילה הייתה ברחוב, בשל מהמורה או מפגע בטיחות - ניתן לתבוע את העירייה/מועצה ו/או חברת הביטוח של העירייה/מועצה. הכל, בהתאם לנסיבות.
יש לשמור כל תיעוד רפואי (כולל חשבוניות וקבלות על תרופות, טיפולים ונסיעות, ביקורי רופא, זימוני תורים, מרשמים וכו')
האם יש מסמכים שחשוב להכין?
בהחלט. לפני הפגישה עם עורך הדין, מומלץ להכין את כל המסמכים הרפואיים הקשורים בתאונה ובנזק. יש לשמור כל תיעוד רפואי (כולל חשבוניות וקבלות על תרופות, טיפולים ונסיעות, ביקורי רופא, זימוני תורים, מרשמים וכו').
לסיכום: ניתן לראות כי קיימות אפשרויות רבות לתביעה ולפיצוי. כדי שהדברים יתבצעו באופן היעיל והנכון ביותר - מומלץ לפנות לעורך דין העוסק בתחום הנזיקין (לרבות תביעות לביטוח לאומי ותאונות עבודה). זאת, כדי לממש בדרך חוקית ולגיטימית את כל הזכויות.
