פגיעה בעבודה היא תאונה במסגרת העבודה ("תאונת עבודה") או "מחלת מקצוע". מדובר במצב מיוחד - המטיל חובות על המעסיק, מעניק זכויות מגוונות לעובד ומקים צורך בתהליכים פרוצדורליים מגוונים מול המוסד לביטוח לאומי.
אירוע המוגדר כ"פגיעה בעבודה" עשוי להתקיים במקרים מגוונים ונסיבות רבות. מהם האירועים הנפוצים? אתם תוהים האם מצבכם מקיים את תנאי ההגדרה? במאמר זה, נסקור את המצב המשפטי בעזרת התייחסות למספר דוגמאות.
פגיעה בעבודה - מקרים ודוגמאות
ככלל, פגיעה בעבודה היא פגיעה המתרחשת "תוך כדי ועקב העבודה"
נפלתי מסולם בעת שטיפסתי להוריד סחורה במחסן במקום העבודה. האם מדובר בתאונת עבודה?
בנסיבות אלה, מדובר במקרה "קלאסי" של תאונת עבודה. ככלל, פגיעה בעבודה היא פגיעה המתרחשת "תוך כדי ועקב העבודה". במקרה המתואר (ובמקרים דומים לו) העובד לא יתקשה לקבל את ההכרה הנדרשת מביטוח לאומי, שיכיר בנזקיו ויעניק לו את זכויותיו (גמלאות, מענקים, מימון טיפולים, דמי פגיעה וכו').
במקרה המתואר, מדובר באירוע נקודתי מוגבל בזמן. כלומר: "תאונה", בה היה העובד מעורב בעת ששהה במקום העבודה עצמו; התאונה אירעה בשעות העבודה; ובנוסף, ברור כי קיים קשר סיבתי בין התאונה לנזק.
לפיכך, לא מתעוררות שאלות ותהיות בנוגע לזכויותיך כעובד שנפגע בעבודה ולגבי יכולתך למצות את הזכויות. אין ספק שמדובר בתאונת עבודה, על כל המשתמע מכך.
בעלי המקצוע: גנן, שיפוצניק, אינסטלטור, מתקין פרגולות, רצף, נגר וכד' שמעניקים שירות, עושים "עבודה" במקום כלשהו ונפצעים במהלך ה"פרויקט", הם נפגעי עבודה לכל דבר ועניין
אני קבלן שיפוצים ונפגעתי בעת עבודה בביתו של הלקוח. האם מדובר בתאונת עבודה?
במקרה המתואר, תאונת העבודה התרחשה שלא במקום העבודה "הקלאסי" (מפעל, משרד, חנות, בית עסק וכו') - אלא במקום "חיצוני". במקרה כזה, אתה נפגע עבודה: המקום בו הענקת שירותים כאיש מקצוע ונפצעת - נחשב, לצורך העניין, למקום עבודתך. בהחלט מדובר בתאונת עבודה. אין זה משנה אם אתה שכיר או בעל העסק.
מצב דברים זה רלוונטי לכל בעלי המקצוע: גנן, שיפוצניק, אינסטלטור, מתקין פרגולות, רצף, נגר. כל בעלי המקצוע הללו (שכירים או עצמאיים) - שמעניקים שירות, עושים "עבודה" במקום כלשהו ונפצעים במהלך ה"פרויקט", הם נפגעי עבודה לכל דבר ועניין.
תאונת דרכים של עובד - כשהוא נמצא בדרך לעבודה או בדרך חזרה מהעבודה - נחשבת לתאונת עבודה, אלא אם כן ביצע העובד "סטייה" מהדרך
נפצעתי בתאונת דרכים בדרכי אל מקום העבודה. האם אקבל הכרה ב"תאונת עבודה"?
כן. תאונת דרכים של עובד - כשהוא נמצא בדרך לעבודה או בדרך חזרה מהעבודה - נחשבת לתאונת עבודה, אלא אם כן ביצע העובד "סטייה" מהדרך (תלוי באיזו "סטייה" מדובר). ככלל, אם נסעת אל העבודה במסלול הקבוע, הרי שהנסיעה אל העבודה או מהעבודה - נחשבת חלק אינטגרלי מהעבודה. לכן, פגיעה בנסיבות כאלה מוכרת כפגיעה בעבודה.
אם נפגעת בעודך בדרך אל העבודה או בדרך חזרה ממקום העבודה, מדובר בתאונת עבודה כולל, למשל, מצב בו עובד מעד במדרגות האוטובוס, בו נסע כדי להגיע לעבודה
נסעתי באוטובוס בדרך לעבודה ונפגעתי. האם זו תאונת עבודה?
כן. אין זה משנה באיזה אמצעי תעבורה ואופן הגעה - בחרת להגיע לעבודה: אם נפגעת בעודך בדרך אל העבודה או בדרך חזרה ממקום העבודה, מדובר בתאונת עבודה, לרבות במצבים הבאים: מצב בו עובד מעד במדרגות האוטובוס, בו נסע כדי להגיע לעבודה; עובד נפל כשהרכבת שהובילה אותו למקום העבודה בלמה בפתאומיות; רכב ההסעה של העובדים בו נסעת היה מעורב בתאונת הדרכים. בכל המקרים הללו מדובר בפגיעה בעבודה.
אני עובד כנהג ונפגעתי בתאונת דרכים. האם מדובר בתאונת עבודה?
כן. כל עוד הנסיעה היתה קשורה אל העבודה, עקב העבודה ו/או במסגרת העבודה - בהחלט מדובר בתאונת עבודה.
כאשר עובד - ב"נסיעת עבודה" (עובד כנהג, סוכן מכירות שנוסע ללקוח וכו'); או שהוא מצוי בדרכו אל העבודה או מהעבודה - אבל מבצע "סטייה" במהלך הדרך, ייתכן כי סטייה זו מנתקת את הקשר הסיבתי בין הנסיעה לבין העבודה
אני איש מכירות והייתי מעורב בתאונת דרכים. עצרתי "לרגע" לקנות סנדוויץ' ושתיה. האם מדובר בתאונת עבודה?
במקרה זה, הנסיבות מורכבות יותר. כאשר עובד - ב"נסיעת עבודה" (עובד כנהג, סוכן מכירות שנוסע ללקוח וכו'); או שהוא מצוי בדרכו אל העבודה או מהעבודה - אבל מבצע "סטייה" במהלך הדרך, ייתכן כי סטייה זו מנתקת את הקשר הסיבתי בין הנסיעה לבין העבודה.
ניתוק הקשר הסיבתי עלול למנוע את ההכרה באירוע כתאונת עבודה.
התשובה תלויה בנסיבות: ישנן נסיבות בהן הסטייה תנתק את הקשר הסיבתי. עם זאת, ייתכנו גם נסיבות בהן הסטייה לא תפגע בקשר הסיבתי. יש ללמוד את התשובות מהפסיקה. כך, למשל: עובד שהיה בדרכו למקום העבודה (או בדרכו חזרה הביתה) ועצר בסופרמרקט לקניית מצרכים לביתו - לא יוכר כנפגע עבודה.
זאת, משום שהעצירה מנותקת לגמרי מצורכי העבודה - ולא קשורה לתפקיד, למקצוע, לדרישות התפקיד או למעסיק באופן כלשהו. במקרים כאלה, זוהי סטייה של ממש. כאשר הסטייה מוגדרת כך - אין מדובר בתאונת עבודה.
סטייה מדרכו של עובד, לשם איסוף ילדיו ממוסד חינוכי (בדרך אל העבודה או מהעבודה) - לרוב לא תמנע הכרה בפגיעה כתאונת עבודה
בדרך אל העבודה, עצרתי כדי להוריד את הילד לגן הילדים ונפצעתי בתאונת דרכים. האם זו תאונת עבודה?
על פניו לא, מאחר שמדובר ב"סטייה של ממש". עם זאת, בהקשר זה דווקא נקבע שלא נותק הקשר הסיבתי: סטייה מדרכו של עובד, לשם איסוף ילדיו ממוסד חינוכי (בדרך אל העבודה או מהעבודה) - לרוב לא תמנע הכרה בפגיעה כתאונת עבודה.
אם הסטייה מהדרך אל העבודה נעשתה כדי לקיים מצוות תפילת בוקר - לא בהכרח מדובר בסטייה של ממש, שמנתקת את הקשר הסיבתי
בדרך אל העבודה, עצרתי כדי להתפלל בבית הכנסת את תפילת הבוקר. נפצעתי בתאונת דרכים, האם זו תאונת עבודה?
התשובות בנסיבות אלה מפתיעות: אם הסטייה מהדרך אל העבודה נעשתה כדי לקיים מצוות תפילת בוקר - לא בהכרח מדובר בסטייה של ממש, שמנתקת את הקשר הסיבתי. בהחלט ייתכן שהעובד יוכר כנפגע עבודה.
במקרה בו עובד אשר עובד מהבית נפל בבית, ייתכן שיש אלמנט המנתק את הקשר הסיבתי, בין העבודה לבין התאונה והפגיעה
אני עובד מהבית ונפצעתי. האם מדובר בתאונת עבודה?
התשובה תלויה בנסיבות. ככלל, יש לבדוק האם התאונה קשורה למהלך העבודה שלך. יש צורך בקשר סיבתי בין העבודה לבין התאונה. פגיעת עובד שעובד מהבית נחשבת מעט יותר מורכבת.
כך, למשל: נניח שאתה מעניק שירותי בניית אתרים, עובד כל הזמן מול מחשב ופיתחת מחלת מקצוע שנפוצה בקרב קבוצת עובדים זו (תסמונת התעלה הקרפלית). במקרה זה, מדובר במחלת מקצוע מוכרת - אולם יש להוכיח את הקשר הסיבתי בין העבודה למחלה. במקרה בו נפלת בבית, ייתכן שיש אלמנט המנתק את הקשר הסיבתי, בין העבודה לבין התאונה והפגיעה. במקרה זה, לא תוכר כנפגע עבודה. למשל: במקרה בו נתקלת במכשול שהיה בבית, נפצעת במהלך בישול ארוחה בהפסקת צהרים וכו'.
נפצעתי במהלך יום גיבוש של העבודה, האם מדובר בתאונת עבודה?
כן. כל פגיעה שאירעה במסגרת פעילות שאורגנה על ידי מקום העבודה - תוכר כפגיעה בעבודה.
הפסקה וארוחת צהרים נחשבות חלק טבעי ממהלך העבודה. לפיכך, יש נטייה להכיר במקרה כזה - כתאונת עבודה
נפצעתי במהלך הפסקת צהרים, כשיצאתי "לאכול בחוץ". האם מדובר בתאונת עבודה?
במקרה כזה, התאונה אירעה שלא במקום העבודה. עם זאת, הפסקה וארוחת צהרים נחשבות חלק טבעי ממהלך העבודה. לפיכך, יש נטייה להכיר במקרה כזה - כתאונת עבודה.
בהקשר זה, ניתן משקל לנסיבות, כאשר העובד עזב את מקום העבודה, כדי לאכול ארוחת צהרים. יש לבחון האם מתקיימים מספר תנאים: ההפסקה מאושרת (כלומר: ניתנה לכך הסכמת המעסיק); ההפסקה מוגבלת בזמן - העובד נעדר פחות משלוש שעות; והמסעדה שנבחרה סמוכה למקום העבודה.
לסיכום: הכרה בעובד שניזוק כ"נפגע עבודה", על ידי המוסד לביטוח לאומי, מאוד חשובה - ומהווה תנאי לקבלת זכויות מגוונות וחשובות. במקרים מסוימים, ההכרה בתאונה כ"תאונת עבודה" איננה אוטומטית, אלא דורשת מאמץ, ידע וכלים מתאימים. באותם מקרים, בהם ההוכחה הנדרשת מהווה אתגר בלתי פשוט, מומלץ לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין בקי בדיני נזיקין. רצוי לקבל ייעוץ מבעוד מועד, בטרם נוקטים פעולות כלשהן מול המוסד לביטוח לאומי, כדי להימנע משגיאות משפטיות שקשה לתקן בדיעבד.
