לאחרונה קבע בית הדין האזורי לעבודה בת"א כי עמוד הפייסבוק "הצינור", שבו למעלה ממיליון עוקבים, יישאר בבעלותו של גיא לרר ולא יעבור לידי ערוץ 10, שדרש לשלוט בו לאחר שלרר עזב את הערוץ ועבר ל'רשת'. למרות טענות ערוץ 10 כי העמוד הוקם בזמן שלרר עבד בערוץ ולכן הזכויות עליו שייכות למעסיק (ערוץ 10), השתכנע בית הדין כי העמוד הוקם ונוהל על ידי לרר בלבד ולערוץ לא היתה נגיעה בו, ולכן הבעלות עליו תישאר של לרר. עם זאת, קבע בית הדין כי הערוץ יוכל לדרוש מלרר זכויות יוצרים על תכנים שעלו בו וכן יוכל לדרוש ממנו לשנות את שם העמוד.
פסק הדין הזה עוסק בתחום הרחב של קניין רוחני וזכויות יוצרים, והוא ממחיש את חוסר הבהירות שיש בנושא ואת הצורך בהתאמת החוקים לעידן הטכנולוגי המתפתח שבו אנו חיים.
קניין רוחני - מדובר ביצירות שמקורן באינטלקט, בכישרונות וביצירתיות, רובן יצירות מופשטות ואינן חפץ עובר לסוחר, ואולם עדיין יש ליוצר זכויות קנייניות בהן וכן זכויות מוסריות
מהו קניין רוחני?
המונח קניין רוחני הוא תרגום מאנגלית של "Intellectual Property": מדובר ביצירות שמקורן באינטלקט, בכישרונות וביצירתיות, רובן יצירות מופשטות ואינן חפץ עובר לסוחר, ואולם עדיין יש ליוצר זכויות קנייניות בהן. לא זאת בלבד, יש ליוצר ביצירות אלה זכויות מוסריות. היצירות שייכות ליוצר, ממש כמו רכוש אחר, ויש לו זכות להפיק מהן פרנסה, כמו למשל לקבל תמלוגים על מוזיקה שהלחין.
דיני זכויות היוצרים בישראל מעוגנים בחוק זכות יוצרים (תשס"ח-2007), המתייחס לסוגים שונים של נכסים קנייניים בלתי מוחשיים שאינם בני רישום כסימנים מסחריים, פטנטים או מדגמים, המחולקים לארבע קטגוריות יצירה: ספרותיות, אמנותיות, דרמטיות ומוסיקליות.
בעבר, טרום עידן האינטרנט, היה ברור שעובד מגיע למקום עבודתו וכל מה שהוא עושה שם שייך למעסיק שלו, אבל כיום ההפרדה בין החיים הפרטיים למקצועיים כבר אינה חדה כל כך וכל העובדים משתמשים בציוד שהם מקבלים מהעבודה גם לצרכים אישיים
זכות הקניין של המעסיק
בדרך כלל, החוק קובע, כי כל מה שאדם עושה או יוצר בזמן העבודה שייך למעסיק.
אולם, בשנים האחרונות, בעקבות התפתחות האינטרנט, הכללים המסורתיים משתנים והנושא המורכב מקבל תפניות חדשות ומעניינות. בתחום ההיי טק קורה לא פעם שסטארט אפ לא מצליח, ובעלי הסטארט אפ מאפשרים לאחד העובדים לקבל בעלות על הקניין הרוחני שפותח בו. פעמים רבות בסטארט-אפים שכן מצליחים, משלמים בעלי החברה תמלוגים יפים למי שפיתח את הקניין הרוחני בדמות אופציות ובונוסים.
הפער בין ההתפתחות בחוק ובדין לבין המציאות בולט מאוד גם בכל מה שקשור לתחום הרישום של קניין רוחני בפטנטים, סימן מסחרי או מדגם/עיצוב. החוק העוסק ברישום ברחבי העולם הוא עדיין טריטוריאלי, דהיינו כדי לקבל זכויות בלעדיות בסימן מסחר, לדוגמא, יש לרושמו בכל מדינה ומדינה שבה רוצים לקבל בלעדיות על השימוש בו. נדמה כי אופן פעולה זה פחות מתאים לימינו אנו, שבהם אנשים ועסקים מרחבי העולם מחוברים באמצעות האינטרנט והמסחר באינטרנט חושף למעשה את הקניין לכל העולם בלחיצת כפתור, כך שאין ליוצר שום יכולת ריאלית להגן על הקניין הרוחני שלו בכל מדינות העולם, רשום ובלתי רשום כאחד.
גם בכל מה שקשור לקניין הרוחני של המעסיק דברים השתנו - אם בעבר, טרום עידן האינטרנט, היה ברור שעובד מגיע למקום עבודתו וכל מה שהוא עושה שם שייך למעסיק שלו, הרי שכיום ההפרדה בין החיים הפרטיים למקצועיים כבר אינה חדה כל כך וכל העובדים משתמשים בציוד שהם מקבלים מהעבודה גם לצרכים אישיים. מעסיקים יודעים כי עובדיהם עורכים שיחות טלפון פרטיות מהטלפון הנייד של העבודה, שולחים הודעות מייל מכתובת המייל שסיפק המעסיק או גולשים באינטרנט וברשתות החברתיות מהמחשב של העבודה על חשבון זמן העבודה.
הערוץ טען, כי מכיוון שהדף נושא את שם התוכנית המשודרת בערוץ, ומאחר שלרר פיתח אותו כשעבד בערוץ, הרי שהזכויות על הדף הזה שייכות לערוץ
תביעת הקניין של ערוץ 10 על דף הפייסבוק "הצינור"
הדיון בעניינו של דף הפייסבוק "הצינור" שנוהל על ידי גיא לרר ויש לו למעלה ממליון עוקבים, החל עם עזיבתו של לרר את ערוץ 10 לטובת 'רשת'.
הערוץ טען, כי מכיוון שהדף נושא את שם התוכנית המשודרת בערוץ, ומאחר שלרר פיתח אותו כשעבד בערוץ, הרי שהזכויות על הדף הזה שייכות לערוץ. לרר מצידו טען שפתח את העמוד שלא במסגרת עבודתו בערוץ והרבה לפני שעלתה התוכנית ולכן הזכויות עליו שייכות לו.
כדי לקבוע האם קניין שנוצר על ידי עובד שייך למעסיק, בודקים האם אמנם היחסים בין היוצר לבין הגורם הטוען לבעלות על הקניין היו יחסי עובד-מעביד
המבחנים המשפטיים על פיהם בודקים האם קניין שנוצר על ידי עובד שייך למעסיק
כדי לקבוע האם קניין שנוצר על ידי עובד שייך למעסיק, בודקים האם אמנם היחסים בין היוצר לבין הגורם הטוען לבעלות על הקניין היו יחסי עובד-מעביד ושואלים שאלות כמו: האם היוצר עבד במשרה מלאה, האם הוא השתמש בכלים השייכים למעסיק כדי לייצר את היצירה, האם שילמו לו עבור עבודתו ועבור יצירת היצירה וכדומה.
לרר הוכיח כי הערוץ לא שילם לו על הקמת ופיתח הדף. הכל נעשה באמצעות משאביו הפרטיים ומכיסו הפרטי
כדי להכריע בתיק של ערוץ 10 נגד גיא לרר, בחן ביהמ"ש את הנושא לפי מספר פרמטרים:
היקף המשרה - אם עובד אינו עובד במשרה מלאה, אלא במשרה חלקית, הרי שביתר הזמן מותר לו לעבוד וליצור עבור אחרים. לרר הוכיח כי כשפתח את הדף עבד בערוץ ככתב ספורט במשרה חלקית מאוד. לאחר שבערוץ ראו שהדף צובר פופולאריות הם הציעו ללרר להגיש פינה שתקרא על שם הדף. תחילה הוגשה הפינה בהתנדבות ורק לאחר כשלוש שנים מיום שפתח את הדף, החל לרר להגיש את התוכנית ולקבל על כך שכר. בנוסף הוכיח לרר שלאורך כל הדרך, התייחסו בעלי הערוץ אל הדף כאל הדף של לרר ואף פנו אליו לא פעם בבקשה שיסייע להם לקדם שם נושאים של הערוץ.
תשלום - לרר הוכיח כי הערוץ לא שילם לו על הקמת ופיתח הדף. הכל נעשה באמצעות משאביו הפרטיים ומכיסו הפרטי והוא החל להרוויח מהתוכנית רק 3 שנים לאחר שהוקם הדף.
מי תרם למי - אחת השאלות שעלו בדיונים הייתה האם הפופולאריות של הדף עלתה הודות לתוכנית – שכן אז הקשר בין הערוץ לבין הדף מתחזק, או שהערוץ פיתח את התוכנית לאחר שהבחין בפופולאריות של הדף. ביהמ"ש קבע כי הערוץ החליט על שידור התוכנית לאחר שהדף היה פופולארי.
מידת הזהות בין התכנים שמופיעים בדף לתוכנית בערוץ - בית הדין בחן מה רמת הזהות בין התכנים ולרר הצליח להוכיח כי רק כ-10 אחוזים מהתכנים שבדף שודרו בטלוויזיה וכי בדף יש תכנים רבים נוספים ואחרים. בית הדין קבע, שאין הלימה וכי על פי הנתונים מדובר בשתי אישיות נפרדות, גם אם בעלות אינטרסים משותפים.
יש לשים לב לכך כי לא הייתה כל התייחסות לדף הפייסבוק כיצירה, שכן דפי פייסבוק אינם יכולים להיכלל באף אחת מארבע סוגי היצירות המוגדרים בחוק
החידוש בפסיקה: קניין בדף פייסבוק
מעבר לדיון בנושא הבעלות של המעסיק בתוצריו של לרר, דיברה הפסיקה הזו על תחום שטרם נדון עד כה - בעלות קניינית על דף פייסבוק.
פיייסבוק הינה מקום פרטי השייך לבעלי המניות בחברה ובראשם ליוצר של הפלטפורמה, מר מארק צוקרברג, שהם הבעלים הפרטיים של הרשת ולכן הם אלו שקובעים את החוקים, באמצעות המנהלים אותם הם מעסיקים. אך במקרה הזה קבע בית הדין שהקניין בדף שייך למי שיצר אותו, כלומר לגיא לרר. יש לשים לב לכך כי לא הייתה כל התייחסות לדף הפייסבוק כיצירה, שכן דפי פייסבוק אינם יכולים להיכלל באף אחת מארבע סוגי היצירות המוגדרים בחוק. לעומת זאת, חומרים הנכללים בדפי פייסבוק עשויים להיות מוגדרים כיצירות פרטניות.
על אף שבית הדין קבע כי הדף שייך ללרר, הוא קבע כי ערוץ 10 יוכל לדרוש מלרר לשנות את שם הדף ולדרוש זכויות יוצרים על חלק מהתכנים שבו
הערוץ יוכל לדרוש מלרר לשנות את שם הדף
על אף שבית הדין קבע כי הדף שייך ללרר, הוא קבע כי ערוץ 10 יוכל לדרוש מלרר לשנות את שם הדף ולדרוש זכויות יוצרים על חלק מהתכנים שבו. הסיבה לשינוי השם היא על מנת שלא לגרום לעוולה מסחרית ולהטעיה, שכן השם "הצינור" מזוהה עם התוכנית, וזו עדיין משודרת בערוץ 10. השארת שם הדף עלולה להטעות את הגולשים ולגרום להם לחשוב שהעמוד עדיין קשור לתוכנית.
לסיכום, זוהי פסיקה חשובה מאד אשר כמעט לראשונה עושה קצת סדר בהבנה הקניינית של הזכויות בנכסים אינטרנטיים, בהמשך לפסק הדין בסטטוסים מצייצים. אלה פסיקות חלוציות בתחום שכל כך חסרה בו פסיקה הקובעת הלכות.
* הכותבת היא עו"ד לדיני חברות, חוזים, קניין רוחני וזכויות יוצרים, חברות משפחתיות ויו"ר הועדה לקניין רוחני בלשכת עורכי הדין מחוז חיפה.
** השתתפה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת זאפ משפטי.
