הניסיון להקטין את היקף תאונות הדרכים בישראל, באמצעות גוף מקצועי שתפקידו לאתר מראש נהגים בעלי סיכון התנהגותי בנהיגתם - הוא כמובן ניסיון מבורך. עם זאת, בפועל, יש הרבה פספוסים. היד על ההדק קלה - ונוצר מצב שבו מידי חודש, נשלל רישיונם של מאות אנשים, שכלל אינם מהווים סכנה, אך מוצאים את עצמם חסרי אונים ונאלצים "לצאת למלחמה" שתוכיח כי הם כשירים לנהיגה.
המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (המרב"ד) הוא גוף ציבורי, שפועל מטעם משרד הבריאות - ותפקידו לבדוק את הכשירות הרפואית, הפיזיולוגית והנפשית לנהיגה
המכון הרפואי לבטיחות בדרכים: תפקיד וסמכות
המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (המרב"ד) הוא גוף ציבורי, שפועל מטעם משרד הבריאות - ותפקידו לבדוק את הכשירות הרפואית, הפיזיולוגית והנפשית לנהיגה.
מתוקף הגדרתו כ"רופא מוסמך של משרד התחבורה - רשות הרישוי", בתקנה 193ג' לפקודת התעבורה (תשכ"א-1961), משמש המרב"ד כמעין סמכות משפטית; על פי סעיף 51 לפקודה, אם יש סבירות לכך שנהג מסוים אינו כשיר לנהיגה (באופן זמני או לצמיתות) - המכון רשאי לשלול את רישיון הנהיגה של הנהג.
בניגוד לשופט, שמחליט לשלול את הרישיון על סמך עבירה ספציפית שביצע הנהג - המרב"ד בוחן את הדברים בצורה מקיפה יותר, תוך הסתכלות על מגוון הקשרים (פסיכיאטריה, תפקודים מוטוריים, תפקודי לב, ראיה לקויה, מוטוריקה ובחינת הספקטרום הרחב של המבנה האישיותי). כל זאת, במטרה לזהות נהגים שעלולים להוות סכנה בנהיגתם.
במקרים בהם הוועדה מחליטה כי הנהג אכן עלול להוות סכנה - נשלל רישיונו למשך שנה, שלאחריה הוא יכול להגיש בקשה לבדיקה חוזרת.
מכיוון שמטרתו העיקרית של המרב"ד היא לאתר נהגים בעלי ליקוי פיזי או נפשי, שעלול לפגוע בבטיחות הנהיגה - מופנים למרב"ד באופן שוטף מבקשי רישיון נהיגה לרכב ציבורי ומשא כבד, עברייני תעבורה לאחר תום השלילה ועוד
מי צריך להיבדק ע"י מרב"ד?
מכיוון שמטרתו העיקרית של המרב"ד היא לאתר נהגים בעלי ליקוי פיזי או נפשי, שעלול לפגוע בבטיחות הנהיגה - מופנים למרב"ד באופן שוטף מבקשי רישיון נהיגה לרכב ציבורי ומשא כבד, עברייני תעבורה לאחר תום השלילה, נהגים שהיו מעורבים בעבירות תעבורה קשות, נכי משרד הביטחון, משתמשי סמים ומורשעי עבירות סמים ואלכוהול ונהגים מבוגרים.
בנוסף, מועברים למרב"ד דיווחים לגבי נהגים בעלי מקדמי סיכון לאי כשירות נהיגתית. הדיווחים מועברים ע"י גופים רשמיים: המשטרה, בית המשפט, משרד הרישוי ורופאים. כך, למשל: נהג שהולך לרופא ומדווח לו שהוא רואה הבזקים שחורים בנהיגה; נהג שמתלונן אצל הרופא - שהעיניים נעצמות ללא שליטה; נהג שעומד בפני שופט - ומודה שהוא מכור לסמים; נהג שנחקר במשטרה - ותוך כדי חקירה עולה כי יש לו התפרצויות זעם; תיקים רבים על תקיפה, בלי סיבה מוצדקת וכו'.
בשל העומס הרב ומורכבות העניין, פעמים רבות מזמנת ועדת המרב"ד נהג לבדיקה 3-2 שנים לאחר שהתרחש האירוע, שבגינו התעורר סימן השאלה
רישיון הנהיגה של אלפי נהגים נשלל לשווא
כאמור, המרב"ד - בהגדרתו - הוא גוף מבורך ומציל חיים, שלא פעם מונע מנהגים מסוכנים לנהוג. עם זאת,
לאור העומס הרב ומורכבות העניין, פעמים רבות מזמנת ועדת המרב"ד נהג לבדיקה 3-2 שנים לאחר שהתרחש האירוע, שבגינו התעורר סימן השאלה.
לעתים, במהלך הזמן הממושך שחלף - הנהג התקדם בחייו והסיבה לזימונו כבר כלל אינה רלוונטית. כך, נוצר מצב שמרבית הנהגים שמזומנים לבדיקה - אינם מודעים לחשיבות הבדיקה ולהשלכותיה. הם חושבים שעליהם להגיע לבדיקה כדי שהרופא יראה אותם למספר דקות ויוודא ש"הכל בסדר".כך, למשל: הח"מ טיפל במקרה של קצין צה"ל, מלח הארץ - שביקש מפסיכיאטר כדורי הרגעה, מכיוון שנכנס לדיכאון, לאחר שגילה שהחברה שלו בקשר עם החבר הכי טוב שלו. הפסיכיאטר דיווח על כך למרב"ד ורק לאחר כשנתיים (לאחר שהקצין עבר לגמרי את המשבר) - הוא זומן לבדיקה ורישיונו נפסל.
ברוב המקרים, הנהגים מגיעים למשרד הרישוי כעבור 30 ימים, משלמים אגרה בסך כ-1000 שקלים - ומגלים להפתעתם כי רישיונם נפסל, למשך שנה; וכי אם ירצו, יוכלו בתום השנה להגיש בקשה מחודשת לבחינת כשירותם
כיצד מתנהל בפועל ההליך במרב"ד?
עשרות רבות של נהגים מגיעים לסניף מרב"ד הממוקם בתל אביב - ולאחר המתנה ממושכת נכנסים לוועדה. הנהגים עוברים תהליך שאלות קצר מאוד (כ-5 דקות) ויוצאים לאחר שחברי הועדה אומרים להם שהתשובה תתקבל במשרד הרישוי, כעבור 30 ימים.
ברוב גדול של המקרים, אותם נהגים מגיעים למשרד הרישוי כעבור 30 ימים, משלמים אגרה בסך כ-1000 שקלים - ומגלים להפתעתם כי רישיונם נפסל, למשך שנה; וכי אם ירצו, יוכלו בתום השנה להגיש בקשה מחודשת לבחינת כשירותם. בפועל, גם לאחר שנה - הנטייה של ועדת המרב"ד היא לא להשיב את הרישיון, למי שרישיונו נפסל ו"הסתדר בלעדיו".
לפי תקנה 195א' לתקנות התעבורה - נהג המעוניין לערער על החלטת הועדה, רשאי לערער בפני ועדת הערר של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, תוך 30 ימים - מהיום שנמסרה ההודעה לו ע"י רשות הרישוי
כיצד ניתן להגיש ערעור על החלטת ועדות המרב"ד?
לפי תקנה 195א' לתקנות התעבורה - נהג המעוניין לערער על החלטת הועדה, רשאי לערער בפני ועדת הערר של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, תוך 30 ימים - מהיום שנמסרה ההודעה לו ע"י רשות הרישוי. בפועל, עלולים לעבור חודשים רבים מרגע פסילת הרישיון - ועד לדיון בוועדת הערר.
במקרים שבהם ועדת הערר לא קיבלה את הערעור - זכאי הנהג להגיש ערעור לבימה"ש המחוזי, שמקבל את הערעור רק במקרים נדירים (למשל: כאשר נמצאה טעות משפטית).
מדוע חשוב להיוועץ בעו"ד? מתי מומלץ לפנות לעו"ד?
לאור כל האמור לעיל, כדי למנוע שלילת רישיון, עוגמת נפש והתנהלות בירוקרטית סבוכה - מומלץ מאוד להיוועץ בעו"ד, שעוסק ובקי בתחום, מיד עם קבלת הזימון לבדיקה הרפואית, בוועדת המרב"ד.
עורך הדין יבחן את התיק, יבין מהן נקודות התורפה ומה הפריע לחברי הוועדה, יסביר לנהג את המצב ואת הסיכויים שלו לעבור - ובהתאם יכין אותו לבדיקה הממוחשבת, ירכז את המסמכים הרפואיים החשובים הנדרשים, ינחה אותו לגבי השיחה עם רופאי הוועדה וכו'.
במקרים בהם נפסל רישיונו של הנהג - יגיש עורך הדין את הערר לוועדת הערר, יביא חוות דעת נגדיות וייצג את הנהג בפני הוועדה, כדי לנסות להוכיח שההחלטה ניתנה בפזיזות וכי יש להשיב לנהג את הרישיון.
* עו"ד ארז רופא עוסק בדיני תעבורה
