עומדים לכרות חוזה? תוהים מה חשוב שייכלל בחוזה - וממה יש להיזהר. בסקירה קצרה זו, ננסה להביא (ממש על קצה המזלג) מספר עקרונות מרכזיים, שיש לקחת בחשבון. כמובן, הסקירה הקצרה - לא נועדה להחליף ייעוץ משפטי אצל עו"ד הבקי בתחום.
תוכן החוזה וצורתו יכולים להיות ככל שיסכימו הצדדים. החוזה אינו חייב להיערך בכתב, מלבד במקומות בהם החוק דורש זאת במפורש, למשל: עסקה במקרקעין
מהו חוק החוזים? מה מוסדר בו?
חוק החוזים (חלק כללי, התשל"ג-1973) הוא החוק העוסק בעקרונות הכלליים, אשר חלים על כל חוזה: "חוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול" (סעיף 1 לחוק).
תוכן החוזה וצורתו יכולים להיות ככל שיסכימו הצדדים. החוזה אינו חייב להיערך בכתב, למעט במקומות בהם החוק דורש זאת במפורש (ר' סעיפים 23-24 בחוק החוזים; למשל: עסקה במקרקעין מחייבת חוזה כתוב, כאמור בחוק המקרקעין).
ההצעה להתקשרות בחוזה צריכה לכלול את כל הפרטים המרכזיים - ובכך להעיד על גמירות הדעת של המציע ועל רצינותו להתקשר בחוזה
הצעה וקיבול - למה הכוונה?
הצעה: ההצעה להתקשרות בחוזה צריכה לכלול את כל הפרטים המרכזיים - ובכך להעיד על גמירות הדעת של המציע ועל רצינותו להתקשר בחוזה. המציע רשאי לחזור בו מהצעתו, כל עוד הצד השני לא קיבל את ההצעה. אם המציע קבע כי הצעתו היא עד מועד מסוים - עד אותו המועד הוא לא יכול לחזור בו. בנוסף, במקרה שהאדם שהוצעה לו ההצעה קיבל אותה בתום לב - נכרת החוזה והמציע לא יוכל לחזור בו.
קיבול: האדם שהוצעה לו ההצעה קיבל אותה בגמירות דעת - ובכך נכרת החוזה. האדם שהוצעה לו ההצעה יכול במקביל להציע הצעה אחרת. במקרה כזה, נוצרת הצעה חדשה שהצד השני רשאי לקבל אותה. האם ההצעה מתקבלת, נוצר חוזה. על מנת שתהיה התחייבות חוזית, הצדדים לחוזה צריכים להיות מודעים להתחייבות שהם נוטלים על עצמם - ושתהיה להם כוונה להיכבל משפטית, בחוזה המסוים.
לפי עיקרון חופש החוזים, כל אדם רשאי להתקשר בחוזה עם מי שיבחר; לצדדי החוזה יש את החופש המוחלט לבחור את תוכנו
מהו עיקרון חופש החוזים?
אחד העקרונות הבסיסיים בכריתת חוזה הינו "חופש החוזים". לפי עיקרון זה, כל אדם רשאי להתקשר בחוזה עם מי שיבחר; לצדדי החוזה יש את החופש המוחלט לבחור את תוכנו.
כריתת חוזה: כל השלבים המפורטים לעיל, מרגע ההצעה - ועד לרגע לפני כריתת החוזה, נקראים משא מתן.
במשא ומתן, אנו מחויבים לפעול בדרך מקובלת ובתום לב. כלומר: לא להסתיר מידע, להיות גלויים לאורך כל הדרך ולפעול בצורה מוסרית
מהי חובת תום לב במשא ומתן?
במשא ומתן, אנו מחויבים לפעול בדרך מקובלת ובתום לב (לפי חוק החוזים, סעיף 12). כלומר: לא להסתיר מידע, להיות גלויים לאורך כל הדרך ולפעול בצורה מוסרית. אדם הפועל בחוסר תום לב, לפי חוק החוזים - יהיה חייב לצד השני פיצויים, בעקבות הנזק שנגרם לו, עם היקשרותו בחוזה.
דוגמאות לחוסר תום לב:
• כניסה למשא ומתן ללא כוונה אמיתית להתקשר בחוזה.
• הוספת דרישות חדשות בשלבים מאוחרים של משא ומתן, ללא הצדקה. אובייקטיבית, כדי לפוצץ את העסקה.
• פרישה ממשא ומתן מתקדם, בנסיבות מסוימות, עשויה להיחשב כחוסר תום לב.
בחוק החוזים נקבע, כי רק אם נפל פגם ברצונו של אחד הצדדים, הוא יוכל להשתחרר מהחוזה
מה בנוגע לפגמים בכריתת חוזה?
מעצם היות החוזה בעל תוקף משפטי - יש לקיימו. במקרה שאחד מצדדי החוזה רוצה להשתחרר ממנו - הדבר בלתי אפשרי ובלתי מוצדק (הפרת חוזה גוררת סנקציות, כמפורט בחוק החוזים, תרופות בגין הפרת חוזה, תשל"א-1970).
בחוק החוזים נקבע, כי רק אם נפל פגם ברצונו של אחד הצדדים, הוא יוכל להשתחרר מהחוזה.
בחוק מנויים ארבעה פגמים (בסעיפים 14, 15, 17 ו-18, בחוק החוזים):
1. טעות (סעיף 14) - קיימות 2 סוגי טעויות:
• טעות שהצד השני ידע עליה או היה עליו לדעת עליה, מקנה את הזכות לטועה לבטל את החוזה, מיד לאחר שנודע לו על הטעות; זאת, על ידי הודעה לצד השני.
• טעות שהצד השני לא ידע ולא היה עליו לדעת עליה - אינה מקנה זכות לביטול על ידי הטועה, אך מקנה את הזכות לפנות לבית המשפט ולבקש ממנו ביטול. בית המשפט רשאי לבטל את החוזה, אם הוא רואה שמן הצדק לעשות זאת. בנוסף, הוא רשאי לחייב את הצד הטועה לשלם לצד האחר פיצויים.
2. הטעיה (סעיף 15)
הטעיה הינה מצג שקרי, שמציג אחד הצדדים לצד השני לפני כריתת החוזה - ואותו מצג גורם לצד השני להתקשר בחוזה. הטעיה קיימת גם במעשה וגם במחדל. מעשה - ביצעתי משהו מטעה; מחדל - משהו שהייתי צריך לעשות ולא עשיתי. אם בוצעה הטעיה בעניין מהותי, הצד שהוטעה רשאי לבטל את החוזה על ידי הודעה לצד השני, מיד כשנודע לו על ההטעיה. מנגד, אם ההטעיה קשורה רק לכדאיות העסקה (כסף) - הצד שהוטעה לא יוכל לבטל את החוזה (סעיף 14(ד)).
3. עושק (סעיף 18) - אדם שנוצל על ידי הצד השני או על ידי אחר מטעמו; ובעקבות כך, התקשר בחוזה - וזאת בעקבות ניצול חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר ניסיונו; ותנאי החוזה גרועים, במידה בלתי סבירה מהמקובל - רשאי לבטל את החוזה. כדי לבטל חוזה בעילה זו ישנם מספר תנאים שצריכים להתקיים:
• מצוקה של העשוק.
• ניצול המצוקה ע"י העושק (שהביא לחתימת החוזה).
• תנאי החוזה צריכים להיות גרועים במידה בלתי סבירה מהמקובל.
4. כפיה (סעיף 17) - אדם אשר הצד השני או אחר מטעמו כפה עליו להתקשר בחוזה, בצורה של כוח ואיומים - רשאי לבטל את החוזה.
ארבעת הפגמים האלה הם הפגמים היחידים, שהחוק קובע שאם אחד מהם מתקיים - ישנה עילה לביטול החוזה. כאשר נודע לצד אחד שנפל פגם בחוזה - הוא רשאי ואף חייב לבטל את החוזה, מיד כשנודע לו על הפגם.
יוצא דופן בהקשר זה הינו פגם הכפייה: בפגם זה, הביטול צריך להיות מיד כשפסקה הכפייה. במקרים בהם אחד הפגמים מתממש, הודעה לצד השני על ביטול החוזה מספיקה - למעט כשמדובר בטעות, שהצד השני לא ידע עליה (במקרה כזה, יש צורך לפנות לבית המשפט על מנת לבטל את החוזה).
לאחר ביטול החוזה, כל צד צריך להשיב לצד השני את מה שקיבל בעקבות החוזה: רצוי לבצע השבה בעין; ואם לא ניתן - בשווי כספי. במקרים בהם חוזה שנפל בו פגם ניתן לחלוקה - והפגם נוגע רק לחלק ממנו - החלק הפגום בחוזה יבוטל והשאר ימשיך להתקיים (סעיף 19).
לסיכום: כריתת חוזה איננה מלאכה קלה. חיפזון או היעדר מקצועיות עלולים לגרום לסיבוכים רבים. עומדים לכרות חוזה? כדאי שתקבלו ייעוץ משפטי הולם מעו"ד בקי ומנוסה בתחום - באופן שתימנעו מסיבוכים בהמשך. במקרה שנכרת חוזה שנפל בו פגם, קיימות עילות ביטול המוגדרות בחוק.
* פרופ' זיו רייך הינו דיקן בית הספר לביטוח, באקדמית נתניה.
