במקרה שהתנהל לאחרונה בבית המשפט בירושלים, הואשם אדם בדין פלילי, בעקבות מעשים מגונים שביצע בבת שלו, בהיותה קטינה (בינתיים, הבת כבר אינה קטינה - אלא בגירה).
אביה של אותה אשה ביצע בה, (ולא רק בה) מעשים מגונים, בעת היותה נערה, בין היתר, מעשים הנופלים תחת ההגדרה של התעללות מינית. האישום נגדו הוגש בהיותה בגירה, לאחר שהתלוננה. כל הקורא את כתב האישום (אפילו המתוקן) לא יאמין למראה עיניו. האבא במקום להיות מגן לבתו הפך את חייה לגיהנום.
בית המשפט מצא את האבא אשם, ופסק לו 12 שנות מאסר. נוסף על כך, בית המשפט קבע לאישה (משמע: הבת, שעברה התעללות) את סכום פיצוי 20 אלף שקלים.
יש לזכור שפסיקת הפיצוי בפסק הדין הפלילי אינה מונעת הגשת תביעה אזרחית לפיצויים.
ואכן, בעקבות הרשעת האבא בפלילים, הגישה אותה אשה תביעה נזיקית נגד אביה בדין אזרחי - על מנת לדרוש פיצוי מלא. עורך דינה של האשה ביקש להכיר בהרשעה הפלילית, כראייה חלוטה לגרימת הנזק; וביקש כי התביעה הנזיקית לא תעסוק בהוכחת הפגיעה - אלא רק בהיקף הנזק שנגרם ובשאלת הפיצוי הראוי.
בעשותו כך, התבסס עורך הדין על העיקרון של תביעה נגררת לפלילים - למרות שהתביעה הנזיקית הוגשה במקרה זה בנפרד מהתביעה הפלילית; ורק לאחר שהאחרונה הסתיימה (כפי שיובהר בהמשך, לא מדובר כאן ממש בתביעה נגררת לפלילים, כמשמעותה בחוק - אלא בהתבססות על העיקרון העומד מאחוריה). הסיבה לכך היתה הרצון למנוע את הצורך כי האישה תחזור ותוכיח שוב את הפגיעה שנגרמה לה, אחרי שהדברים כבר הוכחו בדין הפלילי.
בית המשפט קיבל את טענת עורך הדין, הכיר בהרשעה הפלילית כראיה חלוטה לגרימת הנזק - ופסק לאשה פיצוי כספי מלא, גבוה בהרבה מזה משנפסק בדין הפלילי.
תביעה נגררת לפלילים היא תביעה נזיקית בדין אזרחי, המוגשת כנגד נאשם שמתקיים בעניינו הליך פלילי - שבו הוא מואשם בפגיעה כלשהי
מהי תביעה נגררת לפלילים?
תביעה נגררת לפלילים היא תביעה נזיקית בדין אזרחי, המוגשת כנגד נאשם שמתקיים בעניינו הליך פלילי - שבו הוא מואשם בפגיעה כלשהי. הרעיון העומד מאחורי תביעה נגררת בפלילים הוא כי ההרשעה הפלילית משמשת בעצמה כראייה חלוטה לפגיעה ולאחריות הנאשם. לכן, התובע אינו צריך להוכיח אותם.
הדיון בהליך משפטי כזה הוא בהיבטים השונים של הנזק ובגובה הפיצוי המגיע לנפגע - ואודותיהם בלבד. התביעה הנזיקית מוגשת במקביל לתביעה הפלילית - והיא נדונה בדרך כלל מול אותו שופט שדן בהליך הפלילי.
חשיבותה של תביעה זו: כך מובטח כי הנפגעים לא יצטרכו לעבור שוב את מה שמהווה עבור רבות ורבים מסלול ייסורים בדין הפלילי: הוכחת הפגיעה המינית, התעמתות עם הנאשם ועוד
מהי חשיבותה של תביעה נגררת לפלילים, במקרים בהם התרחשו פגיעות מיניות?
העובדה שהתובע בתביעה נזיקית נגררת לפלילים אינו צריך להוכיח שקרתה פגיעה היא בעלת משמעות רבה, עבור נפגעות ונפגעי פגיעה מינית. כך, מובטח כי הנפגעים לא יצטרכו לעבור שוב את מה שמהווה עבור רבות ורבים מסלול ייסורים בדין הפלילי: הוכחת הפגיעה המינית, התעמתות עם הנאשם, ערעור גרסתם, חקירה נגדית, שחזור הטראומה ועוד.
בספרות המקצועית, ההליך המשפטי עלול להוות עבור קרבנות העבירה "אונס נוסף" כאשר הנפגע/ת עובר/ת כשצריך להוכיח את הפגיעה: לא רק בשל הצורך לשחזר חוויה טראומטית, אלא גם נוכח האופן שבו מתנהל ההליך הפלילי כולו.
במקרה המדובר בתחילת מאמר זה - התביעה הנזיקית הוגשה בנפרד מההליך הפלילי (ולא כתביעה נגררת לפלילים) ורק לאחר שההליך הפלילי הסתיים. עם זאת, כאמור, השופט שדן בדין האזרחי קיבל את דרישת עורכי הדין של הנפגעת לראות בהרשעה הפלילית ראייה חלוטה להוכחת הפגיעה. השופט קבע על בסיס ממצאי פסק הדין הפלילי כי הוכח האחריות הנתבע באשר לאירועים המהווים בסיס לתובענה ועל כן יש לדון אך ורק בשיעור הנזק.
סכום הפיצוי בהליך הפלילי – מוטל כחלק מהעונש ובהתאם לשיקולי ענישה
מדוע נדרש ההליך הכפול, הפלילי והאזרחי?
סכום הפיצוי בהליך הפלילי – מוטל כחלק מהעונש ובהתאם לשיקולי ענישה. עיקר ההליך מתמקד בהוכחת אשמת הנאשם, הרשעתו בפלילים, הענשתו ותיקון העוול החברתי שביצע. ההליך הפלילי עוסק פחות בתובע ובצרכי השיקום האישיים שלו.
לכן, סכום הפיצוי שנקבע בהליך הפלילי סמלי בעיקרו; מהווה הכרה בנזק שנגרם לנפגע העבירה - ובצורך לפצות אותו. הסכום אינו מבוסס על הוכחות לנזק - ולכן אינו משקף את היקף הנזק בפועל.
התביעה הנגררת לפלילים מאפשרת למי שנפגע למצות את הדין הנזיקי עם הפוגע, במקביל למיצוי הדין הפלילי עמו. סכום הפיצוי בדין האזרחי אינו מוגבל - והנפגע יכול להוכיח את מלוא הנזק שנגרם לו, על היבטיו השונים; ולתבוע את מלוא הפיצוי הדרוש לו לצורך שיקום (רפואי, נפשי או כלכלי) - וכן על הפגיעה בכבוד האדם שלו.
מהן האפשרויות העומדות לתובע, לצורך הוכחת נזק?
נחזור למקרה שתואר קודם: נפגעת העבירה, שעברה התעללות מינית מצד אביה במשך שנתיים וחצי בנערותה - הגישה בבגרותה תביעה נזיקית, בסך 2 מיליון שקלים, בטענה לנזק כפול: נזק מיוחד שנגרם לה ונזק כללי שנגרם לה - בעקבות הפגיעה המינית שחוותה.
מטרתה של הדרישה לנזק מיוחד - הינה לשפות את הנפגע, על כל ההוצאות שהיו לו בפועל עקב הפגיעה, כולל הוצאות רפואיות שונות ועוד
מהו נזק מיוחד?
מטרתה של הדרישה לנזק מיוחד - הינה לשפות את הנפגע, על כל ההוצאות שהיו לו בפועל עקב הפגיעה, כולל הוצאות רפואיות שונות (בעקבות פגיעות פיזיולוגיות ונפשיות), הוצאות נסיעה לטיפולים השונים, אובדן כושר עבודה והשתכרות, הפסדים פנסיוניים ועוד. כל אלה מוכחים באמצעות מסמכים וקבלות, שתמורתם הנפגע מקבל החזר.
נזק כללי מהווה הערכה של הוצאות עתידיות, שהתובע יידרש להן - לצורך שיקומו
מהו נזק כללי?
נזק כללי מהווה הערכה של הוצאות עתידיות, שהתובע יידרש להן - לצורך שיקומו. הערכה זו כוללת התייחסות לאובדן כושר עבודה עתידי (למשל: בהתאם לאחוזי נכות - נפשית ופיזית - שנקבעו על ידי הביטוח הלאומי); וכן להוצאות טיפוליות ושיקומיות עתידיות, כמו גם הוצאות על עזרה מצד ג', שהתובע צפוי להזדקק לשירותיו (למשל: עזרה במשק הבית, בהתנהלות היומיומית וכן הלאה).
מה פסק בית המשפט במקרה המדובר?
בית המשפט הכיר במלוא היקף הנזק שטענה לו התובעת - ופסק לה מיליון ו-392 אלף שקל, שישולמו על ידי אביה. שאר הסכום שתבעה ישולם לה על ידי הביטוח הלאומי - בשל אחוז הנכות הקבועה שנקבעה לה, המבטיחה לה קצבאות שונות.
בנוסף על ההכרה בנזק המיוחד והכללי, בית המשפט קבע כי הפיצוי שיינתן לה, יכלול התייחסות לנזק הלא ממוני שנגרם לה - בעבר ובעתיד - הכולל את הסבל והכאב שהיא חוותה ותחווה, בעקבות הפגיעה שעברה.
בראש ובראשונה, מומלץ להגיש את התביעה הנזיקית מהר ככל האפשר, על מנת למנוע טענת התיישנות
מה כדאי לקחת בחשבון, בעת הגשת תביעה נזיקית - במקביל לתביעה הפלילית?
בראש ובראשונה, מומלץ להגיש את התביעה הנזיקית מהר ככל האפשר, על מנת למנוע טענת התיישנות. הדין הנזיקי קובע כי לא יעברו יותר משבע שנים מיום המעשה (במהלכן אפשר להגיש תביעה).
במקרים בהם מדובר בפגיעה מינית, החוק מכיר בייחודיות המצב ובזמן הרב החולף - בין זמן הפגיעה (במיוחד במקרים של פגיעה מינית במשפחה; אך לא רק במקרים אלה) לבין הזמן שבו הנפגע או הנפגעת אוזרים אומץ להגיש תביעה.
לכן, החוק קובע כי במקרים אלה, עד גיל 28 - לא תחול התיישנות כלל; ומגיל 28, יחול הכלל של 7 שנים - שלאחריהן חלה על העבירה התיישנות.
עוד יש לקחת חשבון שבדין האזרחי, התובע או התובעת חייבים לעמוד מול הנתבע. אמנם אין צורך להוכיח את הפגיעה, אך יש להיכנס לפרטי הנזק שנגרם ולעמוד בפני חקירה נגדית. הדבר עשוי להיות בלתי נעים עבורם.
ההליך הנזיקי כולל הבאת חוות דעת שונות, לקביעת הנזק. חוות דעת אלה כוללות חוות דעת פסיכיאטרית, לקביעת הנזק הלא ממוני שנגרם; וכן נזק שצפוי להימשך בעתיד. מטרת חוות דעת אלה - להוכיח את הקשר בין הפגיעה שנגרמה והוכחה בדין הפלילי, לבין הנזק שנגרם וייגרם בעקבותיה.
לסיכום: מומלץ לנפגעות ונפגעי פגיעה מינית, שלא להסתפק בפיצוי שנקבע בהליך הפלילי - משום שהפיצוי אינו מבוסס על הערכה מדויקת של הנזק בעבר ובעתיד. עם כל הקושי הכרוך בדבר, כדאי להגיש תביעה נגררת לפלילים.
* עו"ד מאיר בורוס מתמחה בדיני משפחה, פגיעה מינית ודיני נזיקין, ייצג יחד עם עו"ד משה בן דוד את התובעת בהליך האזרחי.
** סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב Zap משפטי.
