חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 קובע, כי כל אדם שנפגע כתוצאה מתאונת דרכים, זכאי לקבל פיצויים בגין הנזק שנגרם לו בעקבות התאונה. אם נגרמה לו נכות כתוצאה מאותה תאונה - ניתן לתבוע גם פיצוי עתידי. סכום הפיצוי מחושב על ידי בית המשפט, בהתבסס על תחשיבי נזק שמוגשים לבית המשפט ומפרטים את סך הנזק שנגרם בעקבות התאונה.
תחשיב נזק הוא סכום מוערך, של סך כל ההוצאות וההפסדים שנגרמו לתובע, כתוצאה מהתאונה - בעבר ו/או בעתיד
מה כולל תחשיב נזק?
כאמור, תחשיב נזק הוא סכום מוערך, של סך כל ההוצאות וההפסדים שנגרמו לתובע, כתוצאה מהתאונה - בעבר (נזק מיוחד) ו/או בעתיד (נזק כללי).
החזר הוצאות - החזר של כל ההוצאות הכלכליות, שנגרמו לתובע בשל אותה תאונה, כגון: הוצאות רפואיות ו/או נסיעות
החזר הוצאות והפסדי שכר לעבר
החלק בתחשיב הנזק, המתייחס לכל הנזקים הכלכליים שכבר נגרמו לתובע בעקבות התאונה (נזק שכבר התגבש בפועל) - וניתן להוכיח ולכמת אותם באמצעות אסמכתאות:
• פיצוי בגין כאב וסבל - הסכום בסעיף זה נקבע ע"פ חישוב גס של גיל התובע ביום התאונה X מספר ימי אשפוז X אחוזי הנכות (אם נקבעה נכות).
• החזר הוצאות - החזר של כל ההוצאות הכלכליות, שנגרמו לתובע בשל אותה תאונה, כגון: הוצאות רפואיות ו/או נסיעות.
• פיצוי עזרת צד ג' - החזר הוצאות, בגין קבלת עזרה (למשל: עזרה בניקיון או בבישול). אם מדובר בהחזר הוצאות שבוצעו, אזי ההחזר הוא כנגד קבלה. כאשר מדובר בסיוע של בן משפחה, יש לבחון האם היקף הסיוע יצא ממסגרת העזרה הסבירה של בן משפחה, ויש להוכיח שאותו סיוע גרם הפסד בפועל לאותו בן משפחה.
• הפסדי שכר לעבר - פיצוי בגין הפסד ימי עבודה ו/או ירידה בשכר, שנגרמו בעקבות התאונה. רכיב זה נבחן על בסיס אסמכתאות הבאות לידי ביטוי בתלושי השכר ואישורי מחלה. יש לבצע חישוב מיום התאונה ועד ליום הגשת התחשיב.
ככל שלתובע נגרמה נכות בשיעור גבוהה יותר, כך יראה בית המשפט את הצורך לפצות את התובע בגין הכספים אשר יידרש התובע להוציא בעקבות המגבלות שנוצרו בעקבות התאונה, כגון שימוש במנקה ו/או מטפלת
החזר הוצאות והפסדי שכר לעתיד
במקרים שבהם נגרמה נכות כתוצאה מהתאונה (אין זה משנה באיזה שיעור הנכות) - כולל תחשיב הנזק גם את הפסדי השכר לעתיד וההוצאות הרפואיות העתידיות:
• הפסדי שכר לעתיד - החישוב שעל פיו נקבע גובה הפיצוי, בגין הפסדי שכר עתידיים נקרא חישוב אקטוארי. במקרים בהם הוכח כי לתובע נגרמה נכות כתוצאה מהתאונה החישוב יהיה כדלקמן: שכרו של התובע X אחוזי הנכות שנקבעו לו X מקדם ההיוון הקבוע בחוק אשר ניתן על בסיס מס החודשים שנותרו לתובע עד גיל פרישה.
• הפסדי פנסיה - 12.5% מסך הפסדי השכר לעתיד.
• הוצאות רפואיות עתידיות - ככל שלתובע נגרמה נכות בשיעור גבוהה יותר, כך יראה בית המשפט את הצורך לפצות את התובע בגין הכספים אשר יידרש התובע להוציא בעקבות המגבלות שנוצרו בעקבות התאונה, כגון שימוש במנקה ו/או מטפלת. החישוב מבוצע על בסיס חודשי X מספר החודשים שנותרו לתובע, עד הגיעו לגיל תוחלת החיים הממוצע.
חשוב לדעת: כאשר מדובר בתאונת דרכים, סכום הפיצוי בגין הפסדי השכר העתידיים - מוגבל לשילוש השכר הממוצע במשק. כך, למשל: אדם שהרוויח 40,000 שקלים בחודש, לא יוכל לדרוש יותר משילוש השכר הממוצע במשק, העומד כיום על כ-10,000 שקלים. כמו כן, גם הפיצוי בגין כאב וסבל מוגבל עד לסכום של כ 174,000 ₪. מגבלות אלה אינן חלות בתיקים המתנהלים לפי פקודת הנזיקין.
בשלב קביעת אחוזי הנכות, נלקחת בחשבון גם המשמעות התפקודית של סוג הנכות
תוספות "יוצאות דופן" לתחשיב הנזק לעתיד
כאמור, ביצוע תחשיב הנזק מורכב ממשתנים רבים. למרות הנוסחאות הקבועות, ישנם מצבים שאליהם ניתן וחשוב להתייחס:
• תחשיב שכר מעבר לגיל פרישה - כאשר מוכיחים שגיל הפרישה אינו רלוונטי מבחינת התובע וכי הוא יכול היה לעבוד הרבה אחרי גיל הפרישה, אלמלא נפגע - ניתן לטעון שאין מקום לחשב את הפסד השכר ביחס למספר החודשים שנותרו לו עד גיל הפרישה, אלא ביחס למספר החודשים שבהם יכול היה להמשיך לעבוד, אלמלא התאונה. כך, למשל, הגיש משרד הח"מ תחשיב נזק עבור תובע שבעת התאונה כבר עבר את גיל הפרישה, אך עדיין ניהל עסק מצליח שהיה מפעל חייו.
• נכות תפקודית - בשלב קביעת אחוזי הנכות, נלקחת בחשבון גם המשמעות התפקודית של סוג הנכות. כך, למשל: ייתכן שלספורטאי נקבעו 10% נכות בגין נזק ברגל, אך הנכות הזו גבוהה עבורו לאין שיעור מבחינה תפקודית - ולכן יש לבצע את החישוב לפי גובה הנכות התפקודית (ולא לפי גובה הנכות בפועל).
בשלב ראשון, מבססים את אחוזי הנכות שנגרמה כתוצאה מהתאונה. לאחר הגשת כתב התביעה או אפילו במקביל להגשת התביעה, מוגשת בקשה לבית המשפט שימנה מומחה
מהם השלבים המרכזיים במסגרת הגשת תביעה לפיצוי בגין תאונת דרכים?
תביעה כוללת מספר שלבים מרכזיים:
• קביעת אחוזי הנכות - בשלב ראשון, מבססים את אחוזי הנכות שנגרמה כתוצאה מהתאונה. לאחר הגשת כתב התביעה או אפילו במקביל להגשת התביעה, מוגשת בקשה לבית המשפט שימנה מומחה אשר יחווה דעתו בדבר הנזק שנגרם לתובע בעקבות תאונת הדרכים. בשלב זה יש להתנהל נכון הן בהגשת התביעה והן בהגשת הבקשה למינוי מומחה בעיקר בכדי לא לסגור את דלת התובע למינוי מומחים רפואיים בתחומים שונים.
• בתביעה המוגשת על בסיס פקודת הנזיקין, יש לצרף לתביעה חוות דעת רפואית. ככל שהנתבעים ימצאו כי חוות הדעת שהוגשה לא מקובלת עליהם, תוגש בהתאם חוות דעת נגדית. לאחר קבלת חוות הדעת של המומחה מטעם הנתבעים, וככל ויש פער בין החוות דעת שהוגשו, ימנה בית המשפט מומחה נוסף אשר יחווה דעתו בעניין. בשלב זה יכולים הצדדים להסכים להגיש תחשיב נזק על בסיס מיצוע הנכויות שנקבעו בחוות הדעת ולחסוך לעצמם את עלות המומחה הנוסף. כך למשל אם חוות הדעת של התובע קבעה כי לתובע נקבעו 15% נכות וחוות הדעת של הנתבעים קבעה כי נגרמו לתובע 5% נכות, מיצוע של הנכויות יהיה 10% נכות ועל בסיס נכות זו יוגשו תחשיבי הנזק.
במקרים שבהם נקבעה לתובע נכות מטעם הביטוח הלאומי (למשל: תאונות עבודה) - תיחשב הקביעה כ"נכות ע"פ דין". הנתבעים (לרוב: חברות הביטוח) רשאים לחקור את העבר הרפואי של התובע ולחפש עליו מידע שיכול לשנות את החלטת הביטוח הלאומי; במקרים בהם יתגלה ממצא מהעבר הרלוונטי לתביעה, הנתבעים רשאים להגיש בקשה להבאת ראיות, שיסתרו את קביעת הנכות ע"פ דין. ביהמ"ש יחליט האם לבחון את הראיות או לדחות את הבקשה.
• הגשת התחשיב - בשלב השני, מגיש כל צד לביהמ"ש את תחשיב הנזק שלו. ביהמ"ש בוחן את התחשיבים ונותן הצעה. אם שני הצדדים מקבלים את ההצעה - התיק נסגר; אם לא - עוברים לשלב ההוכחות.
• הגשת ראיות - ככל שהצעת בית המשפט לא התקבלה, יגישו הצדדים ראיות ויתכוננו לדיון הוכחות.
• הוכחות - דיון הוכחות הינו דיון ארוך, שבמהלכו נחקרים הצדדים על דוכן העדים. בדיון זה יורדים לרזולוציות קטנות ביותר, ובוחנים כל פרט ופרט הנוגע לתובענה. החקירות יכולות לכלול את חקירת התובע על נסיבות התאונה, חקירת עדים נוספים ככל שיש על תצהיריהם, חקירת מומחי בית המשפט על חוות הדעת שהציגו וכדומה.
• פסק הדין - לאחר שבית המשפט בוחן את כל העדויות ומתרשם מעדותם של הצדדים, יינתן פסק דין.
לסיכום: תביעת נזיקין והערכת תחשיב נזק הינה הליך מורכב שנמשך זמן ממושך (בד"כ מוגש התחשיב כעבור שנה ואף יותר - מיום התאונה). ההליך דורש מיומנות וניהול נכון של התביעה, באמצעות עו"ד המתמחה בתחום, כבר מהשלבים הראשונים - מאחר שהבסיס שאין בלתו לתביעה הוא יכולת התובע להוכיח שנגרם לו נזק, בשל אותו אירוע תאונתי.
* עו"ד גיא מדמון עוסק בדיני נזיקין.
** מאמר זה נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, אך מיועד לנשים וגברים כאחד.
אין לראות במאמר זה תחליף לייעוץ משפטי.
