זה קורה באינספור מקרים: אב המשפחה או אם המשפחה הולכים לעולמם - ומצווים על חלוקת נכסי העיזבון שווה בשווה בין היורשים. לכאורה, מדובר בחלוקה אידיאלית, ששומרת על הגינות ושוויון בין היורשים השונים; חלוקה שאמורה להשכין שלום בית.
דא עקא: במקרים רבים, במיוחד כאשר קיימים בעיזבון נכסים רבים מסוגים שונים - קשה לחלק את הנכסים באופן באמת שוויוני בין היורשים. כתוצאה מכך, עלול להיווצר תסכול רב בקרב חלק מבני המשפחה, מה שעלול להוביל ליחסים עכורים בין היורשים, לאורך שנים.
במצבים בהם המוריש מורה באופן לקוני על חלוקת זכויותיו שווה בשווה בין היורשים - ואיננו מוסיף על כך דבר, הסיטואציה הרבה יותר בעייתית
חלוקה של כסף נזיל לעומת חלוקת זכויות בנייה
בדרך כלל, חלוקה של כסף נזיל בין יורשים נחשבת פחות בעייתית. לכאורה, כל אחד מהיורשים מקבל את חלקו - והולך לדרכו. ובכל זאת, לעיתים עולה מורכבות גם בהקשר זה. למשל: מה קורה כאשר אחד מבני המשפחה מקבל לפני מות האב או האם הלוואה מאחד ההורים? כעת הוא יידרש להגיע להסכמות עם יתר היורשים על המגיע לו, לאור ההלוואה שקיבל.
החלק המסובך נוגע לחלוקה מתוך העיזבון של דירות, זכויות בנייה או זכויות בעסקיו של המוריש. אם החלוקה מפורטת באופן ברור (בן א' יקבל את הדירה בתל אביב; ובן ב' יקבל את החנות בעפולה) - אז אין בעיה.
במצבים בהם המוריש מורה באופן לקוני על חלוקת זכויותיו שווה בשווה בין היורשים - ואיננו מוסיף על כך דבר, הסיטואציה הרבה יותר בעייתית. במצב זה, כדי לבצע את החלוקה בפועל בין היורשים, צריך תחילה להעריך את השווי של הזכויות הקיימות; ואז לבצע את החלוקה באופן מושכל, בהתאם לרצונות ולשאיפות של כל יורש ויורש.
קל מאוד לריב אחד עם השני. יש עורכי דין שמדרבנים את הצדדים לרוץ לבתי משפט ולתבוע את זכויותיהם, בסופו של דבר היחידים שמרוויחים מכך הם לא הצדדים עצמם. לכן, בחלוקת העיזבון, צריך להפגין רגישות רבה כלפי כל הצדדים, לנסות להתחשב בהם ולהביא אותם להסכמות.
שמאי המקרקעין מבצע הערכת שווי של כלל הנכסים - ולאחר מכן מוצעות ליורשים חלופות אפשריות באשר לחלוקת הנכסים, כך שאף אחד מהצדדים לא ירגיש שנפגע על ידי האחר
הצעד הראשון: הערכת שווי בעזרת שמאי מקרקעין
מאיפה מתחילים? כאשר יש בידיכם צוואה המורכבת מנכסים שונים, שצריך לאזן ביניהם, מומלץ לפנות לעורך דין בעל מיומנות בנושא, שבעזרת שמאי מקרקעין, יכול להתגבר על הקשיים.
שמאי המקרקעין מבצע הערכת שווי של כלל הנכסים - ולאחר מכן מוצעות ליורשים חלופות אפשריות באשר לחלוקת הנכסים, כך שאף אחד מהצדדים לא ירגיש שנפגע על ידי האחר. כך, תושג הגינות שתאפשר לשמור על שלום בית.
ראשית, נדרשים עורכי הדין לקבל פרטים שונים על נכסי העיזבון וללקט אותם. לאחר שהנכסים מתקבלים, עורכי הדין פונים לשמאי, כדי לבצע הערכת שווי. השמאי משערך את שווי הנכסים, עורך חוות דעת כתובה - ואז עוברים לביצוע החלוקה.
היבט חשוב לעניין זה, שאותו יש לקחת בחשבון, נוגע למיסוי. באופן עקרוני, חלוקת נכסי מקרקעין בין שותפים, כמו גם בין יורשים, מהווה אירוע מס לפי חוק מיסוי מקרקעין.
עם זאת, קיים בחוק חריג הקובע כי חלוקה ראשונה של נכסי עיזבון בין יורשים לא תיחשב למכירה לפי החוק; ובלבד שבמסגרת החלוקה האמורה לא ניתנת תמורה כלשהי, בכסף או בשווה כסף, שאיננה נכס הנמנה על נכסי העיזבון.
המשמעות היא שיש לנהוג בזהירות ולהתייעץ עם אנשי המקצוע, כדי לבצע את החלוקה באופן שוויוני והוגן; וכמובן: לקבל פטור מרשות המסים על תשלום מס שבח ומס רכישה.
דוגמאות לתיקים שבהם בוצעה חלוקה של העיזבון באופן שוויוני
מקרה שהיה: מאחר שהאב לא כתב צוואה מסודרת, צריך היה לשכנע את ילדיו, שעדיף להם להגיע להסכמות, במקום לפנות לבית המשפט
אב עם נכסים רבים שהלך לעולמו בגיל 99
באותו מקרה, היו בבעלות האב (בין היתר) בניין בתל אביב שכלל מספר דירות (לרבות זכויות בנייה שאושרו על הגג); זכויות בנייה ל-12 דירות במגרש בהרצליה; וכספים רבים בחשבונות בנק שונים. האב הותיר אחריו שני ילדים (בן ובת) שלא דיברו ביניהם.
מאחר שהאב לא כתב צוואה מסודרת, צריך היה לשכנע את ילדיו, שעדיף להם להגיע להסכמות, במקום לפנות לבית המשפט. לאחר ליקוט הנכסים, נעשתה הערכת שווי לנכסים - והם חולקו באופן שוויוני בין הילדים. נכון להיום, נמצאים שני האחים ביחסים מצוינים (וכך גם ילדיהם).
במקרה אחר: נערך הסכם בכתב, שדן בחלוקה ואיזון של נכסי העיזבון בין כל היורשים, אשר התבסס על חוות–דעת של שמאי מקרקעין, שהציע מספר חלופות של חלוקת הנכסים, לפי ערכיהם
לקוחה שהותירה רכוש רב לשלושת ילדיה
מדובר בלקוחה בעלת רכוש רב, שכלל בין היתר דירות באזור המרכז, נכסים בערד, חנויות ומגרש לבניה ברמת גן, שעליו הוקם בית הוריה של המורישה. הבניין כלל זכויות בנייה ליחידות מגורים נוספות. חלוקת הנכסים במקרה זה היתה מסובכת, לאור קשיים שהערימה רשות המסים; ונוכח ויכוח לגבי פרשנות אחד הסעיפים שנגע לחלוקת הזכויות במגרש ברמת גן.
במקרה זה נערך הסכם בכתב, שדן בחלוקה ואיזון של נכסי העיזבון בין כל היורשים, אשר התבסס על חוות–דעת של שמאי מקרקעין, שהציע מספר חלופות של חלוקת הנכסים, לפי ערכיהם. לבסוף, בחרו היורשים באחת מהחלופות שהוצעו וכך חולקו בצורה שווה נכסי העיזבון. הגם שהנכסים היו באזורים שונים בארץ, הושגה הכרה של משרד מיסוי המקרקעין כי החלוקה היתה שיוויונית ומאוזנת וניתן פטור ממס, לחלוקה מורכבת מעין זו.
לסיכום: חלוקה של העיזבון באופן שוויוני בין היורשים השונים היא משימה מורכבת ועדינה, שיש לבצעה במקצועיות וברגישות. לצורך ביצוע משימה זו, על עורך הדין המלווה את הצדדים לשמש לעתים כמעין פסיכולוג - ולגשר ביניהם.
לצד זאת, עליו להיות משפטן מהשורה הראשונה, בעל ניסיון בביצוע הליכים מסוג זה; ולקחת בחשבון היבטים שונים, כולל היבטים הנוגעים לתשלומי המס.
יודגש, כי לטובת כל הצדדים ולמען שלום בית, עדיף לחלק את העיזבון בהסכמה בין היורשים, במקום לפנות לבית המשפט, שם נוטלים על עצמם הצדדים סיכונים - ועלולים לשאת בעלויות גבוהות מהעלויות הצפויות במסגרת עריכת הסכם.
