במקרים רבים, עובדים מוצאים את עצמם במצב שבו המעסיק מפסיק את פעילותו, לא משלם להם משכורות בזמן ו/או לא מעניק להם את מלוא זכויותיהם, מאחר בביצוע הפרשות לפנסיה ועוד. מבחינת החוק - חוק החברות (תשנ"ט-1999), חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב, תשנ"ה-1995) ופקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש, תש"ם-1980) - העובדים במקרים אלה הם המוגנים ביותר מכל הנושים ויקבלו את המגיע להם דרך המוסד לביטוח לאומי. פנייה לעורך דין המתמחה בייצוג עובדים בפירוק חברות עשויה להגדיל משמעותית את הסכומים שיקבלו העובדים מאת המוסד לביטוח לאומי ולהבטיח קבלתם.
במקרים בהם בעל העסק אכן חדל פירעון ואין ביכולתו לשלם את חובותיו - מעניק ביהמ"ש צו פירוק וממנה מפרק מטעמו. החל ממועד צו הפירוק רשאים העובדים להגיש תביעת חוב מטעמם
מהו הליך פירוק חברות?
הליך פירוק חברות הוא הליך יזום (מטעם העובדים או מטעם נושים אחרים), בו מתבקש ביהמ"ש המחוזי באזור שבו פועל המעסיק, במקרים שבהם העסק נקלע לקשיים כלכליים ואינו יכול לעמוד בתשלום חובותיו, או אף בתשלום התחייבויותיו השוטפות, להורות על פירוק החברה.
במסגרת ההליך, בוחן ביהמ"ש את מצבו הכלכלי של העסק ואת פוטנציאל הרווח העתידי שלו.
• במקרים בהם בעל העסק אכן חדל פירעון ואין ביכולתו לשלם את חובותיו - מעניק ביהמ"ש צו פירוק וממנה מפרק מטעמו. החל ממועד צו הפירוק רשאים העובדים להגיש תביעת חוב מטעמם, המרכזת את הזכויות המגיעות להם מאת המעסיק. בין תפקידיו, בעל התפקיד שמונה מטעם בית המשפט, אחראי לבדוק את תביעות החוב של העובדים ולהעביר אותן למוסד לביטוח לאומי, לצורך תשלומם, הישר לחשבון הבנק של העובדים.
• אם ביהמ"ש מוציא צו לפירוק החברה ויש לעסק מקורות להכנסת כספים (כגון: מלאי, ציוד או רכבים שיכולים להימכר) - הכסף מהמכירה מועבר לקופת הפירוק, שמשמשת אף היא לצורך תשלום החובות לעובדים בראש ובראשונה, ולאחר מכן ליתר הנושים.
• אם לבעל העסק אין כסף לשלם, אבל העסק עדיין פעיל או שיש לו פוטנציאל רווח - מעניק ביהמ"ש צו פירוק זמני, שבמסגרתו ממשיכים להפעיל את העסק עם אותם עובדים עד למכירתו, במטרה לשמור הן על הפעילות והן על מקום העבודה של העובדים.
זכויות העובדים הן המוגנות ביותר במקרה של פירוק חברה ויש להן עדיפות לעומת כל חוב אחר שהחברה חבה בו
מהן הזכויות שמגיעות לעובדים במסגרת הליך פירוק?
במסגרת הליך הפירוק, תובעים העובדים באמצעות תביעת החוב את הזכויות המגיעות להם מכוח יחסי עובד-מעביד.
כך, הזכויות הנתבעות כוללות, בין היתר, שכר עבודה שלא שולם, ימי חופשה ומחלה, ימי חגים, פיצויי פיטורין, הפרשות לפנסיה שלא בוצעו או לא הועברו לקופת העובד ועוד.
פנייה לעורך דין המתמחה בתחום זה תוביל לכך שמלוא זכויותיו של העובד יזכו לכיסוי במסגרת תביעת החוב המוגשת, ובכך למעשה ממקסם העובד את הכספים להם יהיה זכאי במסגרת ההליך.
כאמור, זכויות העובדים הן המוגנות ביותר במקרה של פירוק חברה ויש להן עדיפות לעומת כל חוב אחר שהחברה חבה בו.
במקרה של פירוק חברה, משלם הביטוח הלאומי לעובדים את כל שכרם וזכויותיהם (100 אחוז משכרם וזכויותיהם)
מנגנון התשלום:
• תשלום מהמוסד לביטוח לאומי - חוק הביטוח הלאומי קובע שהתשלום החודשי שמשולם למוסד ע"י העובד, מיועד בין היתר גם להגנה עליו ולתשלום כל הזכויות המגיעות לו בגין סיום יחסי עובד מעביד במקרה של פירוק החברה (לרבות: שכר, מחלה, פנסיה, פיצויים וכו'). זאת, עד לתקרה של כ-112 אלף שקלים חדשים (ע"פ סעיף 183 לחוק הביטוח הלאומי).
חשוב לציין: במקרה של פירוק חברה, משלם הביטוח הלאומי לעובדים את כל שכרם וזכויותיהם (100 אחוז משכרם וזכויותיהם) ולא רק 75% (כפי שגורסת סברה רווחת ושגויה), בכפוף לתקרה כאמור.
• תשלום מקופת הפירוק בדין קדימה - עובדים שהכרעת בעל התפקיד בתביעת החוב שלהם עולה על 112 אלף שקלים, זכאים לקבל תוספת של עד כ-35 אלף שקלים מקופת הפירוק, ככל שיש בה מספיק כספים לתשלומים אלה. אם אין מספיק כספים בקופה, יתחלקו הכספים שבקופה בין העובדים באופן יחסי לסכום שמגיע להם. יודגש, כי כספים אלה הינם בדין קדימה וישולמו לפני תשלום כל חוב אחר של החברה.
• גבייה מקופת הפירוק בדין רגיל - עובדים שתביעת החוב שלהם גבוהה מ-147 אלף שקלים, זכאים לגבות את יתרת הסכום כמו יתר הנושים, מתוך קופת הפירוק באופן יחסי, ככל שיישארו כספים לחלוקה לנושים הרגילים, שאינם בדין קדימה.
חישוב החוב מתבצע ע"י רו"ח באופן אינדיבידואלי ותלוי בגורמים רבים ושונים
כיצד מחושבת תביעת החוב של העובדים?
תביעת זכויות עובדים, במסגרת פירוק חברות, היא תחום ספציפי ומורכב מאוד. כדי למקסם את מלוא הזכויות, חשוב להיוועץ בעו"ד שמתמחה בתחום זה.
חישוב החוב מתבצע ע"י רו"ח באופן אינדיבידואלי ותלוי בגורמים רבים ושונים (כך, בין היתר: השכר הקובע, ותק העובד אצל המעסיק, יתרות פנסיה, ימי חופשה, נסיעות, פיצויים, התראה מוקדמת וכו').
בנוסף, ישנן זכויות רבות שרבים אינם יודעים שניתן לדרוש במסגרת תביעת החוב. זכויות אלה עשויות להגדיל את סכום התביעה בעשרות אלפי שקלים. כך, למשל: תשלום עבור ביגוד, זכויות שנובעות מצו ההרחבה שחל באותו תחום (למשל: במפעלי תעשייה), תוספת ותק, העלאת שכר שהובטחה ו/או זכויות של נשים במהלך ההריון או לאחר לידה (כך למשל: אם צו הפירוק ניתן כשהעובדת הייתה בחופשת לידה - ניתן לתבוע עבורה כספים נוספים מעבר לזכויות יתר העובדים)
כאמור, הכרת כל הזכויות והתאמתן לנסיבותיו המיוחדות של כל עובד ועובד, מצריכה מקצועיות והתמחות ספציפית בתחום זה, ושקלולן בתביעת החוב - עשויה להגדיל משמעותית את סכום התביעה.
באופן עקרוני, עובדים יכולים להגיש את הבקשה בכל שלב שבו הם מרגישים שהעסק מצוי בקשיים. הסממנים לכך עשויים לבוא לידי ביטוי במשכורות שטרם שולמו
מתי ואיך מגישים בקשה לפירוק חברה?
בקשת הפירוק עשויה להיות ביוזמת עובדים או ביוזמת נושים אחרים שבעל העסק חייב להם כסף (כגון בנקים או ספקים).
באופן עקרוני, עובדים יכולים להגיש את הבקשה בכל שלב שבו הם מרגישים שהעסק מצוי בקשיים. הסממנים לכך עשויים לבוא לידי ביטוי במשכורות שטרם שולמו, על אף שחלף מועד התשלום; קבלת מכתב התראה מהביטוח שלא הופרשו כספים לקרן הפנסיה, במשך מספר חודשים; ולעתים, אף בתחושה של העובד שמשהו אינו כשורה.
עם זאת, חשוב לזכור שהמטרה העיקרית של העובדים, של עוה"ד כמייצגים שלהם ושל בתי המשפט היא לשמור על מקום העבודה של העובדים - ולאו דווקא למהר לפרק את החברה. גם בתי המשפט אינם ממהרים להוציא צווי פירוק ובוחנים קודם את כל האפשרויות, תוך כדי שהם נותנים עדיפות לאפשרות שתשמור על מקור הפרנסה של העובדים.
כך, למשל: משרד הח"מ טיפל בייצוג עובדים שהמפעל שבו עבדו נקלע לקשיים. בעל המפעל הצהיר כי לא יוכל לשלם את משכורות העובדים. ביהמ"ש החליט לתת צו פירוק זמני למשך חודשיים, במהלכם יחפשו קונה למפעל. בתקופה זו, התקבלו שתי הצעות רכישה: קונה אחד הציע לשלם 4.6 מיליון שקלים, אך ללא התחייבות לעתיד החברה ו/או להמשך העסקת העובדים. הקונה השני הציע 3.8 מיליון שקלים והתחייב להעסיק 75% מהעובדים למשך שנה לפחות, עד שייצב את העסק וידע כמה עובדים הוא צריך ואת מי מהעובדים.
לאחר דיונים רבים, שבהם לחצו הנושים (הבנקים) לקבל את ההצעה הגבוהה, שתמזער את הפגיעה בהם - קיבל ביהמ"ש את עמדת משרד הח"מ כב"כ העובדים ואישר את המכירה לקונה השני, כדי לשמור על העובדים ועל המשך פרנסתם.
לסיכום: בכל מקרה של חשש להמשך קיום העסק ולפני הגשת בקשה לפירוק החברה, חשוב להיוועץ בעו"ד אשר מתמחה בזכויות עובדים בפירוק חברות ולבדוק את המצב לאשורו, בכל מקרה לגופו. עורך הדין יבחן את הדברים ולעתים גם ייצור קשר עם המעסיק, כדי לשמוע ממנו האם אכן מדובר במבוי סתום, או שיש אפשרויות נוספות (כגון: הקפאת הליכים, מכירת המפעל וכו'). רק כאשר פירוק הוא האפשרות היחידה - ימליץ עורך הדין להגיש את הבקשה ולפתוח בהליך וידאג להגנה על מלוא זכויות העובד במסגרת תביעת החוב המוגשת
שימו לב: מומלץ לא לדחות את הייעוץ המשפטי, מכיוון שישנן זכויות מוגבלות בזמן (כדוגמת פנסיה, אשר התשלום בגינה ניתן עד שנה אחורה).
* עו"ד נדב מאיוסט עוסק בייצוג עובדים בפירוק חברות, דיני עבודה ונדל"ן.
