"רבנו גרשום מאור הגולה" - ייתכן כי השם הזה איננו מוכר לרבים מאתנו. עם זאת, כדאי לדעת שמנהיג יהדות אשכנז, שחוקק תקנות מגוונות (סביב שנת 1,000 לספירה) - ניצב למעשה ברקע הפסיקה החשובה של בית הדין הרבני, שהחליט לעשות "שיימינג" לסרבן הגט פלוני אלמוני.
הצעד שנקט בית הדין הרבני האזורי בחיפה מהווה מיני מהפכה: השיימינג - סוג של חרם מודרני (ברוח חרם דרבנו גרשום) - שהוטל על סרבן הגט, שעיגן את אשתו, מסתמן כאמצעי אפקטיבי במיוחד. הצעד האמיץ כבר נותן את אותותיו: בעקבות ההחלטה, לא מעט נשים מסורבות גט הצליחו לקבל את הגט המיוחל.
במאמר זה, נתייחס לפסיקה החריגה ולהשלכותיה בטווח הקצר והארוך; ונבחן את האופן בו עשויה הפסיקה להשפיע, כאשר עולה האופציה של חרם מודרני, במסגרת מאבקי הגירושין בישראל.
בתי הדין הרבניים נהגו אמנם להטיל סנקציות על סרבני גט - כדי לגרום להם לתת לנשותיהם את הגט המיוחל. עם זאת, פרסום פרטים אישיים של המעורבים נחשב סנקציה חריגה ונדירה
מדוע נחשבת ההחלטה להטיל שיימינג על סרבן גט להחלטה חריגה?
בתי הדין הרבניים נהגו אמנם להטיל סנקציות על סרבני גט - כדי לגרום להם לתת לנשותיהם את הגט המיוחל. עם זאת, פרסום פרטים אישיים של המעורבים נחשב סנקציה חריגה ונדירה. הדיונים בבתי הדין הרבניים מתקיימים תמיד בדלתיים סגורות; פרטי המתדיינים חסויים. במקרה המדובר, באופן יוצא דופן, הוטלה סנקציה נוספת - פרסום שמו ותמונתו של סרבן הגט.
החלטה של בית דין רבני להטיל סנקציות על סרבן גט איננה החלטה חריגה ונדירה. עם זאת, לרוב מוטלות סנקציות כלכליות (כגון: שלילת רישיון נהיגה, עיכוב יציאה מהארץ והשתת מזונות אשה מוגדלים) לצד סנקציות חברתיות (כגון: חרם והדרה - שמשמעותם בפועל: הרחקה מבית הכנסת, איסור אירוח ועוד).
כאשר בית הדין בחר - לצד הסנקציות הללו - גם להתיר את פרסום שמו, תמונתו ופרטים נוספים של סרבן גט הוא נקט צעד חריג בחומרתו, שהתגלה כצעד יעיל במיוחד.
הדיין הרב אברהם מאיר שלוש קיבל לאחרונה את בקשת האשה לעשות שיימינג לבעלה, שלדבריה "כולא" אותה, בעוד שהוא ממשיך בחייו
מדוע שיימינג נחשב צעד יעיל נגד סרבני גט?
אין ספק כי מדובר בעליית מדרגה, במלחמה של בתי הדין נגד התופעה הקשה של סרבנות גט.
הדיין הרב אברהם מאיר שלוש קיבל את בקשת האשה לעשות שיימינג לבעלה, שלדבריה "כולא" אותה, בעוד שהוא ממשיך בחייו (כפי שתיארה האשה בפוסט שפרסמה בפייסבוק). הדיין החליט לאפשר לאשה לפרסם בכל מקום אפשרי את שם ותמונת הבעל ופרטים אישיים נוספים. להחלטה זו יש משמעות עצומה. השלכותיה בטווח המיידי ובטווח הרחוק נבחנות בימים אלה ועוד ייבחנו.
גט שהוצא בכפייה מהבעל נחשב "גט מעושה" - שאיננו קביל על פי ההלכה. עובדה זו יוצרת קושי רב, אתו מתמודדים בתי הדין הרבניים ביצירתיות רבה.
מהן השלכות ההחלטה לאפשר למסורבת גט לעשות "שיימינג" לבעלה?
ניתן לראות כבר עכשיו את ההשלכות המיידיות של פסיקת בית הדין הרבני האזורי בחיפה: מספר סרבני גט מיהרו לתת את הגט המיוחל, מחשש ל"גורל דומה". בשלב זה, ניתן רק לשער את ההשלכות לטווח רחוק.
נראה, כי אם האמצעי הוותיק יצטרף לארסנל האמצעים של מסורבות הגט ויאומץ כנשק לגיטימי - הוא יוכל לסייע להן לנצח במלחמה המאתגרת (מלחמה שנחשבה אבודה מראש במקרים רבים).
האתגר המרכזי בהתמודדות של הנשים מסורבות הגט ושל בתי הדין הרבניים עם סרבני הגט נובע מבעיה כפולה: על פי ההלכה היהודית, הדרך לסיים נישואין בין בני זוג יהודים היא רק בהסכמה, על ידי מתן גט וקבלת גט - בהסכמה.
בעל שמסרב לתת גט לאשתו הופך אותה לעגונה - אסור לה להינשא לאחר.
חוסר היכולת של האשה להמשיך בחייה ללא גט - מקנה לבעל שליטה עצומה על אשתו.
הקונפליקט המרכזי סביב מצב זה נעוץ בחוסר היכולת לחלץ מהבעל את הגט. על פי ההלכה, גט חייב להינתן מרצון חופשי של הבעל. עובדה זו מגבילה את יכולת בית הדין הרבני להניע את סרבני הגט לפעולה רצויה (מתן גט).
גט שהוצא בכפייה מהבעל נחשב "גט מעושה" - שאיננו קביל על פי ההלכה. עובדה זו יוצרת קושי רב, אתו מתמודדים בתי הדין הרבניים ביצירתיות רבה. מדובר באתגר לא פשוט. עם השנים, פיתחו בתי הדין אמצעים מגוונים, שיניעו את הבעל לפעולה - תוך שמירה על הגבול הדק בין שידול (שיוביל למתן גט מרצון) - לבין כפייה (שתוביל לגט שייחשב מעושה).
שיימינג הוא אמצעי מודרני, המתכתב עם הרעיון המצוי בבסיס החרם ההלכתי המקובל משנים עברו (החרם שנקבע כאמצעי פעולה נגד סרבני גט, על ידי רבנו גרשום).
ניתן להניח כי במקרים בהם יתאפשר שיימינג, השפעתו תהיה ברורה: סרבני גט רבים יתקשו להתמודד עם כובד משקלה של הסנקציה הקשה
אם כך, ניתן לומר שהתופעה הקשה של סרבנות גט חלפה מהעולם? האם הנשים ניצחו?
לא. המאבק נותר בעינו, למרות ההחלטה החשובה והחריגה.
מבלי לזלזל בחשיבות ההחלטה, ברור כי בתי הדין הרבניים לא ימהרו להפעיל סנקציה כה קשה וחריגה על כל סרבן גט. יש להניח כי הדיינים ימצו דרכי פעולה אלטרנטיביות ופחות פוגעניות. רק אם ימצאו כי נסיבות העניין חמורות וחריגות, הם יאפשרו נקיטת צעד חריג - שיימינג.
ניתן להניח כי במקרים בהם יתאפשר שיימינג, השפעתו תהיה ברורה: סרבני גט רבים יתקשו להתמודד עם כובד משקלה של הסנקציה הקשה. בהקשר זה, חשוב לציין כי לא רק נשים, אלא גם לא מעט גברים (אפילו יותר מנשים) נמצאים במאבק דומה. בישראל, יש יותר מ-50% גברים מסורבי גט; נשק השיימינג יכול לפעול לשני הכיוונים.
לסיכום: ההחלטה החריגה של בית הדין הרבני בחיפה, להתיר לפרסם את שמו של סרבן הגט - נתנה דרור לאשתו העגונה, לתאר ברשתות החברתיות את נסיבות חייה. האשה, שהיתה מסורבת גט משך תקופה ארוכה , בחרה לזעוק בפייסבוק את שמו, תמונתו ואת רצונה לחופש תוך תיאור הנסיבות המקשות על חייה.
לא מדובר בפעם הראשונה שבית הדין מטיל שורת סנקציות חברתיות והלכתיות על סרבן גט, אבל בית הדין עושה שימוש באמצעי זה במשורה (בפרט, ביה"ד אינו מאפשר בד"כ את פרסום הפרטים האישיים של סרבן הגט).
הסנקציה החמורה והחריגה שהוטלה על הבעל הוכיחה את כוחה: האשה העגונה זכתה לקבל את הגט המיוחל (ובעקבותיה: נשים עגונות נוספות). נראה כי עם השנים אמצעי השיימינג יילך וישתרש כאמצעי לחץ לגיטימי על גברים סרבני גט. שיימינג יסייע להילחם בתופעת סרבנות הגט.
על שולחן הכנסת מונחת הצעת חוק במסגרתה מבקשים לפרסם במאגר מידע בינלאומי שמות של סרבני וסרבניות גט לרבות פרטיהם המלאים, ונראה כי החלטתו החריגה של בית הדין הרבני ניתנה ברוח הצעת החוק.
