על רקע הדיון המשפטי העקרוני, בדבר אמינות מערך מצלמות המהירות המכונות א-3 (אכיפה אלקטרונית אוטומטית), המתנהל כבר מעל שנה בבית משפט השלום בעכו, הודיעה לאחרונה משטרת ישראל כי נהגים שקיבלו לאחרונה דו"ח מהירות שהופק ע"י מערכת המצלמות המהירות א-3 ועדיין לא שילמו - יקבלו ארכה (כמובן, בכפוף לכך שהמועד האחרון לתשלום - טרם חלף). כל זאת, עד שתתקבל החלטת ביהמ"ש (הצפויה ב-2 בספטמבר).
המצלמה מצלמת את מספר הרכב, מנפיקה דו"ח שנשלח אוטומטית לפיקוח הארצי, ומשם לביתו של הנהג
מה תפקיד מצלמות המהירות?
כחלק מהמאמץ להקטין את מספר תאונות הדרכים, החלה משטרת ישראל ב-2012 להציב מצלמות מהירות נייחות בדרכים עירוניות ובדרכים בין עירוניות. מערכת המצלמות מבוססת על חיישני תנועה, הממוקמים מתחת לכביש, קולטים את מהירות הנסיעה של המכוניות - ומשדרים איתות למצלמה, כאשר רכב עובר את המהירות המותרת. המצלמה מצלמת את מספר הרכב, מנפיקה דו"ח שנשלח אוטומטית לפיקוח הארצי - ומשם לביתו של הנהג.
נהיגה במהירות מופרזת היא עבירת תנועה, שהעונש בגינה נקבע ע"פ שיטת הניקוד בעבירות תעבורה
מהו העונש על נהיגה במהירות מופרזת?
נהיגה במהירות מופרזת היא עבירת תנועה, שהעונש בגינה נקבע ע"פ שיטת הניקוד בעבירות תעבורה, המוגדרת בתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (חלק ז') באופן מדורג - ביחס לגובה הסטייה מהמהירות המותרת; ובהתאם לסוג הדרך (דרך עירונית או דרך בין עירונית).
חריגה עד 20 קמ"ש בדרך עירונית - קנס בגובה 250 שקלים
מדרג העונש על נהיגה מופרזת בדרך עירונית
חריגה עד 20 קמ"ש - קנס בגובה 250 שקלים.
חריגה ב-30-21 קמ"ש - קנס בגובה 750 שקלים.
חריגה ב-40-31 קמ"ש - קנס בגובה 1,500 שקלים + 10 נקודות.
חריגה ב-41 קמ"ש ומעלה - זימון לבית דין לתעבורה + 10 נקודות.
חריגה ב-50-41 קמ"ש בדרף בין עירונית - קנס בגובה 1500 שקלים + 10 נקודות
מדרג העונש על נהיגה מופרזת בדרך בין עירונית
חריגה עד 25 קמ"ש - קנס בגובה 250 שקלים.
חריגה ב-40-26 קמ"ש - קנס בגובה 750 שקלים.
חריגה ב-50-41 קמ"ש - קנס בגובה 1500 שקלים + 10 נקודות.
חריגה ב-51 קמ"ש ומעלה - זימון לבית דין לתעבורה + 10 נקודות.
לפי שיטת הניקוד, הנקודות המצטברות נרשמות לחובת הנהג לתקופה של שנתיים מיום העבירה - אלא אם צבר למעלה מ-22 נקודות
מהי המשמעות של צבירת הנקודות?
לפי שיטת הניקוד, הנקודות המצטברות נרשמות לחובת הנהג לתקופה של שנתיים מיום העבירה - אלא אם צבר למעלה מ-22 נקודות (במקרה זה, תוקף הנקודות - ארבע שנים). צבירה של מספר נקודות תחייב את הנהג ב"אמצעי תיקון" לפי הפירוט הבא.
• 22-12 נקודות - קורס בסיסי בנהיגה נכונה ("קורס נהיגה מונעת").
• 34-24 נקודות - קורס נהיגה מונעת נוסף.
• 70-36 נקודות - פסילת רישיון לשלושה חודשים + מבחן תיאוריה.
• 72 נקודות ויותר, או צבירת 36 נקודות ומעלה בפעם השנייה, תוך שש שנים - פסילת רישיון לתשעה חודשים + מבחן תיאוריה + מבחן מעשי (טסט).
לפני כשנה, הגיש עו"ד תומר גונן לבית משפט השלום בעכו, תביעה בשם כ-20 נהגים שקיבלו דו"חות מהירות מהמערכת, בטענה כי יש ספק בדבר אמינות מערך מצלמות המהירות הדיגיטליות
ואחרי כל אלה: מהו מחדל מצלמות המהירות, שהתקשורת עוסקת בו בימים אלה?
לפני כשנה, הגיש עו"ד תומר גונן לבית משפט השלום בעכו, תביעה בשם כ-20 נהגים שקיבלו דו"חות מהירות מהמערכת, בטענה כי יש ספק בדבר אמינות מערך מצלמות המהירות הדיגיטליות, מאחר שהמערכת נקלטה ונכנסה לשימוש מבצעי, מבלי שאמינותה נבדקה כלל.
בעדותו, הודה אילן כרמית, האחראי על התחום במכון התקנים - כי למרות טענת המשטרה שהמערכת נבדקה במכון התקנים הישראלי, שקבע כי היא עומדת בתקן הישראלי למערכות אכיפה - המכון לא ביצע ניסוי כזה בארץ וכי הניסוי בוצע עבורו בידי מכון התקנים ההולנדי. עם זאת, הוא אף התקשה להציג ראיות שיוכיחו זאת. בעקבות עדותו, הסכים שופט השלום הבכיר יעקב בכר, לבחון את טענות התביעה - ולנהל תיק עקרוני בסוגיה.
על רקע הספק בנוגע לאמינות מערכת המצלמות, הודיעה הפרקליטות למשטרה כי עליה להפסיק לשלוח דו"חות מהירות לנהגים שצולמו במצלמות המהירות הנייחות
מהי המשמעות המיידית של הדיונים לגבי הנהגים?
על רקע הספק בנוגע לאמינות מערכת המצלמות, הודיעה הפרקליטות למשטרה כי עליה להפסיק לשלוח דו"חות מהירות לנהגים שצולמו במצלמות המהירות הנייחות. בנוסף, סוכם בין פרקליטות המדינה לאגף התנועה כי יוארך המועד האחרון לתשלום דו"חות שכבר הונפקו ע"י המערכת עד ל-4.9.2018 (בתנאי שטרם שולמו וכי מועד התשלום שלהם טרם חלף). זאת, כדי לתת למשטרה שהות לזמן מומחים, שיבדקו את אמיתות התקלה מבחינה טכנית.
על אף החלטת המשטרה לדחות את מועד תשלום דו"חות מצלמות המהירות, לא התקבלה הודעה רשמית באשר להמשך פעילות המצלמות, עד לקבלת החלטת ביהמ"ש
האם בתקופה זו מצלמות המהירות ימשיכו לפעול?
על אף החלטת המשטרה לדחות את מועד תשלום דו"חות מצלמות המהירות, לא התקבלה הודעה רשמית באשר להמשך פעילות המצלמות, עד לקבלת החלטת ביהמ"ש.
חלק מהעוסקים בתחום טוענים שהמצלמות אינן פעילות בתקופה זו; עם זאת, על פי אחרים (לרבות מה שנכתב בהודעת המשטרה) - מצלמות המהירות ממשיכות לפעול כרגיל, אך ההחלטה לגבי המשך האכיפה תתקבל בתום הבדיקות.
בעקבות הדיון התקדימי המתנהל בבית משפט השלום בעכו, הוגשה לאחרונה לביהמ"ש המחוזי בתל אביב בקשה לתביעה ייצוגית נגד משטרת ישראל ומכון התקנים - בטענה שאלה גבו עשרות מיליוני שקלים על עבירות של נהיגה במהירות מופרזת, על אף שאמינות ודיוק המצלמות מעולם לא הוכחו
מהן ההשלכות העתידיות של הפרשה?
בעקבות הדיון התקדימי המתנהל בבית משפט השלום בעכו, הוגשה לאחרונה לביהמ"ש המחוזי בתל אביב בקשה לתביעה ייצוגית (בשם 70 אלף מקבלי דו"חות) נגד משטרת ישראל ומכון התקנים - בטענה שאלה גבו עשרות מיליוני שקלים על עבירות של נהיגה במהירות מופרזת, על אף שאמינות ודיוק המצלמות מעולם לא הוכחו.
לסיכום: אין ספק כי החלטת השופט יעקב בכר לנהל דיון עקרוני בנושא מצלמות המהירות היא החלטה חשובה ומוצדקת. אם יינתן פסק דין הקובע כי המצלמות אכן אינן מהימנות, יהיו לכך השלכות נרחבות מאוד.
בראש ובראשונה, יהיה זה עיוות דין שלא לתקן את העוול שנגרם לנהגים שנקנסו בסכומים גבוהים (לחלקם אף נשלל הרישיון - לאחר שנתפסו במצלמות מהירות שלא היו תקינות).
פיצוי צפוי לעלות לקופת המדינה מיליוני שקלים, בנוסף לעלויות שכבר הושקעו במערכת המצלמות. יש לזכור כי גם אם ביהמ"ש יקבע כי המצלמות אינן תקינות - יהיה קשה מאוד לקבוע שהן לא היו תקינות כבר במועד ההתקנה.
קיבלתם לאחרונה דו"ח לאחר שנתפסתם ע"י מצלמת מהירות? מומלץ להיוועץ בעו"ד המתמחה בתחום, כדי שיעקוב אחר ההתפתחויות - ויעדכן אתכם באשר לחובת התשלום ובנוגע לצעדים שעליכם לנקוט.
* עו"ד אמנון בן נעים עוסק בתחום הפלילי ובדיני תעבורה.
