בתום דיון ממושך ולאחר שנדחו כל ההסתייגויות, אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (תיקון מס' 2), התשע"ח-2018 המוכר יותר בשמו "חוק הפונדקאות".
בין ההסתייגויות שנדחו, גם ההסתייגויות של ח"כ אמיר אוחנה שביקשה להכליל בחוק זוגות גברים חד מיניים, אשר נותרו מחוץ להצעת החוק. בהצבעה תמכו בתיקון 59 והתנגדו לו 52.
השינוי העיקרי בחוק מאפשר גם לנשים ללא בן זוג - שאינן יכולות לשאת הריון - לפנות להליך פונדקאות
השינוי העיקרי בחוק
הצעת החוק שאושרה מבקשת לערוך מספר שינויים בחוק המסדיר את הליך הפונדקאות בארץ. החוק כיום מאפשר הליך פונדקאות רק לבני זוג - איש ואשה - במצב בו לאשה יש קושי רפואי מוכח לשאת היריון. השינוי העיקרי בחוק מאפשר גם לנשים ללא בן זוג - שאינן יכולות לשאת הריון - לפנות להליך פונדקאות. בנוסף מוצעים תיקונים נוספים בהסדר ובהם הגבלת מספר הלידות של האם הנושאת, הגבלת גילה, הגבלת גיל ההורים המיועדים ומספר ילדיהם.
בתקשורת נשמעו בהרחבה קולות ביקורת רמים על הותרת זוגות הגברים החד מיניים מחוץ לחוק. בעקבות כך כונה החוק "שערורייתי" "הכרזת מלחמה על הקהילה הלהט"בית" "חוק אכזרי ומפלה" ועוד.
כמקובל במחוזותינו הציבוריים והתקשורתיים, כמעט שלא נשמעה העמדה הנגדית, זו שזכתה לרוב פרלמנטרי, דהיינו לרוב נציגיו של ציבור הבוחרים הישראלי.
בכתבה זו נסקור את הסיבות לתמיכה בתיקון כפי שאושר ואת הבסיס להתנגדות לפריצת גבולות הפונדקאות.
הליך בעייתי: אשה צעירה מעמידה את גופה לרשות זוג (דו או חד מיני) כדי לשאת את עוברו במשך תשעה חודשים. במהלך תקופה זו היא חווה את כל הטוב והרע שבהריון, כולל שינויים גופניים שאנו יודעים שאינם נוטים להיעלם לאחר ההריון וכולל הסיכונים הטמונים בהריון
1. פונדקאות היא הליך (מאוד) בעייתי
בעיקרו של דבר מדובר בהליך המסדיר (חוקית) ניצול של אוכלוסיית נשים בודדות, עניות וחלשות בידי אוכלוסיית זוגות חזקים ועשירים. נכון, יש יוצאים מן הכלל. התפרסמו מקרים מרגשים שיש בהם הרבה חסד ונתינה, ואין ספק כי הם ראויים להערכה. אולם, אין לעצום עיניים מלראות את התמונה הכוללת.
אשה צעירה מעמידה את גופה לרשות זוג (דו או חד מיני) כדי לשאת את עוברו במשך תשעה חודשים. במהלך תקופה זו היא חווה את כל הטוב והרע שבהריון, כולל שינויים גופניים שאנו יודעים שאינם נוטים להיעלם לאחר ההריון וכולל הסיכונים הטמונים בהריון. על כך יש להוסיף את זכותם של ההורים המיועדים להתערב בנושאים האינטימיים ביותר של האם הנושאת, החל באיזה מזון היא אוכלת וכלה באיזו סביבה היא נמצאת ואלו קשרים חברתיים ואינטימיים היא מקיימת.
את כל זאת עושה האם הנושאת (ככלל) תמורת (הרבה) כסף.
מרבית מדינות המערב אינן מתירות פונדקאות כלל או מגבילות אותה לפונדקאות אלטרואיסטית בלבד
2. על כן, מרבית המדינות (המערביות) אינן מתירות פונדקאות / בתשלום
זה ממש לא מקרה שסיפורי פונדקאות מרגשים שאתם שומעים עליהם, קשורים במדינות מסוימות באסיה. מרבית מדינות המערב אינן מתירות פונדקאות כלל או מגבילות אותה לפונדקאות אלטרואיסטית בלבד (יחד עם זאת, גם בפונדקאות אלטרואיסטית, קיים תמיד מרכיב של "החזר הוצאות" נדיב מאוד, המכסה לעיתים קרובות על איסור התשלום).
מדינות מערביות מעטות יחסית (ובהן ישראל) מתירות פונדקאות בתשלום ובתנאים מגבילים מאוד - בעיקר מתוך הבנה שמוטב "לאחוז את השור בקרניו" מאשר להניח לו להשתולל בשוק שחור ואכזרי פי כמה.
המחוקק הישראלי פשוט קובע שער כניסה מצומצם, שמעברו החיצוני נותרים רבים
3. בניגוד לטענה הפופולרית (ופופוליסטית) - החוק לא מדיר דווקא להט"בים
המחוקק הישראלי פשוט קובע שער כניסה מצומצם, שמעברו החיצוני נותרים רבים; זוגות שלא עומדים ברף נסיונות (האשה) הכושלים להביא ילד לעולם, זוגות שאינם עומדים בקריטריון הגיל ומספר הילדים, נשים יחידניות (שאינן סובלות מבעיה רפואית) גברים יחידניים וגם זוגות חד מיניים.
עמדת המחוקק הנה שכל מי שיש לו אפשרות מעשית אחרת להביא ילד לעולם יעשה בה שימוש ולא יפנה למסלול (הנוח) של הפונדקאות
4. הרציונל פשוט - הפונדקאות היא המוצא האחרון
עמדת המחוקק הנה שכל מי שיש לו אפשרות מעשית אחרת להביא ילד לעולם יעשה בה שימוש ולא יפנה למסלול (הנוח) של הפונדקאות.
העמדה הזו אינה נחלת המחוקק הישראלי לבדו, אלא היא העומדת ביסוד עמדת מרבית ההסדרים המתירים את הפונדקאות בתנאים מגבילים מאוד או שוללים אותה כליל.
האלטרנטיבה קיימת ופועלת ובמסגרתה מתקשרים בהסכם הורות זוגות גברים חד מיניים עם אשה שתשמש אם והורה לילד המשותף העתיד להיוולד
5. הטענה שהפונדקאות היא המסלול היחידי לזוגות גברים חד מיניים היא שקר לבן
האלטרנטיבה קיימת ופועלת ובמסגרתה מתקשרים בהסכם הורות זוגות גברים חד מיניים עם אשה שתשמש אם והורה לילד המשותף העתיד להיוולד.
המחוקק הישראלי אינו מתערב ואינו שולל הסדרים אלו וקיימים הסדרים מפותחים ומקיפים אף להליכי הזרעה מלאכותית המהווים חלק מהסדרים אלו.
בתי משפט לענייני משפחה מאשרים הסדרים אלו, ומנסיון הח"מ, כמי שערך הסכמים כאלו בשנים האחרונות, ניתן להעיד, כי מדובר בהסדר טוב.
אכן, אין ספק כי חלוקת היקר לנו מכל ביחד עם הורה נוסף אינה קלה, היא מצריכה פשרות מתמידות ומחייבת לצלוח משברים וקשיים. אולם, אתגר זה מונח לפתחו של כל זוג הורים שאינו מגדל יחדיו את ילדיו.
חלק מסוד קסמו של הליך הפונדקאות - בפרט זה הכרוך בתשלום - במסגרתו, האם הנושאת "נעלמת מהעיניים" מיד לאחר שמילאה את חלקה בעסקה והביאה לעולם את הילד "שהוזמן"
6. אכן, נח יותר לפנות למסלול פונדקאות, "המעלים" את האם הנושאת
אין ספק כי זה חלק מסוד קסמו של הליך הפונדקאות - בפרט זה הכרוך בתשלום - במסגרתו, האם הנושאת "נעלמת מהעיניים" מיד לאחר שמילאה את חלקה בעסקה והביאה לעולם את הילד "שהוזמן".
זה סוד קסמו של תהליך הפונדקאות וזו סכנתו הגדולה.
פתחו הליך זה לכל דורש, ומהר מאוד תקבלו "תעשייה" משגשגת של נשים - ככלל, מהמעמד הנמוך והנזקק של החברה - אשר תעמדנה את רחמן וגופן לרשות יחידים וזוגות שיעדיפו אפשרות זאת על פני "הריון קלאסי".
אין זכות להורות. יש חובת הורות והיא נגזרת מהצו התנכי "פרו ורבו" ומהצו המוסרי והאנושי לקיים את עולמנו
7. "הזכות להורות" מול "חובת ההורות"
מילת קודש יסודית במאבק נגד החוק הנה "הזכות להורות". בשם "זכות" זו דורשים מהמדינה לפרוץ את גבולות הפונדקאות כדי לאפשר לכל דורש (כולל גבר יחידי שאינו חפץ בבן / בת זוג) להפוך להורה.
ואולם, מדובר במושג מסולף. אין זכות להורות. יש חובת הורות והיא נגזרת מהצו התנכי "פרו ורבו" ומהצו המוסרי והאנושי לקיים את עולמנו.
ביסוד חובת ההורות עומדים ילדינו שאנו חבים כלפיהם והם חבים כלפינו.
יתירה מזו, "הזכות להורות" ממקדת את המבט בצרכים של ההורה ולא בטובתו ילד.
נראה, כי הנסיון לפרוץ את גבולות החוק הוא צעד אנטי חברתי המקצין את יחסי התלות והניצול בחברה האנושית
8. המאבק בחוק אינו מוסרי, אינו צודק והינו אנטי חברתי
הניסיון לפרוץ את גבולות הפונדקאות פוגע בשורה של ערכי מוסר וצדק. נראה, כי בראש ובראשונה מדובר בצעד אנטי חברתי המקצין את יחסי התלות והניצול בחברה האנושית.
אכן, נשמעת טענה ולפיה; "היות שהפונדקאות כבר קיימת, יש לאפשר לכולם להשתמש בה באופן שוויוני". טענה זו, למרות הקסם הראשוני שיש בה, יכולה להישמע גם ביחס לתרומת איברים תמורת תשלום וקיימות כמובן דוגמאות נוספות.
בסופו של דבר, מאחורי מסך המילים הגבוהות של מתנגדי החוק, מסתתרת אנוכיות ונוחות. העדפת הדרך הקלה (גם אם יקרה) על פני הדרך הקשה, אך הנכונה יותר - הן חברתית הן מוסרית והן מנקודת מבטו של הילד.
