מעמד סעיף בוררות השולל הליכים בביהמ"ש

במאמר זה, נבקש לעמוד על מעמדו של סעיף בוררות בהסכם התקשרות מסחרי, המחייב את הצדדים לפתור כל סכסוך המתגלע ביניהם בהליכי בוררות, במקום בהליכים משפטיים. בהמשך, נראה באילו תנאים בית המשפט עשוי להסכים לשמוע תביעה על סכסוך כזה, על אף קיומו של סעיף בוררות.

האווירה הנינוחה יחסית - שמסגרת של הליך בוררות יוצרת - מפחיתה משמעותית את המתח הנפשי המאפיין הליכים משפטיים ואת עינוי הדין שנגרם במקרים רבים בשל הימשכות ההליכים

מהם יתרונותיו של הליך בוררות על פני הליך משפטי?

הליכי גישור ובוררות הולכים ותופסים מקום של כבוד בעולם המשפט בישראל. הליכים אלה מהווים אכסניה חלופית, לעיתים אף טובה יותר, להליכים המתקיימים בבתי המשפט. 
זאת, מאחר שההליכים נעשים על ידי בורר או מגשר מקצועיים המתמחים בתחום שהובא בפניהם לבוררות או גישור, ופועלים לסיום המחלוקת במהירות וביעילות. 
נוסף על כך, האווירה הנינוחה יחסית - שמסגרת חלופית זו יוצרת - מפחיתה משמעותית את המתח הנפשי המאפיין הליכים משפטיים ואת עינוי הדין שנגרם במקרים רבים בשל הימשכות ההליכים.

ככל שהתפיסה הציבורית החיובית בנוגע לעולם הבוררות הולכת ותופסת תאוצה; וככל שהשימוש שהציבור עושה בהליכי בוררות הולך וגדל - הלכה למעשה, גם מכוני הגישור והבוררות מתאימים עצמם לציבור הרחב והעלויות הולכות וקטנות

האם הליכי בוררות אינם יקרים יותר מהליכים משפטיים?

הליכי הגישור ו/או הבוררות העסקית נתפסים כהליכים יקרים, המתאימים בעיקר לסכסוכים עסקיים שהיקפם הכספי גדול מאוד. יש מי שרואים בהליכי בוררות מעין שר"פ (שירות רפואי פרטי) של עולם המשפט. 

כך אכן היו פני הדברים בעבר, אך כיום המצב השתנה. כמו בעולם הרפואה, ככל שהתפיסה הציבורית החיובית בנוגע לעולם הבוררות הולכת ותופסת תאוצה; וככל שהשימוש שהציבור עושה בהליכי בוררות הולך וגדל - הלכה למעשה, גם מכוני הגישור והבוררות מתאימים עצמם לציבור הרחב והעלויות הולכות וקטנות. כך, במקרים רבים, גם מחלוקות כספיות בהיקפים שאינם גדולים מוצאות מענה בהליכים אלה.

מהו סעיף בוררות בהסכם התקשרות?

צדדים המתקשרים ביניהם בהסכם התקשרות מסחרי, לצורך ביצוע עסקאות שונות, דואגים פעמים רבות לשלב בו מראש תנאי, לפיו בכל מקרה שבו יתגלע סכסוך בעניין הקשור באותו הסכם, הרי שהסכסוך יבוא על פתרונו במסגרת הליכי בוררות פשוטים ומהירים ולא בפני בית משפט.

בכל הסכם התקשרות שבו צדדים להסכם קבעו ביניהם סעיף בוררות, ברוב המקרים בית המשפט יכבד סעיף זה, ימנה בורר ולא יאפשר קיום הליכים שיפוטיים, ליישוב המחלוקת ביניהם

מהו מעמדו החוקי של סעיף בוררות?

נשאלת השאלה מהו מעמדו המשפטי של סעיף בוררות כזה והאם תמיד בית המשפט יאכוף אותו, יימנע מלשפוט במחלוקת וימנה בורר? או שמא יש מקרים שבהם בית המשפט, משיקולים שונים, יורה על ביטול סעיף הבוררות ויכריע בעצמו במחלוקת בין הצדדים?

סעיף 24 לחוק החוזים קובע, כי "תוכנו של חוזה יכול שיהיה ככל אשר הסכימו הצדדים". ברוח דברים אלה ועל פי ההלכה הרווחת כיום, בכל הסכם התקשרות שבו צדדים להסכם קבעו ביניהם סעיף בוררות, ברוב המקרים בית המשפט יכבד סעיף זה, ימנה בורר ולא יאפשר קיום הליכים שיפוטיים, ליישוב המחלוקת ביניהם. 

ישנם מקרי קיצון, יוצאי דופן, שבהם בית המשפט עשוי לקבוע כי יש לבטל את סעיף הבוררות ולהעביר אליו את הסמכות, להכריע במחלוקת. כך, למשל: במקרה של טענת מרמה, אחד הצדדים דורש כי שמו יטוהר בבית המשפט, שהכרעותיו פומביות

האם ישנם מקרים שבהם בית המשפט ישקול ביטול מעמדו של סעיף בוררות?

ישנם מקרי קיצון, יוצאי דופן, שבהם בית המשפט עשוי לקבוע כי יש לבטל את סעיף הבוררות ולהעביר אליו את הסמכות, להכריע במחלוקת. כך, למשל: במקרה של טענת מרמה, אחד הצדדים דורש כי שמו יטוהר בבית המשפט, שהכרעותיו פומביות. במקרים אלה, בית המשפט ישקול את מידת החריפות של טענת התרמית, לפני שיסכים להכריע במחלוקת ובלבד, שהצד הטוען כי שמו הוכפש הוא זה שפנה לבית המשפט. כפי שיוסבר בהמשך, ביהמ"ש אינו ממהר לבטל את סעיף הבוררות.

מקרה שקרה: הצד שכנגד התנגד לבקשה וביקש שהפעם בית המשפט יהיה זה שידון בסכסוך. אחת הטענות שהועלו על ידי הצד שכנגד היתה כי טענת התרמית של הצד הראשון מוציאה לו שם רע של ממש וכי הוא מבקש כי בית המשפט יכריע

מהו הנימוק לקבלת טענת מרמה כעילה לביטול סעיף בוררות?

מקרה מעניין, שנטען כי הוא מהווה מקרה קיצון של טענת תרמית כעילה לביטול סעיף בוררות, הובא לאחרונה בפני השופטת יהודית שבח, בבית המשפט המחוזי בתל אביב. 

באותו מקרה, נוצר סכסוך עסקי בין שני צדדים ל"הסכם מכר מוניטין". במסגרת ההסכם, מכר צד אחד לאחרים זכויות שונות הקשורות בשימוש במוניטין שצבר. במסגרת הסכם המכר קבעו הצדדים מראש, כי כל סכסוך הנובע ממנו יבוא על פתרונו באמצעות הליך בוררות וללא פנייה לבית המשפט. 

לימים, משנתגלע סכסוך בין הצדדים, אחד מהם ביקש להפעיל את סעיף הבוררות ולמנות בורר מוסכם שיכריע במחלוקת. העילה להפעלת סעיף הבוררות היתה טענה לתרמית מהצד השני. 

הצד שכנגד לא שיתף פעולה ובפעולות שונות שביצע, במעשה או במחדל, למעשה לא אפשר את מינוי הבורר בפועל. משכך קרה, פנה הצד הראשון לבית המשפט בבקשות שונות; ובין היתר, ביקש כי יורה על מינוי בורר. (יצוין, כי בין הצדדים כבר התנהלה בוררות אחרת בקשר עם אותו הסכם ובעניינים שונים).
הצד שכנגד התנגד לבקשה וביקש שהפעם בית המשפט יהיה זה שידון בסכסוך. אחת הטענות שהועלו על ידי הצד שכנגד היתה כי טענת התרמית של הצד הראשון מוציאה לו שם רע של ממש וכי הוא מבקש כי בית המשפט יכריע. 

בית המשפט נדרש לשקול את מידת החריפות של טענת התרמית. ככל שהטענה חריפה וקיצונית יותר וכרוכה בראיות ברורות וחד-משמעיות של תרמית, הרי שבית המשפט יטה לקבוע כי אכן מדובר במקרה קיצון וכי יש לדון בטענה בין כותלי בית המשפט

כיצד מתייחס בית המשפט לטענת תרמית, כעילה לביטול סעיף בוררות? 

בין השיקולים שבית המשפט שוקל במקרים יוצאי דופן כמו מקרה זה: טיהור שמו של מי שטוענים כנגדו כי פעל בדרכי תרמית. זאת, משום ששמו עלול להיפגע באופן משמעותי. יש לתת פומבי לתוצאות הדיון, כדי לטהר את שמו.

בתוך כך, בית המשפט נדרש לשקול את מידת החריפות של טענת התרמית. ככל שהטענה חריפה וקיצונית יותר וכרוכה בראיות ברורות וחד-משמעיות של תרמית, הרי שבית המשפט יטה לקבוע כי אכן מדובר במקרה קיצון וכי יש לדון בטענה בין כותלי בית המשפט, כדי לתת פומביות לתוצאות הדיון ולנקות את שמו של מי שנטען כלפיו כי רימה. 

במקרה הנדון, קבע בית המשפט כי טענות התרמית שהועלו בפניו אינן חורגות מסכסוך חוזי רגיל שבין צדדים להסכם

מה קבע בית המשפט במקרה המתואר?

במקרה שתואר לעיל, קבע בית המשפט כי טענות התרמית שהועלו בפניו אינן חורגות מסכסוך חוזי רגיל שבין צדדים להסכם. יש להבין, כי לעיתים קורה שצדדים שונים לאותו הסכם עשויים לתת פרשנות מרחיבה או מצמצמת להוראות השונות שמצויות בו. ומכאן, לא כל טענה לתרמית או להתנהלות בחוסר תום לב, אכן מצביעה כי אלה קרו בפועל.

לדוגמה: במסגרת ההסכם למכירת מוניטין המדובר, התחייב הצד המוכר להעניק ליווי לצד הרוכש במשך תקופה מסוימת בניהול העסק ובקבלת המוניטין לידיו בפועל. ככל שבהסכם מסוג זה למשל לא נקבעו הוראות מפורשות בדבר היקף הליווי ואיכותו, הרי שבהחלט ייתכן מצב שהצד המוכר יהיה סבור כי מילא את חובתו במלואה, בשעה שהצד הרוכש יחוש מאוכזב מהיקף הליווי שקיבל בפועל וירגיש מרומה, בצדק או שלא בצדק.

במקרה המתואר, בית המשפט קבע כי מדובר במקרה ביניים קלאסי, שקשה מאד להכליל במסגרת מקרי הקיצון, שבהם בית המשפט יצדיק קיום דיון בפניו, על אף קיום סעיף בוררות. 

בית המשפט דחה את הבקשה לקיום דיון בפניו, והבהיר כי על הצדדים לכבד את סעיף הבוררות, עליו הסכימו מראש. ביהמ"ש אף חייב את הצד שהתנגד לקיום הבוררות לשלם הוצאות משפט, בהיקף של 20 אלף שקלים.

לסיכום: מתוך הפסיקה שנסקרה לעיל  ולאור הוצאות המשפט הגבוהות שהוטלו, ניתן להבין בבירור עד כמה רואה בית המשפט חשיבות בקיום חוזים כלשונם, בכלל; ואת מעמדו החזק של סעיף הבוררות, בפרט.

 

* עו"ד אברהם יהב מנהל מכון גישור בוררות "שוחר שלום"; לא ייצג בהליכים הנ"ל.

** השתתף בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap משפטי.

 

כל הזכויות שמורות לעו"ד אברהם יהב