שנה חלפה מאז "הלכת השוויון במזונות" של בג"ץ (בע"מ 919/15) שקבעה כי הגיעה העת לשנות את הדין הקיים, באשר לחובה האבסולוטית של האב בתשלום מזונות גם עבור ילדיו שגילם מעל שש. על פי ההלכה, יש לבטל את המזונות או לקבוע סכום יחסי, במקרים שבהם מתקיים יחס שוויוני יחסי בין ההורים, הן לגבי המשמורת והן לגבי השכר.
עתה, לראשונה מאז הלכת בע"מ 919/15, ניתן בביהמ"ש לענייני משפחה בפ"ת (4542-03-16) פסק דין של השופט עובד אליאס, הקובע כי עצם הלכת בע"מ 919/15 מהווה שינוי נסיבות מהותי, שדי בו כדי להצדיק חישוב מחודש של גובה המזונות: "אני סבור כי הדין החדש שחל עם פסיקת בע"מ 919/15 מהווה שינוי נסיבות שיש להידרש בעטיו לשיעור המזונות, גם אם מופיע כשינוי נסיבות יחיד", כתב השופט אליאס בפסק דינו!
האם אפשר לרוץ ולתבוע הפחתת מזונות? כדאי לקרוא.
עד היום: כדי לפתוח מחדש את הסכם המזונות שנחתם או שנפסק בעבר, חלה על המבקש חובה להוכיח שחל שינוי נסיבות מהותי שמצדיק את פתיחתו
פתיחת הסכם מזונות: רק במקרה של שינוי נסיבות מהותי
בתי המשפט מתייחסים להסכמי גירושין ומזונות כחוזה ארוך טווח, לכל דבר ועניין, שעליו חלים סעיפי חוק החוזים (חלק כללי, תשל"ג-1973). עצם חתימת החוזה מהווה נקודת ציון לסיום הדיון בגירושין ובמזונות ובני הוג "מסתמכים" על הסכם זה לעתיד. יחד עם זאת, בתי המשפט מכירים גם בכך שהחיים הם דבר דינמי וכי לעיתים נוצרים מצבים שונים, שלא ניתן היה לצפות אותם מראש, המשפיעים באופן משמעותי על הגינות ההסכם ו/או על היכולת של אחד הצדדים לעמוד בו.
על כן, עד היום קבעה הפסיקה (הלכת פייגה, ע"א 363/81) כי כדי לפתוח מחדש את הסכם המזונות שנחתם או שנפסק בעבר, חלה על המבקש חובה להוכיח שחל שינוי נסיבות מהותי שמצדיק את פתיחתו:
"פסק המזונות אינו יוצר מחסום סופי מפני חידוש ההתדיינות, וניתן לחזור ולפנות לבית המשפט בקשר לנושא המזונות, בכפוף להוכחת התנאי כי חל שינוי מהותי בנסיבות המצדיק את שינוי הקביעה המקורית. את המושג 'שינוי נסיבות' בהקשר זה נהוג לפרש באופן דווקני, שאם לא כן עשוי להיות מופר האיזון בין המגמה להביא לסופיות הדיון לבין הצורך להתאים את גובה המזונות לצרכי חיים ולמצבי חיים משתנים בין של הצד הזכאי להם, ובין של הצד החייב בהם...
עם זאת, על ביהמ"ש הדן בתביעה החדשה לקבוע בזהירות יתרה, ובצורה ברורה וחד משמעית, האם חל שינוי בנסיבות, מהו שינוי הנסיבות והאם יש בשינוי הנסיבות כדי להצדיק שינוי בסכום המזונות אשר נקבע בעבר...
אין המדובר בשינוי של מה בכך, ולכן אין בכלל המשפטי, היוצר אפשרות לדיון חוזר, כדי פתיחתו של שער רחב, המתיר התדיינות חוזרת בעניין המזונות, כל אימת שהטינה ההדדית או ניגודי האינטרסים בין הצדדים דוחפים לכך. נהפוך הוא, ההלכה מגבילה ומצמצמת את הדיון החוזר, כאמור, רק לאותם מקרים, בהם חל שינוי מהותי בהשוואה למצב שבעבר.
שינוי בלתי משמעותי על תוצאותיו צריך להיספג על-ידי הצדדים להתדיינות הקודמת, והם חייבים להתאים עצמם למשמעותו, בלי לשוב ולפנות לערכאות. עיקרו של דבר, מבחינה זו אין שוני בין פסק-דין, שהושג על יסוד הסכמה בין הצדדים, לבין פסק-דין, שהכריע בפלוגתאות על יסוד הראיות", נכתב בפס"ד פייגה.
כיום, ע"פ ההלכה של "שוויון במזונות", יש לחשב את סכום המזונות ביחס לזמני השהות של הילדים, אצל כל אחד מההורים ולגובה השכר של כ"א מהם
מהי הפרקטיקה של "הלכת השוויון במזונות"?
"הלכת השוויון במזונות" טרפה למעשה את כל הכללים ששימשו את ביהמ"ש לענייני משפחה, כבסיס לקביעת סכום המזונות (בהתייחס למזונות ילדים מעל גיל שש). אם עד הלכה זו, האב היה חייב במזונות ילדיו, כשבית המשפט התייחס באופן חלקי ביותר ליחס זמני השהייה והשכר בינו לבין האם - הרי שההלכה החדשה קבעה כי בהתאם למציאות המשתנה, יש לקבוע יחס שוויוני בין ההורים, גם בכל הקשור למזונות.
ע"פ ההלכה, יש לחשב את סכום המזונות ביחס לזמני השהות של הילדים, אצל כל אחד מההורים ולגובה השכר של כ"א מהם. כך, לצורך הדוגמה: הורים לילד אחד בן 8, האב משתכר 10,000 שקלים בחודש, האם משתכרת 5,000 שקלים בחודש, הילד נמצא אצל האב 40% מהזמן ואומדן הצרכים של הילד הוא 3,000 שקלים.
במקרה זה, מכיוון שהילד נמצא אצל האב 40% מהזמן - חלה עליו החובה לשלם רק 60% מגובה המזונות הכולל (1,800 שקלים); מתוכם, ישלם האב בהתאם לשכרו, ביחס להכנסה הכוללת של שניהם. כלומר: שכרו של האב (10,000 שקלים) מהווה 2/3 מההכנסה הכוללת (15,000 שקלים) - ולכן עליו לשלם 2/3 מחובת המזונות שלו (1,800 שקלים). כלומר: עליו לשלם 1,200 שקלים בלבד!
בעקבות ההלכה, השאלה הנשאלת כיום: מה באשר לכל אותם זוגות העומדים בקריטריונים שהציבה הלכת המזונות, אך חתמו על הסכם או קיבלו פסק דין לפני שנקבעה ההלכה החדשה?
מהי המשמעות הרחבה של ההלכה?
בעקבות ההלכה, שטרפה למעשה את כל הכללים ששימשו את ביהמ"ש לענייני משפחה כבסיס לקביעת סכום המזונות, החלו בתי המשפט לפרש את ההלכה ולפסוק על פיה.
השלכותיה של ההלכה החדשה אינן מסתכמות רק בהסכמים ו/או בפסה"ד שניתנו מאז פסיקתה בשנה החולפת ויינתנו בעתיד. ההשלכות רחבות הרבה יותר ונוגעות גם להסכמים ולפסקי דין שניתנו לפני ההלכה.
עד כה, שינוי גובה המזונות התאפשר רק במקרים שבהם היה שינוי נסיבות מהותי. בעקבות ההלכה, השאלה הנשאלת כיום: מה באשר לכל אותם זוגות העומדים בקריטריונים שהציבה הלכת המזונות, אך חתמו על הסכם או קיבלו פסק דין לפני שנקבעה ההלכה החדשה? האם דרישת שינוי הנסיבות המהותי תקפה גם לגביהם? או שמא עצם ההלכה מצדיק את שינוי ההסכם?
גישה חדשה בפסיקה. השופט סילמן: ההלכה החדשה מחייבת את הורדת סף הדרישה של שינוי הנסיבות, ודי בשינוי נסיבות קל שבקלים
ההלכה - כתנאי מקל
בית המשפט המחוזי בתל אביב בדיון בעניין פשיטת רגל ולא בתיק משפחה (פש"ר 30528-05-15) התייחס לאחת הטענות של החייב שעלו בתיק, והגיע למסקנה כי אין לראות בהלכת 919/15 כשלעצמה, משום שינוי נסיבות המצדיק "פתיחת" הסכם גירושין שאושר וקיבל תוקף של פסק דין. "הדברים נכונים ביתר שאת בהסכמי גירושין ... זאת לאור העובדה כי הסכם גירושין כולל רכיבים רבים והצדדים מוותרים לעיתים בנושא מסוים על מנת לקבל יותר בנושא אחר".
גישה אחרת בסוגיה נפסקה בתלה"מ 38034-07-17 פלוני נ' פלונית (11.3.18) בו קבעה כב' השופטת סנונית פורר, כי הלכת 919/15 כשלעצמה לא מהווה שינוי נסיבות המאפשר "פתיחת" חיוב המזונות שנקבע בפסק דין לפני שניתנה 919/15, ויש צורך ב"דבר מה נוסף" על מנת לשנותו.
בפסה"ד תלה"מ 18283-10-17, ציין השופט סילמן, כי ההלכה החדשה מחייבת את הורדת סף הדרישה של שינוי הנסיבות וכי די בשינוי נסיבות קל שבקלים, כדי לאפשר את פתיחת ההסכם: "בעוד עד הלום דרישות הפסיקה היו כי שינוי נסיבות מחייב להיות מהותי, היורד לשורש החיוב, שינוי שלא ניתן לצפותו וכיו"ב, הרי לאור בע"מ 919/15 יש לאפשר לשינוי נסיבות קל משמעותית, לגישתי, להביא להתערבות בחיוב, במיוחד בעת קיום הסדרי חלוקת זמנים שוויוניים או קרוב לכך". את החלטתו מנמק השופט סילמן בשלושה טעמים עיקריים:
• טובת הקטינים (בדומה לנימוק ההלכה בבע"מ) - כאשר הילדים נמצאים באופן שווה יחסי אצל כ"א מההורים, הרי שעל האב מוטל נטל כלכלי כפול, שכן עליו לכלכלם כשהם אצלו. מצב זה עלול להוביל לכך שהאב לא יעמוד בנטל, מה שיפגע בסופו של דבר בטובת הקטינים.
• האיזון בין שאלת הסופיות לשאלת הצדק - ההלכה החדשה עלולה לפגום בתחושת הצדק הקונקרטית של אותם אבות שחתמו על ההסכם, לפני שהתקבלה ההלכה.
• שוויון בין אבות - "קשה להלום מציאות בה אבות מסוימים ייהנו מהחלת עיקרון השוויון הגלום בבע"מ 919/15 ואבות אחרים לאו; מעין דור 'א' ודור 'ב'", כתב השופט.
פסק הדין החדש של השופט אליאס קובע, כי עצם הלכת בע"מ 919/15 מהווה שינוי נסיבות מהותי, שדי בו כדי להצדיק חישוב מחודש של גובה המזונות
ההלכה כשינוי נסיבות מהותי
כאמור, פסק הדין החדש של השופט עובד אליאס משנה לחלוטין את התמונה ואת יישומה בפועל של ההלכה, שכן הוא אינו מתייחס להלכה כאל נתון המאפשר הקלה בנסיבות, אלא כאל הגורם עצמו, המהווה שינוי נסיבות: "השינוי שחל עם הלכת 919/15 מהווה לטעמי שינוי נסיבות שיש להידרש בעטיו לשיעור המזונות - אף אם הוא עומד בפני עצמו", כתב השופט אליאס.
השופט אליאס הסביר את החלטתו בכך שדין חדש כשלעצמו מהווה שינוי נסיבות, שהרי הצדדים דנו בפרטי ההסכם, בהתאם לדין שהיה קיים באותה עת (לפני ההלכה), מבלי שיכלו לדעת או לשער כי הדין ישתנה: "הסכם מזונות הוא הסכם יחס, וככזה חלים עליו דינים שונים, המנסים לאזן בין אינטרס ההסתמכות וסופיות הדיון לבין אינטרס השינויים עם חלוף העיתים. אני סבור כי עמדתי כאמור מאזנת נכונה בין שני אינטרסים מנוגדים אלו. בהינתן רעיון ההשוואה הנ"ל, אני סבור כי יש לקבוע כי הדין החדש מהווה לכשעצמו שינוי נסיבות", כתב השופט אליאס.
בפסק הדין התייחס השופט אליאס גם לסוגיית סופיות הדיון וציין: "לא נעלמה מעיניי הטענה בדבר הצורך בכיבוד הסכמים וסופיות הדיון. אכן נכון ויכול כי קבלת עמדתי לעיל תביא עמה, מלבד פרץ של תביעות חדשות, גם לפגיעה מסוימת באינטרס ההסתמכות של האם, מקבלת המזונות, על ההסכמות שהושגו בשעתו בינה לבין אבי הילדים. ברם, במכלול האינטרסים כאמור לעיל אני מעדיף את עקרון השוויון שנפסק בבע"מ 919/15 בין האב לאם ואת השוויון בין זוגות שנפרדו לפני בע"מ 919/15 לבין אלו שנפרדו אחריו על פני עקרון ההסתמכות האמור... לפיכך אני סבור כי הדין החדש שחל עם פסיקת בע"מ 919/15 מהווה שינוי נסיבות שיש להידרש בעטיו לשיעור המזונות, גם אם מופיע כשינוי נסיבות יחיד".
לסיכום: אין ספק כי הלכת ה"שוויון במזונות" הרעידה את אמות הסיפים ושינתה לחלוטין את הדרך שבה יש לפסוק בנושא המזונות. יישומה של הפסיקה הזו בערכאות הנמוכות עבר גם הוא תמורות לא מעטות. ייתכן, שבעקבות אי האחידות בפסיקה, בית המשפט העליון עוד ידרש להבהיר את עמדתו, בשאלת שינוי הנסיבות. בינתיים, בית המשפט לענייני משפחה, ככל הנראה, מאמץ את דרך האמצע המבקשת שינוי נסיבות קל. בכל מקרה - כדאי להתייעץ.
* כרמי רונן הוא עו"ד ומגשר לענייני משפחה
** השתתפה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap משפטי
