התיקון שהוכנס במרץ 2016 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (התשכ"ב-1962) מאפשר לאדם לחתום על ייפוי כוח מתמשך. התיקון הביא עמו שינוי מהותי וחשוב: מתן הנחיות של אדם - מה ייעשה ברכושו וכיצד ענייניו האישיים יטופלו, לרבות הנחיות לטיפול רפואי בגופו, אם יגיע למצב שלא יהיה מסוגל עוד לקבל החלטות אלה בעצמו.
ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי, שבאמצעותו יכול כל אדם בגיר וכשיר לקבוע ולהגדיר מראש, עבור עצמו, מי יהיה האפוטרופוס שלו ומה ייעשה אתו ו/או עם רכושו, אם יהפוך לבלתי כשיר ולא יוכל עוד לקבל החלטות באופן עצמאי
מהו ייפוי כוח מתמשך?
זכותו של אדם בוגר (מעל גיל 18) לקבוע כיצד יתנהלו חייו ורכושו היא זכות יסוד המעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. כך גם זכותו של אדם לקבוע מה ייעשה ברכושו לאחר מותו, המעוגנת בחוק הירושה (תשכ"ה-1965).
עם זאת, חוקים אלה מתייחסים לרצונו של אדם בעודו כשיר ומסוגל לקבל החלטות לגבי עצמו. זאת, בעוד שקבלת החלטות עבור בגירים שאינם כשירים ניתנה עד לאחרונה על ידי אפוטרופוסים שמונו על ידי ביהמ"ש, בשני מצבים:
1. אדם בגיר אשר "אינו יכול, דרך קבע או דרך ארעי, לדאוג לענייניו, כולם או מקצתם, ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו".
2. אדם בגיר המוגדר כ"פסול דין" - "מי שמחמת מחלת נפש או ליקוי בשכלו אינו מסוגל לדאוג לענייניו".
פני הדברים השתנו: במרץ 2016 הצביעה הכנסת בעד תיקון מהותי לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 18, התשע"ו-2016), המאפשר לאדם בגיר וכשיר לחתום על "ייפוי כוח מתמשך".
ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי, שבאמצעותו יכול כל אדם בגיר וכשיר לקבוע ולהגדיר מראש, עבור עצמו, מי יהיה האפוטרופוס שלו ומה ייעשה אתו ו/או עם רכושו, אם יהפוך לבלתי כשיר ולא יוכל עוד לקבל החלטות באופן עצמאי. כך, למשל: כתוצאה מתאונה, מחלה (פיזית; או נוירולוגית, כגון: דמנציה), מוגבלות נפשית וכו'.
ייפוי כוח מתמשך מאפשר לאדם לבחור את תחומי האחריות שלגביהם הוא מעוניין למנות אפוטרופוס עתידי; ולמנות יותר ממיופה כוח אחד
מהם ההבדלים העיקריים בין אפוטרופוס לייפוי כוח מתמשך?
כאשר מינוי האפוטרופוס מתבצע ע"י ביהמ"ש (לאחר שהאדם כבר אינו כשיר) - ביהמ"ש בוחר אדם אחד, שיהיה אחראי על קבלת כל ההחלטות הנוגעות לאותו אדם. כך, בין היתר: קבלת החלטות לגבי רכושו, קבלת החלטות רפואיות וקבלת החלטות לגבי אורח חייו.
לעומת זאת, ייפוי כוח מתמשך מאפשר לאדם לבחור את תחומי האחריות שלגביהם הוא מעוניין למנות אפוטרופוס עתידי; למנות יותר ממיופה כוח אחד (לכל תחום או לכל התחומים); לקבוע בעצמו את ההחלטות השונות; ואף לקבוע אם, מי ומתי - יחליף את מקומו של מיופה הכוח.
ייפוי כוח מתמשך בעניינים אישיים: בייפוי כוח זה, יכול האדם לקבוע כל מה שקשור לרווחתו האישית ולצרכיו היומיומיים, לרבות החלטות לגבי מגורים
מהם תחומי האחריות וסוגי ייפויי הכוח המתמשכים?
ע"פ התיקון לחוק (סעיף 32ב'(ב)): "ייפוי כוח מתמשך יכול שיהיה בענייניו האישיים של הממנה, כולם או חלקם, או בענייני רכושו, כולם או חלקם, ורשאי הממנה למנות את אותו אדם למיופה כוח לעניינים אישיים ולמיופה כוח לענייני רכוש".
המשמעות היא שכל אדם יכול לבחור מי ימונה לאחראי - ובאיזה תחום. תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (ייפוי כוח מתמשך, הנחיות מקדימות לאפוטרופוס ומסמך הבעת רצון, התשע"ז-2017) מחלקות למעשה את ייפוי הכוח המתמשך לשלושה סוגים עיקריים:
ייפוי כוח מתמשך בעניינים אישיים: בייפוי כוח זה, יכול האדם לקבוע כל מה שקשור לרווחתו האישית ולצרכיו היומיומיים, לרבות החלטות לגבי מגורים (האם ימשיך להתגורר בביתו או יועבר למוסד וכו'), עניינים גופניים (למשל: כמה פעמים ביום יש לרחוץ אותו), עניינים חברתיים (ביקור במועדונית, מי רשאי לבקר אותו, מתי וכו'), עניינים נפשיים ועניינים רפואיים.
ייפוי כוח מתמשך בעניינים רפואיים: אדם יכול לבחור האם לכלול את ענייניו הרפואיים בייפוי הכוח המתמשך בעניינים אישיים; או לערוך ייפוי כוח נפרד, המתייחס לעניינים אלה בלבד.
חשוב לדעת: ייפוי כוח מתמשך אינו מחליף ייפוי כוח לטיפול בחולה הנוטה למות, המוסדר בחוק החולה הנוטה למות (התשס"ו-2005).
ייפוי כוח מתמשך בענייני רכוש: ייפוי כוח המתייחס לטיפול בכל ענייני הרכוש של אותו אדם, לרבות נכסים, כספים והתחייבויות קיימות ו/או עתידיות. כך, למשל: יוכל אדם לקבוע האם נכסיו יושכרו, האם מיופה הכוח רשאי למשוך לעצמו משכורת ובאיזה סכום, מי יהיה רשאי לקבל גישה לדו"חות הכספיים וכו'.
ייפוי כוח מתמשך בעניינים אישיים או בענייני רכוש, יכול לערוך כל אדם בוגר בעל כשירות, אצל עו"ד שעבר הכשרה ייעודית והוסמך לכך ע"י האפוטרופוס הכללי
כיצד עורכים ייפוי כוח מתמשך?
ייפוי כוח מתמשך בעניינים אישיים או בענייני רכוש, יכול לערוך כל אדם בוגר בעל כשירות, אצל עו"ד שעבר הכשרה ייעודית והוסמך לכך ע"י האפוטרופוס הכללי. ייפוי כוח מתמשך בעניינים רפואיים הוא היחיד שניתן לערוך גם בפני בעל מקצוע בתחום הבריאות (רופא, אח, עו"ס או פסיכולוג).
לאחר עריכת ייפוי הכוח המתמשך, צריכים לחתום עליו הממנה (האדם), מיופה הכוח ועוה"ד (שצריך לחתום עליו גם בחתימה אלקטרונית). יש להפקיד את ייפוי הכוח אצל האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים, לצורך אישור/דחיית הבקשה.
החוק קובע מי לא יכול לשמש כמיופה כח. למשל: אדם שמעניק לממנה טיפול רפואי, סוציאלי, סיעודי או שיקומי, תמורת תשלום, במישרין או בעקיפין, עוה"ד או בעל המקצוע שבפניו נערך ייפוי הכוח המתמשך ועוד
מי אינו יכול להיות מיופה כוח?
באופן עקרוני, אדם יכול לבחור כמיופה כוח את מי שהוא רוצה, בתנאי שגילו מעל 18, בין אם מדובר בבן משפחה ובין אם מדובר באיש מקצוע.
עם זאת, סעיף 32ג' לחוק מגדיר את מי שאינו יכול לשמש מיופה כוח:
• אדם שמונה לו אפוטרופוס, או שכבר נכנס לתוקף ייפוי כוח מתמשך בעניינו.
• אדם שמעניק לממנה טיפול רפואי, סוציאלי, סיעודי או שיקומי, תמורת תשלום, במישרין או בעקיפין.
• אדם המספק לממנה מקום מגורים בתשלום, במישרין או בעקיפין (אלא אם הוא קרוב משפחה).
• עוה"ד או בעל המקצוע שבפניו נערך ייפוי הכוח המתמשך.
• אדם שכבר מונה כמיופה כוח של למעלה משלושה אנשים (אלא אם הוא קרוב משפחה).
לגבי מיופה כוח לענייני רכוש, מתווספות גם ההגבלות הבאות:
• אדם שבעת החתימה על ייפוי הכוח ובעת כניסתו לתוקף, הוכרז פושט רגל, לפי פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש, התש"ם-1980) ולא ניתן לו הפטר.
• אדם שהוגדר כלקוח מוגבל חמור, ע"פ סעיף 3 לחוק שיקים ללא כיסוי (התשמ"א-1981).
באופן עקרוני, מיופה כוח מוסמך לקבל בשם הממנה כל החלטה, בקשר לעניינים שאותם קבע הממנה ולבצע בשמו כל פעולה, בקשר לאותם עניינים. עם זאת, ישנן פעולות מסוימות שמיופה הכוח יוכל לבצע רק אם הוסמך לכך במפורש במסגרת ייפוי הכוח המתמשך
מהי הגדרת מיופיי הכוח וסמכותם?
כאשר אדם עורך ייפוי כוח מתמשך, באפשרותו להחליט האם למנות מיופה כוח יחיד או מספר מיופיי כוח, האם מיופיי הכוח יפעלו במשותף או בנפרד, מהו היקף הסמכויות והאחריות של כל אחד מהם, מי יכריע במקרה של חילוקי דעות בין מיופיי הכוח ואף למנות מיופה/ מיופיי כוח חליפי/ים (למשל: במקרה שבו מיופה הכוח הנוכחי אינו מעוניין לשמש בתפקיד, או שהפך לבלתי כשיר בעצמו).
באופן עקרוני, מיופה כוח מוסמך לקבל בשם הממנה כל החלטה, בקשר לעניינים שאותם קבע הממנה ולבצע בשמו כל פעולה, בקשר לאותם עניינים. עם זאת, ישנן פעולות מסוימות שמיופה הכוח יוכל לבצע רק אם הוסמך לכך במפורש במסגרת ייפוי הכוח המתמשך (מתן תרומות, מתנות והלוואות ומתן הסכמה לבדיקה פסיכיאטרית); ופעולות מסוימות שמיופה הכוח יוכל לבצע רק באישור ביהמ"ש (כגון: עסקה במקרקעין, למעט השכרה של נכס, לתקופה שאינה עולה על חמש שנים; או מתן תרומה, מתנה או הלוואה בסכום העולה על מאה אלף שקלים).
לצד סייגים אלה, מוגדרות בסעיף 32ו'(ב) פעולות שמיופה כוח לא יהיה מוסמך לבצע בשם הממנה, בשום מצב: המרת דת, השתתפות בבחירות, מתן הסכמה למסירת ילד לאימוץ ועריכת צוואה.
לסיכום: אין ספק כי ייפוי כוח מתמשך מעניק לכל אחד את הזכות לקבוע כיצד ייראו חייו - לא רק כשהוא עדיין כשיר, אלא גם במקרה שבו יחלה ו/או לא יוכל לקבל החלטות לגבי עצמו.
* עו"ד ליאור וימן עוסק בדיני נזיקין, רשלנות רפואית ודיני ביטוח.
