לפי פרק ה' בחוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה-1995, תאונת עבודה היא תאונה שאירעה לעובד במסגרת העבודה ועקב העבודה. ההגדרה כוללת גם תאונת דרכים שאירעה לעובד, בדרכו לעבודה או בדרכו מהעבודה.
כאשר עובד נפגע בתאונה בעבודה, כדי שתאונה זו תהיה מוכרת כתאונת עבודה, יהיה עליו לפנות למוסד לביטוח לאומי, בתביעה להכרה בפגיעה כתאונת עבודה.
המוסד לביטוח לאומי כולל מחלקות שונות, שכל אחת מהן מטפלת בנושא ספציפי. כך, למשל: מחלקה לנכות כללית אינה מתאימה (בדרך כלל) לתביעה עקב תאונת עבודה. חשוב לפנות למחלקה הרלוונטית, המחלקה לנפגעי תאונות עבודה.
מטרת התביעה היא לקבל פיצוי כספי מהביטוח הלאומי, עקב אובדן כושר עבודה - זמני או קבוע, ועקב נכות. חוק הביטוח הלאומי חל על כל תושב המתגורר בישראל, גם אם תאונת העבודה אירעה במהלך שהותו בחו"ל (לצרכי עבודה).
לאחר תאונת עבודה חשוב, בין היתר, לפנות מיידית לקבלת טיפול רפואי, לקבל עותק של המסמכים הרפואיים והבדיקות ולתעד בכתב את מה שאתם זוכרים מהתאונה
מה חשוב לעשות לאחר תאונת עבודה?
יש מספר פעולות חשובות שיש לבצע סמוך לפגיעה. פעולות אלה יהוו בסיס איתן לתביעה בביטוח הלאומי, כמו גם בקביעת דרגת הנכות וגובה הקצבה.
1. טיפול רפואי מיידי: יש לפנות מיידית לקבלת טיפול רפואי. ישנם מקרים בהם עובדים ממתינים מספר ימים ואף יותר, לפני שהם פונים לקבלת טיפול. זו טעות! גם אם אתם חשים טוב, פנו לקבל טיפול רפואי. יש לוודא כי הרופא כתב בדו"ח המסכם כי מדובר בתאונת עבודה.
2. קבלת עותק דו"ח: לאחר סיום קבלת טיפול ראשוני, בקשו מהרופא עותק של הדו"ח הרפואי ושמרו את העותק, שישמש אתכם בהמשך התביעה מול המוסד לביטוח לאומי.
3. קבלת עותק מסמכים רפואיים ובדיקות: אם נשלחתם לבצע בדיקות (כגון: צילומי רנטגן, CT וכו') - דאגו לקבל עותק מכל פרוצדורה רפואית שנעשתה, כולל הפענוח.
4. תיעוד עצמי: חשוב שתתעדו בכתב, בסמוך לאירוע, את פרטי התאונה, כשאתם עוד זוכרים באופן מדויק את שעת התאונה ופרטים קטנים נוספים (כולל שמות ופרטים של עדי ראייה שנכחו במקום). אם מדובר במפגע מסוים שגרם לתאונה - כדאי לצלם אותו ולשמור את התמונות.
5. טופס ב.ל 250: שימו לב, על המעביד לספק לכם טופס תאונת עבודה, המוכר בשם ב.ל. 250. טופס זה משמש את המעסיק, שימלא בו את כל פרטי הפגיעה, כפי שמסר לו העובד שנפגע - ואף יחתום עליו. את הטופס הזה, יש למסור לרופא המטפל. הטופס משמש לקבלת מסמך מהגורם המטפל, שנקרא תעודה רפואית ראשונית לנפגע בעבודה. בהמשך, יועבר אותו טופס לביטוח הלאומי.
6. הכינו את התביעה לביטוח הלאומי:
התביעה נקראת: "תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה" (טופס בל-211) ; זוהי תביעה לפיצוי עבור ימי המחלה בעקבות התאונה. כאן, ייכנס לתמונה מסמך התעודה הרפואית לנפגע בעבודה, שקיבלתם מהגורם המטפל, שישמש אתכם בהגשת התביעה. על מסמך זה אמור לחתום גם המעביד, לאחר מילוי פרטי השכר שלכם בתקופה שקדמה לתאונה. שכר זה ישמש בסיס לגובה "דמי הפגיעה" שישולמו לכם.
7. מסמכים נוספים: לטופס פגיעה בעבודה, יש להוסיף מספר מסמכים חשובים, ובהם: תעודה רפואית ראשונית לנפגע בעבודה; כל מסמך רפואי נוסף, המעיד על המשך קבלת טיפול; אישורים רפואיים מכל מוסד רפואי אותו פקדתם; העתקים של תוצאות בדיקות; חוות דעת; צילומים ואישורי שכר.
8. הכרה בנכות, דרגת נכות ותשלום קצבה: במקרים בהם הפגיעה גרמה לנכות, יהיה עליכם להגיש תביעה להכרה בנכות. לאחר מכן, תוזמנו לוועדה רפואית ותיקבע דרגת הנכות ותשלום הקצבה, בהתאם לדרגה. תוכלו להגיש את התביעה הזו רק לאחר שלושה חודשים, שבמהלכם תקבלו את התגמול עקב אי כושר העבודה, אם תימצאו זכאים לכך (דמי הפגיעה).
אם הוגשה תביעה להכרה בנכות, תוזמנו להתייצב בפני וועדה רפואית, שמתפקידה לאמוד את גודל הנזק שנגרם לכם ולקבוע את דרגת הנכות
כיצד מתנהלת תביעה להכרה בנכות?
אם הוגשה תביעה להכרה בנכות, תוזמנו להתייצב בפני וועדה רפואית, שמתפקידה לאמוד את גודל הנזק שנגרם לכם ולקבוע את דרגת הנכות. הוועדה הרפואית במוסד לביטוח לאומי מורכבת מרופאים, בהם לפחות רופא מומחה אחד בתחום בו נפגעתם. כך, למשל: פגיעה בגפיים תחייב נוכחות אורתופד. בוועדה תינתן לכם ההזדמנות למנות את הקשיים התפקודיים - אם יש כאלה - את ההשפעה של הפגיעה על יכולת ההשתכרות שלכם ועוד.
חשוב לזכור כי ניתן להגיע לוועדה בליווי עורך דין, שיוכל גם לדבר בשמכם. פעמים רבות, במהלך הדיון, מתגברות האמוציות. המבוטח חש בלבול ומבוכה ומתקשה לנסח את דבריו כראוי. נוכחות עורך דין מסייעת משמעותית בדיון ובהצגת הנתונים. עורך הדין יוכל גם לשים דגש על נושאים חשובים אליהם תתייחס הוועדה.
לאחר שהתגבשו המסקנות של הוועדה הרפואית, נקבעת דרגת הנכות ובהתאם לדרגת הנכות נקבע גם גובה התשלום או הקצבה שתקבלו מהביטוח הלאומי.
לעיתים, בפגיעות משמעותיות, נקבעת תחילה נכות זמנית לתקופה מסוימת, ורק לאחריה תוזמנו לוועדה נוספת לקביעת הנכות הצמיתה.
על פי חוק הביטוח הלאומי, אדם שנקבעה לו נכות צמיתה בשיעור 10 אחוזים עד 19 אחוזים, יהיה זכאי לקבלת מענק נכות חד פעמי
מהי המשמעות של אחוזי הנכות מבחינת הקצבה?
על פי חוק הביטוח הלאומי, אדם שנקבעה לו נכות צמיתה בשיעור 10 אחוזים עד 19 אחוזים, יהיה זכאי לקבלת מענק נכות חד פעמי.
נכות צמיתה בשיעור של 20 אחוז ומעלה, תזכה את המבוטח בקצבה חודשית קבועה, למשך כל ימי חייו. בהגיעו לגיל פרישה, במידה שקצבת הנכות גבוהה מקצבת הזקנה, ניתן לבחור בקצבת הנכות (הגבוהה יותר).
פגיעה בעבודה יכולה להיות גם מחלת מקצוע. מדובר במחלה שנגרמה עקב וכתוצאה מהעבודה
מה ההבדל בין מחלת מקצוע לבין תאונת עבודה? מהי מיקרוטראומה?
פגיעה בעבודה יכולה להיות גם מחלת מקצוע. מדובר במחלה שנגרמה עקב וכתוצאה מהעבודה. למשל: מחלת ריאות שנגרמה עקב חשיפה ממושכת לחומרים מסוכנים. לביטוח הלאומי יש רשימה של מחלות המוגדרות כמחלות מקצוע, שנקבעו בתקנות הביטוח הלאומי.
סוג נוסף של פגיעה בעבודה הוא מיקרוטראומה: מדובר בפגיעות קטנות וממושכות, שבסופו של דבר גורמות לנזק. למשל: קופאית במרכול, המבצעת את אותה הפעולה - הושטת יד, קדימה ואחורה, כדי להעביר את המוצרים, עלולה לסבול בהמשך מכאבים בכתף, דלקת וכו'. במקרים כאלה, על העובד להוכיח שאכן - במסגרת עבודתו - הוא מבצע פעולה שחוזרת על עצמה פעמים רבות וגורמת לנזק מתמשך.
לסיכום: כדי שהליך התביעה בביטוח הלאומי יישא תוצאות חיוביות, מומלץ להיוועץ בעורך דין מתמחה בתחום, כדי להבין אם אכן יש עילה לתביעה וכדי להכין את התביעה כראוי.
