מורות, גננות וסייעות סובלות מתחלואה ספציפית, המאפיינת את מקצוע ההוראה ונובעת מאופי המקצוע ודרישות המקצוע. שלוש מחלות מקצוע מרכזיות עשויות במקרים רבים לזכות את מי שלקתה בהן בהכרה כנפגעת תאונת עבודה בביטוח הלאומי, ובעקבות זאת בפיצויים הקבועים בחוק. המחלות בהן מדובר: פגיעות בגב התחתון והעליון (בעיקר בקרב גננות וסייעות); צרידות ותסמונת התעלה הקרפלית (המאפיינות הן גננות וסייעות והן מורות).
סייעות וגננות בגני ילדים נדרשות לבצע פעולות חוזרות ונשנות - התכופפות מטה והרמת משקל - במסגרת עבודתן
מהן הפגיעות בגב התחתון והעליון, המאפיינות את עבודת הגננת והסייעת?
סייעות וגננות בגני ילדים נדרשות לבצע פעולות חוזרות ונשנות - התכופפות מטה והרמת משקל - במסגרת עבודתן. הן מתכופפות אל הילדים ואף מרימות אותם על הידיים, פעמים רבות במהלך היום, באופן חוזר ונשנה. הן גם נדרשות לכיפוף והרמת משקל חוזרים ונשנים, בעת סידור הגן, ההחתלה, הניקיון ועוד.
כך, עם הזמן, נוצרת שחיקה בחוליות הגב, עקב כיפוף והרמה חוזרים. השחיקה בחוליות יוצרת בעיות וכאבים בגב התחתון, בצוואר ובכתפיים, שלעתים אף מגבילים את יכולת הגננות והסייעות לעבוד. כשבעיות אלה מחמירות, רבות מהן פונות לביטוח הלאומי, בבקשה שיכיר בפגיעה כמחלת מקצוע ובזכותן לפיצוי.
אחת הסיבות העיקריות, בעטיין הביטוח הלאומי בדרך כלל דוחה תביעות להכיר כמחלת מקצוע בפגיעות בגב התחתון, בצוואר ובכתפיים אצל גננות וסייעות - היא שהתביעות מוגשות כתביעות להכרה במיקרוטראומה
מדוע הביטוח הלאומי דוחה בדרך כלל תביעות אלה?
אחת הסיבות העיקריות, בעטיין הביטוח הלאומי בדרך כלל דוחה תביעות להכיר כמחלת מקצוע בפגיעות בגב התחתון, בצוואר ובכתפיים אצל גננות וסייעות - היא שהתביעות מוגשות כתביעות להכרה במיקרוטראומה.
לכאורה, ההגדרה של מיקרוטראומה מתאימה למקרים אלה. במיקרוטראומה, יש להוכיח מצב של עבודה המבוצעת בתנועות זהות, חוזרות ונשנות לאורך רוב שעות היום, שכל אחת מהן גורמת לנזק זעיר. ההצטברות של התנועות מגיעה עד כדי נזק כללי, הפוגע ביכולת לתפקד באופן מלא או גורמת למגבלות.
בפועל, הגדרת בעיות בגב התחתון, בכתפיים ובצוואר כמיקרוטראומה, בתחום עבודתן של סייעות וגננות נחשבת בעייתית. הפסיקה בתחום מגדירה את עבודת הגננת והסייעת כמגוונת מאוד: הן מאכילות, מחתלות, מנקות, גוזרות, מדביקות, מלמדות שעות הוראה פרונטליות, מבשלות; ובנוסף, מתכופפות ומרימות משקל.
מדובר אפוא אמנם בפעולות חוזרות ונשנות רבות, אך רק חלק קטן מהן כרוך בכיפוף ובהרמה של משקל. לכן, הכלל להגדרת מיקרוטראומה אינו תקף. פעולות כיפוף והרמה המשולבות בתוך יום העבודה של הסייעת והגננת, בצד פעולות רבות אחרות - אינן מספקות תשתית ראייתית מספקת להוכחת מיקרוטראומה בדרך כלל.
הדרך הנכונה היא להגיש תביעה להכרה בפגיעה בעבודה כתאונה קלאסית
כיצד ניתן בכל זאת להכיר בפגיעות גב, כתפיים וצוואר אצל גננות וסייעות כמחלת מקצוע?
הדרך הנכונה היא להגיש תביעה להכרה בפגיעה בעבודה כתאונה קלאסית. לשם כך, נדרש לשים לב לאירועים ספציפיים אשר קורים במהלך העבודה, במסגרתם מבוצעת פעולה מאומצת של הרמה או כיפוף הגורמים לכאב חד. אירוע שניתן להצביע עליו בזמן ומקום.
על פי רוב, הנטייה של גננות וסייעות רבות היא להתעלם ממקרים כאלה ולהתייחס אליהם כאל שריר שנתפס או כאב זמני. בפועל, מומלץ לגשת לקבל טיפול רפואי בהקדם, שגם יתעד את המקרה ובהתאם לפנות אל המוסד לביטוח לאומי על מנת שיכיר באירוע כפגיעה בעבודה. השאלה אם יש או אין נזק בעקבות אותו אירוע הינה רלוונטית, אך תקבל ביטוי בשלב מאוחר יותר ולכן קודם כל, צריך שהאירוע יוכר
לכן, בכל פעם שאתן חשות בכאב חד בגב התחתון, בצוואר או בכתפיים, עקב פעולה של כיפוף ו/או הרמה בעת עבודתכן - אל תתעלמו מכך וגשו לקבלת טיפול רפואי, גם אם הפנייה נעשית רק לצורך תיעוד של המקרה ונסיבותיו.
עובדות הוראה רבות אינן יודעות שמי שסובלת מכך זכאית להכרה בצרידות כמחלת מקצוע ולקבל זכויות שונות בביטוח הלאומי
באילו מקרים צרידות תיחשב כתאונת עבודה אצל עובדות חינוך והוראה?
מורות, סייעות וגננות רבות סובלות מצרידות, ההולכת ומחמירה עם השנים, בשל שימוש יתר במיתרי הקול. שימוש היתר במיתרי הקול נובע מדרישות המקצוע: הוראה פרונטלית, שימוש תדיר בקול, כדי לקרוא לילדים, להדריך אותם, להשליט סדר, לקיים חזרות להופעות ועוד.
עובדות הוראה רבות אינן יודעות שמי שסובלת מכך זכאית להכרה בצרידות כמחלת מקצוע ולקבל זכויות שונות בביטוח הלאומי. במקרים בהם ישנו רקע תחלואתי אחר שגורם לבעיה במיתרי הקול או במקרים של עישון מאסיבי, הדבר יקשה מאוד על ההכרה בתביעה.
אם התביעה להכרה בצרידות כמחלת מקצוע מתקבלת, הביטוח הלאומי קובע אחוזי נכות לפי מידת אי הבהירות בדיבור של הנפגעת ולפי מידת הקושי להבין את דבריה בשל הצרידות
מהן הזכויות של מי שהצרידות שלה הוכרה כמחלת מקצוע?
אם התביעה להכרה בצרידות כמחלת מקצוע מתקבלת, הביטוח הלאומי קובע אחוזי נכות לפי מידת אי הבהירות בדיבור של הנפגעת ולפי מידת הקושי להבין את דבריה בשל הצרידות. אם הדיבור שלה ברור, ייקבעו לה בדרך כלל 0-5 אחוזי נכות. במקרים בהם מדובר בדיבור ברור, אך לא לגמרי מובן, ייקבעו בדרך כלל 5-10 אחוזי נכות. במקרים בהם הדיבור אינו ברור בשל הצרידות, אף ייתכן שייקבעו לנפגעת עד 20 אחוזי נכות, המזכים בפיצוי חודשי.
האם כדאי לבקש הכרה בנכות עקב צרידות שאינה מזכה בפיצוי?
התשובה בהחלט חיובית! צרידות אצל מי שמשתמשים הרבה במיתרי הקול לצורך עבודתם היא מחלת מקצוע מוכרת וידועה. מימוש זכויות מניעתי - כלומר: בקשה להכרה בפגיעה גם אם אחוזי הנכות נמוכים כעת ואינם מלווים בפיצוי כספי - יבטיח כי יהיה תיעוד למחלת המקצוע, אם המחלה תידרדר. כך, התשתית הראייתית לדרישה להכיר באחוזי נכות גבוהים יותר בעתיד, תהיה פשוטה וקלה יותר.
תסמונת התעלה הקרפלית היא תוצאה של הסתיידות התעלה הקרפלית, בשורש כף היד, הגורמת ללחץ על העצבים ששולטים על אצבעות כף היד
מהי תסמונת התעלה הקרפלית?
תסמונת התעלה הקרפלית היא תוצאה של הסתיידות התעלה הקרפלית, בשורש כף היד, הגורמת ללחץ על העצבים ששולטים על אצבעות כף היד. הלחץ על העצבים מתבטא בזרמים, בחולשה ובתחושת נימול של אצבעות הידיים ובכאבים במפרק שורש כף היד. התסמונת לעיתים מוכרת אצל גננות וסייעות, כמחלת מקצוע המוגדרת כמיקרוטראומה.
גננות וסייעות עוסקות בפעילות חוזרת ונשנית של מוטוריקה עדינה, לאורך כל יום עבודתן
מהם הגורמים לתסמונת התעלה הקרפלית אצל גננות וסייעות?
לתסמונת יש אמנם גורמים רפואיים שונים, כגון: תחלואה טבעית של האזור, פגיעה טראומטית בעצבים ואף סוכרת. במקרים רבים, התפתחות התסמונת היא תוצאה של שימוש יתר בכפות הידיים והאצבעות, הנדרש במקצועות שונים. למשל: מכונאים, חשמלאים, ספרנים, קלדניות, גננות וסייעות.
גננות וסייעות עוסקות בפעילות חוזרת ונשנית של מוטוריקה עדינה, לאורך כל יום עבודתן. כך, למשל: פעולות גזירה, ציור והדבקה, החזקת כלי כתיבה וחומרי יצירה שונים, הכנת תפאורות, קישוטים ועוד.
בניגוד למקרים בהם מדובר בפגיעה מתמשכת בחוליות הגב - תסמונת התעלה הקרפלית אצל גננות וסייעות זכתה להכרה בפסיקה כמיקרוטראומה
מה קובעת הפסיקה, ביחס לתסמונת התעלה הקרפלית?
בניגוד למקרים בהם מדובר בפגיעה מתמשכת בחוליות הגב - תסמונת התעלה הקרפלית אצל גננות וסייעות זכתה להכרה בפסיקה כמיקרוטראומה. הביטוח הלאומי אמנם אינו ממהר להכיר בתביעות אלה, אך בהחלט כדאי וניתן לעמוד על זכויותיכן בעניין זה ולהביא להכרה בפגיעה.
לסיכום: פגיעות בגב, בצוואר ובכתפיים, צרידות ותסמונת התעלה הקרפלית - הן שלוש תופעות המאפיינות את עבודת העוסקות במקצועות ההוראה והחינוך. בשנים האחרונות, הפסיקה נוטה אמנם להקל בצורך להוכיח את הקשר הנסיבתי בינן לבין מקצוע ההוראה ולהכיר בהן כמחלת מקצוע. יחד עם זאת, מדובר בתיקים מורכבים, הדורשים התמחות משפטית בתחום ונקיטת פעולות תיעוד לאורך השנים, שתבטיח תשתית ראייתית מוצקה בעתיד.
* עו"ד אלי דמרי מתמחה בתביעות ביטוח לאומי ודיני עבודה
** סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap משפטי
