החוק מגדיר תאונת עבודה כתאונה שקרתה תוך כדי העבודה (כלומר בזמן העבודה ו/או במקום העבודה) או תאונה שקרתה עקב דרישות העבודה והסיכונים שיש בעבודה ובמקום העבודה (למשל: אדם שנדרש לעבוד בגובה רב, או אדם הנדרש לבצע פעולה חוזרת ונשנית, הגורמת למיקרוטראומה).
בנוסף, גם תאונה המתרחשת כשאדם נמצא בדרכו לעבודה ממקום מגוריו; או מהעבודה בחזרה לביתו; או במעבר בין מקומות עבודה - תוגדר כתאונת עבודה.
יש מקרים רבים שלא היינו משערים שיוגדרו כתאונת עבודה, על אף שבפועל הם מוכרים כתאונות עבודה
אילו מקרים ייחשבו כתאונת עבודה?
ברוב המקרים, תאונות עבודה ברורות לגמרי. עם זאת, יש גם מקרים רבים שלא היינו משערים שיוגדרו כתאונת עבודה, על אף שבפועל הם מוכרים כתאונות עבודה. כך, למשל: אדם שממקום מושבו במשרד ראה ילד מטפס על עץ מחוץ למשרד, ועומד ליפול. העובד יצא מהמשרד ורץ לתפוס את הילד. תוך כדי ההצלה, הוא נקע את רגלו ולא יכול היה לעבוד במשך שבועיים. גם המקרה שלו הוכר כתאונת עבודה.
במקרה אחר, עובד ניסה להפריד בין שני עובדים אחרים שרבו והיכו אחד את השני. אותו עובד נפגע בראשו כתוצאה מכך והיה מושבת מעבודתו, משך שישה שבועות. גם מקרים בהם עובד נפגע בעת הפסקת צהריים במסעדה הממוקמת מחוץ למקום העבודה, או מקרים בהם עובדים נפגעו בימי כיף מטעם המעסיק, הוכרו כמקרים של תאונת עבודה.
תאונה בדרך אל מקום העבודה (או ממקום העבודה) תיחשב כתאונת עבודה ובלבד שהעובד לא סטה מהמסלול הרגיל הנדרש, כדי להגיע אל העבודה, מהעבודה או בין שני מקומות עבודה
האם כל תאונה בדרך אל מקום העבודה או ממקום העבודה תיחשב כתאונת עבודה?
התשובה היא כן, ובלבד שהעובד לא סטה מהמסלול הרגיל הנדרש, כדי להגיע אל העבודה, מהעבודה או בין שני מקומות עבודה. למשל: אדם שעצר לקניות, בדרך חזרה מהעבודה; או הלך לטפל בענייניו בדואר או בבנק ולאחר מכן קרתה לו תאונה. עצם הסטייה מהמסלול והעיסוק הנוסף, שאינו קשור בעבודה, יגרמו לכך שהתאונה לא תוכר כתאונת עבודה.
יחד עם זאת, ישנן סטיות מהמסלול הרגיל, שיוכרו כתאונת עבודה. כך, למשל: אם בדרכו לעבודה (אך לא בחזרה מהעבודה), העובד עצר כדי להתפלל; או אם ליווה את ילדיו לגן הילדים ותוך כדי כך קרתה תאונה, הדבר ייחשב כתאונת עבודה.
עובדים שהוכרו כנפגעי תאונת עבודה זכאים לתשלום דמי פגיעה על ידי הביטוח הלאומי
מהו הפיצוי שנפגע תאונת עבודה זכאי לקבל?
עובדים שהוכרו כנפגעי תאונת עבודה זכאים לתשלום דמי פגיעה על ידי הביטוח הלאומי. דמי הפגיעה מפצים אותם על הנזק שנגרם להם עקב התאונה, כולל הפסד ימי עבודה והוצאות שונות על טיפול רפואי, כולל הוצאות עתידיות, אם צפויות כאלה.
דמי הפגיעה מכסים עד 90 ימי מחלה. אם הנפגע נדרש ליותר מכך, עליו להגיש בקשה להכרה בנכות. אם הבקשה מאושרת ונקבע על ידי הביטוח הלאומי כי הנכות - זמנית או קבועה - נגרמה עקב התאונה, הנפגע יהיה זכאי לקצבת נכות.
בנוסף לכך, אם התאונה נגרמה בשל רשלנות המעסיק, יכול הנפגע לתבוע את המעסיק ואת הביטוח של המעסיק; בנוסף, הנפגע גם יכול לתבוע את פוליסת הביטוח הפרטית שלו.
חישוב הפיצוי עקב נזק שנגרם בתאונת עבודה מחושב לפי ארבעה ראשי נזק עיקריים, שהחיבור של הסכום שנקבע בכל אחד מהם, מהווה את סכום הפיצוי הסופי
כיצד נקבע גובה הפיצוי בתאונת עבודה?
חישוב הפיצוי עקב נזק שנגרם בתאונת עבודה מחושב לפי ארבעה ראשי נזק עיקריים, שהחיבור של הסכום שנקבע בכל אחד מהם, מהווה את סכום הפיצוי הסופי.
ראש הנזק הראשון - מתייחס להפסדי שכר שנגרמו לעובד עקב הפציעה, בין אם מדובר בעובד שכלל לא יכול היה לחזור לעבודה; ובין אם מדובר בעובד ששכרו או משרתו הופחתו, לעומת המצב לפני התאונה, בשל מוגבלות כלשהי שנוצרה אצלו, המגבילה אותו מלבצע את עבודתו כרגיל. כך, למשל: עובד פס ייצור, שאינו יכול לעבוד עבודה פיזית ועברה השמה לעבודה משרדית, ששכרה נמוך יותר או שהיקפה קטן יותר מהיקף המשרה הקודמת שלו.
ראש הנזק השני - פיצוי של הנפגע על הכאב והסבל שנגרמו לו עקב התאונה. ראש נזק זה מתייחס גם להוצאות רפואיות שונות; וכן לצורך לשהות במוסדות רפואיים לצורך טיפול, שיקום והחלמה.
ראש הנזק השלישי - שמהווה פעמים רבות המרכיב העיקרי של סכום הפיצויים הכולל, במקרים של נכות, מתייחס להפסדי שכר עתידיים של העובד, עקב הפגיעה שגרמה לו התאונה. לפי ראש נזק זה, העובד מפוצה על פגיעה ממשית או פוטנציאלית בכושר ההשתכרות העתידי שלו, עקב מגבלות שונות שנגרמו בשל התאונה.
ראש הנזק הרביעי - מתייחס להוצאות עתידיות, שהנפגע צפוי להידרש להן, לצורך קבלת עזרה לביצוע פעולות יומיומיות, שאלמלא התאונה היה יכול לעשות אותן בעצמו. בדרך כלל, מדובר בצורך לשכור אנשי סיעוד וסיוע. עם זאת, הפיצוי מוכר גם אם אחד מבני המשפחה מסייע לנפגע בעצמו.
בנוסף, כולל ראש נזק זה הוצאות סיעוד, שיקום ודיור מיוחד, הנדרשים לנפגע עקב התאונה; וגם הוצאות עתידיות על טיפולים רפואיים, תרופות והוצאות נסיעה שהוא נדרש אליהן, אל הטיפולים ובחזרה.
על הנפגע לפנות לסניף של הביטוח הלאומי בעיר מגוריו ולהגיש בקשה להכרה כנפגע בתאונת עבודה. הנפגע יוזמן למפגש עם ועדה רפואית, שבה יציג את כל המסמכים המעידים על הפגיעה
כיצד תובעים פיצוי בגין נזקים שנגרמו בתאונת עבודה?
על הנפגע לפנות לסניף של הביטוח הלאומי בעיר מגוריו ולהגיש בקשה להכרה כנפגע בתאונת עבודה. הנפגע יוזמן למפגש עם ועדה רפואית, שבה יציג את כל המסמכים המעידים על הפגיעה. יש להגיש את התביעה לביטוח הלאומי תוך 12 חודשים (ולא יותר) לאחר שאירעה התאונה. אחרת, התביעה לא תוכר כתאונת עבודה.
במקביל, יכול העובד לתבוע את המעסיק, שעליו מוטלת החובה לדאוג לבטיחות של מקום העבודה והעובדים. אותו ניתן לתבוע, בין השאר, על רשלנות במילוי חובתו. רוב המעסיקים דואגים לבטח את עצמם נגד תאונות עבודה של עובדיהם; ובמצב זה, על הנפגע לתבוע את חברת הביטוח של המעסיק.
חשוב לציין כי את המעביד ניתן לתבוע רק אם התאונה נגרמה בשל רשלנותו ולא במקרים אחרים (למשל: תאונה בדרך אל מקום העבודה). מהסכום שייקבע כפיצוי שעל המעסיק/חברת הביטוח של המעסיק לשלם - יקוזז הסכום שניתן למעסיק על ידי הביטוח הלאומי.
לבסוף, יכול העובד לתבוע את הביטוחים הפרטיים, אם יש לו ביטוחים כאלה. ברוב הפוליסות של ביטוח חיים, יש סעיף המכסה מבחינה ביטוחית נזקים שנגרמים עקב אובדן כושר עבודה או בשל נכות עקב תאונה.
לסיכום: כל עובד זכאי לפיצוי עקב תאונת עבודה. כדי למקסם את זכויותיכם, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי, לפני הגשת תביעות הפיצוי לגורמים השונים.
* משרד עורכי דין יוסף קוסטיקה מתמחה בתאונות עבודה ותביעות רשלנות מעביד.
** סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap משפטי.
