הטרדה מינית: לא תמיד מומלץ לפנות למשטרה!

למרבה הצער, הטרדה מינית נחשבת תופעה חברתית שכיחה בחברה הישראלית. התופעה פוגעת בפרט בנשים, אך גם בגברים. עד לשנת 1998, התחום טופל על ידי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה (1988) בו היתה התייחסות רק להטרדה מינית במקום העבודה.

ב-1998 נחקק החוק למניעת הטרדה מינית, שמטפל באופן פרטני בהטרדות מינית, בכל מקום שבו התרחשו. החוק אוסר על ביצוע הטרדה מינית של כל אדם באמצעות כל אדם, בכל מקום. מטרת החוק היא להגן על כבודו של אדם, על פרטיותו ועל השוויון בין המינים.

התייחסויות חוזרות המופנות לאדם המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעוניין בהתייחסויות האמורות, נחשבות להטרדה מינית

מהי הטרדה מינית לפי הגדרת החוק למניעת הטרדה מינית?

סעיף 3 לחוק מתייחס לשאלה מהי הטרדה מינית. הטרדה מינית היא בין היתר ובעיקר - כל אחד מהמעשים הבאים:

(1) סחיטה באיומים, כאשר המעשה אשר האדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני;

(2) מעשים מגונים כמשמעותם בסעיפים 348 ו-349 לחוק העונשין (לפיהם מעשה מגונה הוא כל מעשה לשם גירוי מיני, סיפוק מיני של העושה אותו או ביזוי מיני של האדם השני;

(3) הצעות חוזרות בעלות אופי מיני המופנות לאדם אשר מראה למטריד כי הוא אינו מעוניין בהטרדות;

(4) התייחסויות חוזרות המופנות לאדם המתמקדות במיניותו כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעוניין בהתייחסויות האמורות;

(5) התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית.

סעיף 3(6) אף מחמיר ומגדיר הטרדה מינית גם אם המוטרד לא הראה כי הוא לא מעונין בהצעה או בהתייחסות כאמור, ובפרט כאשר מדובר בקטין או חסר ישע, במטופל או בעובד במסגרת יחסי עבודה, והכל תוך ניצול יחסי מרות, תלות או טיפול של המטריד כלפי המוטרד.

המחוקק אסר על הטרדה מינית במקום העבודה, במסגרת שני חוקים: החוק למניעת הטרדה מינית וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה

מדוע יש חוק נפרד להטרדה מינית במקום העבודה?

אחד המקומות העיקריים שבהם מתרחשות עבירות הטרדה מינית הוא מקום העבודה. הטרדה מינית בעבודה אף חמורה יותר מהטרדה אחרת: המחוקק אסר על הטרדה מינית במקום העבודה, במסגרת שני חוקים: החוק למניעת הטרדה מינית וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

יש לזכור כי במקום העבודה לא מדובר במפגש אקראי בין שני אנשים, אלא במערכת יחסים היררכית ובסמכות של ממונה. כך, מתוך ניסיון לרצות את הממונה או "הסכמה" לספוג את ההערות הסקסיסטיות או נגיעות אסורות, ההטרדה עלולה להימשך זמן רב.

ניתן גם להוסיף לכך את האינטנסיביות היומיומית הכרוכה בהימצאות במקום העבודה, משך שעות רבות, ואת המפגשים התכופים והיומיומיים עם הבוס (עמית לעבודה או ממונה) העלולים לגרום להטרדה מתישה, מזיקה ומאיימת. במקרים רבים, עלולה להתרחש הטרדה מינית מתמשכת במקום העבודה, עד אשר הדמות שסבלה מההטרדה תחליט להתלונן. יש לדעת כי בכל שלב ניתן להגיש תלונה או לפנות לייעוץ משפטי, גם אם חלפה תקופה ארוכה. 

במקרה של הטרדה שאינה במקום העבודה, יש הכרח שיתקיימו לפחות שתי הצעות חוזרות ונשנות ושהן יימשכו גם לאחר שהמוטרד הראה כי אינו מעוניין בהצעות או בהתייחסויות שהופנו כלפיו - רק אז מדובר בהטרדה

מהן ההשלכות הנוספות של הטרדה מינית במקום העבודה?

הטרדה מינית במקום העבודה עלולה להגיע עד כדי מצב של ניכור חברתי, מצד חברים לעבודה. כך, למשל: במקרה שהקורבן (שלא בחר בהטרדה) מתחיל לקבל יחס מועדף מצד המטריד.

מה ההבדל מבחינת החוק בין הטרדה מינית בעבודה לבין הטרדה שאינה במסגרת העבודה? במקרה של הטרדה שאינה במקום העבודה, יש הכרח שיתקיימו לפחות שתי הצעות חוזרות ונשנות. כן יש הכרח שההצעות האמורות ימשכו גם לאחר שהמוטרד הראה כי אינו מעוניין בהצעות או ההתייחסויות שהופנו כלפיו, ורק אז יהיה מדובר בהטרדה. לעומת זאת, במקום העבודה אין שאלה של הצעות חוזרות ודי בהצעה או בהתייחסות אחת בלבד! חל איסור גורף: וכל הצעה או התייחסות מינית כאמור, תיחשב כהטרדה מינית.

כיצד ניתן להוכיח הטרדה מינית?

התכתבויות במיילים, התכתבויות בווטסאפ, עדים במקומות העבודה, הקלטות ועוד.

לפני פתיחת הליכים משפטיים והגשת תלונה במשטרה, ניתן לפנות בדרכי נועם כחוק וכדין באמצעות עו"ד אל המטריד, בבקשה לקבל פיצוי כספי הולם וליישר את ההדורים

מדוע לא תמיד מומלץ להגיש תלונה במשטרה על הטרדה מינית?

סעיף 6 לחוק למניעת הטרדה מינית עוסק בעבירת ההתנכלות ועבירת ההטרדה המינית גם בפן האזרחי. הסעיף האמור קובע כי הטרדה מינית והתנכלות על רקע מיני הן עבירות פליליות, אבל גם עוולות אזרחיות שהוראות פקודת הנזיקין חלות עליהן.

ביהמ"ש רשאי לפסוק פיצוי שלא יעלה על סך של 120 אלף שקלים ללא הוכחת נזק, בגין הטרדה מינית או התנכלות של המעסיק. כך, אם התרחש מקרה של הטרדה מינית במקום העבודה, ביהמ"ש יכול לפסוק עד 120 אלף שקלים. במקרה של הטרדה ומינית וגם התנכלות על רקע ההטרדה ניתן לפסוק פיצוי נוסף בסך של 120 אלף שקלים נוספים.

יודגש כי משטרת ישראל אינה יודעת כיצד להתמודד בכל המקרים עם תלונות בגין הטרדה מינית, במיוחד הטרדות כאמור במקום העבודה. כך, במקרים רבים המשטרה עלולה להתנער מהטיפול בתלונה ולשלוח את המתלוננת לתבוע במסלול האזרחי. במצב כזה, עלול להיגרם נזק כפול לנפגעת: בנוסף להטרדה המינית, הנפגעת לא מקבלת מענה והדלת נסגרת בפניה.

לפני פתיחת הליכים משפטיים אזרחיים והגשת תלונה במשטרה, ניתן לפנות בדרכי נועם כחוק וכדין באמצעות עו"ד אל המטריד, בבקשה לקבל פיצוי כספי הולם וליישר את ההדורים. גם אם לא מדובר במלוא עשיית הצדק מבחינת המוטרדת, הפיצוי יאפשר לה לצאת לדרך חדשה, ללא ההליך המשפטי המסורבל.

במקרים רבים, המטריד אינו רוצה שהמקרה יתפרסם ויגיע למשפחתו ולחבריו. גם הנפגעת רוצה להימנע מחקירות במשטרה ומסיטואציות שעלולות להיות קשות ובלתי נעימות במשטרה ובבית המשפט. כך, באמצעות פניה נכונה כדין וכחוק למטריד, ניתן ליישב את העניין ולמנוע מהצדדים להיגרר להליך משפטי אזרחי, פלילי, ופומבי.

לסיכום: למרבה הצער, הטרדות מינית מהוות תופעה שכיחה, בעיקר במקום העבודה. פנייה למשטרה עשויה אמנם לסייע בחלק מהמקרים, אך עלולה לגרור את הנפגעת להליכים קשים או לסגירת תיק מהירה, מאחר שהמשטרה אינה בעלת משאבים או ידע מתאים לעסוק בנושא.

מאחר שהטרדה מינית והתנכלות על רקע מיני מהוות גם עוולות אזרחיות, ניתן לפנות באופן אישי ודיסקרטי למבצע העבירה, באמצעות עורך דין, כדי לקבל פיצוי הולם. ההליכים המשפטיים - הן הפלילי והן האזרחי - עלולים להזיק למטרידים ולנפגעים בצורה משמעותית. פשרה המושגת בעזרת עורך דין עשויה להיטיב עם שני הצדדים.

* עו"ד שלומי ביזק מתמחה במשפט פלילי ובייצוג נפגעי עבירה